מבחנים השלכתיים פרק 2: שתי השוואות

 

  

בפרק זה נדון בשתי השוואות שגם אותן למדתי מד"ר חגית בנזימן.

השוואת הילד לנורמה

כאן אנו משווים בין תוכן הסיפור שהילד סיפר לתוכן הנורמטיבי המצופה לאותה תמונה. אם בסיפורים מסוימים התוכן של הסיפור אותו סיפר הילד שונה מהתוכן הנורמטיבי, נשאל את עצמנו למה זה קרה. יכולות להיות כמה אפשרויות. למשל:

·        התמונה עוררה תמה קשה ומאיימת עבור הילד או עוררה חרדה. הילד "ברח" מהתמה הנורמטיבית כדי לא להתמודד עם הנושא הקשה עליו, באמצעות הפעלת מנגנוני הגנה.

·        הילד מוטרד כל כך מתוכן פנימי שלו, שאינו פנוי לקלוט היטב את הגירוי בתמונה שלפניו. התוכן שמטריד אותו "כופה את עצמו" על הילד והוא משלב אותו בכל סיפור, בלי קשר לגירוי שלפניו.

·        לילד יש קושי בתפקודים ניהוליים, שגורם לפרסברציה של אותו תוכן מעבר לתמונות שונות ולקושי להתאים את התגובה שלו לשינוי בגירוי.

 

כדי לבצע את ההשוואה לנורמה, אנחנו צריכים לדעת מהי הנורמה. לשם כך הכנתי מסמך שמרכז את התמות הנורמטיביות העיקריות בסיפורי ה – TAT וה – CAT, על פי Bellak. כדי לא לחשוף חומרים אלה, ניתן לקבל אותם על ידי פניה אלי במייל, yogev976@bezeqint.net

 

השוואת הילד לעצמו

 במבחנים הקוגניטיבים, אנו מקפידים לא להשוות את הילד לעצמו. למשל, לא מומלץ לבנות השערות על הסיבות לכך שהילד קיבל 95 במבחן יצירת מושגים ו"רק" 88 במבחן אנליזה וסינתזה. עבודה כזו אינה מומלצת משתי סיבות: א. שני הציונים נמצאים בתוך טווח הממוצע (בין 85 ל – 115). ב. השוואה בין שני מבחנים היא בסיס צר מדי כדי לבנות עליו השערות. לו היו לנו שני מבחנים לכל "צד" בהשוואה (למשל, שני מבחנים שבודקים אינדוקציה לעומת שני מבחנים שבודקים דדוקציה), ניתן היה לבצע את ההשוואה באופן נכון יותר.

במבחנים ההשלכתיים אנחנו כן משווים את הילד לעצמו, אבל גם במבחנים אלה אנו מעדיפים להסיק כל מסקנה על בסיס מספר מקורות מידע (כלומר, חזרה של התופעה במספר מקומות שונים במבחנים ההשלכתיים). כשאנו משווים את הילד לעצמו, אנו מסתכלים על הציורים והסיפורים ומנסים להבין מדוע התפקוד של הילד במקום מסוים שונה מהתפקוד שלו במקום אחר. למשל, מדוע ציור הילד כשהוא מופיע לבד על הדף מפותח הרבה פחות מציור הילד כחלק מציור המשפחה. יכולות להיות לכך מספר סיבות, למשל:

·        הילד מרגיש הרבה יותר טוב בחיק משפחתו מאשר כשהוא נמצא לבד. המשפחה נתפסת כמגוננת וכמקור לכוח. לעומת זאת מחוץ למשפחה הילד מרגיש חלש יותר ובעל כוחות פחותים להתמודד עם מצבי יומיום בינאישיים ותוך אישיים. יתכן שהילד תופס את העולם כמקום מאיים ואת המשפחה כמקלט בטוח.

·        יתכן שלילד יש קושי בנפרדות ובתפיסת עצמי נפרדת. בחיק המשפחה הוא מרגיש חלק מהעצמי הקולקטיבי של המשפחה. במילים של וויניקוט, אולי הילד עדיין לא פיתח את היכולת להיות לבד.

·        דמות הילד צוירה ראשונה, וציור המשפחה היה הציור השלישי. יתכן שבתחילת המבחן הילד היה חסר בטחון וחשש שהוא אינו עומד היטב בדרישות המשימה, אך תוך כדי תהליך הוא קיבל מהבודקת משוב מעודד ששיפר את הרגשתו ואפשר לו לבטא את מלוא יכולותיו בציור המשפחה. יתכן שבאופן כללי לילד קשה להסתגל למשימות חדשות והוא צריך זמן להתחמם עם המשימה. כאן נשאל את עצמנו אם הדפוס הזה חוזר גם במשימות אחרות, גם כאלה שאינן השלכתיות.

