סמיואל אורטיז מדבר על התאמה של מודל תגובה להתערבות לילדי עולים ומהגרים

https://www.youtube.com/watch?v=wG79JrtTOfE

עבודתו של Dr Samuel Ortiz  הוצגה בהרחבה בבלוג זה.  ניתן לחפש חומרים אחרים שלו בבלוג על ידי לחיצה על שמו בתגיות בטור הימני או על ידי חיפוש בבלוג לפי שמו.  חומרים רבים נוספים על דיאגנוסטיקה עם ילדים בעלי שוני תרבותי ולשוני ניתן למצוא בבלוג תחת התגית "רב תרבותיות" או בחיפוש עם מלות מפתח אלה.

בשיחה זו עם פסיכולוגים חינוכיים שמפעילים את אתר SCHOOL PSYCHED PODCAST, מתייחס אורטיז לשלושת שלבי מודל תגובה להתערבות RTI, ומדבר על ההתאמה של כל שלב לילד שנמצא בתהליך רכישה של השפה האנגלית.

הנה כמה דברים חשובים שנאמרים בשיחה זו, והזמנים בהם הם נאמרים.  אורטיז מדבר כמובן על היספאנים ועל לומדי אנגלית אחרים.  אני כותבת כאן באופן שמתאים למצב בארץ.  כך שכשאני כותבת "עברית", המידע מתבסס על מחקרים שנערכו על השפה האנגלית. 

7:53 התחלת ההרצאה.

ילד עולה בן 10, למשל, שלומד 5 שנים בבי"ס בארץ ועוד שנתיים-שלוש בגן, חשוף אמנם לשבע-שמונה שנים של למידה בעברית, אך הסביבה הביתית שלו (שדוברת צרפתית למשל) שונה מאד מבחינה לשונית ותרבותית מהסביבה הביתית של ילד שהוריו דוברי עברית כשפת אם.  בגלל התרומה הגדולה של הסביבה הביתית להתפתחות,  מאד לא הוגן להשוות את התפקוד של ילד זה לתפקוד של ילד שהוריו דוברי עברית כשפת אם. 

חשוב להשוות ילד עולה לילדים דומים לו במאפיינים רבים ככל האפשר:  ילדים שעלו מאותה מדינה, נמצאים אותו מספר שנים בארץ, קיבלו אותה מידה של חשיפה לעברית, נמצאים באותה רמה סוציואקונומית, לומדים באותו בי"ס וחיים באותה שכונה. 

 14:30

גישת תגובה להתערבות מדגישה הערכה מבוססת תכנית לימודים.  גישה זו יעילה יותר לילדים דוברי עברית מבית דובר עברית מאשר לילדים עולים.  לדברי אורטיז, ילד עולה לא מצליח לסגור לגמרי את הפער הלשוני עם ילד דובר עברית בשפת אם.  זאת גם לאחר שנים רבות שהוא חי בארץ, גם כשאין לו לקות למידה, וגם כשהוא כל הזמן מתקדם בעברית.  המחשבה שילד עולה שאינו סוגר את הפער הלשוני עם ילד דובר עברית בשפת אם הוא לקוי למידה אינה נכונה.  זאת גם לאחר שנים רבות בארץ.  אורטיז חוזר ומדגיש שאין להשוות את ההישגים של ילד עולה להישגים של ילד דובר עברית מבית דובר עברית.  יש להשוותו לילדים עם מאפיינים דומים לשלו. 

16:15

מודל תגובה להתערבות מוצג על ידי אנשים שתומכים בו כמודל הוגן יותר כלפי מיעוטים (וכלפי עולים) מכיוון שהוא לא מבוסס על מבחנים עם נורמות (כמו מבחן משכל).  אבל הנחה זו אינה נתמכת מחקרית.

17:12-18:55

כאשר מלמדים תלמידים עולים לקרוא קודם כל בשפת האם, ורק לאחר מכן בעברית, או כאשר מלמדים אותם לקרוא בשתי השפות באופן סימולטני (בזמנים שונים במהלך היום), הישגי הקריאה שלהם בעברית משתפרים.  זאת בהשוואה לילדים שמקבלים הוראת קריאה בשפה העברית בלבד. 

כן, קראתם נכון:  הוראת קריאה גם בשפת האם משפרת את מצב הקריאה בעברית.  אני חושבת שזה רלוונטי מאד לעולים שהוריהם אורייניים בשפת האם, כמו עולים מצרפת או מחבר העמים.  כשמלמדים קריאה (ותכנים) בשתי השפות, לא מפריעים להתפתחות הטבעית של הילד.  ילד עולה שבביתו מדברים צרפתית, למשל, מתפתח מבחינה לשונית בשפה הצרפתית.  גם יכולת החשיבה וההמשגה שלו נשענות על השפה הצרפתית.  אם הוא לומד לקרוא (ולומד תכנים) בעברית בלבד, נעצרת התפתחות השפה הצרפתית שלו (מכיוון שקריאה בצרפתית מסייעת לפתח שפה צרפתית ספרותית).  גם ההתפתחות של יכולת החשיבה וההמשגה נעצרת.  רמת העברית של הילד נופלת מרמת הצרפתית שלו ויכולה לתמוך  פחות בתהליכים של המשגה.  הילד נאלץ לתפקד בבי"ס בעברית בלבד, שפה שהוא עדיין נמצא בתהליך הרכישה שלה, וכך אינו מתקדם בהתאם למלוא יכולתו האינטלקטואלית. 

