האם מבחנים נוירוקוגניטיבים מתמיינים לפי יכולות ה – CHC?

    

Jewsbury, P. A., Bowden, S. C., & Duff, K. (2016). The Cattell–Horn–Carroll Model of Cognition for Clinical Assessment. Journal of Psychoeducational Assessment, 0734282916651360.

מחקר זה הוא מעין "תשובה" למחקר של Dombrowski & Watkins  עליו כתבתי בפוסט קודם.

 

תוקף מבנה הוא המידה שבה מבחן מודד את מה שהוא אמור למדוד.  לדעת מחברי המאמר, JEWSBURY AND BOWDEN, תוקף המבנה של מבחנים נוירו פסיכולוגים רבים אינו מבוסס דיו.  ג'וסבורי ובודן מצטטים חוקר אחר שטוען שמושגים תיאורטים נפוצים כמו קשב, למידה ויכולות מוטוריות אינם נתמכים באופן בהיר ועקבי על ידי מחקר אמפירי.  לעתים פרשנויות על תוקף של מבחנים הבודקים מושגים תיאורטים אלה נשענות על השימוש הקליני בהם ועל הדרך המקובלת לפרש אותם יותר מאשר על מחקרים שבדקו את תוקף המבנה של מבחנים אלה. 

 ג'וסבורי ובודן מציינים לדוגמה את הסיווגים הנקראים "תחומים נוירוקוגניטיבים" NEUROCOGNITIVE DOMAINS  המופיעים ב – DSM5.  סיווגים אלה נובעים ככל הנראה משימוש קליני, והם נעדרים הצדקה אמפירית או תיאורטית ברורה.  עם זאת סיווגים אלה אמורים להנחות הערכה דיאגנוסטית ופרשנויות על המצב המנטלי של פציינטים. 

כדי לתרום לתיקון המצב, ג'וסבורי ובודן ביצעו ניתוח גורמים מאשש (הסבר על ניתוח גורמים מאשש - כאן)

ובו בדקו האם מבנה היכולות הרחבות של ה – CHC מתקבל כאשר מנתחים מבחנים שונים  (לא רק מבחני משכל אלא גם מבחנים נוירו פסיכולוגים) וכאשר מנתחים אוכלוסיות שונות (לא רק אוכלוסיה בריאה או כזו המתמודדת עם קשיי למידה אלא גם אוכלוסיה המתמודדת עם פגיעות ראש ואוכלוסיה זקנה).   כמו כן, ג'וסבורי ובודן שאלו את עצמם כיצד התפקודים הניהוליים מתמפים לתאורית CHC:  האם התפקודים הניהוליים מהווים יכולת רחבה נפרדת, או שניתן לסווג מבחנים שבודקים תפקודים ניהוליים ליכולות ה – CHC הקיימות? 

ג'וסבורי ובודן ערכו את ניתוח הגורמים המאשש על תשעה מאגרי מידע שנבחרו מתוך מחקרים רבים.  תשעת מאגרי המידע בדקו אוכלוסיות שונות (פציינטים שהופנו לבדיקה נוירו פסיכולוגית, אנשים זקנים, אנשים עם סיכון לאלצהיימר ומדגם מייצג של אנשים בקהילה).  בכל מאגר מידע היו מעל 200 איש.  כל אחד מתשעת מאגרי המידע הכיל לפחות 15 תת מבחנים שונים.  קריטריון זה נבחר מהסיבות הבאות:  כדי להימנע ממקרים בהם יש גורם/יכולת רחבה אליו ימופה מבחן אחד בלבד, כדי לוודא שתהיה דגימה מספקת של יכולות ה – CHC, וכדי שניתן יהיה לבנות מודל המשלב את התפקודים הניהוליים.  מכיוון שהחוקרים חשבו שמרבית מאגרי הנתונים יפיקו לפחות ארבע יכולות CHC (עיבוד חזותי/פלואידי, ידע מגובש, זיכרון לטווח קצר ומהירות עיבוד), ומכיוון שנדרשים שלושה מבחנים לפחות כדי להתקבץ ליצירת גורם/יכולת רחבה, והחוקרים רצו לכלול שלושה מבחנים הבודקים תפקודים ניהוליים - הם החליטו לכלול בניתוח הגורמים מחקרים שכללו לפחות 15 תת מבחנים שונים.

