ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Showing posts with label מיכל שני. Show all posts
Showing posts with label מיכל שני. Show all posts

Monday, October 26, 2015

נורמות לילדי בית ספר יסודי ממוצא אתיופי במדדים קוגניטיבים ובמדדי קריאה – חלק שני



Shany, M., & Geva, E. (2012). Cognitive, language, and literacy development in socio-culturally vulnerable school children–the case of Ethiopian Israeli children. In Current issues in bilingualism (pp. 77-117). Springer Netherlands.  http://www.oise.utoronto.ca/gevalab/UserFiles/File/20142015_Publications/2012_Shany_Geva_in_Leikin_Schwartz_Tobin.pdf

זהו חלק שני של פוסט מתאריך 24.10.15.  מומלץ לקרוא את הפוסט הראשון כדי לדעת במה מדובר.

פערים בין שתי הקבוצות שנשארו בעינם

בין קבוצת התלמידים ממוצא אתיופי ובין הקבוצה שאינה ממוצא אתיופי היו פערים שנשארו בעינם במהלך בית הספר היסודי בחשיבה פלואידית (מטריצות רייבן) ובידע מגובש (ידע כללי).  

מטריצות רייבן:  ממוצעי הילדים ממוצא אתיופי היו נמוכים באופן מובהק מממוצעי הילדים ממוצא לא אתיופי בכל דרגת כיתה.  בכיתות א' ו – ב' היו שתי קבוצות התלמידים בטווח הממוצע הארצי, אבל הציונים של שתי הקבוצות ירדו באופן משמעותי בכיתות ד' ו- ו'.      בכיתה ו' ממוצע הילדים ממוצא אתיופי היה באחוזון 13, וממוצע הילדים ממוצא לא אתיופי היה באחוזון 22.  (נזכור, שתפקוד נמוך בסטית תקן ויותר מהממוצע הוא תפקוד באחוזון 16 ומטה).

ממצאים אלה הביאו את המחברות לחשוב שמבחן הרייבן כן מושפע מהבדלים תרבותיים (שלא כפי שחשבו בתחילה), ושהנמכה בביצוע בו משקפת העדר חשיפה והעדר הזדמנויות לפתח כישורי פתרון בעיות הנדרשים כדי להצליח בו (אם כי זה אינו מסביר מדוע הציונים כן היו בנורמה בכיתות הנמוכות). 

במחקרים נמצא שניתן לשפר את הביצוע של ילדים ממוצא אתיופי במטריצות רייבן באמצעות התערבות אינטנסיבית וממוקדת.  לכן הביצוע במבחן זה באוכלוסיה האתיופית משקף במידה מסוימת ידע ונסיון תרבותי ולא רק יכולת פתרון בעיות.  

דמויות ומקומות – מתוך מבחן הקאופמן שימש לבדיקת הידע המגובש.  במבחן זה קבוצת הילדים ממוצא אתיופי ביצעה פחות טוב מקבוצת הילדים ממוצא לא אתיופי בכל דרגת כיתה.  ממוצע קבוצת הילדים ממוצא אתיופי במבחן זה היה נמוך בסטית תקן אחת מהממוצע הארצי בכל דרגת כיתה, בעוד שממוצע  הקבוצה שאינה ממוצא אתיופי היה נמוך בחצי סטית תקן מהממוצע הארצי בכל דרגת כיתה.  מבחן זה מושפע מאד מידע תרבותי ומחשיפה לתרבות הישראלית. 

 שיום מהיר של עצמים (מבחן 8.3 בערכת א - ת):  בכל דרגת כיתה קבוצת התלמידים יוצאי אתיופיה היתה איטית באופן משמעותי מקבוצת התלמידים שאינה יוצאת אתיופיה.  בכיתות ב' ו – ד' שתי הקבוצות קיבלו ציונים בטווח הנמוך והממוצע- נמוך בהשוואה לנורמות הארציות.  בכיתה ו' הציונים היו בטווח הממוצע עבור התלמידים ממוצא אתיופי ובטווח הממוצע- גבוה עבור התלמידים ממוצא לא אתיופי.  כלומר הפערים בין כל אחת מהקבוצות לבין הנורמה הארצית הצטמצמו. 