ילד זה יכול להמשיך להתפתח באופן מיטבי אם הוא יקבל המשך של הוראה בצרפתית, כאשר המעבר לעברית יהיה הדרגתי -  בתחילה הוראת השפה העברית והוראת תכנים בעברית במשך שעה אחת ביום, והוראה בצרפתית בשאר יום הלימודים.  בהדרגה הגדלת המינון בעברית, תוך שמירה על המשך טיפוח גם של שפת האם. 

23:04

הדבר היחיד שהוכח מחקרית שמפחית את פער ההישגים של ילד עולה הוא הוראה בשפת האם, או הוראה גם בשפת האם.  רק כך ילדים עולים יכולים להגיע לרמת הישגים דומה לזו של דוברי עברית.

23:56

אורטיז מראה נתונים ממחישים מאד של תוצאות של תכניות הוראה שונות.  כשמלמדים ילדים עולים באופן דו לשוני (בשפת האם וגם בעברית) הם מגיעים לתוצאות זהות לאלה של דוברי עברית בשפת אם ואפילו לתוצאות טובות יותר.  כשמלמדים בעברית בלבד, ומוציאים את הילד לשיעורי עזר, מגיעים לתוצאה הגרועה ביותר.  במהלך השנים שחולפות מהגן ועד כיתה יב', הפער בין ילד שלומד בעברית בלבד ומקבל מעט שיעורי עזר לילד דובר עברית בשפת אם הולך ומתרחב.

47:49

אורטיז חוזר ואומר, שכדי לקבוע אם ילד עולה הוא לקוי למידה, חשוב מאד להשוות את ההישגים שלו להישגים של ילדים בעלי מאפיינים דומים (אותה ארץ מוצא, אותו מספר שנים בארץ, אותה רמה סוציואקונומית, אותו בי"ס וכו').

ד"ר סמואל אורטיז בשיחה על הערכת ילדים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה

https://www.youtube.com/watch?v=A0X5ljIyI1M&index=2&list=UUw9nxVmNKe8Uh_I9zz1omhg

הפסיכולוגים החינוכיים רייצ'ל, רבקה ואריק מ – SCHOOL PSYCHED PODCAST  מארחים את ד"ר סמואל אורטיז לשיחה על הערכת ילדים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה.

כתבתי בבלוג בהרחבה על הגישה של אורטיז.  ניתן להגיע לפוסטים בנושא באמצעות חיפוש בבלוג עם המלה "אורטיז" (או לחיצה על התגית
.(SAMUEL ORTIZ

מתוך הפודקסט הזה, שאורכו כשעה וחצי, אני ממליצה לצפות החל מהדקה ה – 16:27 ועד לדקה ה – 40.  על מה אורטיז מדבר כאן?

16:27-21:50 אורטיז מציג הבדלים ברמת המשכל הכללית הנמדדת במבחן WISC4 בין דוברי אנגלית בשפת אם ללומדי אנגלית כשפה שניה.

לומדי אנגלית כשפה שניה נוטים לקבל ציונים ממוצעים בארגון תפיסתי ובמהירות עיבוד אך נוטים לקבל ציונים נמוכים באינדקס זיכרון עבודה ובאינדקס הבנה מילולית, בשל הטעינות הלשונית והתרבותית הגבוהות של שני האינדקסים האחרונים. 

בהיבט של תת מבחנים, מושגים חזותיים, מטריצות, איתור סימנים וקוביות הם בעלי דרישות שפה ותרבות נמוכים יותר ולכן הביצוע של לומדי אנגלית כשפה שניה טוב יותר במבחנים אלה מאשר במבחנים אוצר מלים, זכירת ספרות, צד שווה וידיעות.

22:05 ואילך:  אורטיז מציג השוואה בין ציונים של תת מבחנים מתוך מבחן WISC4 של  ארבע קבוצות:  היספאנים (שנבחנו פעמיים בהפרש של עשר שנים), לומדי צרפתית כשפה שניה בקנדה וילדים דו לשוניים.  אצל ההיספאנים ניתן לראות שציוני התקן של תת המבחנים במועד הבחינה השני טובים יותר מאשר במועד הבחינה הראשון, אך עדיין קיים דפוס של ציונים שהולכים יורדים ככל שהדרישות הלשוניות והתרבותיות של המבחן עולות.  דפוס זה קיים גם בקרב לומדי צרפתית כשפה שניה ובקרב ילדים דו לשוניים.

   

אורטיז מציג גראפים מאד משכנעים שמראים את הירידה בציון התקן של תת המבחנים ככל שדרישות השפה והתרבות בהם עולות. 

