באופן מקרי ותוך כדי כתיבת הפוסט הבא שמתי לב לטעות קטנה שלי, שנכנסה
למדריך לבוחן של הוודקוק בעמוד 22 וכן למסמך סיווג המבחנים לפי יכולות CHC
ולמסמך "פרשנות מבחן הוודקוק" (ניתן לקבל את המסמכים הללו בפניה אלי במייל:
yogev976@bezeqint.net):
מבחן 17 קשב שמיעתי צריך להיות מסווג ליכולת הצרה "עמידות
לעיוותים בגירויים שמיעתיים: היכולת לשמוע מלים או מבעים דבורים באופן נכון
בתנאים של עיוות או רעש רקע", ולא כפי שסווג, ליכולת הצרה "הבחנה בין
צלילים".
ההגדרה של "הבחנה בין צלילים" כפי שכתובה בעמוד 22 במדריך
לבוחן היא: היכולת למצוא הבדלים בין צלילי דיבור בתנאים של הסחה או
עיוות. ההגדרה הנכונה של היכולת הזו היא: "היכולת לגלות ולהבחין
בהבדלים בין צלילי דיבור (שאינם פונמות) בתנאים בהם אין
הסחה או עיוות". יחי ההבדל הקטן!
הנה המקור באנגלית מתוך הפרק הזה:
Schneider, W.J.; McGrew, K.S. The Cattell-Horn-Carroll theory of
cognitive abilities. In Contemporary Intellectual Assessment: Theories, Tests,
and Issues; Flanagan, D.P., McDonough, E.M., Eds.; Guilford Press: New York,
NY, USA, 2018.
Speech sound discrimination (US):
The ability to detect and discriminate differences in speech sounds (other than
phonemes) under conditions of little or no distraction or distortion. The
definition of this factor has been narrowed to nonphonemic aspects of speech
sounds, to make it more distinct from phonetic coding. People who have poor
speech sound discrimination are less able to distinguish variations in tone,
timbre, and pitch in speech; this might reduce their ability to detect subtle
emotional changes, or subtle changes in meaning due to differential emphasis.
Resistance to auditory stimulus distortion (UR): The
ability to hear words or extended speech passages correctly under conditions of
distortion or background noise. It is not yet clear to what degree this ability
depends on sensory acuity. As people age, they tend to complain that they have
greater difficulty understanding speech in noisy public places or on a
telephone with background noise. Speaking louder usually helps them understand
better.
מתנצלת על הטעות!
סמדר
