עוד על התאוריה הדואלית של החשיבה

Intelligence and the Cognitive Unconscious. Scott Barry Kaufman

http://www.scottbarrykaufman.com/wp-content/uploads/2011/06/Kaufman-2011.pdf

 מאמר/ פרק מעניין מאד שכתב סקוט בארי קאופמן על התאוריה הדואלית של החשיבה, שהוא אחד

 ממפתחיה.  התאוריה הזו מעניינת מאד בגלל המבט שלה על המשכל.  היא מעוררת מחשבה לגבי מה אנו כפסיכולוגים בודקים ומה אנו לא בודקים כאשר אנו מאבחנים ילדים.

התאוריה מושתתת על הבחנה בין שני סוגי תהליכי עיבוד או מערכות.  ריכזתי בטבלה למטה מאפיינים של 

שתי המערכות.  

המידע בטבלה נותן לנו תמונה ראשונית על מהותן של מערכות אלה:

תהליכים/מערכת מסוג  2 / ב / B	תהליכים/מערכת מסוג 1 / א / A
עיבוד מידע איטי	עיבוד מידע מהיר
יכולה להפוך ייצוגים של משימות לנטולי הקשר, להכליל מעבר להקשר הספציפי.	מושפעת מהקשר
חשיבה מופשטת ומטא-חשיבה (יכולת לחשוב על החשיבה)	קונקרטית
מערכת חדשה מבחינה אבולוציונית.  נמצאת רק אצל בני אדם.	מושפעת מביולוגיה.  מערכת שנמצאת גם אצל חיות.  מערכת קדומה מבחינה אבולוציונית.
משתמשת במידע כדי לשנות התנהגות ולתכנן לעתיד.	מושפעת מנסיון העבר.
	עוזרת בהטמעה של ידע וגירויים חדשים לתוך מבני ידע קיימים.
נכנסת לפעולה כאשר חשיבה בערוצים הקיימים לא נותנת פתרון, וכאשר נדרשת חשיבה חדשה.  יכולה לעשות אינהיביציה למערכת מסוג 1.  כוללת תפקודים ניהוליים (שינוי התנהגות בהתאם למשוב, אינהיביציה קוגניטיבית וגמישות מנטלית).	"ברירת המחדל" של החשיבה  - חשיבה במבנים ובערוצים קיימים.
מוגבלת על ידי זיכרון העבודה ומהירות העיבוד.  דורשת מאמץ והשקעה של קשב.	אינה מוגבלת על ידי זיכרון העבודה ומהירות העיבוד, אינה דורשת מאמץ או השקעה של קשב.
נמצאת במתאם עם רמת המשכל הפסיכומטרית הנמדדת.  הבדלים בינאישיים במערכת 2 קשורים להבדלים בינאישיים ברמת המשכל הכללית.	אינה נמצאת במתאם עם רמת המשכל הפסיכומטרית.
נפגעת יותר ממערכת 1 בזיקנה.
הגיונית.  נכנסת לפעולה כאשר האינטואיציות נוגדות את ההגיון.	אינטואיטיבית
נשלטת	ספונטנית
מודעת	לא מודעת (יכולה גם להיות מודעת, כמו למשל בעת חלימה בהקיץ)
מבוססת כללים	אסוציאטיבית
מערכת אחת מרכזית.	סט של מערכות אוטונומיות שחלקן מולדות וחלקן נרכשות באמצעות תירגול.  קשור למודולות ספציפיות לעיבוד מידע, כמו תפיסה של מרחב תלת מימדי, הבנת תחביר, קידוד פונולוגי, ו – THEORY OF MIND
אקספליציטית	אימפליציטית

 המודל מניח ששתי המערכות עובדות ביחד בדרך כלל בהרמוניה ומתוך אינטראקציה מתמדת, אם כי לעתים הן מתחרות זו בזו.  שני סוגי התהליכים תורמים ביחד להתנהגות אינטליגנטית.  מצבים שונים של קבלת החלטות ישענו על אסטרטגיות שונות על פני הרצף שבין אינטואיציה טהורה וניתוח רציונלי קר.  התאוריה הדואלית אינה מציבה אף אחת משתי המערכות כחשובה יותר מהשניה.  מה שחשוב זו היכולת לעבור בגמישות בין אופני קוגניציה בהתאם לדרישות המשימה. 

