Thursday, March 31, 2016

Keith Conners, Father of ADHD, Regrets Its Current Misuse



Keith Conners, Father of ADHD, Regrets Its Current Misuse

By Allen Frances, M.D

 

 ד"ר ALLEN FRANCES, שהיה ראש כוח המשימה ל – DSM4 וראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת דיוק, כותב על אבחון ADHD ואף מצטט בהרחבה את Keith Conners  (מחבר שאלון קונרס), בעניין הדרך הנכונה לדעתו לאבחן   ADHD (רמז:  ראיון מעמיק עם הילד ומשפחתו).

  

http://www.huffingtonpost.com/allen-frances/keith-conners-father-of-adhd_b_9558252.html

 

 Dr. Frances was the chair of the DSM-IV Task Force and of the department of psychiatry at Duke University School of Medicine, Durham, NC. He is currently a professor emeritus at Duke.

 

 He quotes Keith Conners about the right way to conduct ADHD diagnosis (hint:  a comprehensive interview with the child and his parents).

 

CHC קשור רק לליקויי למידה. האומנם?


CHC קשור רק לליקויי למידה.  האומנם?

 

CHC  היא תיאוריה על מבנה המשכל והיכולות הקוגניטיביות.   CHC אינה תאוריה על לקות למידה.

 

קיים יישום שלה לתחום לקות הלמידה, שפיתחה DR. DAWN FLANAGAN

 

אבל זה רק יישום אחד של התאוריה.

 

ניתן ורצוי לבדוק את יכולות ה -   CHC בכל פעם שרוצים לומר משהו על היכולות הקוגניטיביות ו/או המשכל של הילד, בין אם קיים חשד ללקות למידה ובין אם לא. 

 


 

Wednesday, March 30, 2016

CHC, XBA – מהם ומה ההבדל ביניהם?



  

CHC, XBA   - מה הם?  האם הם היינו הך?  האם יש הבדל ביניהם?

 

CHC  הם ראשי תיבות של תיאוריה על מבנה המשכל הקרויה על שם שלושת מחבריה –CATTELL, HORN, CARROLL.      

  מבנה המשכל על פי CHC התקבל באמצעות ניתוחי גורמים שבוצעו על מאות מבחנים שבדקו תפקודים קוגניטיבים שונים.  ניתוחי הגורמים הובילו למבנה בעל שלוש שכבות:  בשכבה העליונה ה – g, רמת המשכל הכללית.  בשכבה האמצעית 16 יכולות קוגניטיביות רחבות המרכיבות את ה – g (באופן מעשי מקובל לבדוק שבע מהן:  יכולת פלואידית, ידע מגובש, מהירות עיבוד, זיכרון לטווח קצר, אחסון ושליפה לטווח ארוך, עיבוד חזותי ועיבוד שמיעתי),  ובשכבה התחתונה עשרות יכולות צרות המרכיבות את היכולות הרחבות.  תת המבחנים במבחני המשכל בודקים את היכולות הצרות, ובאמצעות מקבצים של תת מבחנים אלה ניתן לבדוק את היכולות הרחבות. 

 

XBA  הם ראשי תיבות של שיטה באמצעותה ניתן ליישם את תאורית ה – CHCXBA    CROSS BATTERY ASSESSMENT

= הערכה "חוצה" בטריות (בטריה =מערכת מבחנים, ובעברית "סוללה")= הערכה "לרוחב" הבטריות = הערכה בה משתמשים במבחנים השייכים ליותר מסוללת מבחנים אחת (למשל, הערכה בה משתמשים בתת מבחנים השייכים ליותר ממבחן משכל אחד).  כדי לעבוד על פי תיאורית CHC, לא תמיד חייבים "לחצות" בטריות.  כאשר נעבוד עם מבחן הוודקוק ג'ונסון, מבחן המשכל החדש שיכנס לשימוש בישראל בקרוב, לא נצטרך לבצע XBA  מכיוון שמבחן הוודקוק ג'ונסון עצמו בודק את שבע היכולות הקוגניטיביות הרחבות המצוינות למעלה.  