 

כל אחת מהסיבות האלה תהיה הרבה יותר משכנעת אם נמצא לה תימוכין נוספים, למשל בסיפורים שהילד סיפר. 

לסיכום, כשנסתכל על סיפור או ציור, נשאל את עצמנו: מה שונה בסיפור הזה ביחס למה ששמעתי מהילד בסיפורים אחרים שלו, או ביחס למה שאני שומעת מילדים אחרים בסיפור הזה? לעתים זו אפילו מילה מאד לא רגילה שהילד השתמש בה לתיאור הנעשה בתמונה. מה המשמעות של ההבדל הזה? למה הוא קרה?

 

מבחנים השלכתיים פרק 1 - ההנחה ההשלכתית, הלא מודע הקולקטיבי והנחיות העברה

 

שלום לקוראי הבלוג!

אני חוזרת לכתוב לאחר תקופה ממושכת בה הקדשתי משאבים לעבודת דוקטורט, אשר כעת הגשתי ונמצאת בשיפוט. זו היתה תקופה מאתגרת ומעניינת בה למדתי המון.

לאור השינוי בדרישות ההתמחות שמאפשר דגש רב יותר על האבחון הפסיכולוגי, אני מעלה קבוצת פוסטים (קראתי להם "פרקים") שעוסקים במבחנים השלכתיים. חלקם לוקטו ממרחבי הבלוג ועובדו מחדש וחלקם חוברו כעת. והנה תוכן העניינים:

פרק 1: ההנחה ההשלכתית, הלא מודע הקולקטיבי והנחיות העברה

פרק 2: שתי השוואות (השוואת הילד לנורמה והשוואת הילד לעצמו)

פרק 3: התבטאות של היכולות הקוגניטיביות במבחנים השלכתיים

פרק 4: מבנה הסיפור

פרק 5: ניתוח על פי תאורית הסלף: לכידות העצמי

פרק 6: ניתוח על פי תיאורית הסלף: מירורינג

פרק 7: ניתוח על פי תאורית הסלף: אידאליזציה

פרק 8: מנגנוני הגנה במבחנים השלכתיים  

 

קיימות מספר מערכות לציינון של מבחנים השלכתיים. אני לא מתלהבת מהשימוש בציונים כאלה, מכיוון שהציינון עלול להפוך את ההסתכלות בסיפורים לטכנית ולממוקדת בפרטים, על חשבון ההסתכלות הקלינית במכלול. מה שכן אפשר לקחת ממערכות ציינון אלה זה את המימדים עליהם מסתכלים. אפשר ליישם את המימדים הללו בהסתכלות הקלינית, ללא מתן ציונים. לכן אני מקווה לכתוב לפחות על אחת ממערכות הציינון הללו.

מקווה לכתוב גם על השפעות תרבותיות על הדרך בה אנשים מספרים סיפורים השלכתיים, על ביקורות על מבחנים השלכתיים ועוד. מקווה שאעמוד לפחות בחלק מהמשימות הללו.

 

ההנחה ההשלכתית

מבחנים השלכתיים נשענים על ההנחה שאנשים תופסים ומארגנים גירויים סביבתיים על בסיס הצרכים, הרגשות והקוגניציות שלהם. תהליך זה עשוי להתרחש מחוץ למודעות. לכן, נתונים ממבחנים השלכתיים משקפים דחפים משאלות או רגשות לא מודעים Calderon & Kupferberg,) 2022))

הלא מודע הקולקטיבי

הרבה  מאד מהידע שלי על מבחנים השלכתיים ומפיתוח יכולת ההסתכלות הקלינית למורתי היקרה ד"ר חגית בנזימן.

 

 ד"ר חגית בנזימן

חגית לימדה שנים רבות במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, במגמה הקלינית, והיתה גם ראש המגמה ליעוץ חינוכי בבי"ס לחינוך. היא מומחית במבחני אישיות. הספר שלה "לצאת מן המבוך – דוגמאות של מבחנים פסיכולוגים" מומלץ מאד. בספר תיאורי מקרה מנותחים מהם ניתן ללמוד על דרך עבודתה המיוחדת של חגית. חגית כתבה גם עשרות ספרי ילדים שעוסקים ביחסים בין ילדים לחבריהם ולבני המשפחה האחרים, וגם ספר אחד שעוסק בגיל השלישי במבט הומוריסטי. ספריה כתובים בדרך כלל בחרוזים.

במשך שנים רבות השתתפתי בקבוצות הדרכה של חגית, בהן ניסיתי להטמיע בקרבי את דרך עבודתה המיוחדת. חגית עובדת על החומר ההשלכתי ללא רקע של הילד. היא מבקשת לדעת רק את גיל הילד ומינו. היא מעודדת את חברי הקבוצה "לזרוק" באופן חופשי מחשבות, רגשות ואסוציאציות למראה ולמשמע החומר.

