ידע מגובש מוגדר כרוחב
ועומק הידע והכישורים המוערכים על ידי התרבות בה האדם חי. מדובר בהבנה
ושליטה בשפה, יכולת להשתמש בשפה לצורך חשיבה והבנה כיצד העולם "עובד",
והבנה ושליטה בתרבות.
כיצד הידע המגובש בא לידי ביטוי
בתפקוד של ילד בגן חובה?
בשליטה בשפה מדוברת בהתאם
לגיל:
יכולת להבין את דברי הגננת בהיבט השפתי. יכולת להביע רעיונות באופן ברור, להשתמש במלים
כדי להביע צרכים, לספר על חוויה שנחוותה, לספר את עלילתו של ספר שהוקרא לילד או
סרט בו צפה. יכולת להשתמש בשפה כדי לגשר
על אי הסכמות, לפתור בעיות ולעמוד על הדעה האישית. ילד שמתקשה ישתמש הרבה במחוות ואמצעי ביטוי
אחרים.
יכולת להשתמש במגוון של פעלים ותארים (לטפס, הרכיב, התקלקל,
יודע, להסביר, כועס, עצוב, נמוך, מלוח).
יכולת להטות שמות עצם, פעלים ותארים (חתול, חתולה, חתולים, חתולות,
אדום, אדומה, אדומים, אדומות, אכלתי, אוכלים, יאכלו...). יכולת לבנות משפטים נכונים: הילד ישן, הילדה ישנה.
שליטה בבניינים בסיסיים: אני
כבר גדול, אני מתלבש לבד, אמא לא צריכה להלביש אותי, כל יום אני לובש
חולצה אחרת.
יכולת להשתמש במשפטים מורכבים ("ליטפתי את הכלב שטייל
ברחוב") ומשפטי תיאור ("הכלב הזה נראה כמו
קליפורד";"אכלתי פחות ממך", "אם ירד גשם, ניכנס
לגן").
שליטה במושגי יחס וכמות (לפני, אחרי, ראשון, אחרון, מעל, מתחת, דומה,
שונה, גם, אבל, כמו, קודם, אחר כך, בגלל ש).
היכרות בסיסית עם נושאים עליהם דנים במפגש בגן (לעומת ילד שנתקל
בנושאים בפעם הראשונה בשל חוסר בידע עולם בהתאם לגילו).
בשליטה בשפה ספרותית בהתאם לגיל:
יכולת להבין את הנשמע בסיפורים שמוקראים בגן, בהיבט הלשוני (לשלוט
באוצר מלים ספרותי בהתאם לגיל, להפיק משמעות מתוך התחביר והדקדוק).
היכרות בסיסית עם נושאים הנידונים בספרי ילדים פופולרים.
באילו מבחנים נשתמש כדי לבדוק
את הידע המגובש בגן חובה?
את אוצר הידע הלקסיקלי (אוצר משמעויות המלים והמושגים) נבדוק באמצעות
המבחנים אוצר מלים, אוצר מלים סביל, שיום, הפכים (במבחן הקאופמן), צד שווה, היסק
מילולי, חידות (במבחן הקאופמן). שלושת
המבחנים האחרונים, וכן מבחן אוצר מלים, דורשים הרבה יותר מאוצר מלים גרידא – הם דורשים
חשיבה והסקה, ולכן מרביתם (למעט אוצר מלים) בודקים גם את היכולת הפלואידית.
את הידע הכללי נבדוק באמצעות המבחנים הבנה, ידיעות כלליות ודמויות
ומקומות (במבחן הקאופמן).
אנחנו מסתכלים כמובן הן על הציונים של הילד במבחנים אלה והן על האופן
בו עבד במבחנים הללו.
כיצד ישפיע הידע המגובש על
התפקוד של ילד הלומד בגן חובה בתהליך הדיאגנוסטי כולו?
ברור, שהידע המגובש לא ישפיע רק על התפקוד במבחנים שבודקים אותו. חשוב להסתכל על התבטאויות שלו בכלל התהליך
הדיאגנוסטי.
נסתכל על איכות הידע המגובש בשיחה חפשית, בסיפורי CAT ובסיפורים לציורים: רמת
אוצר המלים, ההתנסחות, ורמת הידע הכללי המשתקפת בסיפורים.