מרבית מבחני המשכל אינם בודקים שבע יכולות רחבות, אלא ארבע או חמש מהן.  כדי להשלים את היכולות החסרות, אנחנו "חוצים" סוללות או "מרחיבים" את הבדיקה באמצעות שימוש במבחנים ממבחני משכל נוספים או ממבחנים קוגניטיביים נוספים.  למשל, כאשר אנו עובדים עם מבחן WISCR95, אנו יכולים לבדוק ארבע יכולות קוגניטיביות רחבות:  ידע מגובש (באמצעות ידיעות כלליות, צד שווה, אוצר מלים והבנה), זיכרון לטווח קצר (באמצעות חשבון וזכירת ספרות), יכולת פלואידית (באמצעות צד שווה וחשבון)  ועיבוד חזותי (באמצעות השלמת תמונות, סדירת תמונות, סידור קוביות והרכבת עצמים).  יש לנו גם מבחן אחד הבודק מהירות עיבוד (קידוד), אולם כדי לבדוק יכולת רחבה בצורה מספקת, אנחנו צריכים לבדוק אותה באמצעות שני מבחנים לפחות, כך שאין לנו מדד טוב של מהירות עיבוד במבחן WISCR95.  אנחנו לא יכולים לבדוק באמצעות מבחן WISCR95 את היכולות אחסון ושליפה לטווח ארוך  ועיבוד שמיעתי.  כדי לבדוק אותן, וכדי להשלים את הבדיקה של מהירות העיבוד, נבצע XBA , כלומר נשתמש במבחנים נוספים שאנו יודעים שהם בודקים את היכולות הללו.  כדי להשלים את בדיקת מהירות העיבוד, נוכל להוסיף, למשל, את מבחן CANCELLING.  כדי לבדוק את האחסון והשליפה לטווח ארוך נוכל להשתמש במבחן REY AVLT  ובמבחנים שיום מהיר ושטף סמנטי מתוך מבחן המסלו"ל.  כדי לבדוק את העיבוד השמיעתי נוכל להשתמש במבחן הפרדה פונמית מתוך מבחן מסלו"ל ובמבחן מיזוג פונמי מתוך בטרית א – ת.  אני ממליצה להרחיב גם את בדיקת היכולת הפלואידית באמצעות מבחן אנלוגיות צורניות מתוך מבחן הקאופמן. 

 

איך אנחנו יודעים אילו מבחנים בודקים אילו יכולות קוגניטיביות?  באמצעות הספרות המקצועית.  כך יצרנו "קטלוג" המסווג את המבחנים בהם אנו מרבים להשתמש ליכולות הקוגניטיביות השונות.  אם הנכם מעוניינים בקטלוג זה, כתבו לי מייל

yogev976@bezeqint.net

 

ואוכל לשלוח אותו לשפ"ח בו אתם עובדים.  



What cognitive abilities are involved in trail-making performance?

Salthouse, T. A. (2011). What cognitive abilities are involved in trail-making performance?  Intelligence, 39(4), 222-232.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/

In this paper, the renowned scholar Salthouse attempted to find out what cognitive abilities are involved in the TMT test.  The research was done with adults.  Will children's results be the same?  That's an interesting question.

Salthouse is a professor of psychology in Virginia University, where he studies the process of cognitive aging.  He published 10 books and over 250 chapters and papers.

 

 


Salthouse used a slightly different version of the TMT test than the version most of us are familiar with.  This version, the Connections test, has 49 circles containing numbers or letters in each stage of the task.  Like in the TMT test, one has to connect numbers only, numbers alternating with letters (1-A-2-B-3-C etc.) and letters only (A-B-C…this part does not exist in all familiar versions).  One of the differences between the Connections test and the TMT test is that in the Connections test the influences of visual search and hand movements have been minimized since the "targets" (the circles one has to reach in the sequence performed) are close together and not widely scattered on the page.  Another difference is that one gets 20 seconds to work on each page, instead of measuring the time needed to complete the page.  Research has shown that the Connections test is loaded with the same factors as the TMT test.  This means that the tests are highly equivalent. 

