תכנית התערבות במורפולוגיה מביאה לשיפור הישגים בקריאה: מחקר ישראלי

ורד וקנין נוסבאום ממכללת הגליל המערבי ומאוניברסיטת חיפה ביצעה תכנית התערבות במורפולוגיה בילדים בבי"ס יסודי, בדקה אותה באמצעות מבחן הא-ת, ומצאה שהיא משפרת הישגים בקריאה אצל קוראים מתקשים. 

מהי מורפולוגיה? מורפמה היא יחידת המשמעות הקטנה ביותר בתוך מילה. למשל, המילה "התלבש" מכילה את המורפמות "הת" (שמציינת זמן עבר וגם בנין התפעל), ו - "לבש" (שמציינת עטיית בגדים). המילה "ביתו" מכילה את המורפמות "בית" ו – "ו" שמציינת את השייכות של הבית לאדם מסוים. המילה "בבית" מכילה את המורפמות "ב" שמציינת בתוך ו"בית".

מודעות מורפולוגית היא מודעות לכך שמילים בנויות ממורפמות וההבנה של משמעות המורפמות. למידת הקריאה משפרת את המודעות המורפולוגית, ובכיוון השני, שיפור המודעות המורפולוגית עוזר לרכישת הקריאה ומשפר את שטף הקריאה.

מורפמות מספקות מידע סמנטי, פונולוגי, תחבירי ודקדוקי, ולכן קוראים משתמשים בידע מורפולוגי כדי לזהות ולהבין מילים. כאשר קורא מזהה את שורש המילה ואת משמעותו, ומבין את משמעות המורפמות שמתווספות לאותיות השורש, הוא מצליח להבין את המילה. היכרות עם המשמעות של מורפמות יכולה לעזור להבין מילים שמעולם לא נתקלנו בהן. למשל, בזכות ההיכרות עם משמעות המורפמה "ון", אני יכולה להבין שהמילה "פסנתרון" מתייחסת לפסנתר קטן, למרות שמעולם לא נתקלתי בכלי נגינה כזה. כאשר הקריאה לא מתפתחת כראוי, גם היבטים אחרים של אוריינות, כמו מודעות מורפולוגית, לא מתפתחים היטב. ילדים עם קשיים בקריאה פחות מודעים למבנה הפנימי של מילים, ולכן הם מתקשים להשתמש ברמזים מורפולוגים בקריאה.

מודעות מורפולוגית עשויה להשפיע על הקריאה בעברית יותר מאשר על הקריאה בשפות שאינן שמיות, כמו אנגלית. המילים בעברית דחוסות מאד במשמעות, וכוללות מורפמות רבות. למשל, המילה "כשאראהו" מחליפה חמש מילים באנגלית (When I will see him). מודעות מורפולוגית עוזרת לקריאה בעברית אפילו בכיתות הנמוכות, בעת רכישת הקריאה. המורפולוגיה עוזרת גם לפענח מילים עבריות לא מנוקדות, בהן חסר מידע פונולוגי. בנוסף לכך, אותיות השורש בעברית מופיעות ברצף עקבי (למשל: מראה, רואה, מתראה), ולכן במילים בעברית קל להבחין בין אותיות השורש למורפמות האחרות. עיבוד מורפולוגי מתרחש בעברית גם בקריאה של מילות תפל (למשל, אני יודעת שהמילה "פקרנו" מתייחסת לפעולה שאנחנו עשינו, למרות שלא ברור מהי הפעולה). מסיבות אלה, יש קשר חזק בין מודעות מורפולוגית לקריאה בעברית החל מכיתה א', אך באנגלית קשר חזק כזה קיים רק מסוף בי"ס יסודי ואילך.