מדוע הפער בין הקבוצות בשיום אובייקטים נשאר בעינו, למרות שהוא נעלם בשיום ספרות ואותיות?  שיום אובייקטים הוא בדרך כלל איטי יותר מאשר שיום ספרות ואותיות, מכיוון שהוא מורכב יותר מבחינה סמנטית ומערב תהליכי שליפה ברמה גבוהה יותר מאשר שיום ספרות או אותיות, אולי מכיוון שצריך לשלוף את המלים מקבוצה פתוחה יותר ומתורגלת פחות. 

משימות שיום מהיר של אובייקטים קשורה למיומנות שפה ובאופן ספציפי לגודל אוצר המלים, תחום שבו תלמידים ממוצא אתיופי חלשים יותר מתלמידים ממוצא לא אתיופי. 

פערים הולכים ומתרחבים בין הקבוצות

באוצר מלים ובהבנת הנקרא הפערים בין קבוצת יוצאי אתיופיה לבין קבוצת התלמידים שאינם ממוצא אתיופי הולכים ומתרחבים עד כיתה ו'. 

אוצר מלים סביל נבדק על ידי גרסה עברית של מבחן PPVT – אוצר מלים על פי תמונות.  במבחן זה הילד שומע מלה, רואה ארבע תמונות, וצריך להצביע על המלה שמתאימה למלה שהוא שמע.  יש למבחן נורמות ארציות.  אוצר המלים של הילדים ממוצא אתיופי היה נמוך באופן מובהק מזה של הילדים ממוצא לא אתיופי רק בכיתה ו'.  בכל דרגות הכיתה, היקף אוצר מלים של שתי הקבוצות היה נמוך במובהק מהנורמה הארצית, עם פער של לפחות שלוש סטיות תקן.  ציון התקן של אוצר המלים הלך וירד במשך הזמן בשתי הקבוצות. 
ידע סמנטי מתפתח באמצעות חשיפה הן לשפה דבורה והן לשפה כתובה.  עוני והשכלה הורית נמוכה הם גורמי סיכון להתפתחות השפה.  אוצר המלים הוא מנבא רב עוצמה של הבנת הנקרא.  יש קשר ישיר בין הגדלת הפער בין הקבוצות באוצר המלים לבין הבנת הנקרא.

ילדים רבים שבאים ממשפחות ממיצב סוציו אקונומי נמוך חווים צניחה בהבנת הנקרא בכיתה ד', שנגרמת בשל רמת אוצר מלים נמוכה.  בעוד שהיכולת לזהות מלים (לקרוא מלים בודדות באופן אוטומטי) הוא המשוכה העיקרית שיש לעבור כדי לקרוא היטב בכיתות היסוד, משמעויות מלים הן המשוכה העיקרית שיש לעבור כדי לקרוא היטב החל מכיתה ד'.

 הבנת הנקרא נבדקה באמצעות ששה טקסטים שפותחו, שניים עבור כל דרגת כיתה.  טקסט אחד תיאר כיצד להכין אינג'רה והטקסט השני תיאר כיצד להכין קוסקוס.  התוכן היה זהה בכל דרגות הכיתה אבל הטקסט היה מורכב יותר ככל שעלו בכיתות מבחינת אוצר מלים ומורכבות תחבירית.  בעקבות כל טקסט נשאלות עשר שאלות הבנה.  בכיתות ב' ו – ד' לא היו הבדלים בין הקבוצות בהבנת הנקרא, אך בכיתה ו' הקבוצה ממוצא לא אתיופי ביצעה טוב יותר מהקבוצה ממוצא אתיופי.  למבחן זה לא קיימות נורמות ארציות ולכן לא ניתן להשוות בין שתי הקבוצות לבית האוכלוסיה הכללית. 

