אינטליגנציה רגשית
כיכולת קוגניטיבית במודל ה – CHC
חלק שני
פוסט זה עוסק בשאלה
האם אינטליגנציה רגשית יכולה להיות יכולת קוגניטיבית במודל ה – CHC. הרציונל, הרקע התיאורטי
למחקר שיוצג כאן ותמונת התוצאות הכללית הוצגו בחלק הראשון.
המחקר
במחקר השתתפו 688 סטודנטים, שנבחנו במשך שמונה שעות (!) באמצעות מחשב. הם עברו את מבחן MSCEIT, 15 מבחנים קוגניטיבים ומבחנים אחרים שאינם רלוונטים למחקר
זה. כמעט כל המבחנים נלקחו מ – EDUCATIONAL TESTING SERICE
KIT OF FACTOR REFERENCED COGNITIVE TESTS. ואלו המבחנים:
1. סטים של אותיות – מדד של היכולת הפלואידית. הנבדקים ראו חמישה רצפים של ארבע אותיות. ארבע מהרצפים היו מסודרים על פי כלל
מסוים. הנבדקים התבקשו לזהות את הרצף שלא
התאים לכלל. למשל: QPPQ, HGHH, TTTU, DDDE, MLMM (התשובה היא QPPQ, מכיוון שהרצפים האחרים
מורכבים משלוש אותיות זהות ואות אחת שונה).
2. סיווג צורות – מדד של היכולת הפלואידית. הנבדקים ראו שלוש קבוצות של צורות
גיאומטריות שבכל אחת מהן היו שלוש צורות.
הם התבקשו להסיק את הכלל לפיו סווגו הצורות לשלוש הקבוצות ולסווג צורות
חדשות לקבוצות הללו על פי כלל זה.
3. לוח שנה – מדד של היכולת הפלואידית. הנבדקים קיבלו לוח שנה עם כמה משפטים עליו,
כגון: "מספר מוקף בעיגול הוא
חג", "היום הראשון של הקיץ הוא ה – 21 ביוני". הנבדקים התבקשו להשיב על שאלות כמו: "בחודש שה – 12 בו הוא יום שלישי, מהו יום
העבודה החמישה עשר?" א. ה – 22, ב.
ה – 23, ג. ה – 24. ד. ה –
27. ה.
אף אחד מהם.
4. אוצר מלים - מדד של ידע מגובש. הנבדקים בחרו מלה נרדפת למלה נתונה מבין
מסיחים.
5. אנלוגיות – מדד של ידע מגובש. הנבדקים התבקשו להשלים אנלוגיות
מילוליות באמצעות בחירה מבין מסיחים.
6. השלמת משפטים – מדד של ידע מגובש. הנבדקים התבקשו לבחור את הקטע החסר במשפט מבין
מסיחים. למשל: "מערכת המספרים העשרונית היא אחת
מהדרכים________ לבטא מספרים".
א. החשובות בעולם ביותר. ב.
החשובות ביותר בעולם. ג. בעולם החשובות ביותר. ד.
בעולם ביותר החשובות.
7. יכולת מתמטית – מדד של היכולת
הכמותית. הנבדקים השיבו על שאלות
כמו: "מהו הסכום הגדול ביותר שניתן לקבל בהטלת 11 קוביות, אם אף מספר לא
מופיע יותר משלוש פעמים?" א. 26.
ב. 51. ג. 66. ד.
84. ה. 122 (התשובה היא ב').
8. פעולות מתמטיות הכרחיות – מדד של
היכולת הכמותית. הנבדקים פתרו בעיות
מילוליות בהן התבקשו לזהות את הפעולה המתמטית הנדרשת כדי לפתור כל בעיה.
9. חיסור וכפל – מדד של היכולת
הכמותית. הנבדקים פתרו תרגילי
חיסור וכפל.
10. השוואת קוביות – מדד של העיבוד החזותי. הנבדקים ראו שני ציורים של קוביות שעל כל אחד
מהצדדים שלהן הופיע עיטור שונה. הנבדקים התבקשו
להחליט אם בשני הציורים מוצגת אותה קוביה או קוביות שונות.
11. דפוסים נסתרים – מדד של העיבוד
החזותי. הנבדקים ראו צורה גאומטרית
והיו צריכים להחליט אם היא מופיעה בתוך כל אחת מ – 200 צורות מורכבות. הם קיבלו שלוש דקות כדי לבצע את המשימה.