Despite their simplicity, researchers think that TMT tests reflect a wide variety of cognitive processes including attention, visual search and scanning, sequencing and shifting, psychomotor speed, abstraction, flexibility, the ability to perform and to alter a plan for action, and an ability to keep two lines of thought in mind simultaneously.

Some scholars argue that performance in the TMT reflects executive functions.  Salthouse writes that since there is a very close connection between fluid ability and executive functions, it can be predicted that fluid ability will affect performance on the TMT.  Other scholars argue that working memory affects performance in the TMT because of the need to keep track of the number and letter sequences.  Since there is a very strong empirical relation between fluid ability and working memory, Salthouse asked himself if working memory has a unique contribution to performance in the TMT, beyond the presumed contributions of processing speed and fluid ability. 

The study was done with a large sample of adults aged 18 to 98 (I admire 98 year olds who are willing to participate in such studies!).  The participants performed the Connections test and tests measuring fluid ability, long term memory, processing speed and vocabulary.

  Like other studies, this study reveals unpleasant facts about the influence of aging on cognitive abilities, and one ray of hope.  As we can see in the attached figure, fluid ability, long term memory and processing speed deteriorate from the age of 20 (participants in this study were recruited through advertisement.  In each age group – in each decade, there were between 220 and 830 subjects.  Generally, the participants in this study performed better on the tests than normative samples).  Vocabulary is the ray of hope.  Vocabulary keeps rising between ages 20 to 65, and then it deteriorates slightly, but remains in the average level.




The difference in processing speed between part A and part B of the Connections test was smaller at the older ages (performance speed in part A deteriorated faster than performance speed in part B, and thus the two parts came closer together).
In part A, processing speed affected performance more than fluid ability, which also affected performance significantly.  In part B, the results were reversed:  fluid ability affected performance more than processing speed, which also affected performance significantly.  The difference in performance speed between part A and part B was affected only by processing speed.  People with a high processing speed had a larger difference between speed of performance in part A and part B than people with low processing speed. 

Here we can see something odd – inferences about relations of cognitive abilities on Connections performance  vary depending on the particular measure of performance examined. Performance on the Connections test was affected in a moderate to a large degree by processing speed in parts A and B.  Processing speed probably affects performance because of the need for fast response on both parts.  Performance in the Connections test was affected in a moderate to a large degree by fluid ability, both in part A and in part B.  Fluid ability probably affects performance because of the need to keep one's place in the current sequence while one looks for the next element in the sequence.  This is required on both parts of the test.  There was a special relation between fluid ability and performance in part B.  This means that fluid ability affects the ability to switch between sequences.  There was no relation of fluid ability with the difference score (B–A) measure. The difference score reflected mainly processing speed.

There was no significant relation between working memory and performance on the Connections test.  I think that working memory was assessed here with very complex tasks, resembling fluid tasks.  This may be the reason for the lack of influence of working memory on the performance on the TMT beyond the influence of fluid ability.

Other studies, like this of Hoelzle, also found that the TMT test measures processing speed (and not working memory)

 

Hoelzle, J. B. (2008). Neuropsychological assessment and the Cattell-Horn-Carroll (CHC) cognitive abilities model. ProQuest.    PAGE 114   http://utdr.utoledo.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2213&context=theses-dissertations



Wednesday, March 23, 2016

אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן הטריילז?

Salthouse, T. A. (2011). What cognitive abilities are involved in trail-making performance?  Intelligence, 39(4), 222-232.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/

 

במאמר זה בדק החוקר הנודע SALTHOUSE              אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן TRAIL MAKING TEST.  המחקר בוצע במבוגרים.  האם התוצאות בילדים תהיינה דומות?  שאלה מעניינת.

