CHC מורה נבוכים ל

מתלבטים לגבי עריכת אבחון בשיטת CHC או לגבי כתיבת דו"ח בשיטת CHC?

ריכזתי בקובץ הזה שלל עצות וטיפים של צוות הפיתוח בשפ"ח ירושלים בנושאים אלה, שפורסמו בפוסטים נפרדים.  

קובץ זה יהיה מעתה גם בטור הימני של הבלוג, תחת הכותרת ASSESSMENT PROCESS 

תמיד אשמח לקבל שאלות או התלבטויות נוספות במייל.

Yogev976@bezeqint.net

The Triarchic Theory of Successful Intelligence – Robert Sternberg

Sternberg, R. J. (2003). A Broad View of Intelligence: The Theory of Successful Intelligence. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 55(3), 139.‏

http://michaeledwardkutch.com/uploads/3/3/1/6/3316493/sternberg-2003.pdf

Sternberg's  triarchic theory of intelligence is a fascinating theory that also makes a lot of sense.  Its weakness, in my view, lies in its (excessive?) complexity.  I feel that some of its concepts are not necessary and  make it too cumbersome.

 

This is a very interesting paper by Stenberg and one of his clearest (in my view).  In this post I'll summarize the main points of its first part:

Lay persons define intelligence more broadly than psychologists.  Lay people see intelligence as consisting of a practical ability to solve problems, a verbal ability and social abilities.  It looks like lay person's view of intelligence is much more related to success in the real world than   conventional views of intelligence.  The successful intelligence concept tries to regard intelligence in a similar way, a way that is related to all aspects of life.

What is successful intelligence?

1.       The use of a set of abilities needed to succeed in life, in any way a person defines success, in his social cultural context.

Usually success is measured in terms of school grades or, with adults, in terms of income.  But some children and teenagers focus on activities like sports or music or being a youth movement activist, and dedicate less attention to school grades.  Some adults choose employment that is highly significant for them, but that would never give them the income they could have had in other kinds of employments that are less personally significant.  The successful intelligence theory conceptualizes intelligence  using  people's personal standards (the goals people set for themselves and their ability to reach those goals)  and the social cultural context.  It's possible to develop successful intelligence.

2.      People have high successful intelligence when they know their strengths and make the most of them, and know their weaknesses and find ways to correct them or to compensate for them.

3.      People with high successful intelligence adapt, choose and shape environments by balancing between the use they make of analytical, practical and creative abilities.  Intelligence is not only the ability to adapt to the environment you are in, but also the ability to change and to shape the environment to suit your abilities, and sometimes the ability to find or to choose a new environment more suitable to your abilities, values or wishes.

A person can succeed by balancing analytic, creative and practical abilities.  Analytic abilities are the abilities that are usually measured by traditional intelligence tests.  Success in life requires more than analyzing one's own and other's ideas, but creating ideas and convincing others of their value.  The extent to which a person succeeds depends on his ability to use his analytic, creative and practical abilities well, and to compensate for analytic, creative and practical weaknesses he has.  We use analytic thinking to deal with new tasks or situations.  Practical thinking is the use of our experience to adapt, shape and choose environments.

Sternberg built an intelligence battery that is based on his theory – STAT – Sternberg triarchic ability test.

The battery consists of 12 tests.  Four measure analytical ability, four measure creative ability and four – practical ability.

Three of each four test set are multiple choice tests and the forth is a writing test.  The multiple choice tests include verbal, numerical and figurative content.

Here is a table presenting the twelve tests.  In the right hand column I added my interpretation of what the test measures in CHC terminology.