12. פיתוח משטח – מדד של העיבוד החזותי.
הנבדקים דמיינו כיצד ניתן לקפל פיסת נייר כדי ליצור אובייקטים שונים.
13. סיומות מלים – מדד של אחסון ושליפה לטווח ארוך. הנבדקים קיבלו שלוש דקות כדי לכתוב כמה
שיותר מלים שמסתיימות באותיות AY, ושלוש
דקות נוספות כדי לכתוב כמה שיותר מלים שמסתיימות באותיות OW.
14. התחלות מלים – מדד של אחסון ושליפה לטווח ארוך. הנבדקים קיבלו שלוש דקות כדי לכתוב כמה שיותר
מלים שמתחילות באותיות PRO,
ושלוש דקות נוספות כדי לכתוב כמה שיותר מלים שמתחילות באותיות SUB.
לדעתי שני מבחנים אלה אכן מודדים שטף בשליפה
מהזיכרון לטווח ארוך אך נשענים חזק מאד על יכולת האיות (יכולת קריאה וכתיבה, שלא
נבדקה במחקר זה).
15. הפכים – מדד של אחסון ושליפה לטווח
ארוך. הנבדקים התבקשו לכתוב עד שש
מלים שיש להן משמעות הפוכה או כמעט הפוכה למלים מסוימות (לדוגמה: CALM). מדד זה נשען לדעתי חזק מאד על הידע המגובש,
ואכן המתאמים שלו עם מדדי הידע המגובש הם 0.4-0.45.
MSCEIT הורכב מששה מבחנים ממוחשבים:
1. פנים - מדד של תפיסת רגשות. הנבדקים ראו תמונות של פנים ודירגו את
המידה שבה הבעות הפנים מבטאות אחד מחמישה רגשות אפשריים. הדירוג היה מ – 1 (אין רגש) ל – 5 (רגש
קיצוני).
2. תמונות – מדד של תפיסת רגשות. הנבדקים ראו שש תמונות נוף או דגמים
מופשטים. הם דירגו את המידה שבה קיימים
חמישה רגשות בכל תמונה.
3. שינויים - מדד של הבנת רגשות. הנבדקים התבקשו לזהות כיצד רגש משתנה
בהתאם לשינויים בסיטואציה או במהלך הזמן.
4. שילובים – מדד של הבנת רגשות. הנבדקים התבקשו להחליט כיצד רגשות שונים
מתמזגים כדי ליצור רגשות חדשים.
5. ניהול רגשות – מדד של ניהול רגשות.
הנבדקים קראו קטעים שתיארו מצבים רגשיים, ודירגו ארבע תגובות
אפשריות לפי מידת היעילות שלהן בניהול הרגשות.
6. יחסים בין רגשות - מדד של ניהול
רגשות. הנבדקים קראו קטעים שתיארו מצבים רגשיים,
ודירגו את היעילות של שלוש תגובות אפשריות לשמירה או לבניה של קשרים חברתיים בין האנשים
שהופיעו בקטעים.
יש לציין שמבחנים אלה בדקו את האינטליגנציה
הרגשית באמצעות דירוגים על סקאלה. נשאלת
השאלה האם הם עדיין עומדים בקריטריונים של שניידר ומאייר למבחני ביצוע.
התוצאות (באופן מפורט קצת יותר
מכפי שנעשה בחלק הראשון)
האם קיים מתאם בין שלוש היכולות
הצרות או שלושת הענפים של האינטליגנציה הרגשית (תפיסה, הבנה וניהול של רגשות)?
המתאם בין תפיסה להבנה היה 0.74. המתאם בין תפיסה לניהול היה 0.53. המתאם בין הבנה לניהול היה 0.70.
במודל דו גורמי (בו בודקים את הטעינות של מבחני
האינטליגנציה הרגשית קודם על היכולת הרחבה אינטליגנציה רגשית ולאחר מכן על היכולות
הצרות תפיסה, הבנה וניהול רגשות) היה מתאם גבוה יותר בין מבחני האינטליגנציה
הרגשית לבין היכולת הרחבה מאשר בין מבחני האינטליגנציה הרגשית לבין שלוש היכולות
הצרות. כך, ניתן היה להפיק משלושת הענפים/שלוש
היכולות הצרות את היכולת הרחבה אינטליגנציה רגשית.