סלטהאוז הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה, בה יש לו מעבדה החוקרת את תהליך ההזדקנות הקוגניטיבי.  הוא פירסם עשרה ספרים ומעל 250 פרקים בספרים ומאמרים.


 

  

SALTHOUSE השתמש בגירסה שונה מעט של מבחן TMT מזו המוכרת לנו.   בגירסה זו, הנקראת CONNECTIONS TEST יש 49 עיגולים (ובהם מספרים או אותיות) בכל שלב של המשימה.  כמו במבחן TMT הילד צריך לחבר בין ספרות בלבד, בין רצפים של ספרות ואותיות מתחלפים (1-א-2-ב וכו') וכן בין אותיות בלבד (א-ב-ג.  תנאי זה לא קיים בכל הגירסאות המוכרות לנו).  אחד ההבדלים בין מבחן CONNECTIONS למבחן TMT הוא שבמבחן CONNECTIONS מוזערו ההשפעות של חיפוש חזותי ושל תנועות יד מכיוון שה"מטרות" (העיגולים אליהם צריך להגיע ברצף המבוצע) קרובות זו לזו ולא מפוזרות באופן רחב על הדף.  הבדל נוסף הוא שהילד מקבל 20 שניות לעבוד על כל דף, במקום למדוד את הזמן הנדרש לו להשלים את כל הדף.   מחקרים הראו שמבחן CONNECTIONS טעון באותם גורמים הנמדדים במבחן .TMT   כלומר, ניתן להתייחס לשני המבחנים כשקולים זה לזה.

למרות שמבחני TMT הם פשוטים מאד, חוקרים חושבים שהם משקפים מגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים הכוללים קשב, חיפוש וסריקה חזותית, רצף ו – SHIFTING, מהירות פסיכומוטורית, הפשטה, גמישות, יכולת לבצע ולשנות תכנית לפעולה, ויכולת לשמור על שני קווי מחשבה בעת ובעונה אחת. 

קיימת טענה שהביצוע ב – TMT משקף תפקודים ניהוליים.  סלטהאוס כותב, שמכיוון שקיים קשר קרוב מאד בין היכולת הפלואידית לבין תפקודים ניהוליים, ניתן לנבא שהיכולת הפלואידית תשפיע על הביצוע ב -   TMT.  קיימת טענה, שזיכרון העבודה משפיע על הביצוע ב – TMT בשל הצורך לעקוב אחר המספרים והאותיות.  מכיוון שיש קשר אמפירי חזק מאד בין היכולת הפלואידית לזיכרון העבודה, שאל סלטהאוז את עצמו האם יש לזיכרון העבודה תרומה ייחודית לביצוע ב – TMT , מעבר לתרומות המשוערות של מהירות העיבוד והיכולת הפלואידית.   

המחקר בוצע במדגם גדול של מבוגרים בין הגילאים 18 ו – 98 (כל הכבוד לאנשים בני 98 שתורמים למחקר!).  הנבדקים ביצעו את ה – CONNECTIONS ומבחנים שבדקו את היכולת הפלואידית, זיכרון לטווח ארוך, מהירות עיבוד ואוצר מלים. 

כמו במחקרים אחרים, גם במחקר הזה מתגלות עובדות לא כל כך נעימות על השפעת ההתבגרות והזיקנה על היכולות הקוגניטיביות, ולצדן קרן אור אחת.  ניתן לראות בגראפים המצורפים למטה, שהיכולת הפלואידית, הזיכרון לטווח ארוך ומהירות העיבוד הולכים ויורדים החל מגיל 20 בערך (במדגם זה האנשים גויסו באמצעות פירסום.  בכל קבוצת גיל – בכל עשור -  היו בין 220 ל – 830 נבדקים.  באופן כללי, האנשים תפקדו ברמה גבוהה יותר במדדים השונים מאשר במדגמים ארציים מייצגים).   אוצר המלים הוא קרן האור כאן.  אוצר המלים הולך ועולה מגיל 20 ועד גיל 65, ואז הוא יורד קלות אך נשאר עדיין ברמה ממוצעת.

