Rizza, M. G., McIntosh, D. E., & McCunn, A.
(2001). Profile analysis of the
Woodcock‐Johnson III tests of cognitive abilities with gifted students. Psychology in the Schools, 38(5), 447-455. http://www.iapsych.com/wj3ewok/LinkedDocuments/Rizza2001.pdf
מרבית
הספרות על זיהוי מחוננים תומכת בשימוש בקריטריונים מרובים הכוללים מבחני משכל,
הישגים אקדמים, ביצועים בבית הספר ודיווחי מורים והורים.
מחקר
זה בדק אם לתלמידים מחוננים יש פרופיל שונה וספציפית של יכולות CHC במבחן וודקוק-ג'ונסון3 (המקביל למבחן הוודקוק הישראלי).
המדגם כלל 51 תלמידים מחוננים ו – 51 תלמידים לא מחוננים בגילאים 5-18. התלמידים נדגמו מתוך מדגם התקנון של מבחן הוודקוק ג'ונסון. ראשית זוהו המחוננים על בסיס ציון משכל כללי של 125 ומעלה. לאחר מכן הותאם לכל תלמיד מחונן תלמיד לא מחונן (בעל ציון משכל קטן שווה ל – 124) מאותו מין, גיל, מוצא אתני ורמת השכלת האב. בכל קבוצה היו 23 בנות ו – 28 בנים. שמונים אחוז מהילדים היו לבנים ו – 20% ממוצא אסיאתי. השכלת האב של 36 מהילדים היתה תואר ראשון ומעלה.
ואלה
היו הממצאים:
התלמידים המחוננים והלא מחוננים גילו דפוסים
דומים של ציונים גבוהים ונמוכים ביכולות ה – CHC השונות שנמדדות במבחן הוודקוק (ראו טבלה 1 וטבלה 2). הכוונה היא שהתלמידים המחוננים והלא מחוננים קיבלו
ציונים גבוהים ונמוכים יחסית באותן יכולות קוגניטיביות. בנוסף, הפרופיל של התלמידים המחוננים אינו יותר
"תנודתי" מהפרופיל של התלמידים הלא מחוננים (למרות שבעין זה אולי נראה כך).
התלמידים המחוננים קיבלו ציונים גבוהים
יותר בממוצע בכל יכולות ה – CHC ביחס לתלמידים הלא מחוננים. אבל מבט בנתונים של התלמידים
המחוננים, המופיעים בטבלה 1, מגלה כמה דברים מעניינים:
למרות שבכל היכולות הקוגניטיביות הציונים של המחוננים היו טובים, ולמרות שלא היו הבדלים מובהקים בין הציונים הממוצעים של הילדים המחוננים ביכולות הקוגניטיביות השונות, הציונים הממוצעים לא היו "שטוחים" לגמרי. למשל, הציון הממוצע של המחוננים במהירות עיבוד היה 115 בעוד שהציון הממוצע שלהם ביכולת הפלואידית היה 122. מכיוון שהציונים המוצגים בטבלה 1 הם ממוצעים, הם "משטיחים" את השונות שיש בפרופיל של כל ילד וילד. כל זה מוביל למסקנה שילד מחונן לא אמור לקבל ציונים אחידים (וגבוהים מהממוצע בשתי סטיות תקן) בכל היכולות הקוגניטיביות.
גם בתוך כל יכולת, טווח הציונים של הילדים המחוננים הוא רחב מאד. אם נסתכל על העיבוד החזותי למשל, נראה שהציונים של הילדים המחוננים נעו בין 74 ל-144. כלומר, ילד מחונן יכול לקבל ציון נמוך ביכולת קוגניטיבית אחת או יותר.
טבלה 1: הציונים הממוצעים,
סטיות התקן וטווחי הציונים של קבוצת הילדים המחוננים
(שמנתה 51 ילדים) במבחן WJ3-COG
(מבחן הוודקוק ג'ונסון).
יכולת/גורם |
ממוצע |
סטית תקן |
טווח |
רמת המשכל
הכללית (על פי 14 מבחנים) |
129.37 |
4.58 |
125-143 |
זיכרון לטווח
קצר |
122.53 |
11.55 |
100–159 |
מהירות עיבוד |
115.39 |
12.12 |
95–142 |
עיבוד חזותי |
117.06 |
14.24 |
74–144 |
עיבוד שמיעתי |
116.08 |
12.94 |
92–154 |
אחסון ושליפה
לטווח ארוך |
120.9 |
8.93 |
103–148 |
יכולת
פלואידית |
122.12 |
10.76 |
80–148 |
ידע מגובש |
120.31 |
7.71 |
94–135 |
מבט בטווח
הציונים של הילדים שאינם מחוננים (טבלה 2) מניב אף הוא תובנה מעניינת: גם תלמידים שאינם
מחוננים קיבלו ציונים גבוהים מ – 125 בחלק מיכולות ה – CHC. ממצא
זה הוביל את החוקרים להמליץ להסתכל לא רק על רמת המשכל הכללית כקריטריון למחוננות,
אלא גם על הציונים של היכולות הרחבות.
טבלה 2: הציונים הממוצעים,
סטיות התקן וטווחי הציונים של קבוצת הילדים הלא מחוננים
(שמנתה 51 ילדים) במבחן WJ3-COG
(מבחן הוודקוק ג'ונסון).
יכולת/גורם |
ממוצע |
סטית תקן |
טווח |
רמת המשכל
הכללית (על פי 14 מבחנים) |
104.41 |
11.05 |
74–123 |
זיכרון לטווח
קצר |
102.65 |
14.38 |
67–138 |
מהירות עיבוד |
99.51 |
11.24 |
70–123 |
עיבוד חזותי |
100.86 |
10.35 |
84–130 |
עיבוד שמיעתי |
100.63 |
13.24 |
74–131 |
אחסון ושליפה
לטווח ארוך |
102.78 |
11.44 |
74–139 |
יכולת
פלואידית |
104.47 |
13.14 |
67–124 |
ידע מגובש |
104.02 |
11.82 |
60–125 |
No comments:
Post a Comment