במודל היררכי (בו בודקים קודם עד כמה מבחני
האינטליגנציה הרגשית יוצרים את היכולות הצרות ולאחר מכן עד כמה היכולות הצרות
יוצרות את היכולת הרחבה אינטליגנציה רגשית), המבחנים שבדקו את האינטליגנציה הרגשית
האסטרטגית (הבנת רגשות וניהול רגשות) היו טעונים יותר על היכולת הרחבה מאשר
המבחנים שבדקו אינטליגנציה רגשית חוויתית (ייתכן שהדבר נובע מכך שהיו פחות מבחנים
שבדקו אינטליגנציה רגשית חוויתית או מבעיה אחרת במבחנים אלה).
האם קיים מתאם בין מבחני האינטליגנציה הרגשית לבין מבחנים
הבודקים יכולות קוגניטיביות רחבות אחרות?
מבחנים שבודקים אותה יכולת אמורים להיות
במתאם גבוה יותר זה עם זה מאשר עם מבחנים שבודקים יכולות אחרות.
המתאם בין תפיסה להבנה היה 0.74. המתאם בין תפיסה לניהול היה 0.53. המתאם בין הבנה לניהול היה 0.70. המתאמים בין מבחני האינטליגנציה הרגשית לבין
עצמם נטו להיות גבוהים יותר (0.48 בממוצע) מאשר המתאמים בינם לבין המבחנים הקוגניטיבים
האחרים (0.3 בממוצע).
אך אם מסתכלים מעבר לממוצעים, ניתן לראות שהמתאמים
בין תפיסה, הבנה וניהול רגשות לבין יכולות אחרות היו לעתים גבוהים לא פחות מאשר
בין שלושת הענפים של האינטליגנציה הרגשית לבין עצמם:
המתאם בין הבנת רגשות לבין ידע מגובש, יכולת פלואידית,
עיבוד חזותי ואחסון ושליפה לטווח ארוך היה 0.84, 0.82, 0.59 ו – 0.55 בהתאמה.
המתאם בין ניהול רגשות לבין יכולת פלואידית וידע מגובש
היה 0.55 ו – 0.53 בהתאמה.
המתאם בין תפיסת רגשות לידע מגובש היה 0.62.
לכן לא לגמרי השתכנעתי שלמבחני האינטליגנציה הרגשית יש תוקף מבחין.
תפיסה, הבנה וניהול רגשות נמצאו כאמור במתאם של 0.62, 0.84 ו – 0.53
עם הידע המגובש. מקאן וחבריה כותבים שלמרות
שאלה מתאמים גבוהים, הם נמוכים מהמתאמים שנמצאו במחקר זה בין היכולת הפלואידית
לידע המגובש (0.87) ובין היכולת הפלואידית לעיבוד החזותי (0.88).
המתאמים הללו, בין היכולת הפלואידית לידע המגובש ולעיבוד החזותי נראים
לי גבוהים ביחס למתאמים בין היכולות הללו במבחני משכל אחרים. במדריך למבחן הוודקוק3 בגירסתו האמריקנית אני רואה, למשל, שהמתאם בין
הידע המגובש ליכולת הפלואידית הוא 0.66 (בגילאי 20-39; הגיל הממוצע במחקר של מקאן וחבריה היה 21), ושהמתאם בין היכולת
הפלואידית לעיבוד החזותי הוא 0.52 (באותם גילאים). המתאם בין הידע המגובש ליכולת הפלואידית הוא
הגבוה ביותר הקיים במבחן הוודקוק בין שתי יכולות רחבות כלשהן בגילאים אלה.
המתאמים הגבוהים
שהתקבלו במחקר זה מעוררים חשד שמא המבחנים שבודקים את היכולות השונות אינם מדדים נקיים
מספיק של יכולות אלה.
האם האינטליגנציה הרגשית שונה ונבדלת מיכולות קוגניטיביות
אחרות?
טעינות האינטליגנציה הרגשית על רמת המשכל הכללית במחקר
זה היתה דומה בגודלה לטעינות של היכולות הקוגניטיביות האחרות על רמת המשכל הכללית.
תפיסה, הבנה וניהול רגשות היו מדדים חזקים יותר
של האנטליגנציה הרגשית מאשר של רמת המשכל הכללית.
