ראיון עם פלאנגן

ראיון/הרצאה נוסף מבית היוצר של School Psyched Podcast.  הפודקסט/בלוג הזה מובל על ידי Rachael Donnelly  וחברותיה Anna     ו – Rebecca       (ששמות המשפחה שלהן לא מופיעים באתר).  שלושתן פסיכולוגיות חינוכיות.  הן מראיינות מומחים שונים בנושאים שמעסיקים פסיכולוגים חינוכיים. 

הנה הקישור לראיון ביוטיוב:  https://www.youtube.com/watch?v=VQUG-H-qDGs

ראיון זה הוא בעצם הרצאה שנותנת DAWN FLANAGAN , שאינה נחשפת הפעם בצילום וידאו אלא רק בקולה.  פלאנגן מדברת באופן בהיר ולא מהיר, וקל להבין את הסבריה.  הנה הדברים העיקריים שכדאי לשים לב אליהם לדעתי:

11:05-15:11  פלאנגן מדברת על "שונות שאינה רלוונטית לקונסטרוקט".  זה מצב בו מדד מסוים (למשל, מדד של יכולת רחבה מסוימת) מכיל מבחנים שבודקים משהו אחר ממה שהמבחנים האחרים שמרכיבים את המדד בודקים.  כך המדד לא מודד את התכונה שהוא אמור לבדוק בצורה נקיה.  פלאנגן נותנת דוגמה מ"הצד הביצועי" במבחן הוכסלר.  הצד הביצועי מכיל הן מבחנים שבודקים עיבוד חזותי (הרכבת עצמים, קוביות, סידור תמונות והשלמת תמונות) והן מבחן שבודק מהירות עיבוד (קידוד).  כך, הקידוד מכניס למדד של "הצד הביצועי" שונות שאינה רלוונטית. 

מצב הפוך יכול לקרות כאשר מדד נמדד באופן צר מדי.  למשל, כדי למדוד יכולת רחבה באופן הולם צריך למדוד אותה באמצעות שני תת מבחנים לפחות, שכל אחד מהם מייצג יכולת צרה אחרת.  כאשר בודקים יכולת רחבה באמצעות תת מבחן אחד שמייצג יכולת צרה אחת בלבד, או באמצעות שני תת מבחנים ששניהם מייצגים אותה יכולת צרה -  בודקים את היכולת הרחבה באופן צר מדי, שאינו משקף את כל ההיבטים שלה.

 21:16-23:23  כאן פלאנגן מדברת על התפתחות מבחני הוכסלר מבחינת היכולות הרחבות שנמדדות בהם.  היא מראה אילו יכולות רחבות נמדדו בגירסאות של מבחני וכסלר השונים החל במבחן WISCR וכלה במבחן WISC5 בו נמדדות שש יכולות CHC. 

31:33-52:46  כאן פלאנגן מדברת על חשיבות הקישור בין היכולות הקוגניטיביות לבין תחומי ההישג.  היא מדגישה שחשוב לבנות את ההערכה בהתאם לסיבת הפניה ומדגימה זאת באמצעות היכולות הפלואידית (איך מסבירים למורה מהי היכולת הפלואידית כדי לחשוב איתה על התבטאויות של היכולת אצל ילד מסוים, הקשר בין היכולת הפלואידית לקריאה, למתמטיקה וללמידה באופן כללי.  הצורך לבדוק אם הקשרים הללו קיימים אצל הילד שבדקנו, והמלצות כאשר היכולת הפלואידית נמוכה). 

פלאנגן מסבירה מדוע אבחון באמצעות תגובה להתערבות בלבד הוא לא מספיק, ולמה חשוב לבדוק את הקוגניציה.  היא מבהירה את ההבדל בין המושגים XBA =CROSS BATTERY ASSESSMENT  ו – PSW=PATTERNS OF STRENGTHS AND WEAKNESSES.

