מבחן הוודקוק ג'ונסון 5

 

 

בפברואר 2025, בעת שהיינו עסוקים במלחמה, יצא מבחן הוודקוק 5 במהדורה שרובה ממוחשבת. הבוחן עובד עם מחשב, הילד עובד עם טאבלט, ויש גם חוברת עבודה לילד, בעיקר עבור מבחנים שבודקים קריאה, כתיבה וחשבון (נזכור, שמבחני משכל אמריקנים כוללים בטריה של מבחנים קוגניטיבים ובטריה של מבחני הישג). הטאבלט והמחשב מתקשרים זה עם זה במהלך העברת הבחינה, כך שהבוחן יכול, למשל, להצביע על חלקים בגירוי שמוצג על מסך המחשב שלו, והילד יראה היכן הבוחן מצביע על מסך הטאבלט שלו.

חלק מההנחיות המסובכות מועבר לילד בוידאו. המיחשוב משחרר את הפסיכולוג מדאגה לדברים כמו נקודות התחלה ועצירה ומאפשר לו להיות פנוי יותר אל הילד הנבדק. מכיוון שהעברת המבחן דורשת תשומת לב לפרטים רבים, טעויות העברה הן די נפוצות. ההעברה הממוחשבת מונעת הרבה מהטעויות.  לדברי מחברי המבחן, הילדים נהנים מהאינטראקציה עם הטאבלט. כמובן שהמבחן הרבה פחות כבד, וקל יותר לעדכן אותו.

המבחן ניתן גם להעברה מרחוק, כאשר הבוחן והילד נמצאים במקומות שונים לחלוטין. אך הנורמות נעשו על העברה בה הבוחן והילד יושבים זה לצד זה.

התוכנה מאפשרת לפסיכולוג לבחור מראש אילו תתי מבחנים הילד יעבור. לאחר הבחירה, התוכנה מציגה לפסיכולוג את הזמן הכולל שיידרש כדי להעביר את כל המבחנים שנבחרו, ובמהלך הפגישה, התוכנה מציגה לילד את תתי המבחנים שנבחרו בזה אחר זה.  

מעבר למיחשוב, המבחן עבר מספר שינויים מעניינים מבחינה תיאורטית. לכן, למרות שאין לנו סיכוי להשתמש בו בעתיד הקרוב, כדאי להכיר אותו.

רמת המשכל הכללית נבדקת באמצעות שמונה מבחנים: אוצר מילים (ידע מגובש), מטריצות (יכולת פלואידית), עיבוד מרחבי (עיבוד חזותי), זכירת סיפור (יעילות למידה), שטף סמנטי (שטף שליפה), קשב מילולי (קיבולת זיכרון עבודה), התאמה חזותית (מהירות עיבוד) ואנלוגיות מילוליות (ידע מגובש ויכולת פלואידית).

שימו לב, שאף מבחן שבודק עיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית! הסיבות לשינוי זה אינן משכנעות לדעתי. סיבה אחת היא שתחום העיבוד השמיעתי לא נחקר מספיק כיכולת של המשכל. סיבה שניה היא שהנמכה בעיבוד שמיעתי מנמיכה את רמת המשכל הכללית. ניתן לטעון כך לגבי כל יכולת. למרות שעיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית, כמות המבחנים שבודקים עיבוד שמיעתי גדלה, וניתן לקבל מדד של יכולת העיבוד השמיעתי.

מלבד רמת המשכל הכללית, המבחן בודק שמונה יכולות CHC רחבות (ידע מגובש, יכולת פלואידית, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי יעלות למידה, שטף שליפה, קיבולת זיכרון עבודה ומהירות עיבוד) באמצעות שני מבחנים לכל יכולת. חלק מהמבחנים שאנו מכירים כבר אינם משמשים כמדדים עיקריים של היכולות הרחבות אך עדיין קיימים כמבחנים שניתן להוסיף.