 


ההבדל במהירות הביצוע בין חלק א' לחלק ב' במבחן CONNECTIONS היה קטן יותר בגילאים מבוגרים (מהירות הביצוע בחלק א' הידרדרה מהר יותר לאורך הגילאים מאשר מהירות הביצוע בחלק ב' וכך הם "התקרבו" זה לזה).     

בחלק א', מהירות העיבוד השפיעה על הביצוע יותר מהיכולת הפלואידית, שאף היא השפיעה על הביצוע באופן משמעותי.  בחלק ב' התוצאות היו הפוכות:  היכולת הפלואידית השפיעה על הביצוע יותר ממהירות העיבוד, שאף היא השפיעה באופן משמעותי.   ההפרש במהירות הביצוע בין חלק א' לחלק ב' הושפע רק ממהירות העיבוד.  אצל אנשים עם מהירות עיבוד גבוהה היה פער גדול יותר בין הביצוע ב – א' לבין הביצוע ב – ב' מאשר אצל אנשים עם מהירות עיבוד נמוכה. 

כאן אנו רואים דבר קצת מוזר - מסקנות על הקשר בין היכולות הקוגניטיביות לבין מבחן ה – CONNECTIONS מושפעות מהמדד הספציפי בו אנו בוחרים למדוד את הביצוע.  כלומר ההשפעות של היכולות על הביצוע ב – TMT  אינן אבסולוטיות אלא תלויות במדד בו אנו בוחרים להציג את הביצוע ב – TMT.   הביצוע במבחן CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה ממהירות העיבוד, הן בחלק א' והן בחלק ב'.  מהירות העיבוד משפיעה ככל הנראה בשל הדרישה לתגובה מהירה בשני החלקים.  הביצוע במבחן  CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה מהיכולת הפלואידית, הן בחלק א' והן בחלק ב'.   היכולת הפלואידית משפיעה כנראה בשל הצורך לשמור את המיקום על הרצף הנוכחי בעודנו מחפשים את האלמנט הבא ברצף, מה שנדרש בשני חלקי המבחן.  היה קשר מיוחד בין היכולת הפלואידית לביצוע בחלק ב', מה שרומז על כך שהיכולת הפלואידית משפיעה על היכולת להחליף בין שני הרצפים.  אבל לא היה קשר בין היכולת הפלואידית לבין ציון ההפרש במהירות הביצוע בין שני חלקי המבחן.   ציון ההפרש בין חלק א' לחלק ב' שיקף בעיקר מהירות.

בנוסף לכך, לא היה קשר משמעותי בין זיכרון עבודה לבין הביצוע במבחן CONNECTIONS.  לדעתי, זיכרון העבודה נבדק פה במשימות מורכבות מאד, ולכן הוא דמה עוד יותר מהרגיל למשימות פלואידיות.  ייתכן שזו הסיבה שהוא לא השפיע על הביצוע מעבר להשפעה של היכולת הפלואידית. 

מאידך, גם במחקרים אחרים, כמו זה של Hoelzle שפרטיו מופיעים למטה, נמצא שמבחן TMT בודק מהירות עיבוד (ולא זיכרון עבודה).



Hoelzle, J. B. (2008). Neuropsychological assessment and the Cattell-Horn-Carroll (CHC) cognitive abilities model. ProQuest.    PAGE 114   http://utdr.utoledo.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2213&context=theses-dissertations


Sunday, March 20, 2016

The state of learning disabilities: Facts, trends and emerging issues



Cortiella, C., & Horowitz, S. H. (2014). The state of learning disabilities: Facts, trends and emerging issues. New York: National Center for Learning Disabilities.