XBA זו פשוט שיטה ליישם את ה – CHC כאשר מבחן המשכל בו משתמשים לא בודק את כל שבע היכולות הקוגניטיביות.  במקרה כזה מרחיבים את הבדיקה באמצעות מבחנים נוספים (חלקם ממבחני משכל אחרים וחלקם לא – למשל RCFT).  כדי לדעת אילו מבחנים אפשר לבחור כדי לבדוק כל יכולת יש לנו (הפסיכולוגים החינוכיים הישראלים) קטלוג שמסווג את המבחנים לפי יכולות.  פסיכולוג שמעוניין בקטלוג הזה מוזמן לכתוב לי מייל.  Yogev976@bezeqint.net

PSW זה השם הכללי לשיטה להגדרת לקות למידה שמסתכלת על תחומים תקינים אצל הילד לעומת יכולות נמוכות וקושרת את היכולות הנמוכות לקשיים בתחומי ההישג (קריאה/כתיבה/חשבון).  יש שתיים – שלוש שיטות כאלה, ושיטת חמשת השלבים של פלאנגן היא אחת מהן.  פלאנגן מסבירה את שלבי ההגדרה שלה באופן קצת שונה מכפי שאנו רגילים לראות אותו – אך זהו אותו מודל. 

פלאנגן מדגישה שלעתים תהיה לילד לקות קוגניטיבית (יכולת קוגניטיבית אחת או יותר נמוכה), אך לא תהיה לו הנמכה באחד מתחומי ההישג (קריאה/כתיבה/חשבון) – ואז הוא לא לקוי למידה.  העובדה שיש יכולת קוגניטיבית נמוכה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק ללקות.  אם היכולת הנמוכה אינה משפיעה על התפקוד של הילד בפועל – זו אינה לקות.

גם ההיפך אפשרי כמובן:  יכולה להיות לילד הנמכה באחד מתחומי ההישג אך כל היכולות הקוגניטיביות שלו הן תקינות.   גם במקרה כזה הילד אינו לקוי למידה, ואנחנו צריכים לחפש הסבר אחר להנמכה בתחומי ההישג:  חוסר תרגול, הוראה לא מתאימה, או אחד מגורמי ההדרה (למשל, משבר משפחתי שלא איפשר לילד להתפנות ללמידה).

A filmed workshop by Dawn Flanagan!

Dawn Flanagan, one of the leading researchers in CHC theory and application in the world, gave a workshop in the spring of 2013, in the context of the publication of her book  ESSENTIALS OF CROSS BATTERY ASSESSMENT 3^RD EDITION.

Part of this workshop appears in six Youtube videos.  Flanagan speaks clearly and the videos are also subtitled.  It's unfortunate that the video sequence is a little cut off.  These videos will not teach you in a comprehensive and systematic way as the book does, but I recommend them if you want to get a general impression.

What does she talk about?

In part 1, she introduces the workshop topics:  revisions to the CHC abilities (these revisions are already included in the presentation series "Intelligence and cognitive abilities"  in the right hand column of this blog), links between assessment and intervention and identifying specific learning disability.

Here is the link to part 1:

https://www.youtube.com/watch?v=rRon4gC-uIA

In part 2. Flanagan explains in detail the changes to the CHC abilities made by Schneider and McGrew.

Link:

https://www.youtube.com/watch?v=WoiCmv6Sr9I

The interesting things in Part 3, in my view, are:

A.    Flanagan talks about comprehension knowledge, how it's measured in intelligence tests and which important aspects of comprehension knowledge are not measured in intelligence tests.

B.   Flanagan says that visual ability tests don't measure visual skills necessary for reading and writing, especially orthographic processing skills.  She gives examples of tests that measure orthographic processing.  The examples are interesting.

Link:

https://www.youtube.com/watch?v=o9vI1mu7ya0

In part 4, Flanagan explains how to do cross battery assessment, and especially how to supplement abilities that are not measured by the main intelligence test used with other intelligence tests.  She explains how the program that her team developed computes ability scores out of test scores that originate from different intelligence tests.

Link:

https://www.youtube.com/watch?v=NV3JPrGb3RM

In part 5, Flanagan mentions the way Dan Miller classifies tests by neuropsychological areas, and how it integrates with the CHC approach.  She also mentions Steve Feifer's work about links between reading difficulties and cognitive abilities.