CHC interpretation	Creative	Practical	Analytic
Comprehension knowledge (in the aspects of grammar and syntax)			The child reads a paragraph containing a nonword, and deduces the nonword's meaning from the context.	Verbal
Fluid ability			Number series:  the child has to find the next number in a series.	Numerical
Fluid ability			Matrices	Figural
Comprehension knowledge		Everyday thinking:  the child chooses the possibility that best solves "an everyday problem in a life of a child".		Verbal
Quantitative ability		Everyday mathematics: the child solves everyday problems requiring the use of arithmetic  (for example, buying tickets for a ball game),		Numerical
Visual processing		Planning a route:  the child answers questions that require efficient navigation with  a map.		Figural
Fluid ability	New analogies: the child solves verbal analogies based on unreasonable premises (for example, "money falls off trees") as if the premises are true.			Verbal
Fluid ability	New numerical operations: the child learns a rule (for example, flix – the required arithmetic operation depends on the relation between the first and second numbers (the operation is different if the first is larger than, equal to or smaller than the second).  The child uses flix to solve math problems).			Numerical
Fluid ability	The child deduces a rule according to which a series of shapes is built and applies it to a new series of shapes.			Figural
Comprehension knowledge, reading and writing ability and fluid ability.	The child writes a description of his idea of the ideal school.	The child writes about three practical solutions to a problem he currently has.	The child writes an essay about the advantages and disadvantages of guards at school, and adds his opinion	Essay

Of the tests described here, it seems to me that the most interesting and original (not appearing in a similar form in the Wechsler, Kaufman or Woodcock Johnson tests) are "everyday thinking" and the essay tests.  It's interesting that the creative tests don't include a divergent production test (think of as many uses of a specific object that you can).

משחק מחשב שפותח כהתערבות לדיסקלקוליה – זמין ברשת

לחוקרים WILSON, DEHAENE, PINEL, REVKIN, COHEN AND COHEN   היה רעיון מצוין: לפתח משחק מחשב שיכול לשמש כהתערבות לילדים שמתמודדים עם דיסקלקוליה או לקות למידה שבאה לידי ביטוי בחשבון, או לילדים שרוצים לשפר את כישורי החשבון הבסיסיים שלהם.

המשחק נקרא THE NUMBER RACE.

ניתן להוריד אותו כאן:

http://lacourseauxnombres.com/nr/home.php

המשחק נועד לשפר את חוש המספר, והוא מלמד דברים רבים נוספים:

הוא בנוי כתחרות בין שתי חיות ים או בין שתי חיות גו'נגל.  הילד המשחק צריך לבחור את הכמות הגדולה 

מבין שתי כמויות מוצגות כדי להתקדם על ציר המספרים מהר יותר מיריבו. 

למשחק מספר רמות קושי, כאשר בתוך כל רמת קושי יש עליה במורכבות המשימה ככל שמתקדמים במשחק.  אני מציגה כאן דוגמאות מדרגת הקושי הגבוהה יותר.

הכמויות בינן יש לבחור מוצגות בספרות (למשל 7     9)  וגם בנקודות.  לעתים מוצגת הכמות כתרגיל (למשל 2 לעומת 7-3).  הילד המשחק צריך לבחור את הכמות הגדולה ביותר במהירות האפשרית.  לאחר הבחירה שתי הכמויות מושוות באופן חזותי כדי להמחיש לילד כיצד כמות אחת גדולה מהכמות השניה.  לאחר מכן הילד צריך לקדם את הדמות שלו ואת הדמות המתחרה על ציר המספרים.  בהזדמנות זו הוא פותר תרגילי חיבור (למשל, 14=12+2) וגם תרגילי חיסור כאשר עליו להתקדם אחורנית. 

לטעמי קצב המשחק הוא מעט איטי.  חסרון נוסף שלו הוא שהוא מדבר במספר שפות, שאף אחת מהן אינה עברית.  כך שהוא מתאים לילדים דוברי אנגלית, או לילדים דוברי עברית שלידם יושב מבוגר שמתרגם להם את הנאמר. 

ניתן ורצוי להמליץ על המשחק לילדים שאנו חשים שיש להם קשיים בסיסיים בחשבון, לקות למידה שבאה לידי ביטוי בחשבון או דיסקלקוליה. 

עוד על הבסיס התיאורטי של המשחק ניתן לקרוא במאמרים הבאים:

Wilson, A., Dehaene, S., Pinel, P., Revkin, S., Cohen, L., & Cohen,

D. (2006). Principles underlying the design of ‘‘The Number

Race’’, an adaptive computer game for remediation of dyscalculia.

Behavioral and Brain Functions, 2, 19. doi:

10.1186/1744-9081-2-19.