לסיכום, ההשוואה בין קבוצת יוצאי אתיופיה לבין קבוצת הילדים שאינם יוצאי אתיופיה מדגישה את ההבדלים התרבותיים המשפיעים מעל ומעבר להשפעה של בית הספר.  ההשוואה בין שתי הקבוצות לבין הנורמות של האוכלוסיה מדגישה את ההשפעות של החיים בשכונות עוני.

ילדים שבאים ממיצב סוציו אקונומי נמוך, ממסורת דבורה ולא כתובה, ושהוריהם אינם אורייניים בשפת האם שלהם, מתקשים יותר לרכוש שפה ברמה גבוהה וכישורים אורייניים ברמה גבוהה מאשר ילדים ממיצב סוציו אקונומי נמוך שהוריהם הם בעלי כישורי קריאה וכתיבה מסויימים.

מיצב סוציו אקונומי נמוך והבדלים תרבותיים קשורים למערך רחב של תוצאות קוגניטיביות ואקדמיות, עם השפעות לטווח ארוך.  הבדלים אלה מופיעים מוקדם ומועצמים בשנים מאוחרות יותר. 


יחד עם העוני לקבוצות אלה חסר חברתי ולכן הן אינן יכולות לדאוג לכך שהיבטים של תכנית הלימודים, של ההערכה הפסיכולוגית והדידקטית, ושל השכלת המורים ישקפו את הערכים שלהם.

Saturday, October 24, 2015

נורמות לילדי בית ספר יסודי ממוצא אתיופי במדדים קוגניטיבים ובמדדי קריאה – חלק ראשון


לפוסט זה התווספו שתי פיסקאות (שתי האחרונות) ב - 26.10

Shany, M., & Geva, E. (2012). Cognitive, language, and literacy development in socio-culturally vulnerable school children–the case of Ethiopian Israeli children. In Current issues in bilingualism (pp. 77-117). Springer Netherlands.  http://www.oise.utoronto.ca/gevalab/UserFiles/File/20142015_Publications/2012_Shany_Geva_in_Leikin_Schwartz_Tobin.pdf

פרק קריא ומרתק מאת מיכל שני ואסתר גבע, הדן במחקר שהשווה בין תלמידי בי"ס יסודי יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה, במגוון מדדים קוגניטיבים ובמגוון מדדי קריאה.  מיכל שני מספרת על מחקר זה בהרצאה עליה המלצתי בפוסט קודם. 

המדדים לקוחים ממבחנים בהם אנו מרבים להשתמש, ולכן הנתונים המפורסמים בפרק זה יכולים לשמש לנו כסוג של נורמות עבור ילדים ממוצא אתיופי בכיתות א', ב', ד' ו- ו'.  יש לקחת בחשבון שמספר הנבדקים ממוצא אתיופי בכל דרגת כיתה הוא קטן (בין 36 ל – 58).  בכל זאת, השוואה בין התוצאות של הילד שאנו בודקים לבין נתונים אלה, יכולה לרמוז לנו אם הילד מתפקד בדומה לקבוצה בעלת מאפיינים דומים או נמוך ממנה (אולי בשל לקות למידה).

לחצו על הקישור לפרק (למעלה) כדי להגיע למאמר ולנורמות.


נתחיל במעט רקע על האוכלוסיה ורקע תיאורטי:

מרבית העולים מאתיופיה מגיעים מחברה כפרית בה התרבות היא דבורה, ובה מעל 90% מהאוכלוסיה אינה קוראת וכותבת.  כ – 35% מהמבוגרים עולי אתיופיה למדו באולפן, ועבור רבים מהם הייתה זו חשיפה ראשונה לשפה כתובה כלשהיא.  55% מהגברים ו – 70% מהנשים יוצאי אתיופיה אינם קוראים וכותבים עברית.  הורים של תלמידים ממוצא אתיופי הם בעלי 1-2 שנות לימוד, בהשוואה לממוצע של  מעל 11.5 שנות לימוד להורים של תלמידים יהודים שאינם ממוצא אתיופי.  מעל 52% מהמשפחות ממוצא אתיופי חיות מתחת לקו העוני, בהשוואה ל – 16% מהמשפחות באוכלוסיה הכללית. 