הוספתי הסברים לשינויים ותיאורים של המבחנים החדשים, כאשר מצאתי כאלה:

ידע מגובש נבדק על ידי מבחן אוצר מילים ומבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד). מקגרו מציין ממצא שהיה כבר ידוע לנו, שמבחן ידע כללי נשען מאד חזק על אוצר מילים ולמעשה בודק אותו. לכן, כדי להימנע מכפילות, מבחן זה עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

היכולת הפלואידית נבדקת על ידי מבחן מטריצות ומבחן אנליזה סינתזה. גם מבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד) בודק את היכולת הפלואידית (וכן את הידע המגובש). מבחן יצירת כללים דורש הנחיות מילוליות מורכבות ולכן עלול להיפגע אצל ילדים עם קשיים בשפה או שאינם שולטים בשפה. המבחן דורש גם יכולת להפיק תועלת ממשוב. מבחן סדרות מספרים מושפע גם מידע חשבוני. לעומת זאת, מבחן מטריצות אינו טעון בשפה, אינו כולל משוב ומושפע (אולי) פחות מידע מוקדם. לכן מבחן יצירת כללים ומבחן סדרות מספרים הועברו לבטרית המבחנים הנוספים שבודקים את היכולת הפלואידית.

העיבוד החזותי נבדק על ידי מבחן עיבוד מרחבי ומבחן סיבוב עצמים. מבחן זיהוי ציורים לא קיים יותר בוודקוק. מקגרו טוען שבמחקרים על מבחן הוודקוק3, בו אנו משתמשים, מבחן זיהוי ציורים התגלה כסמן חלש של העיבוד החזותי. נשים לב, שהיכולת הרחבה עיבוד חזותי נמדדת באופן צר, באמצעות שני מבחנים שבודקים את היכולת הצרה ויזואליזציה. מקגרו מסביר שהדבר נעשה מכיוון שויזואליזציה היא הלב של העיבוד החזותי, ומכיוון שהמחברים החליטו להעדיף מבחנים מורכבים על פני מבחנים פשוטים יותר שבודקים את היכולת הרחבה באופן רחב יותר.

העיבוד השמיעתי נבדק על ידי המבחנים מיזוג צלילים וסגמנטציה.

יעילות בלמידה נבדקת על ידי מבחן זכירת סיפור ועל ידי מבחן הבנת סיפור (הילד מאזין לסיפור ומשיב על שאלות עליו). כך, יעילות בלמידה בודקת יכולת ללמוד ולשלוף מידע בעל משמעות סמנטית, שזו למעשה יכולת צרה, אך משמעותית מאד ללמידה בבי"ס. מבחן למידה חזותית שמיעתית אינו מסווג יותר ליעילות בלמידה! מקגרו מסביר שבניתוח גורמים של מבחן וודקוק5 התברר שהוא לא בודק יעילות למידה, אלא יכולת פלואידית ועיבוד חזותי, עד כמה שזה נשמע מוזר. המבחן עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

שטף שליפה נבדק על ידי מבחן שטף סמנטי ועל ידי מבחן שטף פונמי.

קיבולת זיכרון העבודה נבדקת על ידי מבחן קשב ורבלי ומבחן זכירת ספרות לאחור.

מהירות עיבוד נבדקת על ידי מבחן התאמה חזותית של מספרים ומבחן התאמה חזותית של רצפי אותיות.

מבחנים נוספים שקיימים בבטרית המבחנים הקוגניטיבים:

ידע מגובש: ידיעות כלליות, אוצר מילים על פי תמונה, הבנה.  

יכולת פלואידית: יצירת כללים, סדרות מספרים, למידה חזותית שמיעתית ומבחן הבנת הנחיות.  