כיצד הידע המגובש יבוא לידי
ביטוי בתפקוד של ילד בי"ס?
בשליטה בשפה דבורה בהתאם לגיל: יכולת
להביע רעיונות ומחשבות פשוטים ומורכבים במלים, באופן ברור ותקשורתי. יכולת להשתמש בשפה כדי לגשר על אי הסכמות,
לפתור בעיות ולעמוד על הדעה האישית. עושר
של שמות עצם, פעלים ותארים קונקרטים ומופשטים.
שליטה בהטיות של פעלים בכל הבניינים.
שימוש במשפטים מורכבים. יכולת
להבין הנחיות ושפה דבורה מורכבת.
היכרות סבירה עם תחומי תוכן ואקטואליה עליהם דנים בכיתה. התמצאות בסיסית בתרבות ובהוויה הישראלית
(היכרות עם מקומות מרכזיים בארץ, עם ציוני דרך מרכזיים בהסטוריה, עם אישים
מרכזיים בפוליטיקה, בתרבות ובחיי הרוח, עם
יצירות תרבות מרכזיות וכו').
בשליטה בשפה ספרותית בהתאם לגיל: יכולת להבין את אוצר המלים בטקסטים המתאימים
לגיל שהילד קורא או שמוקראים בפניו. היכרות סבירה עם תחומי תוכן בהם נתקל בטקסטים
שקורא. יכולת לחלץ משמעות מתוך משפטים
בטקסט המנוסחים בתחביר ובדקדוק מורכבים. יכולת
לכתוב במשלב שפה גבוה
מהמשלב המדובר. יכולת להביע רעיונות
מורכבים ומופשטים בכתב.
באילו מבחנים נשתמש כדי לבדוק
את הידע המגובש בבי"ס?
את אוצר הידע הלקסיקלי נבדוק באמצעות המבחנים אוצר מלים, צד שווה, היסק מילולי, חידות
והפכים (שני האחרונים במבחן הקאופמן).
כאמור, המבחנים צד שווה, היסק מילולי וחידות בודקים גם את היכולת
הפלואידית.
את הידע הכללי נבדוק באמצעות המבחנים הבנה, ידיעות, דמויות ומקומות
(ממבחן הקאופמן).
שליטה בדקדוק ובתחביר נבדוק באמצעות מבחנים ממערכת א – ת: הטיה של מלות תפל ברמת הפקה, גזירה והטיה של
מלים בעלות משמעות – ברמת זיהוי וברמת הפקה, עירנות תחבירית.
אנחנו מסתכלים כמובן הן על הציונים של הילד במבחנים אלה והן על האופן
בו עבד במבחנים הללו.
כיצד ישפיע הידע המגובש על
התפקוד של ילד הלומד בבי"ס בתהליך הדיאגנוסטי כולו?
ברור, שהידע המגובש לא ישפיע רק על התפקוד במבחנים שבודקים אותו. חשוב להסתכל על התבטאויות שלו בכלל התהליך
הדיאגנוסטי.
בראיון עם הילד, נתרשם מהתמצאותו בהוויה הישראלית, וממידת היכרותו עם
תכני תוכן המעניינים אותו (ריקוד, קפוארה, מוסיקה, ספרים וכו').
נתרשם מאיכות הידע המגובש בסיפורים ההשלכתיים. למשל, שימוש בידע כללי בתוך סיפורי TAT ("זה קרה בשנות העליה
השניה..."). איכות התחביר, הדקדוק
ואוצר המלים בסיפורים אלה.
נתבונן באיכות הידע המגובש בחיבור שהילד כותב.
נעמוד על השפעות ידע מגובש על הבנת טקסט (היכרות עם הנושא, היכרות עם
אוצר המלים בטקסט, היכולת להפיק משמעות מתחביר ומדקדוק, הבנת ייחוסים).
נבדוק את היכולת של הילד להביע עצמו בכתב ובע"פ באופן בהיר,
למסור מסר מובן, להביע רעיון מורכב במלים.
המידע הזה לא יהיה המידע הראשי לפיו אנו מסיקים על מצב הידע המגובש של
הילד, אלא מידע תומך
במידע שאנו מפיקים מהמבחנים הממופים לידע המגובש.