ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.
בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.
אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".
Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.
The material is CHC - oriented , but not entirely so.
The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.
If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".
נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?
Enjoy this blog? Become a follower!
Followers
Search This Blog
Featured Post
קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק
רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן: 1. קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...
Thursday, March 31, 2016
Keith Conners, Father of ADHD, Regrets Its Current Misuse
Keith Conners,
Father of ADHD, Regrets Its Current Misuse
By Allen Frances, M.D
http://www.huffingtonpost.com/allen-frances/keith-conners-father-of-adhd_b_9558252.html
Dr. Frances was the chair of the DSM-IV
Task Force and of the department of psychiatry at Duke University School of
Medicine, Durham, NC. He is currently a professor emeritus at Duke.
He quotes
Keith Conners about the right way to conduct ADHD diagnosis (hint: a comprehensive interview with the child and
his parents).
CHC קשור רק לליקויי למידה. האומנם?
CHC קשור רק לליקויי
למידה. האומנם?
CHC היא תיאוריה על מבנה המשכל והיכולות הקוגניטיביות. CHC אינה תאוריה על לקות למידה.
קיים
יישום שלה לתחום לקות הלמידה, שפיתחה DR. DAWN
FLANAGAN.
אבל זה רק
יישום אחד של התאוריה.
ניתן
ורצוי לבדוק את יכולות ה - CHC בכל פעם שרוצים לומר
משהו על היכולות הקוגניטיביות ו/או המשכל של הילד, בין אם קיים חשד ללקות למידה
ובין אם לא.
Wednesday, March 30, 2016
CHC, XBA – מהם ומה ההבדל ביניהם?
CHC, XBA - מה הם?
האם הם היינו הך? האם יש הבדל
ביניהם?
CHC הם ראשי תיבות של תיאוריה על מבנה המשכל הקרויה על שם שלושת מחבריה –CATTELL, HORN, CARROLL.
מבנה
המשכל על פי CHC התקבל באמצעות ניתוחי
גורמים שבוצעו על מאות מבחנים שבדקו תפקודים קוגניטיבים שונים. ניתוחי הגורמים הובילו למבנה בעל שלוש
שכבות: בשכבה העליונה ה – g, רמת המשכל הכללית. בשכבה האמצעית 16 יכולות קוגניטיביות רחבות
המרכיבות את ה – g (באופן מעשי מקובל לבדוק שבע
מהן: יכולת פלואידית, ידע מגובש, מהירות
עיבוד, זיכרון לטווח קצר, אחסון ושליפה לטווח ארוך, עיבוד חזותי ועיבוד שמיעתי), ובשכבה התחתונה עשרות יכולות צרות המרכיבות את
היכולות הרחבות. תת המבחנים במבחני המשכל
בודקים את היכולות הצרות, ובאמצעות מקבצים של תת מבחנים אלה ניתן לבדוק את היכולות
הרחבות.
XBA הם ראשי תיבות של שיטה באמצעותה ניתן ליישם את תאורית ה – CHC. XBA= CROSS BATTERY ASSESSMENT
= הערכה "חוצה" בטריות (בטריה =מערכת מבחנים, ובעברית "סוללה")= הערכה "לרוחב" הבטריות = הערכה בה משתמשים במבחנים השייכים ליותר מסוללת מבחנים אחת (למשל, הערכה בה משתמשים בתת מבחנים השייכים ליותר ממבחן משכל אחד). כדי לעבוד על פי תיאורית CHC, לא תמיד חייבים "לחצות" בטריות. כאשר נעבוד עם מבחן הוודקוק ג'ונסון, מבחן המשכל החדש שיכנס לשימוש בישראל בקרוב, לא נצטרך לבצע XBA מכיוון שמבחן הוודקוק ג'ונסון עצמו בודק את שבע היכולות הקוגניטיביות הרחבות המצוינות למעלה.
מרבית
מבחני המשכל אינם בודקים שבע יכולות רחבות, אלא ארבע או חמש מהן. כדי להשלים את היכולות החסרות, אנחנו
"חוצים" סוללות או "מרחיבים" את הבדיקה באמצעות שימוש במבחנים
ממבחני משכל נוספים או ממבחנים קוגניטיביים נוספים. למשל, כאשר אנו עובדים עם מבחן WISCR95, אנו יכולים לבדוק ארבע יכולות
קוגניטיביות רחבות: ידע מגובש (באמצעות ידיעות
כלליות, צד שווה, אוצר מלים והבנה), זיכרון לטווח קצר (באמצעות חשבון וזכירת ספרות), יכולת פלואידית (באמצעות צד
שווה וחשבון) ועיבוד חזותי (באמצעות השלמת תמונות, סדירת
תמונות, סידור קוביות והרכבת עצמים). יש
לנו גם מבחן אחד הבודק מהירות
עיבוד (קידוד), אולם כדי לבדוק יכולת רחבה בצורה מספקת, אנחנו צריכים לבדוק
אותה באמצעות שני מבחנים
לפחות, כך שאין לנו מדד טוב של מהירות עיבוד במבחן WISCR95.