Overview
What We Know About LD
Common Types of Learning Disabilities
Legal Protections for People With LD
 Public Perceptions of LD
NCLD 2012 Survey of Public Perceptions of LD
2013 Research on Parents of Children With Learning and Attention Issues
Emily Hall Tremaine Foundation GfK Roper 2010 Study on Public Attitudes About Children With LD
LD in the Schools
Prevalence and Characteristics of Students With LD .
Academic Performance and School Outcomes
LD Beyond School
Prevalence and Characteristics of Individuals With LD
Postsecondary Education
Employment
Emerging Issues
Response to Intervention
Common Core State Standards and Assessments
Online Learning
Accessible Instructional Materials
Charter Schools
School Vouchers   
Juvenile Justice
 

Saturday, March 19, 2016

קריטריונים למתן התאמות מסוגים 1,2,3 באוניברסיטה






(לחצו על הכותרת למעבר לקישור)


מסמך זה מתווה קווים מנחים למתן התאמות בבחינות אקדמיות, לסטודנטים לקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.  המסמך פותח על ידי קבוצת חשיבה שכללה מומחיות ללקויות למידה המופקדות על הטיפול בסטודנטים לקויי למידה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. את פיתוח המסמך יזמו במשותף ועדת ההיגוי לטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה של ות"ת ­(הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה), והמרכז הארצי לבחינות והערכה.   חלקו הראשון של המסמך כולל רשימת עקרונות כלליים במתן התאמות, וכן רשימת הנחיות לליווי סטודנטים שקיבלו התאמות ולמעקב אחר השימוש בהן. חלקו השני של המסמך מפרט את הקריטריונים למתן ההתאמות המקובלות בבחינות אקדמיות, על פי סוג הלקות וחומרתה. לנוחות הקורא, הקריטריונים מופיעים בשתי צורות הצגה: פעם אחת כשהם ממוינים על פי סוג ההתאמה   ופעם נוספת כשהם ממוינים על פי לקויות הלמידה השכיחות.

Friday, March 18, 2016

מתן משוב על הערכה פסיכולוגית לילד באמצעות משל המחובר במיוחד עבורו

  

 

Tharinger, D. J., Finn, S. E., Wilkinson, A., DeHay, T., Parton, V. T., Bailey, K. E., & Tran, A. (2008). Providing psychological assessment feedback to children through individualized fables. Professional Psychology: Research and Practice, 39(6), 610.   

http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.970.6946&rep=rep1&type=pdf

 

מאמר מקסים, יצירתי ומעורר השראה. 


מתן משוב על הערכה פסיכולוגית לילד היא משימה קשה שלא תמיד עולה יפה.  לא תמיד קל לנו להיפרד מהז'רגון המקצועי כאשר אנו משוחחים עם ילד (וגם עם הוריו) על תוצאות האבחון.  המחברים מציעים לתת את המשוב באמצעות משל שהפסיכולוג מחבר במיוחד לילד, תוך שימוש בחומרים שעולים בתהליך האבחון – דימויים ודמויות מעולמו של הילד עצמו.  המחברים מסבירים כיצד הם בונים משל כזה ואת התהליך שהם עושים עם הילד והוריו באמצעות המשל.  הם מציגים מקרה בו נעשה שימוש במשל כזה.  המחברים מציינים שתהליך כתיבת המשל מועיל מאד גם לפסיכולוג המאבחן, מכיוון שניסוח ממצאי האבחון באמצעות משל מהווה עיבוד נוסף של הממצאים ומחדד את משמעותם עבור הפסיכולוג. 

 


 

Thursday, March 17, 2016

The pen is mightier than the keyboard: advantages of longhand over laptop note taking



Mueller, P. A., & Oppenheimer, D. M. (2014). The pen is mightier than the keyboard: advantages of longhand over laptop note taking. Psychological science, 0956797614524581. http://drawingchildrenintoreading.com/assets/the_pen_is_mightier_than_the_keyboard-libre.pdf

 

Some of you are probably familiar with that moment in a lecture when the speaker promises to "email the presentation" but some people continue to take notes by hand.  When asked, they usually say things like: "writing helps me learn/understand better"; "I understand it better through my hand" etc.

