במאמר שאפתני זה,
Demetriou, A., Spanoudis, G., & Mouyi, A. (2011). Educating the developing mind: Towards
an overarching paradigm. Educational
Psychology Review,23(4), 601-663.
מוצג מודל רחב יריעה של המשכל. מעניין, שהחוקרים לא נותנים שם למודל, ולכן
אכנה אותו "מודל דמטריו, ספנודיס ומואי". המודל מוצג בהרחבה בחלקו הראשון של המאמר,
ובחלקו השני מוצגים בהרחבה יישומים שלו למערכת החינוך. בפוסט זה אציג את החלק הראשון של המאמר. את החלק השני אני מקווה להציג בפוסט המשך. המאמר זכה לביקורת אוהדת של אחד החוקרים
המובילים בתחום המשכל, EARL HUNT. אני מקווה להתייחס בהמשך
גם לביקורת זו.
המודל מציג את המשכל, ה –g, כמורכב מארבע מערכות שנמצאות באינטראקציה בעת
ביצוע כל משימה קוגניטיבית:
א.
מערכות
מבניות מומחיות (specialized structural systems), אותן אכנה בקיצור "מערכות מומחה".
ב.
מערכת
קיבולת הייצוג, representational capacity system
ג.
מערכת
ההסקה, inference system
ד.
מערכת
המודעות
מערכות מומחה: כל
מערכת מומחית מטפלת בתחום שונה של אינטראקציה עם הסביבה. המחברים אומרים שהמחקר מצביע על חמש מערכות
כאלה:
* מערכת הקטגוריזציה – מטפלת ביחסי דמיון ושוני. לדוגמה:
יצירת היררכיות של מושגים, יחסים בין מושגים.
* מערכת החשיבה הכמותית.
* מערכת החשיבה הסיבתית – מטפלת בהבנת יחסי סיבה ותוצאה.
* מערכת החשיבה המרחבית – מטפלת במיקום במרחב, ייצוג של הסביבה באמצעות
דימויים מנטלים, ומניפולציות מנטליות כמו רוטציה מנטלית.
* מערכת החשיבה החברתית – מטפלת ביחסים ובאינטראקציות חברתיות.
כל אחת ממערכות מומחה אלה כוללת תהליכים בסיסיים
מולדים (תפיסת כמותיות של סטים קטנים של אובייקטים, תפיסת עומק, העדפה לתפיסה של
פני אדם הן דוגמאות לתהליכים מולדים במערכת הכמותית, המרחבית והחברתית בהתאמה),
פעולות מנטליות (מיון וויסות רגשי הן דוגמאות לפעולות מנטליות במערכת הקטגוריזציה
והחברתית בהתאמה) וידע ואמונות (הידע ומערכת האמונות שאנו צוברים כתוצאה
מהאינטראקציה בין מערכת המומחה לבין הסביבה).
כל אחת ממערכות המומחיות כוללת תהליכים לוגיים ספציפיים משלה לפתרון
בעיות.
ב"תרגום" לשפת CHC ניתן לומר שכל אחת ממערכות המומחה כוללת ידע
מגובש רלוונטי לתוכן ולתהליכים בהם היא עוסקת ויכולת פלואידית (תהליכים פלואידים
רלוונטיים ספציפית לתחום בו עוסקת אותה מערכת מומחה).
במאמר מוצגות אבני דרך התפתחותיות של כל אחת
מהמערכות הללו. בשל קוצר היריעה לא אפרט,
אך חומר זה מעניין, ומסייע לנו לחשוב היכן הילד שאנו מעריכים נמצא בכל אחת
מהמערכות הללו. מידע זה יכול לסייע גם
לפיתוח מבחנים שבודקים כל אחת ממערכות המומחה הללו.
מערכת
קיבולת הייצוג – התפקוד המנטלי שלנו מתרחש בתוך מגבלות קיבולת הייצוג שלנו. קיבולת הייצוג היא הכמות המקסימלית של יחידות המידע,
CHUNKS
(למשל דימויים מנטליים, מלים, מספרים), והפעולות המנטליות (למשל רוטציה מנטלית,
הפעלת כללי דקדוק ופעולות חשבון) שאנחנו יכולים להפעיל ביעילות באופן
סימולטני. קיבולת הייצוג היא מרחב העבודה
שלנו, זהו השדה המנטלי שבו אנו פועלים עם מידע, מנתחים אותו, מקשרים אותו למידע
אחר, משנים אותו, מפרשים אותו, מסיקים ממנו מסקנות ויוצרים בעזרתו תכניות פעולה לפתרון
בעיות.
במונחי CHC, מדובר על הזיכרון לטווח קצר. המערכת מתוארת באופן דומה מאד למודל של Baddeley לזיכרון לטווח קצר (עוד על המודל של Baddeley בשקופיות האחרונות במצגת זו).