במחקרים נמצא, שאין הבדלים גדולים בין ילדים עולים/מהגרים (ששפת הלימודים בבית הספר היא שפתם השניה) לבין חבריהם דוברי שפת הלימודים כשפת אם, בכישורים ברמת המלה הבודדת כגון: זיהוי מלים בודדות, פענוח מלים בודדות, פענוח מלות תפל ואיות. ממצא זה נכון לגבי שפות רבות.  לכן נצפה שלא יהיה הבדל בכישורים אלה בין ילד שאנו בודקים ממוצא אתיופי לבין חבריו ממוצא שאינו אתיופי, אלא אם כן הילד מתמודד עם לקות למידה. 

 למשל, במחקרים על ילדים דוברי אנגלית שלמדו עברית בבתי ספר דו לשוניים אנגלית – עברית, התברר שלמרות שליטה מוגבלת בעברית, ילדים אלה, ממיצב סוציו אקונומי בינוני, לומדים לפענח ולאיית מלים בעברית באופן מדויק ויעיל.  בעברית מנוקדת, פענוח מלה הוא חד משמעי, וניתן לבצעו באופן מדויק אפילו בהעדר כישורים בשפה העברית.  כאשר האורתוגרפיה שטוחה (כלומר קיים קשר חד משמעי בין אות או סימן ניקוד לבין צליל, קיימת רק דרך אחת לקרוא כל מלה -  כמו בעברית מנוקדת) - תחביר ואוצר מלים אינם משפיעים על פענוח מלים בודדות.   כאשר האורתוגרפיה עמוקה (הקשר בין אות לצליל אינו חד משמעי, ניתן לקרוא מלה בדרכים שונות, כמו בעברית לא מנוקדת (למשל, המלה "ספר") או באנגלית) -  לתחביר ולאוצר המלים יש השפעה משמעותית על פענוח מלים בודדות. 

עיבוד פונולוגי, מהירות גישה לקסיקלית (מהירות גישה ללקסיקון, לאוצר המלים, הבאה לידי ביטוי במשימת מהירות שיום) וזיכרון פונולוגי מנבאים כישורי זיהוי מלים באנגלית כשפה שניה.   אסתר גבע מצאה, שמודעות פונולוגית חשובה יותר בלמידת הקריאה באנגלית מאשר בעברית.  היא מצאה מתאם של 0.62 בין קריאת מלים לבין מודעות פונולוגית בשפת האם (אנגלית), אבל מתאם של 0.32  בלבד בין קריאת מלים לבין מודעות פונולוגית בעברית (השפה השניה).   

מהירות שיום עשויה להיות מנבא חזק יותר של שטף קריאה בשפות בעלות אורתוגרפיה שטוחה כמו עברית מנוקדת או הולנדית, מאשר בשפות בעלות אורתוגרפיה עמוקה כמו אנגלית. 

דו לשוניים או אנשים שלומדים שפה שניה, שיש להם בעיות בפענוח ובאיות בשפת האם שלהם יתקשו בפענוח ובאיות גם בשפתם השניה.

לעומת כישורי פענוח ברמת המלה הבודדת, הבנת הנקרא של ילדים עולים מושפעת מגורמים רבים כמו כישורי השפה העברית הדבורה, אוצר המלים בעברית, מידת ההתמצאות בתרבות הישראלית, היכרות עם מוסכמות של מבנה טקסט ומידת האוריינות בבית.  ככל שהבית יותר אורייני, גם בשפת האם (יש בבית ספרים בשפת האם, ההורים מקריאים סיפורים בשפת האם), כך גדל הסיכוי של הילד להצליח בהבנת הנקרא בשפה השניה (בעברית).  כישורי הבנת הנקרא בשפת האם עוברים לשפה השניה, כאשר הילד מגיע לרמה נאותה של שליטה בשפה השניה. 