Link:

https://www.youtube.com/watch?v=NV3JPrGb3RM

In part 6, Flanagan speaks about the way CHC theory made it possible to group the things measured by different intelligence tests into common concepts/abilities, and thus create a common language.  She mentions the development of test interpretation methods through history, and talks about the recent focus on narrow abilities and their connections to reading, writing and math.

Link:

https://www.youtube.com/watch?v=N-oZvWEDFrU

סדנא מצולמת של DAWN FLANAGAN!

סדנא מצולמת של DAWN FLANAGAN!

DAWN FLANAGAN ,  אחת החוקרות המובילות בתחום ה – CHC  בעולם, נתנה באביב 2013 סדנא לקראת פרסום ספרה ESSENTIALS OF CROSS BATTERY ASSESSMENT 3^RD EDITION.

חלק מהסדנא מופיע בששה סרטונים ביוטיוב.  פלאנגן מדברת בצורה ברורה והרצאותיה מלוות בכתוביות באנגלית.  החסרון של סדרת הסרטונים הוא שהרצף בהם מעט מקוטע.    הסרטונים לא מלמדים באופן מספיק יסודי ושיטתי כמו הספר, אך הם מומלצים כדי לקבל מושג כללי. 

על מה היא מדברת?

בחלק הראשון:  היא מציגה את תכנית הסדנא כולה: 

חידושים ב – CHC  (אגב, החידושים הללו כלולים כבר בסדרת המצגות "משכל ויכולות קוגניטיביות" שמופיעה בטור הימני של בלוג זה). 

קישור בין הערכה להתערבות, ואיתור לקות למידה ספציפית

הנה הלינק לחלק הראשון:

https://www.youtube.com/watch?v=rRon4gC-uIA

בחלק השני:  פלאנגן מסבירה לעומק על שינויים ביכולות ה – CHC  שנערכו על ידי שניידר ומקגרו.

לינק:

https://www.youtube.com/watch?v=WoiCmv6Sr9I

בחלק השלישי:  הדברים המעניינים לדעתי בחלק זה הם:

א.       התייחסות שלה לידע מגובש – כיצד הוא נבדק במבחני משכל ואילו חלקים חשובים שלו לא נבדקים במבחני משכל. 

ב.      התייחסות שלה לעיבוד חזותי – לדעתה מבחני העיבוד החזותי הקיימים במבחני המשכל אינם בודקים כישורים חזותיים שנדרשים לקריאה, בעיקר עיבוד אורתוגרפי.  היא נותנת מספר דוגמאות למבחנים שכן בודקים עיבוד אורתוגרפי.  הדוגמאות מעניינות.

הלינק:

https://www.youtube.com/watch?v=o9vI1mu7ya0

בחלק הרביעי: היא מדברת על כיצד עושים CROSS BATTERY ASSESSMENT  כלומר כיצד משלימים יכולות שאינן נמדדות במבחן המשכל העיקרי בו משתמשים בעזרת מבחנים אחרים.  היא מסבירה כיצד התוכנה שפיתחה מחשבת ציונים של יכולות מתוך ציוני מבחנים שהגיעו ממבחני משכל שונים. 

הלינק:

https://www.youtube.com/watch?v=NV3JPrGb3RM

בחלק החמישי: היא מזכירה את הדרך בה DAN MILLER  מסווג מבחנים לפי תחומים נוירופסיכולוגים, ואינטגרציה של זה עם CHC.  היא מזכירה את עבודתו של STEVE FEIFER על קישורים בין קשיים בקריאה לבין יכולות קוגניטיביות.

הלינק:

https://www.youtube.com/watch?v=-d0BW8teB_I

בחלק הששי: היא מדברת על הדרך בה CHC  גרם לקיבוץ של הדברים אותם אנו בודקים במבחנים משכל שונים לתוך מושגי על/תחומים משותפים (מעבר למבחנים). היא מזכירה את ההתפתחות של שיטות פרשנות שונות של מבחני משכל, ומדברת על ההתמקדות של המחקר בזמן האחרון בקישור בין יכולות צרות לבין תפקודים בקריאה, כתיבה וחשבון.

הלינק:

https://www.youtube.com/watch?v=N-oZvWEDFrU