זו עדות לכך שיש לאינטליגנציה הרגשית תוקף מבחין.
הסתייגויות
מקאן וחבריה מדגישות שהממצאים הנוכחיים תקפים רק למדד אחד של
אינטליגנציה רגשית המומשגת כיכולת.
האינטליגנציה הרגשית נחקרת בשתי פרדיגמות:
באמצעות מבחנים שבודקים ביצוע
מקסימלי (הביצוע הטוב
ביותר שהאדם יכול לתת, הגבול העליון של הרפרטואר האינטלקטואלי של האדם שמתבטא כאשר
האדם משקיע את מלוא המאמץ). מבחן MSCEIT נחשב על ידי המחברים כמבחן של ביצוע
מקסימלי. פרדיגמה שנה בודקת את
האינטליגנציה הרגשית באמצעות מבחנים שבודקים ביצוע טיפוסי (דפוסים יציבים, טיפוסיים, של התנהגות של האדם
במצבים יומיומיים מעבר לתקופות זמן ממושכות).
במבחנים כאלה משתמשים בדרך כלל בסולמות דירוג.
גישה זו רואה את האינטליגנציה הרגשית כמערך של תכונות אישיות הקשורות
לאישיות.
לחידוד ההבחנה בין ביצוע מקסימלי לטיפוסי פנו לפוסט זה.
שתי המשגות אלה של האינטליגנציה הרגשית קשורות זו לזו בקשר בינוני בעוצמתו,
וכל אחת מהן נמצאת במתאמים עם מדדים שונים של אישיות ושל
קוגניציה. ככל הנראה, טוענים מקאן וחבריה,
אלה מבנים תיאורטים שונים לגמרי, שמזוהים באופן מבלבל עם אותו מושג (אינטליגנציה
רגשית). כך, ההכללה של האינטליגנציה
הרגשית במודל ה – CHC
תקפה רק לפרדיגמת האינטליגנציה הרגשית כיכולת קוגניטיבית.
ראינו שהמתאמים בין
היכולות הרחבות לבין עצמן גבוהים מאד במחקר זה. בהתאם לכך, גם המתאמים של היכולות הרחבות עם רמת
המשכל הכללית גבוהים מאד במחקר זה. למשל,
היכולת הפלואידית במחקר זה נמצאת במתאם של 0.97 עם רמת המשכל הכללית (כלומר, היא
בעצם זהה לרמת המשכל הכללית). הידע המגובש במחקר זה נמצא במתאם של 0.91 עם רמת המשכל הכללית.
במבחן הוודקוק
ג'ונסון3 בגירסתו האמריקנית, אני רואה שהיכולת הפלואידית נמצאת במתאם של 0.84 עם
רמת המשכל הכללית (בגילאי 20-39). זה
המתאם הגבוה ביותר שיש ליכולת רחבה כלשהי עם רמת המשכל הכללית בגילאים אלה.
כך שיתכן שבמחקר של מקאן וחבריה המבחנים בודקים טוב יותר את רמת המשכל הכללית מאשר את היכולות הרחבות. טוב היה לבצע מחקר דומה כאשר בודקים את היכולות
הקוגניטיביות באמצעות מבחני משכל מוכרים.
דבר נוסף, אני שואלת עצמי עד
כמה קיימים מבחנים נוספים שבודקים את האינטליגנציה הרגשית בהיבט של יכולת
קוגניטיבית, או שעומד לרשותנו מבחן MSCEIT בלבד. אם אין מבחנים נוספים, זה בסיס ראייתי צר מדי
לדעתי, ומפחית מהאמינות של תפיסת האינטליגנציה הרגשית כיכולת קוגניטיבית.
MacCann,
C., Joseph, D. L., Newman, D. A., & Roberts, R. D. (2014). Emotional intelligence is a
second-stratum factor of intelligence: Evidence from hierarchical and bifactor
models. Emotion, 14, 358–374.
המאמר פתוח להורדה ברשת.
McGrew, K. S., Woodcock, R. W., & Schrank,
K. A. (2007). Woodcock-Johnson III normative update technical manual. Riverside Pub.
Schneider, W. J., Mayer, J. D., & Newman, D. A. (2016). Integrating Hot and Cool Intelligences: Thinking Broadly
about Broad Abilities. Journal of
Intelligence, 4(1),
1.