 וכעת למחקר עצמו:

במחקר השתתפו 326 ילדים, 175 עולים מאתיופיה ו – 151 לא עולים.  הילדים למדו בכיתות א', ב', ד' ו- ו' בשש ערים בצפון ובמרכז הארץ.  התלמידים יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה בכל בי"ס ובכל דרגת כיתה באו מאותן כיתות.  התלמידים ממוצא אתיופי שהשתתפו במחקר נולדו בארץ או הגיעו לארץ לפני גיל שנתיים, להורים שעלו מאתיופיה.   התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה נולדו בארץ.  

למרות ששתי קבוצות התלמידים (ממוצא אתיופי וממוצא לא אתיופי) היו במיצב סוציו אקונומי נמוך, היו ביניהן הבדלים משמעותיים:  כ – 1% מהאמהות ממוצא אתיופי דיברו רק עברית בבית, 72% דיברו תערובת של עברית ואמהרית, ו – 26% דיברו רק אמהרית.  לעומת זאת, מבין האמהות שאינן ממוצא אתיופי, 57% דיברו רק עברית בבית, ו -  43% דיברו תערובת של עברית ושפה אחרת.   נמצאו הבדלים משמעותיים בין המשפחות ממוצא אתיופי ולא אתיופי, לרעת המשפחות ממוצא אתיופי, במספר החדרים בבית, במספר האנשים הגרים בבית, ובמספר הממוצע של אנשים לחדר.   30% מהאבות   ו – 54% מהאמהות ממוצא אתיופי היו מובטלים, לעומת 6% מהאבות ו – 28% מהאמהות ממוצא לא אתיופי. 

המחברות מחלקות את הממצאים לארבע קבוצות: 

כישורים בהם לא היו פערים בין התלמידים יוצאי אתיופיה לבין התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה,

כישורים בהם נסגרו במהלך בית הספר היסודי פערים בין קבוצת התלמידים יוצאי אתיופיה לבין קבוצת התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה,

כישורים בהם פערים בין שתי הקבוצות נשארו בעינם

 וכישורים בהם פערים בין שתי הקבוצות הלכו והתרחבו.

בפוסט זה נעסוק בשתי קבוצות הממצאים הראשונות.


 כישורים בהם לא היו פערים בין התלמידים יוצאי אתיופיה לבין 
התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה

החל מכיתה א', לא היה הבדל בין ילדים ממוצא אתיופי לבין ילדים
 ממוצא לא אתיופי בהבחנה פונמית 
ובמודעות פונמית.  כמו כן, לא היו הבדלים בין שתי הקבוצות  לבין האוכלוסיה הכללית בכישורים אלה.

הבחנה פונמית נבדקה באמצעות מבחן מערכת ניצן (לחמן – שלם). הילד צריך לומר אם זוג מלים הוא "אותו דבר" או "לא אותו דבר".  למשל:  קיבל – קיפל.  

מודעות פונמית נבדקה ככל הנראה עם מבחן השמטה של פונמה ממלה (מבחן 9.6 מערכת א – ת  - תגיד 
חתול.  עכשיו תגיד את זה בלי ח).

במחקר שהשווה בין ילדים ממוצא אתיופי ולא אתיופי בגן (שהתבסס על אותו מדגם), שני מצאה הבדלים בין
 הקבוצות במודעות פונמית ובהבחנה פונמית.  כנראה שעם התחלת החינוך הפורמלי ולמידת הקריאה, הפערים בין שתי קבוצות הילדים נעלמו בהדרגה. 

דיוק בקריאת מלים בודדות נבדק על ידי מבחן קריאת מלים בודדות (מבחן 2 מערכת א – ת).  לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בדיוק בקריאת מלים בודדות בכל דרגות הכיתה.  אבל ביחס למדגם הארצי, שתי הקבוצות ביצעו בתחום הנמוך של הנורמה.

ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים על תלמידים שלומדים שפה שניה, שהראו שעם התחלת החינוך הפורמלי, אין הבדלים בין דוברי אנגלית כשפה ראשונה ושניה במודעות פונמית  ובכישורי קריאת מלים בודדות.  מחקרים אלה מראים גם, שבלי קשר לשפה הדבורה בבית, הביצועים של ילדים מבתים ממיצב סוציו אקונומי נמוך נמוכים מאשר האוכלוסיה הכללית.  לכן ניתן לייחס עיכוב זה פחות לשפה המדוברת בבית מאשר לחשיפה לא מספקת לקריאה, לשפה עשירה ולהקשרים אורייניים, כפי שהיא משתקפת בהיכרות הנמוכה של הילדים משתי הקבוצות עם ספרי ילדים פופולרים.    

זיכרון עבודה נבדק באמצעות מבחן זיכרון פעיל – חזרה ברצף על המלים שהנבדק השלים (מבחן 10.2 בערכת א – ת).  במבחן זה הילד שומע משפטים, משלים מלה חסרה בכל אחד מהם, ואז חוזר על המלים החסרות של כל המשפטים בסדר השמעתן.   בכל דרגת כיתה קבוצת התלמידים יוצאי אתיופיה היתה נמוכה יותר מהקבוצה שאינה יוצאת אתיופיה.  יחד עם זאת, בהשוואה לנורמה הארצית, הביצועים של שתי הקבוצות לא היו נמוכים מהממוצע.



כישורים בהם נסגרו במהלך בית הספר היסודי פערים בין קבוצת התלמידים יוצאי אתיופיה לבין קבוצת התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה

בכישורים מסוימים היו פערים מובהקים בין התלמידים יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה בכיתות א' ו – ב' (לרעת יוצאי אתיופיה),  שנעלמו עד כיתה ד'.  זה קרה עם שיום מהירים של אותיות וספרות, קצב קריאת מלים בודדות ואיות.  בכיתות א' – ב' שתי הקבוצות ביצעו במדדים אלה בטווח הנמוך עד נמוך מאד ביחס לממוצע האוכלוסיה.  כאשר נסגרו הפערים בין שתי הקבוצות במדדים אלה, שתיהן גם נכנסו לטווח הנורמה של האוכלוסיה. 

שיום אוטומטי מהיר של ספרות נבדק באמצעות מבחן 8.1 בערכת א – ת.  

שיום מהיר של אותיות נבדק על ידי מבחן 8.2 בערכת א – ת.   

קצב קריאת מלים בודדות נבדק על ידי מבחן קריאת מלים בודדות (מבחן 2 מערכת א – ת).

איות נבדק על ידי מבחן שפותח עבור מחקר זה.  הילד היה צריך לכתוב מלים שהוקראו לו בנפרד, בתוך הקשר של משפט ושוב בנפרד.

בכישורי דקדוק, שהוא היבט של ידע מגובש, היו פערים בין שתי הקבוצות שנסגרו לרעת התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה.   כישורי דקדוק נבדקו באמצעות מבחן דקדוק דבור רצפטיבי TROG שהותאם לעברית.  במבחן זה הילד האזין למשפטים ארוכים ומורכבים יותר ויותר, שהוצגו אחד אחד, ואחרי כל משפט הוא היה צריך להצביע על אחת מארבע תמונות המתאימה למשפט.  התמונות הציגו מסיחים תחביריים וסמנטים.  בכיתות א', ב', ד'  ממוצע קבוצת יוצאי אתיופיה היה באחוזון 25, וממוצע קבוצת הילדים שאינם יוצאי אתיופיה היה באחוזון 38.  בכיתה ו' ממוצע שתי הקבוצות היה באחוזון 25.  

הביצוע הנמוך של שתי הקבוצות בשליטה בשפה דבורה קשור כנראה למיצב הסוציו אקונומי הנמוך שלהן, ולחשיפה לא מספקת לשפה עשירה בהקשרים דבורים וכתובים.  מה שחשוב זו לא רק העובדה שההורים לא מדברים עברית או שלא מדברים אותה היטב, אלא שלהורים יש כישורי אוריינות מועטים בכל שפה, ושאיכות של השפה בה מדברים בבית, עברית או אמהרית, לא מכינה את הילדים לאיכות השפה ולמושגים הנדרשים כדי להצליח בבית הספר.   


