על אבחנת היתר של מחלות נפש, מאת אלן פרנסס

Allen J. Frances on the overdiagnosis of mental illness

  

 הרצאת חובה ממש (לדעתי)!

ד"ר ALLEN FRANCES הוא פסיכיאטר שישב בראש כוח המשימה שהפיק את ה – DSM4.  בהרצאה מרתקת ומומלצת זו הוא מותח ביקורת הן על DSM5 (שהיה במצב של טיוטא פתוחה לציבור בעת שההרצאה ניתנה, ב - 2012) והן על טעויות שעשה לדעתו כוח המשימה בראשותו ב – DSM4. 

הנה מספר דברים מעניינים מההרצאה:

בארה"ב, 20% מהאוכלוסיה מאובחנים מדי שנה עם אבחנת DSM של מחלת נפש/הפרעה נפשית MENTAL  DISORDER)  ).  ל-  5% מהאוכלוסיה יש הפרעה נפשית חמורה, ול -  15% הפרעה נפשית בדרגת חומרה מתונה, בה הגבול בין ה"נורמלי" ל"מחלת נפש" הוא שרירותי ומלאכותי.  בטווח זה של ההפרעות המתונות, שנמצאות על הגבול בין מה שנחשב ל"נורמלי" לבין מה שנחשב ל"אבנורמלי", שינויים קלים בהגדרות ה – DSM  יכולים להפוך את ה – 15% ל – 25% או להוריד אותו ל – 10%.  ניתן ליצור פציינטים רבים בהינף יד, באמצעות ההחלטה היכן מעבירים את הגבול בין ה"נורמלי" ל"אבנורמלי".  לגופים רבים (כמו חברות תרופות) יש עניין להגדיל את מספר הקטגוריות הדיאגנוסטיות.  אין קבוצות לחץ מנוגדות משמעותיות. 

חצי מהאוכלוסיה בארה"ב יסבלו ממחלת נפש המוגדרת ב – DSM בזמן כלשהו מחייהם.  במחקר אחר שעקב אחר ילדים אמריקנים מגיל 12 עד גיל 21, ניתן היה לאבחן 83% מהם עם הפרעה נפשית DSM-ית עד גיל 21. 

בעשרים השנה האחרונות יש עליה דרמטית בשכיחות של מחלות נפש באופן כללי, ובשכיחות של מספר מחלות נפש ספציפיות.   FRANCES מדבר על הגורמים האפשריים לעליה דרמטית זו, ופוסל את רובם למעט שניים:  מודעות גבוהה יותר לנושא שמאפשרת לאתר יותר אנשים שסובלים ממחלות נפש ולעזור להם, ושינויים בהגדרות ה – DSM.  הפרעה ביפולרית של הילדות היתה בעבר מאד נדירה.  ב – 15 השנים האחרונות תדירותה עלתה בארה"ב פי 40.  שיעור האוטיזם היה אחד ל - 2000-5000 ילדים.  בשנים האחרונות הוא עלה בארה"ב לאחד ל – 88 ילדים, ובקוריאה לאחד ל – 38 ילדים.  FRANCES מאשים את עצמו בלפחות חלק מהעליה הזו במחלות על הספקטרום האוטיסטי.  כח המשימה בראשותו הוסיף ל – DSM4 את תסמונת האספרגר הנמצאת על ספקטרום זה.  כתוצאה מכך הם ציפו לעליה של פי 3 במספר האנשים שיאובחנו על הספקטרום האוטיסטי, אך העליה היתה של פי 20.  

אחוז ה – ADD (ATTENTION DEFICIT DISORDER) היה בעבר 3-3.5%.  אחוז זה עלה פי שלוש תוך עשר שנים, וכעת הוא עומד בארה"ב על 10%.  FRANCES מאשים עצמו גם בעליה זו.  לדבריו ב – DSM4 הוכנס שינוי להגדרת ADD שהקל על בנות עם הפרעות קשב לקבל את האבחנה, בשל ההרגשה שהמערכת מחמיצה בנות אלה.  כתוצאה מכך מחברי ה – DSM4 העריכו שתהיה עליה של 15% במספר המאובחנים.  העליה היתה של פי שלוש.   במחקר בקנדה נמצא, שאחד המנבאים החזקים ביותר לכך שילד יאובחן עם ADD הוא תאריך הלידה של הילד.  ככל שהילד צעיר במחזור, יש לו סיכוי הולך וגדל להיות מאובחן עם ADD.  

לדעת ,FRANCES            DSM5 יגדיל מאד את מספר האנשים שמאובחנים עם מחלת נפש.  אנשים אלה יקבלו תוית שתשפיע על כל מהלך חייהם, שלעתים יהיה להם קשה מאד להשתחרר ממנה.  ייתכן שחלקם יקבלו טיפול תרופתי שאינו חיוני.

עד כאן כמה דברים מהרצאתו של FRANCES.  מי שיצפה בהרצאה המלאה יהנה מתובנות רבות נוספות.

מצב זה בתחום מחלות הנפש הוא תמונת ראי לגידול העצום במספר המאובחנים כלקויי למידה (לקות למידה אף היא אבחנה DSM ית).  הגדרת לקות למידה על פי DSM5 תגדיל מאד את מספר המאובחנים כלקויי למידה, ועל כך אני מקווה לכתוב בפוסט הבא.