בניסוי של ורד וקנין נוסבאום השתתפו 40 תלמידים שאובחנו כלקויי למידה. לתלמידים אלה היו ציונים נמוכים במבחני קריאה ביחס לנורמות לגיל, וציון משכל 86 ומעלה. לא היו להם הפרעות קשב או לקויות בשפה, והם למדו בכיתות ד'- ו' רגילות וקיבלו הוראה מתקנת. לצורך הניסוי התלמידים חולקו לשתי קבוצות. עשרים תלמידים קיבלו התערבות במורפולוגיה והעשרים הנותרים קיבלו הוראה מתקנת רגילה. תכנית ההתערבות המורפולוגית כללה 30 שיעורים במשך 15 שבועות בקבוצות של 2-3 ילדים, והורכבה מהמטלות הבאות:

שמות גוף: הילד קיבל משפט כמו  "____ מלמדת חשבון" והיה צריך להשלים אותו מבין המילים: הוא, היא, הם. הטיות פעלים: הילד התבקש לזהות את ההטיה הנכונה של הפועל לפי זמן נתון או להטות פועל בזמנים שונים. למשל ,הילד קיבל את המילה "ללמוד" והיטה: למדתי, למדת, למדת, למדתם וכו'. שורשים ושכונות מורפולוגיות: הילד למד לזהות ולהפיק מילים עם אותו שורש. למשל קשירה, קשר, התקשרות, מקושר, תקשורת. דפוסים מורפולוגים: הילד למד לזהות מורפמות בתוך מילים מוכרות ולבצע מניפולציה של השורש והדפוס כדי ליצור מילים חדשות. למשל: "לתפור – מתפרה זה כמו לשתול – _______" (משתלה). הטיות של מילות פונקציה: הילד קיבל מילות פונקציה כמו המילה "כמו" והיטה: כמוך, כמוני, כמוכם וכו'. יצירת הרכב: הילד השלים משפטים כמו: "בובה שעשויה מנייר נקראת____" (בובת נייר).

לפני ואחרי ההתערבות הילדים נבדקו במבחן א-ת, במבחנים שבדקו קריאה ומודעות מורפולוגית. במבחן זיהוי מורפולוגי הבוחן הקריא לילד משפט וכמה אפשרויות להשלמתו. למשל: "ילד שלא מרגיש טוב הולך עם אמו לרופא כדי לעבור... בדק, בודק, להיבדק, יבדוק, בדיקה". הילד בחר את המילה המתאימה. במבחן הפקה מורפולוגית הבוחן אמר לילד, לדוגמה: "השורש הוא א.ה.ב. יש אנשים החשים___ רבה לחיות" והילד היה צריך להטות את השורש באופן מתאים ולומר "אהבה". במבחן הפקת מילות תפל הבוחן קרא משפט עם מילת תפל והילד היטה את מילת התפל. למשל: "בגן החיות חי בורל, והוא מחכה לבת זוגו ה_____ "(הילד היה צריך לומר: בורלה).

לפני ההתערבות, הציונים של כל 40 הילדים בשלושת המבחנים המורפולוגים היו נמוכים מאד (23% שגיאות בזיהוי מורפולוגי, 32% שגיאות בהפקה מורפולוגית ו – 40% שגיאות בהפקת מילות תפל). המשמעות עבורנו היא, שיתכן שאצל ילדים עם קשיים בשטף ובדיוק בקריאה נראה הנמכה במבחנים המורפולוגים הללו מתוך א-ת. לא נמצא מתאם בין השטף והדיוק בקריאה של הילדים לבין ציוניהם במדדים המורפולוגים, אבל ניתן לייחס זאת לקיצוץ תחום: המדגם כלל רק ילדים עם קשיים בקריאה ובמורפולוגיה ולכן המתאם בין קריאה ומורפולוגיה, שקיים באוכלוסיה עם טווח רחב של יכולות קריאה ויכולות מורפולוגיות, לא יכול לבוא לידי ביטוי במדגם זה.

לאחר ההתערבות, קבוצת האימון המורפולוגי שיפרה את ציוניה בשלושת מבחני המודעות המורפולוגית מ-א-ת וגם בשטף ודיוק בקריאה במבחני א-ת במידה רבה יותר מאשר קבוצת הביקורת, שקיבלה הוראה מתקנת רגילה. שיפור בזיהוי מורפולוגי היה קשור לשיפור השטף בקריאה ושיפור בהפקת מילות תפל היה קשור לשיפור בדיוק בקריאה.