אנחנו לא יכולים לבדוק באמצעות מבחן WISCR95 את היכולות אחסון ושליפה לטווח ארוך
ועיבוד שמיעתי. כדי לבדוק אותן,
וכדי להשלים את הבדיקה של מהירות העיבוד, נבצע XBA , כלומר נשתמש במבחנים נוספים שאנו
יודעים שהם בודקים את היכולות הללו. כדי
להשלים את בדיקת מהירות העיבוד, נוכל להוסיף, למשל, את מבחן CANCELLING.
כדי לבדוק את האחסון והשליפה לטווח ארוך נוכל להשתמש במבחן REY AVLT ובמבחנים שיום מהיר ושטף סמנטי מתוך מבחן
המסלו"ל. כדי לבדוק את העיבוד
השמיעתי נוכל להשתמש במבחן הפרדה פונמית מתוך מבחן מסלו"ל ובמבחן מיזוג פונמי
מתוך בטרית א – ת. אני ממליצה להרחיב גם
את בדיקת היכולת הפלואידית באמצעות מבחן אנלוגיות צורניות מתוך מבחן הקאופמן.
איך אנחנו יודעים אילו מבחנים בודקים אילו
יכולות קוגניטיביות? באמצעות הספרות המקצועית. כך יצרנו "קטלוג" המסווג את המבחנים בהם
אנו מרבים להשתמש ליכולות הקוגניטיביות השונות.
אם הנכם מעוניינים בקטלוג זה, כתבו לי מייל
yogev976@bezeqint.net
ואוכל
לשלוח אותו לשפ"ח בו אתם עובדים.
What cognitive abilities are involved in trail-making performance?
Salthouse, T. A. (2011). What cognitive abilities are involved in trail-making performance? Intelligence, 39(4), 222-232.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/
In this paper, the renowned scholar
Salthouse attempted to find out what cognitive abilities are involved in the
TMT test. The research was done with
adults. Will children's results be the
same? That's an interesting question.
Salthouse is a professor of
psychology in Virginia University, where he studies the process of cognitive
aging. He published 10 books and over
250 chapters and papers.
Salthouse used a slightly different
version of the TMT test than the version most of us are familiar with. This version, the Connections test, has 49
circles containing numbers or letters in each stage of the task. Like in the TMT test, one has to connect
numbers only, numbers alternating with letters (1-A-2-B-3-C etc.) and letters
only (A-B-C…this part does not exist in all familiar versions). One of the differences between the
Connections test and the TMT test is that in the Connections test the
influences of visual search and hand movements have been minimized since the
"targets" (the circles one has to reach in the sequence performed)
are close together and not widely scattered on
the page. Another difference is that one
gets 20 seconds to work on each page, instead of measuring the time needed to
complete the page. Research has shown
that the Connections test is loaded with the same factors as the TMT test. This means that the tests are highly
equivalent.
Despite their simplicity,
researchers think that TMT tests reflect a wide variety of cognitive processes
including attention, visual search and scanning, sequencing and shifting,
psychomotor speed, abstraction, flexibility, the ability to perform and to
alter a plan for action, and an ability to keep two lines of thought in mind
simultaneously.
Some scholars argue that performance
in the TMT reflects executive functions.
Salthouse writes that since there is a very close connection between
fluid ability and executive functions, it can be predicted that fluid ability will
affect performance on the TMT. Other
scholars argue that working memory affects performance in the TMT because of
the need to keep track of the number and letter sequences. Since there is a very strong empirical
relation between fluid ability and working memory, Salthouse asked himself if
working memory has a unique contribution to performance in the TMT, beyond the presumed contributions of
processing speed and fluid ability.
The study was done with a large
sample of adults aged 18 to 98 (I admire 98 year olds who are willing to
participate in such studies!). The
participants performed the Connections test and tests measuring fluid ability,
long term memory, processing speed and vocabulary.