עיבוד חזותי: למידה חזותית שמיעתית (אולי בגלל היבטים של זיכרון אסוציאטיבי חזותי שיש במבחן, בו הילד לומד אסוציאציה, קישור, בין גירוי חזותי לגירוי שמיעתי), זיכרון עבודה חזותי (הילד רואה ריבועים מפוזרים באופן רנדומלי על פני המסך. בתוך חלק מהריבועים יש נקודות. הגירוי נעלם ומופיעה משימת הסחה קצרה. לאחר מכן מופיע מסך חדש עם אותם ריבועים כשכולם ריקים. הילד צריך לגעת בריבועים בהם היו קודם נקודות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שפרטיו למטה, והוא די קשה), שיום מהיר של כמויות.

עיבוד שמיעתי: חזרה על מילות תפל, היפוך צלילים (האזן לצלילים במילה ראש: r-o-sh. אם נגיד את המילה ראש מהסוף להתחלה, איזו מילה נקבל? והתשובה היא שור), שיום מהיר של פונמות, השמטת צלילים, החלפת צלילים (החלף את הצליל ל במילה "כלב" בצליל ש. מה המילה שמתקבלת? והתשובה היא "קשב". מקגרו מציין שהביצוע במבחן מגיע לשיאו בגיל 12, ולאחר מכן אין שיפור בביצוע עם העליה בגיל).

שטף שליפה: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של פונמות, שיום מהיר של ספרות. מקגרו מציין, שבניתוח גורמים מבחני שיום מהיר מודדים יותר מהירות עיבוד מאשר שטף שליפה. לכן הם כלולים גם במבחנים הנוספים המודדים מהירות עיבוד.

קיבולת זיכרון עבודה: זיכרון עבודה חזותי, חזרה על מילות תפל, זכירת חיות ומספרים, הבנת הנחיות.   

מהירות עיבוד: מחיקת סמלים (זהו מבחן דמוי סטרופ, בו הילד רואה דף עמוס בעיגולים, משולשים וכוכבים בצבעים שונים. הוא צריך לגעת בכל הגירויים שאינם גירוי המטרה, למשל משולש כחול, כמה שיותר מהר. לעתים יש שלוש מטרות, למשל משולש כחול, כוכב ורוד ועיגול צהוב, ואז הילד צריך לגעת בכל הגירויים שאינם אחת משלוש המטרות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שקישוריהם מופיעים בסוף הפוסט הזה, והוא בהחלט דורש הרבה מאד אינהיביציה ובודק גם תפקודים ניהוליים ושליטה בקשב. המבחן מאפשר לראות שגיאות של השמטה, שמצביעות על קושי לשמור על הקשב, ושגיאות של הוספה, המעידות על קושי לעכב תגובה. שני סוגי השגיאות נלקחים בחשבון בציינון של המבחן. הציון מופחת יותר בשל שגיאות של הוספה מאשר של השמטה, כדי לשים דגש על אינהיביציה). מהירות עיבוד נבדקת גם על ידי מבחני השיום המהיר: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של ספרות, שיום מהיר של כמויות (הילד צריך לומר במהירות האפשרית כמה נקודות יש במקבצי נקודות המוצגים בפניו בצורה מסודרת, כמו בקוביה. המקבצים מכילים עד תשע נקודות). 

בטרית מבחני ההישג בודקת את הקריאה, הכתיבה והחשבון. מכיוון שהגבולות בין היכולות הקוגניטיביות ובינן לבין תחומי ההישג מטושטשים, חלק ממבחני ההישג בודקים גם יכולות קוגניטיביות.

כישורי קריאה בסיסיים נבדקים על ידי מבחן קריאת מילים בודדות ומבחן קריאת מילות תפל.

שטף קריאה נבדק על ידי מבחן שטף בקריאת משפטים ומבחן שטף בקריאת מילים (הילד קורא ארבע מילים וצריך לגעת בשתי מילים שהולכות ביחד. למשל,  הילד רואה את המילים עט, אדום, שועל, עפרון וצריך לגעת בעט ובעפרון). 

הבנת הנקרא נבדקת על ידי מבחן הבנת טקסט ומבחן הבנת פיסקאות (הילד קורא סיפורים קצרים בקריאה דמומה ומשיב על שאלות הבנה שהבוחן מקריא לו).