Wilson, A., Revkin, S., Cohen, D., Cohen, L., & Dehaene, S. (2006).

An open trial assessment of ‘‘The Number Race’’, an adaptive

computer game for remediation of dyscalculia. Behavioral and

Brain Functions, 2, 20. doi:10.1186/1744-9081-2-20.

It's time for debate in the assessment of intelligence! A processing speed example

In the psychotherapy field there are different theoretical approaches (for instance, different dynamic theories, CBT theories, family theories).  Each of these approaches leads to a different view of the client and his difficulties, a view that leads to a different line of intervention.  These approaches are both at an external debate with each other and at an internal dispute (in each of these fields there are subtheories that are arguing with each other).   This debate enriches the development of each of these approaches, since it forces them to clarify their positions. 

What about the diagnostic field?

Where are the different approaches, the different views of the child? The debates?

In the field of learning disabilities there certainly is a debate, as I've written about extensively here.

In the broad field of assessment, and especially in the intelligence field, there are different schools as well.  It's important that we know them because they enrich our view of the child and open new and diverse ways for intervention.  Of the several existing approaches I will mention three:  The psychometric approach (CHC is one of the psychometric theories), the cognitive approach (PASS theory, that is the basis for the KABC test is one of the cognitive theories) and the social-cultural (my term) approach (the Triarchic theory by Sternberg and the Dual theory by Kaufman (here) are representative of this approach).

Here is an example, with processing speed, of the advantage that we gain by having two different theoretical viewpoints.   

Processing speed as defined in CHC theory is the speed and fluency with which a person can perform a task in which the rate of performance is under his control, and that requires attentional resources.  The word "automatic" is the key word for processing speed, because processing speed enables us to reach an automatic and fluent performance of newly learned tasks.  When we learn to play a new musical piece, for example, our performance in the first attempts will be slow and laborious, but with practice performance will become more and more fluent and automatic.  Then we will have free attentional resources to devote to musical expression.  But if we are unlucky to have a slow processing speed, we may need much more practice to reach fluency and automaticity, or we may never reach them, and never have enough free attentional resources to express the musicality of the piece.

Processing speed affects reading and writing in the same way.  A child whose processing speed is slow will find it difficult if not impossible to read fluently and automatically, and will have few free attentional resources for reading comprehension.  A child whose processing speed is slow will find it  difficult  if not impossible to write fluently and automatically, and will have few free attentional resources for expressing his ideas in writing the way he wants them expressed.  Processing speed may affect social functioning as well:  a child whose processing speed is slow will have difficulty playing games that require fluent performance, like jumping rope or handclapping games.  A child whose processing speed is slow may have difficulty participating in conversation, because while he processes what has been said and prepares his contribution, the conversation flows on…

Research on the relation between processing speed and attention tells us that the inattention component affects processing sped.  Thus when we assess a child whose processing speed is slow, it will be a good idea to see if he has attention problems.  Such a child will need to practice new tasks more for them to become automatic.  If the child has difficulties in reading fluency that are caused by processing speed, we may recommend re-reading the same text over and over, each time faster, in order to improve automaticity.

All this is from a CHC point of view.

But we can also look at low processing speed from the point of view of Woodcock's cognitive model (a bit more about this model here).

(Click on the figure to enlarge).

The model consists of a few interacting systems that are used for information processing and the performance of different cognitive tasks.  A quick glance at the figure above reveals us that processing speed belongs, along with short term memory, to the cognitive efficiency system.  This system forms a "bottleneck" for information processing.  We see that it is positioned between input and output ("cognitive academic performance") and we can't do without it.  This model offers us another way to deal with slow processing speed:  strengthening short term memory.

The best analogy I can think of in this context is…the Iranian nuclear program.  Suppose we need 3 centrifuges that spin at a certain speed to make an atom bomb. What can we do if we are unlucky to have especially slow centrifuges, that are spinning at half the speed of average centrifuges?  We can add  three more centrifuges!  If the number of centrifuges represents working memory capacity, we can overcome low processing speed by strengthening short term memory.  There is research that claims this can be done.  The n – back task (of which I've written here) is one such means.

I'm not sure that this analogy is right concerning centrifuges…but for our business it works.

