השפעת היכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים על תפקוד של ילד בגן ובבית הספר.

אני חוזרת לאחר היעדרות קצרה מהבלוג, שנבעה מהכנות לימי עיון בנושא השפעת היכולות הקוגניטיביות על תפקודים בגיל הרך,  והערכתן באמצעות מבחן  .WPPSI3

במסגרת ההכנות לימי העיון, צוות הפיתוח בדיאגנוסטיקה של שפ"ח ירושלים חשב על הקשרים בין היכולות הקוגניטיביות לבין התפקודים בגיל הרך.  ברצוני לשתף אתכם ברעיונות שעלו, וכן להרחיב את החשיבה לתפקודים בבית הספר.

בפוסט זה אתייחס ליכולת הפלואידית ולתפקודים הניהוליים.

היכולת הפלואידית מוגדרת לאחרונה על ידי שניידר ומקגרו כ"שליטה מכוונת וגמישה בקשב כדי לפתור בעיות חדשות שלא ניתן לבצען באמצעות הסתמכות על הרגלי למידה, סכמות ותסריטים קודמים".  תפקודים ניהוליים הם תפקודים קוגניטיבים הנדרשים כדי להתמודד עם משימות חדשות הדורשות תכנון, בחירה מבין חלופות, בקרה וגמישות והדחקת תגובה אוטומטית.  תפקודים ניהוליים דורשים אינהיביציה התנהגותית (שליטה עצמית) וקוגניטיבית, זיכרון עובד וגמישות מחשבתית.  בשל הקרבה התיאורטית הרבה בין שני המושגים אני נוהגת לכרוך אותם יחד (למרות שהם אינם זהים). 

כיצד משפיעות היכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים על התפקוד של ילד בגן חובה?

היכולת הפלואידית מתבטאת כך: 

יכולת של הילד להבין החומר הנלמד בגן.  ילד שמתקשה ביכולת הפלואידית, זקוק לפישוט, הדגמה והמחשה מעבר לרגיל. 

יכולת לסווג ולמיין אובייקטים לקבוצות, ולמצוא יוצא דופן.

יכולת להתמודד עם משימות מורכבות בגן, הדורשות תכנון, אירגון, מעקב  (למשל, הילד יכול ללמד את הילדים האחרים משחק שחדש להם ולהסביר להם את כללי המשחק).

יכולת להבין את הנשמע, כאשר מוקרא סיפור בגן, ברמת הסקת מסקנות, הבנת השלכות, וייחוס רגשות וכוונות לדמויות בסיפור, שלא כתובות במפורש בטקסט – ברמה בסיסית המתאימה לגיל.  (אנחנו כמובן מניחים שהשפה תקינה).

יכולת להבין מצבים חברתיים, ואת הכוונות העומדות בבסיס ההתנהגות של חבריו – בהתאם לגיל.

יכולת להבין סיבה ותוצאה (למשל, לשער מהן הסיבות לאירוע שאני עד לו ומה עלול לקרות בהמשך, ברמה המתאימה לגיל ("אנחנו נכנסים לגן כי שמענו אזעקה, ועוד מעט אולי יפלו טילים")).

התפקודים הניהוליים מתבטאים כך:

 יכולת של הילד לעבוד עם בקרה, לתקן עצמו, לוודא שסיים את המשימה, להחזיר עצמו למשימה לאחר הסחה פנימית/חיצונית.  יכולת של הילד להפיק תועלת ממשוב, לא להיכנס ל"סט", להגיב בגמישות כשהמצב משתנה.  יכולת לעמוד בפיתוי, להתאפק, לדחות סיפוקים, לעמוד בתסכול ולווסת את עצמו – בהתאם לגיל ( התפקודים הניהוליים עדיין מתפתחים בגילאי 5-6). 

באילו מבחנים נבדוק את היכולת הפלואידית בגן חובה?

באמצעות המבחנים אנלוגיות צורניות, חידות וחשבון (קאופמן), מושגים חזותיים, היסק מילולי ומטריצות (וופסי3).  אנחנו מסתכלים כמובן הן על הציונים של הילד במבחנים אלה והן על האופן בו עבד במבחנים הללו. 

כיצד ישפיעו היכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים על התפקוד של ילד גן חובה בתהליך הדיאגנוסטי כולו?