Sunday, October 18, 2015

ד"ר מיכל שני בהרצאת וידאו על קוגניציה, שפה והתפתחות אוריינית אצל ילדים מהעדה האתיופית



קוגניציה, שפה והתפתחות אוריינית בקרב ילדי מהגרים מתרבות שמאופיינת בחשיפה מעטה לשפה הכתובה: הדוגמה של ילדים מהעדה האתיופית.


זוהי הרצאה מעניינת, בת חצי שעה, של ד"ר מיכל שני.  ד"ר שני מדברת על מחקריה עם פרופ' אסתר גבע (שאת עבודתה פגשנו כאן בבלוג)  בקצב איטי שהתאים בדיוק לקצב הקליטה שלי.  ההרצאה משנת 2011. 

מספר נקודות מההרצאה: 

לאורך דרגות הכיתה מ – א' עד ו', קיימים פערים בין ילדי העדה האתיופית לעמיתיהם שאינם בני העדה האתיופית (מאותו מיצב סוציו אקונומי), לרעת ילדי העדה האתיופית, במשימות הבאות:  יכולת חשיבה (המושפעת מהתנסות עם משחקי חשיבה), ידע תרבותי ישראלי וידע דקדוקי בעברית, מהירות שליפה של שמות עצם (שקשורה לפי מיכל שני בהתנסות בשפה הדבורה), זיכרון עבודה (המשתכלל לפי מיכל שני באינטראקציות עם ההורים).   הפערים הללו אינם מצטמצמים בין הכיתות א' עד ו'.   

בהבנת הנקרא ובאוצר מלים הפערים בין ילדי העדה האתיופית לחבריהם שאינם בני העדה האתיופית (מאותו מיצב סוציו אקונומי) הולכים ומתרחבים בין הכיתות א' ל – ו' (לרעת בני העדה האתיופית). 

אגב, הפערים באוצר המלים בין ילדים ממיצב סוציו אקונומי נמוך (שאינם ממוצא אתיופי) לבין הממוצע הארצי הולכים ומתרחבים בין כיתות א' ל – ו' (לרעת הילדים ממיצב סוציו אקונומי נמוך). 

הפער בין ילדי העדה האתיופית לעמיתיהם שאינם בני העדה האתיופית (מאותו מיצב סוציו אקונומי) נעלם עם העליה בדרגת הכיתה במשימות הבאות: מהירות שליפה של אותיות ומספרים, כתיב (הפער נעלם החל מכיתה ב') ומהירות קריאה.  זאת בשל החשיפה להוראה בבית הספר. 

בכל דרגות הכיתה, ילדי העדה האתיופית מתפקדים באופן שווה לאלה שאינם בני העדה (מאותו מיצב סוציו אקונומי) במשימות של מודעות פונולוגית (החל מכיתה א', בעברית ובאמהרית), דיוק בקריאה והבחנה שמיעתית.  כלומר היכולת הבסיסית ללמידת קריאה וכתיבה של ילדים בני העדה האתיופית זהה לזו של ילדים אחרים מאותה רמה סוציו אקונומית.

הפערים של ילדי העדה האתיופית באוצר מלים ובהבנת הנקרא נוצרים לדעת מיכל שני בשל חסכים בסביבה
 הלשונית והאוריינית הביתית של ילדים אלה.  לכן לדעתה יש לבצע תכניות התערבות שיצמצמו את הפער. 

מיכל שני מתארת תכנית התערבות להעשרת אוצר מלים, שהועברה לילדים מהעדה האתיופית בכיתות ב' ו – ג'.  התכנית כללה הקראת ספרים והוראה ישירה של מלים מתוכם.  בעקבות התכנית חל שיפור באוצר המלים של הילדים.  ילדים ששיפרו את הבנת הנקרא שיפרו גם את הידע התחבירי שלהם ורכשו גם אוצר מלים שלא נכלל בהתערבות.