So, looking at low processing speed from the point of view of cognitive theory opened intervention opportunities that were not available to us when we looked at processing speed from the psychometric point of view.  This exemplifies the advantage of being familiar with different theoretical approaches in the assessment field at large and in the intelligence field in particular.

התאוריה הטריארכית של אינטליגנציה מצליחה – רוברט סטרנברג.

Sternberg, R. J. (2003). A Broad View of Intelligence: The Theory of Successful Intelligence. Consulting Psychology Journal: Practice and Research, 55(3), 139.‏

http://michaeledwardkutch.com/uploads/3/3/1/6/3316493/sternberg-2003.pdf

התאוריה הטריארכית של סטרנברג על האינטליגנציה היא מצד אחד תאוריה מרתקת שמדברת אל ההגיון.  מצד שני היא מורכבת מאד, אולי מורכבת מדי.    יש בה, להרגשתי, מספר מושגים שאינם הכרחיים ורק מסרבלים אותה. 

זהו מאמר מעניין מאד ואחד מהברורים יותר שסטרנברג כתב.  בפוסט הזה אתן תקציר של החלק הראשון שלו:

אנשים שאינם אנשי מקצוע מגדירים אינטליגנציה באופן רחב יותר מאשר פסיכולוגים.  הקהל הרחב סבור, שמשכל מורכב מיכולת פראקטית לפתור בעיות, יכולת מילולית ויכולות חברתיות.  נראה, שתפיסת הקהל הרחב קשורה הרבה יותר להצלחה בעולם האמיתי מאשר התפיסה הקונבנציונלית של משכל.  מושג האינטליגנציה המצליחה מנסה להתייחס למשכל באופן דומה, באופן הקשור לכל ההיבטים של החיים.

מהי אינטליגנציה מצליחה?

1.       שימוש בסט של יכולות שנדרשות כדי להצליח בחיים, בכל דרך שהאדם מגדיר הצלחה, בהקשר החברתי - תרבותי שלו.

מקובל למדוד הצלחה במונחים של ציונים בבית הספר או, אצל אנשים מבוגרים, במונחים של גובה ההכנסה.  אבל, ילדים ובני נוער מסוימים מתמקדים בפעילויות כמו ספורט או מוסיקה או הדרכה בתנועת נוער, ומקדישים פחות תשומת לב לציונים בבית הספר.  אנשים מבוגרים מסוימים בוחרים בעיסוקים בעלי משמעות רבה עבורם שלעולם לא יתנו להם את ההכנסה שהיתה יכולה להיות להם לו היו עובדים במקצוע פחות משמעותי עבורם.  תאורית האינטליגנציה המצליחה ממשיגה את  המשכל תוך שילוב של אמות המידה האישיות של האדם (המטרות שאנשים מציבים לעצמם והמידה שבה יש להם יכולות המאפשרות להם להשיג את המטרות הללו) וההקשר החברתי תרבותי.   ניתן לפתח אינטליגנציה מצליחה. 

2.      אנשים הם בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה, כאשר הם מכירים בכוחותיהם ועושים בהם את המיטב, ומכירים בחולשותיהם ומוצאים דרכים לתקן אותם או לפצות עליהם.

3.       אנשים בעלי אינטליגנציה מצליחה גבוהה מסתגלים, מעצבים ובוחרים סביבות באמצעות מציאת איזון בשימוש שהם עושים ביכולות אנליטיות, יצירתיות ופרקטיות. 

אינטליגנציה היא לא רק היכולת להסתגל, להתאים את עצמך לסביבה בה אתה נמצא, אלא גם היכולת לשנות, לעצב את הסביבה כך שהיא תתאים לכישוריך, ולעתים היכולת למצוא/ לבחור סביבה חדשה שמתאימה יותר לכישוריך, לערכיך או לרצונותיך .  