אני חושבת ששיטת עבודה זו מבוססת על ההנחה שהילד שואב את עולם הדימויים שלו, המשמש לחיבור הסיפורים, מאותם מקורות שמהם חברי הקבוצה שואבים את עולם הדימויים שלהם. גם אם כל אחד מאיתנו בא מרקע תרבותי שונה, כולנו מכירים מספר מיתוסים שהם משותפים לכל התרבויות. למשל, הסיפור על אדם וחוה והגירוש מגן העדן מופיע בגירסה קצת שונה ב"עלילות גילגמש" שחוברו סביב שנת 2100 לפני הספירה. הסיפור על המבול לא מופיע רק בתנ"ך אלא בתרבויות רבות נוספות, למשל, בתרבויות של ילידים ביבשת אמריקה, בתרבויות הודו-סין, ואצל אסקימואים. מן הסתם כך הדבר גם לגבי סיפורים כמו שלגיה, כיפה אדומה, העץ הנדיב וסיפורים אחרים להם ילדים רבים נוהגים לחבר את הגירסה שלהם כאשר הם מספרים אותם במבחנים השלכתיים.

יונג טען שמיתוסים כאלה יוצרים את הלא מודע הקולקטיבי, הכולל את המורשת הפסיכולוגית של האנושות. לדעת יונג, לכל אחד מאיתנו יש מבנים פסיכולוגים זהים, ארכטיפים, שנוצרים מהמבנה הביולוגי ומצרכי ההישרדות שלנו. הארכטיפים הם מבנים מולדים שיכולים לשלוט, לכוון ולתווך את ההתנהגויות והחוויות שאופייניות לכל בני האדם. הארכטיפים מעוררים מחשבות, דימויים, רגשות ורעיונות דומים אצל אנשים שונים, שמגיעים מתרבויות שונות לחלוטין. אנחנו נולדים עם ארכיטיפים של דמות האם, דמות האב, דמות האשה, דמות הגבר, דמות הגיבור וכו'. המפגש עם דמויות אלה במציאות מפעיל את הארכיטיפ שלהן במבנה הנפשי שלנו ויוצק בו גם תוכן ייחודי נוסף. אבל התפיסה שלנו את דמות האם, למשל, והציפיות שלנו ממנה, נשענת גם על ארכיטיפ דמות האם שנבנה בתרבות שלנו לאורך שנים רבות.

לכן, כשחברי הקבוצה מעלים את האסוציאציות והמחשבות שלהם על הסיפורים ועל הציורים של הילד, הם שואבים אסוציאציות אלה מהלא-מודע הקולקטיבי ומהארכיטיפים המשותפים להם ולילד. זו הסיבה לכך שהרעיונות של חברי הקבוצה עשויים לסייע מאד להבין את החוויה של הילד.

בסוף התהליך הקבוצה אוספת את התמות או המסקנות העיקריות שעלו מכל החומר. תמות ומסקנות עיקריות הן כאלה שחוזרות על עצמן מעבר לכמה סיפורים ו/או לכמה ציורים. מבחינה זו הדבר דומה לעבודה בחלקים הקוגניטיבים של האבחון: מסקנה משמעותית היא רק כזו שיש לה תימוכין ממספר מקורות שונים. לאחר תהליך זה חושף מציג המקרה בפני הקבוצה את הרקע של הילד, ורק אז הקבוצה יכולה לחבר בין התובנות שעלו מתוך החומר למידע שעלה באינטייק. המטרה של חגית באופן עבודה זו היא לאפשר לחברי הקבוצה וגם לה עצמה להתבונן בחומר ההשלכתי ללא דעה קדומה או הטיה שנובעת מהמידע מהרקע. כך, יש סיכוי גדול יותר שהקבוצה תראה דברים נוספים ולא בעיקר דברים שתואמים את הסיפור שעולה מהרקע.

לא אחת ראיתי אצל הפסיכולוגים אי בהירות לגבי הנחיות ההעברה של מבחנים השלכתיים, וכן סגנון עבודה שעלול להוביל לסיפורים קצרים ודלים שאותם קשה אחר כך לנתח. יתכן שבשל הביקורת על מבחנים אלה, ואולי משיקולים של זמן, באוניברסיטאות ובמכללות לא מספיקים ללמד אותם במידת ההעמקה הראויה. לכן גיבשתי לפני מספר שנים בסיוע של ד"ר חגית בנזימן קובץ הנחיות להעברת המבחנים. מכיוון שאיני אוהבת להעלות לרשת חומר מסוג זה, ניתן לקבל את הנחיות ההעברה באמצעות מייל אלי: yogev976@bezeqint.net