התהליכים הנשלטים נשענים גם על תהליכים אוטומטים, למשל תהליכים קשב סלקטיבי.  התהליכים הנשלטים יכולים לעשות אינהיביציה לתהליכים האוטומטים, כאשר זה נדרש.  התהליכים האוטומטים מספקים תוכן לתהליכי העיבוד המודעים.

יש טענה, שהחלטות על עניינים פשוטים יחסית (למשל, על איזו שאלה לבחור להשיב במבחן בהתבסס על הידע שיש לי) נעשות טוב יותר באמצעות חשיבה מסוג מערכת 2, בעוד שהחלטות על דברים מורכבים (היכן לגור, עם מי להתחתן, באיזו קריירה לבחור, וגם התמודדות במצבים חברתיים יומיומיים) נעשות טוב יותר באמצעות מערכת 1.    

בהיבט אחר, מומחים רוכשים ידע שמאפשר להם לקבל החלטות מהירות , אינטואיטיביות ויעילות (מערכת 1), בעוד שמתחילים באותו תחום צריכים להישען יותר על חשיבה מאומצת ומכוונת (מערכת 2). 

יש הבדלים בין אנשים ביכולת ובנטיה לעסוק בתהליכי חשיבה מסוג 1 או מסוג 2.  מכיוון שהיכולות הקוגניטיביות אינן סטטיות אלא משתנות במהלך החיים, ככל שאדם עוסק יותר בצורת חשיבה מסוימת, כך 

הוא יפתח יותר כישורים בסוג חשיבה זה, ואז גם ירצה יותר לעסוק בזה.  

יצירתיות ואינהיביציה לטנטית (סמויה) – חשוב בחיי היומיום להבחין באופן אוטומטי בין גירויים רלוונטים 

לבלתי רלוונטים למה שאנו עוסקים בו, ולא לאפשר למידע לא רלוונטי להיכנס למודעות שלנו.  זו היכולת לבצע אינהיביציה סמויה.   מסתבר, שדווקא כאשר אדם יכול לחסום פחות טוב אסוציאציות וגירויים חיצוניים שמסיחים את דעתו בעת ביצוע המשימה, כלומר כאשר האינהיביציה הלטנטית שלו מופחתת,  יש לו סיכוי רב יותר לתפוס וליצור קישורים שאחרים לא רואים.  היכולת הזו, בשילוב עם רמת משכל גבוהה, יכולה להוביל להישגים יצירתיים.  למיטב הבנתי, מדובר כאן על יכולת מופחתת לבצע באמצעות מערכת 2 אינהיביציה על מערכת 1.

התהליך היצירתי מתחיל בחשיבה מודעת על בעיה, לאחר מכן עבודה לא מודעת, ולאחר מכן, אם יש תובנה, שלב נוסף של עבודה מודעת.  כלומר, הוא מערב את שתי המערכות. 

התאוריה הדואלית של החשיבה

Evans, J. S. B. (2003). In two minds: dual-process accounts of reasoning.Trends in cognitive sciences, 7(10), 454-459.‏http://faculty.weber.edu/eamsel/Classes/Methods%20(3610)/Old%20Sections/Fall%202010/Fall%202010%20Project/Evans%20(2003).pdf

תאוריה זו טוענת שבבסיס החשיבה עומדות שתי מערכות קוגניטיביות:

מערכת א' עתיקה מבחינה אבולוציונית, וקיימת גם אצל חיות.  זהו סט של תת מערכות אוטונומיות שכלל מודולות מולדות של קלט, וידע ספציפי בתחומים שונים.  מערכת זו כוללת התנהגויות אינסטינקטיביות מולדות. אלה תהליכים מהירים ואוטומטים, ורק התוצר הסופי שלהם נגיש למודעות.  דוגמה לשימוש במערכת זו היא קבלת החלטות על בסיס נסיון העבר במצבים דומים. 