אני חושבת שמחקר זה מעלה את המודעות שלנו לחשיבות המורפולוגיה בתהליכי קריאה, ולתועלת שילדים מתקשים בקריאה יכולים להפיק מהתערבות מורפולוגית. אנחנו יודעים שמודעות פונולוגית לקויה גורמת לקשיים רבים בקריאה הטכנית. מודעות מורפולוגית טובה יכולה לשמש כדרך עוקפת לשיפור הקריאה, כאשר המודעות הפונולוגית לקויה.

 

 Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Morphological awareness: A tool to promote reading fluency and accuracy in Hebrew in students with reading disabilities. Learning Disabilities Research & Practice, 36(1), 26-39. https://doi.org/10.1111/ldrp.12236

פוסטים מהבלוג שלי - מעכשיו אצלכם במייל

 

שלום, זו סמדר ספיר יוגב.

אם קיבלתם את הפוסט הזה, כנראה שאתם עוקבים אחרי הבלוג שלי, ששמו BeyondIQ,

ואני מודה לכם על כך.

מעכשיו תוכלו לקבל פוסטים שכתבתי לכתובת המייל שלכם באמצעות תוכנת follow.it.

תוכלו לשנות את יעד הפוסטים ולבקש לקבל אותם לטלפון הנייד, לטלגרם וכו', כאן: https://follow.it/beyondiq?action=followPub&filter

לאחרונה פרסמתי סדרת פוסטים על מבחנים השלכתיים.

בכוונתי להמשיך ולכתוב על אינטראקציות בין קריאה, כתיבה וחשבון לבין יכולות קוגניטיביות, על לקויות למידה, משכל, דיאגנוסטיקה של ילדים דו לשוניים/רב תרבותיים ונושאים דומים נוספים.

תדירות הפוסטים תשתנה בהתאם לפניות שלי לקרוא את החומרים ולכתוב אותם.

מקווה שתפיקו תועלת, ואם לא – תמיד אפשר להפסיק את המעקב.

אני זמינה לשאלות וגם להצעות של נושאים לכתיבה, בכתובת yogev976@bezeqint.net

סמדר.

שלבים בהתפתחות הגבר על פי יונג (ומארי שטיין), והדגמה באמצעות דמותו של יוסף המקראי: חלק שני

זהו המשך לפוסט הקודם, בו התייחסתי לשני השלבים הראשונים בהתפתחות הגבר, כפי שהם מובאים בספרו המעולה של מארי שטיין, Transformations. שטיין מתייחס לגברים, אבל אני חושבת ששלבים אלה רלוונטים גם לנשים. כמו בפוסט הקודם, אני מדגימה את השלבים באמצעות סיפורו של יוסף המקראי.

 

השלב השלישי, שלב אמצע החיים, שלב הגיבור או שלב האנימה: שלב זה מתחיל בערך בגיל 35 ונמשך עד גיל 50 בערך. ארכיטיפ הגיבור בתרבות שלנו מתייחס בדרך כלל לדמות שיוצאת למסע בו יש הרבה סכנות בדרך שעליהן עליו להתגבר כדי לזכות בנערה. כך, הגבר יוצא בשלב התפתחותי זה למסע שמטרתו להציל את נפשו, את האנימה, מהעולם הפטריארכלי בו הוא שרוי, ולהשתחרר באופן כזה משני ההורים. בשלב הקודם הגבר פיתח את הפרסונה שלו, את הזהות החברתית שנוצרת מתוך קונפורמיות לציפיות חברתיות ומושרשת בקבלת תפקידים בעולם של האב. בשלב זה, הגבר יוצא למסע לגילוי העולם הפנימי שלו, אותו הוא דחק אל תוך הצל. לעתים אשה לא קונבנציונלית בה הגבר מתאהב מספקת את הזרז לשלב זה. אשה זו מגלמת את ההשלכה של האנימה של הגבר, כלומר הגבר משליך עליה את החלקים הנשיים שבנפשו. גבר בשלב האנימה, שמגלה את החיבור לעצמו, הוא רגיש יותר, אמוציונלי, ולעתים אי רציונלי ולא קונבנציונלי.