איות נבדק באמצעות מבחן איות ומבחן איות צלילים

הבעה בכתב נבדקת על ידי מבחן דגימות שפה כתובה (הילד מקבל מספר מילים וצריך לכתוב משפט הכולל אותן, או שהוא מקבל התחלה של משפט כתוב וצריך להמשיך אותו. המבחן מאפשר להתרשם מאיכות הכתב, איכות הדקדוק, אוצר המילים, ההבנה ויכולת ההבעה בכתב של הילדה), מבחן שטף בכתיבת משפטים (הילד כותב משפטים שמוכתבים לו. הצינון מבוסס על הדיוק בתוכן, איות ופיסוק), ומבחן שטף בכתיבת אותיות (הילד צריך לכתוב את הא-ב ולאחר מכן להעתיק אותו. נבדקת האוטומטיות בכתיבת האותיות, גורם שמשפיע מאד על יכולת הכתיבה ועל איכות ההבעה בכתב).

למעשה הבטריה הקוגניטיבית בצירוף בטרית מבחני ההישג מאפשרת לבצע כמה השוואות מעניינות: זכירת סיפור שהוקרא לילד לעומת זכירת סיפור שהילד קרא, הבנת סיפור שהוקרא לילד לעומת הבנת סיפור שהילד קרא, הבנת משפטים המושמעים לילד לעומת הבנת משפטים שהילד קרא, משפטים שהילד משלים בעל פה או מחבר בעל פה, לעומת משפטים שהילד משלים בכתב או מחבר בכתב, חזרה בעל פה על מילות תפל שהושמעו לילד לעומת קריאת מילות תפל.

מיומנויות חישוב נבדקות על ידי מבחן חישוב ומבחן שטף חשבוני.

תפיסת כמות נבדקת על ידי מבחן השוואה בין כמויות (איפה-מבין שתי אפשרויות-יש יותר קווים או עיגולים ובפריטים מתקדמים: איזה מספר גדול יותר)  ומבחן תפיסת כמות.

פתרון בעיות חשבוניות נבדק על ידי מבחן בעיות יישומיות ומבחן זיהוי בעיות חשבוניות (הילד מאזין לבעיות חשבוניות, וצריך לתאר מה חסר או שגוי בבעיה ומה צריך לתקן. למשל, הילד רואה תמונה של פיל וחתול והבוחן אומר: מרי ראתה תמונה של פיל ושל חתול, והתבקשה להצביע על החיה הגדולה יותר. היא הצביעה על החתול. מה לא בסדר?).

כחלק מבטרית מבחני ההישג, קיימים מבחנים שבודקים שפה דבורה, הבנת הנשמע, הבעה בעל פה ואוצר מילים. למשל, הילד רואה תמונה וצריך לומר משפט שלם שמתאר מה קורה בתמונה. במבחן אחר, הילד מוסיף משפט שחסר בסיפור.

 

התרשמותי הכללית: המיחשוב של המבחן מקסים ומתבקש. אבל כמות המדדים והאפשרויות השונות היא עצומה ומבלבלת, עד כדי כך שגיליתי אפילו סתירות קטנות בין המצגות של מחברי המבחן. נדרש לדעתי לבצע פישוט גדול של המבחן, שיכלול הרבה פחות מבחנים והרבה פחות מדדים, אך שכל מדד שישאר יהיה חזק מאד מבחינה סטטיסטית.