התברר, שבכל תשעת המחקרים/מאגרי המידע, מודל ה  - CHC התאים לנתונים באופן מצויין.    

החוקרים ניסו לבדוק אם ניתן יהיה לבטא כל השונות בנתונים באמצעות גורם אחד בלבד.  כלומר, אם שימוש ברמת המשכל הכללית בלבד יספיק כדי להסביר את הנתונים.  הם הגיעו למסקנה, שלא ניתן לעשות זאת.  מודל של ריבוי יכולות רחבות היה טוב יותר ממודל של יכולת אחת.  זאת בניגוד לממצאים של Dombrowski & Watkins שביצעו ניתוח גורמים מגשש על מבחן WJ3 והגיעו למסקנה שרמת המשכל הכללית מסבירה את הנתונים בצורה הטובה ביותר ומגמדת את תרומתן של היכולות הרחבות. 

החוקרים ניסו לבדוק אם ניתן יהיה להתאים לנתונים מודל ובו פחות יכולות רחבות.  עבור כל אחד מתשעת מאגרי הנתונים, לא ניתן היה להקטין את מספר היכולות הרחבות באופן שעדיין יתאים לנתונים.   לעומת זאת, החוקרים המליצו להגדיל את מספר היכולות הרחבות, ולחלק את המבחנים הבודקים אחסון ושליפה לשתי קבוצות – לשתי יכולות רחבות שונות:  יכולת קידוד/אחסון ויכולת שליפה.  גם שניידר ומקגרו הציגו שתי יכולות כאלה, כיכולות ביניים בין היכולת הרחבה אחסון ושליפה לטווח ארוך לבין היכולות הצרות.  הם כינו את יכולות הביניים הללו "יעילות בלמידה" ו"שטף בשליפה". 

כאשר ניסו להוסיף למודל יכולת רחבה של "תפקודים ניהוליים" (עשו זאת רק במחקרים שכללו מבחנים שבדקו תפקודים ניהוליים) – המודל שהתקבל לא התאים לנתונים.   גורם התפקודים הניהוליים היה מיותר מבחינה סטטיסטית במודל.  מבחני התפקודים הניהוליים סווגו כתוצאה מניתוח הגורמים ליכולות CHC רחבות שונות:  מבחן סטרופ ומבחן TRAIL MAKING TEST סווגו למהירות עיבוד,  מבחן ריי חזותי (RCFT) שיש בו מרכיבים ניהוליים של תכנון, ארגון, בקרה סווג (הן בשלב ההעתקה והן בשלב השליפה המושהית) לעיבוד החזותי ומבחן מיון הקלפים של ויסקונסין WCST סווג ליכולת הפלואידית.   מי שמעוניין לקרוא עוד על מקומם של התפקודים הניהוליים בין יכולות ה – CHC מוזמן ללחוץ כאן.

 ולסיום, הנה מספר סיווגים נוספים שהתקבלו כתוצאה מניתוח הגורמים המאשש:

מבחני זיכרון לוגי סווגו הן לידע מגובש והן לאחסון ושליפה לטווח ארוך.

המבחנים "השלמת תמונות: ו"סידור תמונות" סווגו הן לידע המגובש והן לעיבוד החזותי.

מבחני מטריצות סווגו הן לעיבוד החזותי והן ליכולת הפלואידית.

מבחן שטף סמנטי סווג ליכולת רחבה חדשה -  שטף מילולי/שטף בשליפה.

תת מבחן חשבון סווג רק ליכולת הכמותית.

במאמר עצמו, הפתוח לקריאה חפשית ברשת, תוכלו למצוא סיווגים של מבחנים קוגניטיבים ונוירופסיכולוגים רבים נוספים.