 

בסיפור של יוסף, אשת פוטיפר משמשת כדמות אנימה. יוסף ניהל את בית פוטיפר בהצלחה רבה, ולמעשה שהה תחת חסותו של פוטיפר (כשהוא עדיין שרוי בשלב האב). אשת פוטיפר מפתה את יוסף שוב ושוב, מה שגורם להסתבכותו עם פוטיפר, שמשליך אותו אל בית האסורים. כך, אשת פוטיפר מתניעה את שלב האנימה בחיי יוסף ואת היפרדותו מדמות האב של פוטיפר ומחייו הקונבנציונלים בבית פוטיפר. בבית האסורים יוסף מגלה בתוך עצמו את היכולת לפרש ולפתור חלומות.

 

השלב הרביעי: שלב הבגרות המאוחרת – שלב הסלף/השליחות: שלב זה מתרחש בין הגילאים 50-70. בשלב זה האדם לא מתחשב עוד במוסכמות של הקבוצה ובשיקולים של הפרסונה, ומכוון את עצמו מבפנים, מתוך היכרותו הגדלה עם עצמו. תחושת המשמעות שלו אינה תלויה בהנאה או בסיפוק דחפים וגם לא בתפקוד מוצלח על פי הנורמות החברתיות, אלא בסיפוק הצרכים הרוחניים של הסלף. הוא מקבל החלטות על בסיס אינטואיציות חזקות ותחושה חזקה של העצמי, הוא מוצא את קולו הייחודי ותוכנית החיים שלו נחשפת. בשלב זה האדם מוצא שליחות בעולם, שמובילה אותו להסתכל החוצה אל מעבר לעצמו, להתייחס לנושאים שנוגעים באנשים רבים ובתרבות, ולפעול בעולם.

 

בסיפור של יוסף, שלב זה בא לידי ביטוי בתפקיד שיוסף לוקח על עצמו לדאוג לעם המצרי, ולאגור מזון בשבע השנים הטובות כדי שיספיק לשבע השנים הרעות שיבואו בעתיד. יוסף דואג ומסייע גם לבני משפחתו שעולים לשבור שבר במצרים. הכניסה של יוסף לשלב זה מסומלת לדעתי בשמות הנוספים שהוא מקבל, "צפנת פענח" ו"יוסף המשביר".

 

השלב החמישי: שלב הזיקנה/החוכמה: שלב זה מתאפיין ברוחניות ובהמשך אינדיוידואציה. האדם מהרהר במהלך חייו, בנקודות מפנה בחייו ובבחירות שעשה. הוא חושב על משמעות החיים, והופך לדמות חוכמה עבור אחרים. יש לו הזדמנות לתרום לסובבים אותו ולתרבות בכללותה. האדם בשלב זה יכול למלא את תפקיד זקן השבט, שמייצג את חוכמת הדורות. היכולת של האדם בשלב הזיקנה לשאת את ההשלכה של הזקן החכם היא חשובה, כי היא עוזרת לאנשים אחרים להתכוונן לעבר משמעות ותכלית בחיים.

יוסף סולח לאחיו

 

כאשר מת יעקב אביו, יוסף עלה לארץ כנען לקבור את יעקב במערת המכפלה. עמו עלו "כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם." עלית זקני מצרים למעמד הקבורה של יעקב מסמלת את הכבוד הרב שרחשו המצרים ליוסף. היכולת של יוסף לסלוח לאחיו ואף לדאוג לכל מחסורם, מעידה על שלב החוכמה אליו הגיע יוסף. בשלב זה, יוסף התבונן בחייו, והבין שהרעה שאחיו חשבו עליו, " אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹות עַם-רָב". יוסף לא היה מסוגל רק להסתכל לאחור, אלא גם להתבונן קדימה לעבר עתיד העם שיתרחש לאחר מותו. הוא אמר אל אחיו: "אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב". כך יוסף זרע בעברים את השאיפה לחזור ולעלות לארץ כנען (שאת תוצאותיה אנחנו חווים עד היום).