מקורות:

 

פרזנטציות של  ד"ר KATY GENSEKE, מנהלת פיתוח ומוצרים קלינים בחברת ריברסייד, המוציאה לאור של הוודקוק, ד"ר ERICA LAFORTE פרופ' באוניברסיטת נורתווסטרן, ד"ר NANCY MATHER שמפתחת את מבחני ההישג של מבחן הוודקוק וקאוין מקגרו, אחד מהמפתחים של ה – CHC ושל מבחן הוודקוק:

https://www.youtube.com/watch?v=w8nQq7qspnY

https://www.youtube.com/watch?v=MP2UocWrsIE

https://www.youtube.com/watch?v=uKckekQzqCA

https://www.youtube.com/watch?v=ohDhwi8t3Ic

https://www.youtube.com/watch?v=AHOX_mRE9FQ&t=1323s

LaForte, E.M., Dailey, D., & McGrew, K.S.(2025). WJ V Technical Abstract. Riverside Assessments, LLC.

https://info.riversideinsights.com/hubfs/Clinical%20-%20Sales%20and%20Services%20Collateral/WJ%20V/WJ%20V%20Technical%20Abstract.pdf?hsLang=en

 

ספר חדש: גן החיות המשפחתי מאת דפנה ילון ורויטל קינן

 

 

הובא לידיעתי ספר חדש ומסקרן, "גן החיות המשפחתי", שעוסק בשני התחומים שמעניינים אותי מאד: דיאגנוסטיקה וטיפול משפחתי, ומציג מבחן חדש שפיתחו המחברות דפנה ילון ורויטל קינן. טרם הספקתי לקרוא את הספר, אז במקום התרשמויות שלי ממנו אני מביאה כאן דברים שכתבו עליו המחברות:

 

"ציור משפחתי כחיות" הוא מבחן נייר ועיפרון איכותני חדשני לילדים או מבוגרים, שהנחייתו היא: "דמיין לעצמך שבני משפחתך היו חיות. צייר את משפחתך, כולל את עצמך, כחיות". בהמשך, המצייר מתבקש לכתוב את סדר הדמויות שצוירו, את זהות כל חיה ובן המשפחה המיוצג בה, והסבר לבחירתו. 

מטרת המבחן היא ללמוד על ה"אני" של המצייר, כוחותיו וקשייו, הדימוי העצמי בהקשר המשפחתי, תפיסתו את כל אחד מבני משפחתו ואת מערכות ההשלכות והיחסים ביניהם בתקופת הציור. מתוך כך, להבין את החוויה הקיומית שלו ולהעלות השערות על הדינמיקה במשפחה, כפי שהמצייר תופס אותה. בהעברה לכמה בני משפחה, ניתן להבין את הפערים בין תפיסותיהם, המכתיבות את הדינמיקה המערכתית. ייחודיות מובהקת יש לשימוש בו במצבי חירום וכאשר קיים חשש להסתרת סודות.

המבחן המוצע הוא כלי רגיש ומעמיק לבדיקת הנרטיב האישי ב"כאן ועכשיו", להעלאת היפותזות לטיפול ושימוש בשפה מטפורית לאורכו, ובאופן ייחודי – להערכה של הכוחות והמסוכנות הטמונים במשפחה שיש לבצע  במצבי חירום ובקיום נאמנות לסודות משפחתיים.

נקודות המוצא להערכת ציור "גן החיות המשפחתי" הן שלוש גרסאות אירופאיות בלתי תלויות של ניתוח ציורי משפחה כחיות, ומחקרים קליניים ופסיכיאטרים בשתיים מתוכן. אחת הגרסאות, שפותחה ב-1956, תוקפה סטטיסטית לשלושה מדדים, ומשמשת מאז ב"שלישיה הפותחת" באבחוני ילדים בשפ"חים בגרמניה (אחרי מבחני אינטליגנציה ובמקום השני - עם הרורשאך).

"ציור משפחתי כחיות (MFA)" עודכן ופותח בעקבותיהן, כדי לתאר את תפיסות המצייר את עצמו, את בני משפחתו ואת הדינמיקה המורכבת במערכת מנקודת מבטו של כל בן משפחה ב"כאן ועכשיו". חוסר היציבות המובנה בדימוי המשפחתי, וכן העיסוק המרכזי בדינמיקות בתוך המשפחה, יוצרים כשל לוגי מול הציפייה ליצור כלי כמותני ולחקור את תקפותו. 

