ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Saturday, August 8, 2020

האם יש פרופיל ייחודי למחוננים במבחן הוודקוק? והאם ילד מחונן מקבל ציונים גבוהים בכל אחת מהיכולות הקוגניטיביות?

  

Rizza, M. G., McIntosh, D. E., & McCunn, A. (2001). Profile analysis of the WoodcockJohnson III tests of cognitive abilities with gifted studentsPsychology in the Schools38(5), 447-455.  http://www.iapsych.com/wj3ewok/LinkedDocuments/Rizza2001.pdf


מרבית הספרות על זיהוי מחוננים תומכת בשימוש בקריטריונים מרובים הכוללים מבחני משכל, הישגים אקדמים, ביצועים בבית הספר ודיווחי מורים והורים.


מחקר זה בדק אם לתלמידים מחוננים יש פרופיל שונה וספציפית של יכולות CHC  במבחן וודקוק-ג'ונסון3  (המקביל למבחן הוודקוק הישראלי). 


המדגם כלל 51 תלמידים מחוננים ו – 51 תלמידים לא מחוננים בגילאים 5-18.  התלמידים נדגמו מתוך מדגם התקנון של מבחן הוודקוק ג'ונסון.  ראשית זוהו המחוננים על בסיס ציון משכל כללי של 125 ומעלה.  לאחר מכן הותאם לכל תלמיד מחונן תלמיד לא מחונן (בעל ציון משכל קטן שווה ל – 124) מאותו מין, גיל, מוצא אתני ורמת השכלת האב.  בכל קבוצה היו 23 בנות ו – 28 בנים.  שמונים אחוז מהילדים היו לבנים ו – 20% ממוצא אסיאתי.  השכלת האב של 36 מהילדים היתה תואר ראשון ומעלה. 

  

ואלה היו הממצאים:


התלמידים המחוננים והלא מחוננים גילו דפוסים דומים של ציונים גבוהים ונמוכים ביכולות ה – CHC השונות שנמדדות במבחן הוודקוק (ראו טבלה 1 וטבלה 2).  הכוונה היא שהתלמידים המחוננים והלא מחוננים קיבלו ציונים גבוהים ונמוכים יחסית באותן יכולות קוגניטיביות.  בנוסף, הפרופיל של התלמידים המחוננים אינו יותר "תנודתי" מהפרופיל של התלמידים הלא מחוננים (למרות שבעין זה אולי נראה כך). 


התלמידים המחוננים קיבלו ציונים גבוהים יותר בממוצע בכל יכולות ה – CHC  ביחס לתלמידים הלא מחוננים.  אבל מבט בנתונים של התלמידים המחוננים, המופיעים בטבלה 1, מגלה כמה דברים מעניינים:


למרות שבכל היכולות הקוגניטיביות הציונים של המחוננים היו טובים, ולמרות שלא היו הבדלים מובהקים בין הציונים הממוצעים של הילדים המחוננים ביכולות הקוגניטיביות השונות, הציונים הממוצעים לא היו "שטוחים" לגמרי.  למשל, הציון הממוצע של המחוננים במהירות עיבוד היה 115 בעוד שהציון הממוצע שלהם ביכולת הפלואידית היה 122.  מכיוון שהציונים המוצגים בטבלה 1 הם ממוצעים, הם "משטיחים" את השונות שיש בפרופיל של כל ילד וילד.  כל זה מוביל למסקנה שילד מחונן לא אמור לקבל ציונים אחידים (וגבוהים מהממוצע בשתי סטיות תקן) בכל היכולות הקוגניטיביות.  


גם בתוך כל יכולת, טווח הציונים של הילדים המחוננים הוא רחב מאד.  אם נסתכל על העיבוד החזותי למשל, נראה שהציונים של הילדים המחוננים נעו בין 74 ל-144.  כלומר, ילד מחונן יכול לקבל ציון נמוך ביכולת קוגניטיבית אחת או יותר.    


 

טבלה 1:  הציונים הממוצעים, סטיות התקן וטווחי הציונים של קבוצת הילדים המחוננים

 (שמנתה 51 ילדים) במבחן WJ3-COG (מבחן הוודקוק ג'ונסון).

 

יכולת/גורם

ממוצע

סטית תקן

טווח

רמת המשכל הכללית (על פי 14 מבחנים)

129.37

4.58

125-143

זיכרון לטווח קצר

122.53

11.55

100–159

מהירות עיבוד

115.39

12.12

95–142

עיבוד חזותי

117.06

14.24

74–144

עיבוד שמיעתי

116.08

12.94

92–154

אחסון ושליפה לטווח ארוך

120.9

8.93

103–148

יכולת פלואידית

122.12

10.76

80–148

ידע מגובש

120.31

7.71

94–135

 

 כמובן שילד מחונן יכול להיות גם לקוי למידה.  ילד כזה יהיה בעל יכולת קוגניטיבית אחת או שתיים נמוכה מהממוצע (לא נמוכה ביחס לעצמו!!!) – כלומר הוא יקבל ציון נמוך מ – 85 ביכולת זו.  אבל הימצאות יכולת קוגניטיבית נמוכה אצל ילד מחונן אינה מספיקה כשלעצמה כדי לקבוע שילד זה הוא לקוי למידה.  עצם קיומה של יכולת נמוכה אצל ילד מחונן היא מצב תקין ונורמלי ואינו מעיד על לקות כלשהיא.  כדי לקבוע לקות למידה צריכה להיות אצל ילד זה גם הנמכה באחד מתחומי ההישג (קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב, חשבון בסיסי, הבנה חשבונית), היכולת הנמוכה צריכה להסביר את ההנמכה הספציפית שנמצאה בתחומי ההישג, וגורמי הדרה אינם יכולים להיות הסבר טוב יותר להנמכה בתחומי ההישג. 

   

מבט בטווח הציונים של הילדים שאינם מחוננים (טבלה 2) מניב אף הוא תובנה מעניינת: גם תלמידים שאינם מחוננים קיבלו ציונים גבוהים מ – 125 בחלק מיכולות ה – CHC.  ממצא זה הוביל את החוקרים להמליץ להסתכל לא רק על רמת המשכל הכללית כקריטריון למחוננות, אלא גם על הציונים של היכולות הרחבות.   

 

טבלה 2:  הציונים הממוצעים, סטיות התקן וטווחי הציונים של קבוצת הילדים הלא מחוננים

 (שמנתה 51 ילדים) במבחן WJ3-COG (מבחן הוודקוק ג'ונסון).

 

יכולת/גורם

ממוצע

סטית תקן

טווח

רמת המשכל הכללית (על פי 14 מבחנים)

104.41

11.05

74–123

זיכרון לטווח קצר

102.65

14.38

67–138

מהירות עיבוד

99.51

11.24

70–123

עיבוד חזותי

100.86

10.35

84–130

עיבוד שמיעתי

100.63

13.24

74–131

אחסון ושליפה לטווח ארוך

102.78

11.44

74–139

יכולת פלואידית

104.47

13.14

67–124

ידע מגובש

104.02

11.82

60–125

 

No comments:

Post a Comment