מערכת ב' מאוחרת מבחינה אבולוציונית וקיימת רק אצל בני אדם.  מערכת זו מאפשרת חשיבה מופשטת והיפותטית.  מערכת ב' היא מערכת של חשיבה איטית, המוגבלת על ידי קיבולת זיכרון העבודה, ונמצאת במתאם גבוה עם מדדים של המשכל הכללי.   דוגמה לשימוש במערכת זו היא קבלת החלטות לגבי מצבים שמעולם לא התרחשו קודם, על ידי יצירת מודלים מנטלים או סימולציות של אפשרויות עתידיות.  למערכת ב' יש תפקיד אינהיביטורי – היא מדכאת תגובות המבוססות על אמונות (BELIEFS) ועל ידע, תגובות שהן בבחינת ברירת מחדל.  אבל כדי לבצע אינהיביציה נדרש מאמץ רב והשקעה רבה של משאבי קשב. 

שתי המערכות מתחרות ביניהן על השליטה בתהליכי ההסקה שלנו ובפעולותינו.  שתי המערכות מתוארות לעתים כאימפליציטית (מערכת א') ואקספליציטית (מערכת ב').

זה מזכיר לי במידה מסויימת את היכולת הפלואידית ותפקודים ניהוליים (כמו מערכת ב') לעומת הידע המגובש (כמו מערכת א'), וגם את תאורית ההשקעה של קאטל.

את התחום הזה חוקרים באמצעות פרדיגמות שיוצרות קונפליקט בין תגובות המבוססות על תהליך חשיבה לוגי ותגובות שנובעות מאמונה קודמת.  למשל, נותנים לאנשים היקשים לוגים והם צריכים לשפוט אילו מסקנות נובעות באופן הכרחי מההנחות.

מבוגרים אינטליגנטים מושפעים מהתוכן של ההיקש ולא רק מהמידה בה ההיקש תקף לוגית.  לפי התאוריה הדואלית של החשיבה, למרות שהאנשים מנסים לחשוב באופן לוגי כפי שהונחו לעשות, קשה להם לדכא את השפעת האמונות הקודמות שלהם והיא מתחרה באופן יעיל על השליטה בתגובות שלהם. 

במחקרים נוירו פסיכולוגים נמצא, שכאשר אנשים בוחרים בתוצאה הלוגית הנכונה המנוגדת לאמונתם, פועל אצלם אזור שונה במוח  מאשר כאשר הם בוחרים בתוצאה שמתאימה לאמונה אך שגויה לוגית.

במאמר מופיעה הדוגמה הבאה להשפעה של תוכן על חשיבה לוגית (משימת הבחירה של WASON):

בבעיה A  יש בכל קלף צד עם אות וצד עם מספר.  צריך להפוך את הקלפים שמאששים או מפריכים את הטענה:  "אם יש A בצד אחד של הקלף, אז יש 3 בצד השני של הקלף". 

בבעיה B יש בכל קלף צד עם סוג המשקה וצד עם גיל השותה.  צריך להפוך את הקלפים שמאששים או מפריכים את הטענה: "אם אדם שותה בירה, אז אותו אדם חייב להיות מעל גיל 18".

התשובה לבעיה A היא A ו – 7.  התשובה לבעיה B היא "שותה בירה" ו – "בן 16". 

למרות שמדובר בבעיות דומות מאד, הגירסה המופשטת A קשה הרבה יותר מהגירסה הקונקרטית B.  התוכן מקל על החשיבה בגירסה B.  לדעת חוקרים רבים, בעיה A דורשת שימוש במערכת ב' ואילו בעיה B מאפשרת להסתפק בשימוש במערכת א'.