אורטיז חוזר ומדגיש שחשוב לא להתייחס לכל לומדי האנגלית (או במקרה שלנו, העברית) כשפה שניה כמקשה אחת.  חשוב מאד לקחת בחשבון את כמות החשיפה של הילד לאנגלית – הן ביחס לדוברי אנגלית כשפת אם והן ביחס ללומדים אחרים של אנגלית כשפה שניה.  ילד בן 10 שנחשף לאנגלית רק החל מכיתה א', במשך 4 שנים, אינו דומה לילד בן 10 דובר אנגלית כשפת אם שנחשף לאנגלית במשך עשר שנים, אך הוא גם אינו דומה לילד בן 10 שהגיע לארה"ב בגיל 9, לאחר שרכש קריאה בשפת האם שלו.  חשוב להשוות את הילד ללומדי אנגלית כשפה שניה בעלי מידת חשיפה לשפה האנגלית שהיא דומה למידת החשיפה שלו.

 

ילד שהגיע לארה"ב לאחר מספר שנות לימוד בשפת האם שלו מגיע עם שפת CALP מפותחת בשפת האם (CALP הינה COGNITIVE ACADEMIC LANGUAGE PROFICIENCY, רמת השפה הנדרשת להבנה של ספרי לימוד, המנוסחים בשפה ספרותית).  ילד עם CALP  מפותח בשפת האם יעבור לאנגלית בקצב מהיר יותר מאשר ילד שהגיע לארה"ב (או לישראל) ללא CALP מפותח בשפת האם. 

26:26-29:37  אורטיז מציג את ממוצע ציון המשכל במבחן הוודקוק WJ3 (מבחן המשכל שעומד לצאת בקרוב בגירסה ישראלית, בעברית ובערבית) לפי רמת השפה האנגלית של לומדי אנגלית כשפה שניה.  ילדים בתחילת תהליך רכישת השפה האנגלית מקבלים רמת משכל של 71 במבחן הוודקוק (כמובן, שרמת משכל זו אינה משקפת כלל את יכולתם הקוגניטיבית האמיתית).  

אורטיז מצביע על המבחנים מתוך מבחן הוודקוק שהביצוע בהם נפגע באופן הרב ביותר אצל לומדי אנגלית כשפה שניה (מן הסתם המצב אצל לומדי עברית כשפה שניה יהיה דומה).  המבחנים שהביצוע בהם נפגע באופן החמור ביותר הם מבחני ידע מגובש, ולאחריהם, בסדר יורד של מידת הפגיעה, מבחן יצירת מושגים (מבחן שבודק את היכולת הפלואידית, הכולל גירויים לא מילוליים, אך מכיל הנחיות מילוליות רבות ומורכבות ביותר), מבחן למידה חזותית – שמיעתית (מבחן הבודק אחסון ושליפה לטווח ארוך.  במבחן זה הילד לומד מלים שמתאימות לסמלים מסוימים ואז "קורא" משפט המורכב מסמלים אלה.  מבחן זה מושפע מאד משפה, מכיוון שהיכרות עם מבנה משפט באנגלית יוצרת ציפיות לסוג הסמל שיש לשלוף את שמו.  למשל, במשפט "הילד ה ____ סגר את הדלת"  נצפה שבמקום הריק יופיע תואר, ולכן נשלוף את אחד התארים שלמדנו במבחן.  ילד שאינו שולט בתחביר בעברית יתקשה לעשות זאת).  המבחן הבא בדרגת הפגיעה היה מבחן מיזוג צלילים (מבחן הבודק עיבוד שמיעתי, בו הילד צריך למזג צלילים כדי ליצור מלה).  לאחריו מבחן זכירת ספרות לאחור הבודק זיכרון עובד, ולבסוף, המבחנים שנפגעו באופן המועט ביותר מהבדלים בשפה ובתרבות היו מבחן התאמה חזותית (הבודק מהירות עיבוד) ומבחן עיבוד מרחבי (מבחן הבודק עיבוד חזותי, בו הילד צריך לומר אילו חלקי צורה יוצרים את הצורה השלמה). 

בקרוב מידע זה על מבחן הוודקוק יהיה שימושי מאד עבורנו. 

33:01 אורטיז מתחיל להסביר על הכלי שיצר, C – LIM, שממפה את מידת הדרישות הלשוניות והתרבותיות של כל תת מבחן בכל מבחן משכל (פירוט על שיטה זו תוכלו לקרוא במצגת הקצרה הזו).  אורטיז מסביר כיצד לנתח ציונים של ילד שלומד אנגלית כשפה שניה, מתי דפוס הציונים מעיד על שוני תרבותי ולשוני בלבד ומתי דפוס זה מעיד על לקות אפשרית, מעבר לשוני התרבותי והלשוני.

לבסוף (ב – 1:12:00) מדגיש אורטיז שאין לנו דרך לזהות ילד שלומד אנגלית כשפה שניה כלקוי למידה אלא אם כן יש לנו נתונים ומידע על תפקודו בשתי השפות.  אבל אנחנו כן יכולים לקבוע שלילד אין לקות למידה באמצעות בחינה בשפה אחת בלבד – באנגלית (ואצלנו – בעברית).