Here we can see something odd – inferences
about relations of cognitive abilities on Connections performance vary
depending on the particular measure of performance examined. Performance on the Connections test was affected in a moderate to a large
degree by processing speed in parts A and B.
Processing speed probably affects performance because of the need for
fast response on both parts. Performance
in the Connections test was affected in a moderate to a large degree by fluid
ability, both in part A and in part B. Fluid
ability probably affects performance because of the need to keep one's place in
the current sequence while one looks for the next element in the sequence. This is required on both parts of the
test. There was a special relation
between fluid ability and performance in part B. This means that fluid ability affects the
ability to switch between sequences. There was no relation of fluid ability with the
difference score (B–A)
measure. The difference score reflected mainly processing speed.
There was
no significant relation between working memory and performance on the
Connections test. I think that working memory was assessed here with very
complex tasks, resembling fluid tasks.
This may be the reason for the lack of influence of working memory on
the performance on the TMT beyond the influence of fluid ability.
Other studies, like this of Hoelzle, also found
that the TMT test measures processing speed (and not working memory)
Wednesday, March 23, 2016
אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן הטריילז?
Salthouse, T. A. (2011). What cognitive abilities are involved in trail-making performance? Intelligence, 39(4), 222-232.http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3141679/
במאמר זה בדק החוקר הנודע SALTHOUSE אילו יכולות קוגניטיביות נבדקות במבחן TRAIL MAKING TEST. המחקר בוצע במבוגרים. האם התוצאות בילדים תהיינה דומות? שאלה מעניינת.
סלטהאוז הוא פרופסור לפסיכולוגיה
באוניברסיטת וירג'יניה, בה יש לו מעבדה החוקרת את תהליך ההזדקנות הקוגניטיבי. הוא פירסם עשרה ספרים ומעל 250 פרקים בספרים ומאמרים.
SALTHOUSE השתמש בגירסה
שונה מעט של מבחן TMT מזו המוכרת
לנו. בגירסה זו, הנקראת CONNECTIONS TEST יש 49 עיגולים (ובהם
מספרים או אותיות) בכל שלב של המשימה. כמו
במבחן TMT הילד צריך לחבר בין ספרות
בלבד, בין רצפים של ספרות ואותיות מתחלפים (1-א-2-ב וכו') וכן בין אותיות בלבד
(א-ב-ג. תנאי זה לא קיים בכל הגירסאות
המוכרות לנו). אחד ההבדלים בין מבחן CONNECTIONS למבחן TMT הוא שבמבחן CONNECTIONS מוזערו ההשפעות של חיפוש
חזותי ושל תנועות יד מכיוון שה"מטרות" (העיגולים אליהם צריך להגיע ברצף
המבוצע) קרובות זו לזו ולא מפוזרות באופן רחב על הדף. הבדל נוסף הוא שהילד מקבל 20 שניות לעבוד על כל
דף, במקום למדוד את הזמן הנדרש לו להשלים את כל הדף. מחקרים הראו שמבחן CONNECTIONS טעון באותם גורמים הנמדדים
במבחן .TMT כלומר, ניתן להתייחס לשני המבחנים כשקולים זה
לזה.
למרות שמבחני TMT הם פשוטים מאד, חוקרים
חושבים שהם משקפים מגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים הכוללים קשב, חיפוש וסריקה
חזותית, רצף ו – SHIFTING, מהירות פסיכומוטורית,
הפשטה, גמישות, יכולת לבצע ולשנות תכנית לפעולה, ויכולת לשמור על שני קווי מחשבה
בעת ובעונה אחת.
קיימת טענה שהביצוע ב – TMT משקף תפקודים
ניהוליים. סלטהאוס כותב, שמכיוון שקיים
קשר קרוב מאד בין היכולת הפלואידית לבין תפקודים ניהוליים, ניתן לנבא שהיכולת
הפלואידית תשפיע על הביצוע ב - TMT. קיימת טענה, שזיכרון העבודה משפיע על הביצוע ב –
TMT בשל הצורך
לעקוב אחר המספרים והאותיות. מכיוון שיש
קשר אמפירי חזק מאד בין היכולת הפלואידית לזיכרון העבודה, שאל סלטהאוז את עצמו האם
יש לזיכרון העבודה תרומה ייחודית לביצוע ב – TMT , מעבר לתרומות המשוערות של
מהירות העיבוד והיכולת הפלואידית.
המחקר בוצע במדגם גדול של מבוגרים בין הגילאים 18 ו – 98 (כל הכבוד לאנשים בני 98 שתורמים למחקר!). הנבדקים ביצעו את ה – CONNECTIONS ומבחנים שבדקו את היכולת הפלואידית, זיכרון לטווח ארוך, מהירות עיבוד ואוצר מלים.