 

Is it really so?

 

There is a substantial literature on the general effectiveness of note taking in educational settings, but it mostly predates laptop use in classrooms. Research shows that processing which takes place during note taking improves learning and recall of the material.  The existence of the notes enables people to review the material, an action that strengthens learning further.

 

Note taking can be generative (e.g., summarizing, paraphrasing, concept mapping) or nongenerative (i.e., verbatim copying). Verbatim note taking has generally been seen to indicate relatively shallow cognitive processing.  The more deeply information is processed during note taking, the greater the encoding benefits. Verbatim note taking predicts poorer performance than nonverbatim note taking, especially on integrative and conceptual items.

 

Laptop use facilitates verbatim transcription of lecture content because most students can type significantly faster than they can write (this is probably not true for school children, except maybe in high school).  The slower rate of manual note taking forces the writer to discriminate between what's important and what's less important, and to rephrase the main ideas rather than to write verbatim.

 

In order to find out how manual note taking influences learning and understanding of lectures (versus laptop note taking), Mueller& Oppenheimer conducted three experiments.

 

Sixty five students from Princeton University participated in the first study. They watched TED talks, each of them about 15 minutes long.  The researchers chose   topics that were interesting but not common knowledge.


Participants were instructed to use their normal classroom note-taking strategy.  Half of the students took note by hand and half by laptop. Then the students performed distraction tasks for 30 minutes, after which they answered factual-recall questions  and conceptual-application questions  about the lecture.  On factual-recall questions, participants performed equally well across conditions (manual vs. laptop note taking). However, on conceptual-application questions, laptop participants performed significantly worse than longhand participants.

 

There were several qualitative differences between laptop and longhand notes.  Participants who took longhand notes wrote significantly fewer words   than those who typed.   Laptop notes contained an average of 14.6% verbatim overlap with the lecture, whereas longhand notes averaged only 8.8%.  This difference was significant, and it means that the longhand notes reflected deeper processing of the material than the laptop notes.

 

In the second experiment, participants were 151 students from the University of California.  In this experiment, the researchers asked a subgroup of laptop note takers to refrain from verbatim note taking ("take notes in your own words and don’t just write down word-for-word what the speaker is saying”).  They wanted to know whether this instruction will affect the student's success in the test.  Another group of students took longhand notes and a third group took laptop notes without instruction to write in their own words.

 

In this experiment, too, students who took manual notes performed better on conceptual-application questions than students who took notes on a laptop.    The instruction to not take verbatim notes was completely ineffective at reducing verbatim content.    The   verbatim overlap of laptop-nonintervention participants  was 12.11%, and  of  laptop-intervention participants was 12.07%.

 

In the third experiment, the researchers wanted to see if the note's length influences the quality of learning when participants get a chance to review the material prior to being tested.   Participants were 109 students from the University of California.  They watched four seven minute lectures and took notes on a laptop or by hand.  They were told they would be returning the following week to be tested on the material.   When participants returned, those in the study condition were given 10 min to study their notes before being tested. Participants in the no-study condition immediately took the test.


Participants who took longhand notes and were able to study them performed significantly better than participants in any of the other conditions (handwritten notes and no review, laptop notes and no review, laptop notes and review).  When participants were unable to study, there was no difference between laptop and longhand note taking

 

To summarize, the combination of handwritten notes and reviewing the material lead to the best learning.  The reason for that could be the deeper processing that takes place when people take notes by hand.  This deeper processing leads to better, more conceptualized notes.  Reviewing such notes is more efficient.  Although manual notes are shorter than laptop notes, they are also more conceptualized and integrative and lead to better learning.

 

I suppose these findings are relevant mostly to high school students, since they are more likely than younger children to type automatically and faster than they write.  Nevertheless, these findings illuminate the importance of manual note taking to the learning process.