ברור, שהיכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים לא ישפיעו רק על התפקוד במבחנים שבודקים אותן.  חשוב להסתכל על התבטאויות שלהן בכלל התהליך הדיאגנוסטי.

נסתכל, למשל, על היכולת של הילד לספר סיפורי CAT שאינם "צמודים" לתמונה ומתארים אותה אלא שיש בהם מן הדמיון, ושהם בעלי רצף קוהרנטי והגיוני.  נסתכל על היכולת של הילד להגדיר חלק מהמלים באופן מופשט.  נסתכל על היכולת של הילד לתכנן ציור או את העבודה במבחן הבנדר, לעבוד עם בקרה ולתקן.

המידע הזה לא יהיה המידע הראשי לפיו אנו מסיקים על מצבה של היכולת הפלואידית, אלא מידע תומך במידע שאנו מפיקים מהמבחנים הממופים ליכולת הפלואידית.

כיצד משפיעות היכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים על התפקוד של ילד בי"ס?

היכולת הפלואידית מתבטאת כך:

יכולת של הילד להבין את החומר הנלמד בכיתה, להבין חומרים מופשטים ומורכבים, לחשוב על רעיונות מופשטים ומורכבים ולהביע רעיונות מופשטים ומורכבים (בהנחה שהשפה תקינה).  ילד מתקשה יהיה זקוק לפישוט, הדגמה והמחשה מעבר לרגיל. 

יכולת להתמודד עם משימות מורכבות בלימודים ובחיי היומיום הדורשות תכנון, אירגון, מעקב. (הכנת שיעורי בית, ארגון הזמן, עבודה לפי סדר עדיפויות).

יכולת  להבין את הנקרא ברמה של הסקת מסקנות, הבנת השלכות, ייחוס כוונות שלא כתובות במפורש בטקסט.

חשיבה חשבונית, יכולת לעבור מבעיה מילולית לתרגיל, יכולת להכליל כלל חשבוני ולישם אותו בהתאם לצורך.

יכולת להבין מצבים חברתיים ואת הכוונות שעומדות בבסיס ההתנהגויות של חבריו.

התפקודים הניהוליים יתבטאו כך: 

יכולת להתמיד במשימות עד לסיומן, למרות  הסחות פנימית/חיצונית.  יכולת לתכנן ולחשוב על אסטרטגיה לביצוע משימה.  יכולת להפיק תועלת ממשוב.  יכולת להפעיל בקרה עצמית על תהליך העבודה.  יכולת להתגמש בתגובות כשהמצב משתנה. יכולת לעמוד בפיתוי, להתאפק, לדחות סיפוקים, לעמוד בתסכולים ולעבוד למען מטרה.

באילו מבחנים ניתן לבדוק את היכולת הפלואידית בגיל בי"ס?

באמצעות מבחני מטריצות, מושגים חזותיים, אנלוגיות צורניות, צד שווה, היסק מילולי, חשבון וחידות.  אנחנו מסתכלים כמובן הן על הציונים של הילד במבחנים אלה והן על האופן בו עבד במבחנים הללו. 

כיצד ישפיעו היכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים על התפקוד של תלמיד בי"ס בתהליך הדיאגנוסטי כולו?

ברור, שהיכולת הפלואידית והתפקודים הניהוליים לא ישפיעו רק על התפקוד במבחנים שבודקים אותן.  חשוב להסתכל על התבטאויות שלהן בכלל התהליך הדיאגנוסטי.

נסתכל על היכולת של הילד לספר סיפורי TAT שאינם "צמודים" לתמונה ומתארים אותה אלא שיש בהם מן הדמיון, ושהם בעלי רצף קוהרנטי והגיוני.  נסתכל על יכולתו לתת הגדרות מוכללות למלים ולמושגים, לראות את האלמנטים המרכזיים במבחן RCFT  ולבצע אינטגרציה טובה של החלקים והשלם בו, לעבוד עם בקרה, תיקון ביצוע בעקבות משוב עצמי וחיצוני, להחזיר עצמו למשימה לאחר הסחה, לא להיכנס לפרסברציה (למשל במבחן הבנדר) או לסט (למשל במבחן TRAILS), להצליח לדכא תגובות אוטומטיות.

המידע הזה לא יהיה המידע הראשי לפיו אנו מסיקים על מצבה של היכולת הפלואידית, אלא מידע תומך במידע שאנו מפיקים מהמבחנים הממופים ליכולת הפלואידית.