במאמר יש מידע על התפתחות מערכת קיבולת
הייצוג. החוקרים מציינים, שבין הגילאים
שנתיים ל – 11 קיבולת הזיכרון לטווח קצר מתפתחת מפריט אחד לארבעה פריטי מידע. בגיל 15-17 הקיבולת היא שבעה פריטי מידע. הקיבולת תלויה במורכבות המשימה ובתהליכים
הניהוליים הנדרשים בה, וגם בסוג המידע עמו עובדים. אימון
והתנסות עוזרים להגדיל את קיבולת זיכרון העבודה (מומחיות בתחום מסויים מאפשרת לבצע
קיבוץ, CHUNKING,
של פריטי מידע רבים יותר וכך להגדיל את קיבולת זיכרון העבודה). דבר מעניין שהם מוסיפים, הוא שזיכרון העבודה
היא מערכת החזקה לסמנים, POINTERS, של סכמות שנמצאות בזיכרון לטווח ארוך. כלומר סמנים שנמצאים בזיכרון העבודה יכולים
להפעיל סכמות רלוונטיות לנוכח מידע שמגיע ממערכות המומחה.
מערכת
ההסקה – מדובר על תהליכי הסקה אינדוקטיבים, אנלוגים ודדוקטיבים. במונחים של CHC מדובר למיטב הבנתי ביכולת פלואידית.
במאמר מוצג מידע על התפתחות יכולת ההסקה.
מערכת
המודעות – מדובר על תהליכי ניטור ובקרה שמוודאים שאנו מודעים למטרה העומדת
בפנינו, משווים בין המצב הנוכחי בו אנו נמצאים לבין מצב המטרה ומציעים פעולות
לתיקון פערים בין המצב הנוכחי למצב המטרה.
מערכת המודעות כוללת ויסות עצמי ואינהיביציה.
אלה בעצם תפקודים ניהוליים.
לא כל הפעילות הקוגניטיבית מגיעה למודעות. נדרשת מודעות בעיקר כאשר לא קיימת סכמה
אוטומטית זמינה לפעולה במצב בו אנו נמצאים.
הקלט למערכת המודעות הוא המידע שעולה מתפקוד כל
המערכות האחרות. מערכת המודעות מבצעת
אינטגרציה בין המערכות השונות, ושולטת בקוגניציה ובהתנהגות. המודעות היא מקום הסובייקטיביות והעצמי, מכיוון
שהיא מאחדת בין העבר, ההווה והעתיד ברצף אחד של חוויה. המודעות היא גורם סיבתי לפעולות שלנו וגם מקור
לייחוסים ולהסברים שלנו על הפעולות של אנשים אחרים.
מערכת המודעות מאפשרת לנו לנתח את האופן בו אנו
מבצעים משימות ולייצג אופן זה לשימוש עתידי.
מערכת המודעות מקשרת בין הקוגניציה לאישיות. היא מקשרת בין הערכה עצמית של תהליכים
קוגניטיבים שאנו מבצעים לבין עמדות שלנו לגבי למידה ופתרון בעיות (למשל להיות
מאורגן ושיטתי או הרפתקן ופתוח לחוויות).
באמצעות המודעות, האישיות והרגש משפיעים על התפקודים הקוגניטיביים. האדם מאמץ עמדה מסוימת כלפי הביצוע שלו והיכולת
שלו ומיישם אותה באופן עקבי בכל משימה שהוא עושה, וכן באינטראקציות בינאישיות. העמדה הזו היא מעין "נבואה שמגשימה את
עצמה", מכיוון שהאדם "דואג" לכך שאופן ביצוע המשימה יעלה בקנה אחד
עם עמדה זו. עמדה זו משפיעה על הבחירות
שהילד עושה ועל העמדות שלו כלפי למידה.
במאמר מידע על התפתחות המודעות. באופן מעניין, היכולת ליישם כללים (למשל,
"אם זה אדום זה שייך לכאן") נתפסת כמעידה על מודעות, מכיוון שיישום
כללים משקף תכנון של פעולות. החוקרים
מציינים, שמודעות עצמית ושליטה ניהולית הן חלק מתהליך הלמידה, ויעילות הלמידה
משתנה במהלך ההתפתחות כתוצאה מהתפתחות של המודעות העצמית והשליטה הניהולית.
הקישור בין תפקודים ניהוליים לבין מודעות הוא
מרתק בעיני.
ה – g תלויה בתפקוד של כל אחת מארבע המערכות (מערכות
המומחיות, מערכת קיבולת הייצוג, מערכת ההסקה ומערכת המודעות) ובאינטראקציה ביניהן
בכל רגע נתון. הוא תלוי במידה שבה מערכות
המומחה מעבירות ביעילות ובמדויק את התוכן שלהן למערכת קיבולת הייצוג, במידה שבה
השליטה הניהולית (מערכת המודעות) היא מדויקת וגמישה עד להשגת המטרה, במידה שבה
המודלים בהם השתמשנו ואותם בנינו בתהליך (מערכת ההסקה) הם רלוונטים, במידה שבה
תהליך ההסקה היה יעיל כאשר קיבלנו החלטה, ובמידה שבה הייצוגים המנטלים החדשים
שיצרנו לשימוש עתידי הם מדויקים.