כמו במחקרים אחרים, גם במחקר הזה מתגלות עובדות לא כל כך נעימות על השפעת ההתבגרות והזיקנה על היכולות הקוגניטיביות, ולצדן קרן אור אחת. ניתן לראות בגראפים המצורפים למטה, שהיכולת הפלואידית, הזיכרון לטווח ארוך ומהירות העיבוד הולכים ויורדים החל מגיל 20 בערך (במדגם זה האנשים גויסו באמצעות פירסום. בכל קבוצת גיל – בכל עשור - היו בין 220 ל – 830 נבדקים. באופן כללי, האנשים תפקדו ברמה גבוהה יותר במדדים השונים מאשר במדגמים ארציים מייצגים). אוצר המלים הוא קרן האור כאן. אוצר המלים הולך ועולה מגיל 20 ועד גיל 65, ואז הוא יורד קלות אך נשאר עדיין ברמה ממוצעת.
ההבדל במהירות
הביצוע בין חלק א' לחלק ב' במבחן CONNECTIONS היה קטן
יותר בגילאים מבוגרים (מהירות הביצוע בחלק א' הידרדרה מהר יותר לאורך הגילאים מאשר
מהירות הביצוע בחלק ב' וכך הם "התקרבו" זה לזה).
בחלק א', מהירות העיבוד השפיעה על הביצוע יותר מהיכולת
הפלואידית, שאף היא השפיעה על הביצוע באופן משמעותי. בחלק ב' התוצאות היו הפוכות: היכולת הפלואידית השפיעה על הביצוע יותר
ממהירות העיבוד, שאף היא השפיעה באופן משמעותי.
ההפרש במהירות הביצוע בין חלק א' לחלק ב' הושפע רק ממהירות העיבוד. אצל אנשים עם מהירות עיבוד גבוהה היה פער גדול
יותר בין הביצוע ב – א' לבין הביצוע ב – ב' מאשר אצל אנשים עם מהירות עיבוד נמוכה.
כאן אנו
רואים דבר קצת מוזר - מסקנות על הקשר בין היכולות הקוגניטיביות לבין מבחן ה – CONNECTIONS מושפעות מהמדד הספציפי בו אנו בוחרים למדוד את
הביצוע. כלומר ההשפעות של היכולות על
הביצוע ב – TMT אינן אבסולוטיות אלא תלויות במדד בו אנו בוחרים
להציג את הביצוע ב – TMT. הביצוע במבחן CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה ממהירות העיבוד, הן בחלק א' והן בחלק
ב'. מהירות העיבוד משפיעה ככל הנראה בשל
הדרישה לתגובה מהירה בשני החלקים. הביצוע
במבחן CONNECTIONS הושפע באופן בינוני עד גבוה מהיכולת הפלואידית, הן
בחלק א' והן בחלק ב'. היכולת הפלואידית
משפיעה כנראה בשל הצורך לשמור את המיקום על הרצף הנוכחי בעודנו מחפשים את האלמנט
הבא ברצף, מה שנדרש בשני חלקי המבחן. היה
קשר מיוחד בין היכולת הפלואידית לביצוע בחלק ב', מה שרומז על כך שהיכולת הפלואידית
משפיעה על היכולת להחליף בין שני הרצפים. אבל
לא היה קשר בין היכולת הפלואידית לבין ציון ההפרש במהירות הביצוע בין שני חלקי
המבחן. ציון ההפרש בין חלק א' לחלק ב' שיקף
בעיקר מהירות.
בנוסף לכך, לא
היה קשר משמעותי בין זיכרון עבודה לבין הביצוע במבחן CONNECTIONS.
לדעתי, זיכרון העבודה נבדק פה במשימות מורכבות מאד, ולכן הוא דמה עוד יותר
מהרגיל למשימות פלואידיות. ייתכן שזו
הסיבה שהוא לא השפיע על הביצוע מעבר להשפעה של היכולת הפלואידית.
מאידך, גם במחקרים אחרים, כמו זה של Hoelzle שפרטיו מופיעים למטה, נמצא
שמבחן TMT בודק מהירות
עיבוד (ולא זיכרון עבודה).
Sunday, March 20, 2016
The state of learning disabilities: Facts, trends and emerging issues
Saturday, March 19, 2016
קריטריונים למתן התאמות מסוגים 1,2,3 באוניברסיטה
(לחצו על הכותרת למעבר לקישור)