ניתן להצליח באמצעות איזון בין יכולות אנליטיות, יצירתיות ומעשיות.  יכולות אנליטיות הן היכולות שבדרך כלל נמדדות על ידי מבחני משכל מסורתיים.  הצלחה בחיים דורשת מהאדם לא רק לנתח את הרעיונות האישיים שלו ואת הרעיונות של אחרים, אלא גם ליצור רעיונות ולשכנע אנשים אחרים בערכם.  המידה בה אדם מצליח תלויה ביכלתו להשתמש היטב בכוחות האנליטים, היצירתיים והמעשיים שלו ולתקן או לפצות על חולשות אנליטיות, יצירתיות ומעשיות שיש לו.  אנחנו משתמשים בחשיבה אנליטית כדי להתמודד עם סוגים מוכרים של בעיות בחיי היומיום.  אנו משתמשים בחשיבה יצירתית כדי להתמודד עם משימות או מצבים חדשים.  חשיבה מעשית היא שימוש בנסיון שלנו כדי להסתגל, לעצב ולבחור סביבות.

סטרנברג בנה מבחן משכל על פי התאוריה שלו.  המבחן נקרא

  STAT – STERNBERG TRIARCHIC ABILITY TEST

במבחן 12 תת מבחנים.  ארבעה תת מבחנים מודדים יכולת אנליטית, ארבעה מודדים יכולת יצירתית וארבעה – יכולת מעשית. 

שלושה מכל סט של ארבעה מבחנים הוא מבחן רב ברירה והרביעי הוא מבחן כתיבה (חיבור).   המבחנים רבי הברירה כוללים תכנים מילוליים, כמותיים וצורניים. 

הנה טבלה שמציגה את שנים עשר המבחנים.  בטור השמאלי הוספתי פרשנות שלי לגבי מה המבחן בודק בשפת CHC.

	אנליטי	מעשי	יצירתי	תרגום שלי למונחי CHC
מילולי	הילד קורא פיסקה המכילה מלת תפל, ומסיק את משמעות המלה מתוך ההקשר.			ידע מגובש, (בהיבט של דקדוק ותחביר).
כמותי	סדרת ספרות: הילד צריך לגלות את האיבר הבא בסדרת ספרות.			יכולת פלואידית
צורני	מטריצות.			יכולת פלואידית
מילולי		חשיבה יומיומית: הילד בוחר את האפשרות שפותרת "בעיה יומיומית בחיי ילד"   בצורה הטובה ביותר.		ידע מגובש
כמותי		מתמטיקה יומיומית: הילד פותר בעיות יומיומיות הדורשות שימוש בחשבון  (למשל, רכישת כרטיסים למשחק כדורגל).		יכולת כמותית
צורני		תכנון דרך: הילד משיב על שאלות שדורשות ניווט יעיל במפה.		עיבוד חזותי
מילולי			אנלוגיות חדשות: הילד פותר אנלוגיות מילוליות שבבסיסן הנחות לא הגיוניות (למשל, "כסף נופל מהעצים"),  כאילו שההנחות נכונות.	יכולת פלואידית
כמותי			אופרציות חדשות במספרים: הילד לומד כלל    (למשל, "פליקס" – הפעולה החשבונית הנדרשת משתנה בהתאם ליחס בין המספר הראשון לשני (אם הראשון גדול מ, שווה ל או קטן מ השני)).  הילד משתמש ב"פליקס" כדי לפתור בעיות מתמטיות.	יכולת פלואידית
צורני			הילד מסיק על כלל שלפיו בנויה סדרת צורות ומחיל אותו על סדרה חדשה.	יכולת פלואידית
חיבור	הילד כותב חיבור על היתרונות והחסרונות של שומרים בבתי הספר, וכותב את דעתו.	הילד כותב שלושה פתרונות מעשיים לבעיה שיש לו כרגע בחייך.	הילד כותב תיאור של בית הספר האידאלי בעיניו.	ידע מגובש, יכולת פלואידית, יכולת קריאה וכתיבה.

מבין המבחנים שתוארו כאן, נדמה לי שהמבחנים המעניינים והמקוריים ביותר (כאלה שלא מופיעים באופן דומה בוכסלר, קאופמן או וודקוק ג'ונסון) הם "חשיבה יומיומית" ומבחני החיבור.  מעניין, שמבחני היצירתיות לא כוללים מבחן חשיבה מתפצלת (למשל, לחשוב על כמה שיותר שימושים בחפץ מסוים).