החידוש של "חקר מקרה" איכותני שהנהגנו, משלב מידע ממבחנים וכלים נוספים לציורי חיות והמשפחה כחיות, שנכתבו במגוון שפות אירופאיות וביפנית. זהו כלי שנתפס כמשעשע בבונדינג, מבסס מטפורות להמשך הטיפול, מאפשר מעקב בעל תוצאות גלויות, וייחודי באפשרות להשוות את התפיסות השונות של בני המשפחה.

הכלי האיכותני מבוסס על שיטת "חקר מקרה" רב-ערוצי, המאששת, מרחיבה או מאתרת אידיאליזציה מתוך השוואת ממצאיי הערוץ החזותי של הציור אל מול הערוץ המילולי של ההסבר לו. בכל ערוץ מתבצע בנפרד ניתוח תכנים ומשמעותם המטפורית/סימבולית (בעיקר ע"פ הסבר המצייר, וכן פרשנות סמלים יונגיאנית, וממצאי עשרות מחקרים אודות מבחנים גרפיים וכלים נוספים, גם מתחום הטיפול באמנות, העוסקים במשפחה ו/או בחיות). בנוסף נחקרות דרכי ההבעה של המלל (בגישת "ניתוח השיח") מול הניתוח הגרפי המקובל בניתוח מבחני ציור באופן חוצה-מבחנים.

תהליך הסינתזה מאגד ומארגן את מכלול הממצאים שבטבלאות לסינדרומים, המייצגים מדדים שלקוחים מתוך תיאוריות היסוד של חקר מבנה ודינמיקת המשפחה (מינושין וסאטיר) ושל מידת התקינות של התפקוד המשפחתי (המודל המעגלי של אולסון). 

הכלי שימש את הכותבות לאורך שבע שנים, שלאורכן בצעו שתיהן ניתוחים בלתי תלויים לצורך ייעוץ ותרפיה, וככלי מעקב בטיפול בילדים, מבוגרים, זוגות ומשפחות. בדרך זאת, המחקר האיכותני עושה אינטגרציה לגישות ותובנות מתוך הפסיכולוגיה החינוכית והקלינית, פסיכותרפיה יונגיאנית, הטיפול הזוגי והמשפחתי, הטיפול באמנות ועבודה סוציאלית.

הספר הוא מדריך מובנה ומפורט לניתוח מבחני ציור בכלל ולייחודיות השיטה. הוא כולל טבלאות ושאלון חצי-מובנה לסיוע באבחון וכמאה ציורים המלווים בפרשנויות שמדגימים את תהליך העבודה.  

 

 

דפנה ילון, יועצת בכתיבה אקדמית במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל. התמחתה בגרמניה ועסקה בניתוח גרפי של מבחני ציור וכתב-יד לצורך ייעוץ לפרטים ולמשפחות. בעלת תואר שני במדעי החיים, בוגרת לימודי טיפול זוגי ומשפחתי וכן טיפול אסטרטגי-חווייתי, ניתוח ציורי ילדים ותיאום טיפול למבוגרים עם ליקויי למידה. שיטתה לאבחון מוכנות ללמידה באמצעות "ציור כוכבים-גלים" נלמדת ונחקרת ברחבי העולם. ספרה הילד בקצה העיפרון דן בכתיבה הידנית כאתגר רב-תחומי.

רויטל קינן, מלווה תהליכי שינוי והתפתחות אישית ומקצועית במעגל החיים: הכוונה מקצועית, ייעוץ אישי והעצמה, הכנה לפרישה והדרכה חינוכית להורים וצוותים. מעבירה סדנאות, הרצאות וקורסים לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. משלבת ניתוח מבחני ציור וכתבי-יד עם כלים מתחומי הכשרתה בפסיכותרפיה, ייעוץ חינוכי והנחיית קבוצות. בעלת תואר שני בחוג לייעוץ והתפתחות האדם במגמת ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת חיפה. בוגרת התוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת CBT ו-ACT מטעם "מרכז שילוב", בשיתוף אוניברסיטת חיפה.