התוודעתי לשאלון באמצעות הפסיכולוגית
החינוכית מיכל בן ריי. תודה, מיכל!
לשאלון
שני יתרונות גדולים: א. הוא קצר.
ב. יש לו נורמות המבוססות על מדגמים ענקיים (אלפי ילדים).
אך יש לו גם חסרון גדול: הנורמות שלו אינן ישראליות.
וכשעבדתי על הפוסט הזה גיליתי חסרון
נוסף: לא כל הסקאלות שלו מספיק מהימנות.
שאלון זה מיועד לסינון הקשיים והכוחות של
ילדים בגילאי 4 - 17, בתחום הרגשי, חברתי והתנהגותי. השאלון מיועד למילוי על-ידי
הורים, גננות, מחנכים ועל ידי ילדים מעל גיל 11.
השאלון מכיל 25 פריטים המתחלקים לחמישה
סולמות, שכל אחד מהם מכיל חמישה פריטים:
סולם בעיות רגשיות,
סולם בעיות התנהגות, סולם היפראקטיביות – חוסר קשב, סולם בעיות חברתיות וסולם
התנהגות פרו – חברתית. כל פריט
מצוינן על סקאלה בת שלוש דרגות: 0 = לא נכון, 1
= נכון חלקית, 2 = נכון מאד. ניתן
לחשב את הציונים בכל סולם באמצעות סכימת הציונים מעבר לפריטים, לאחר קידוד מחדש של
פריטים הפוכים. טווח הציונים של כל סולם
הוא 0-10. ציונים גבוהים בסולם ההתנהגות
הפרו – חברתית משקפים כוחות, בעוד שציונים גבוהים בכל אחד מארבעת הסולמות האחרים
משקפים קשיים. ניתן לחשב סולם כללי של
קשיים באמצעות סכימת הציונים בסולם הבעיות הרגשיות, בעיות ההתנהגות, היפראקטיביות
– חוסר קשב ובעיות חברתיות. טווח הציונים
של הסולם הכללי של הקשיים נע בין 0 ל – 40.
שאלון SDQ נבנה לפי ה – DSM4 ולפי ICD10. הפריטים של סולם ההיפראקטיביות – חוסר קשב
נבחרו כדי לבדוק חוסר קשב (שני פריטים), היפראקטיביות (שני פריטים) ואימפולסיביות
(פריט אחד), מכיוון שאלה היו תחומי הסימפטומים העיקריים הנדרשים לאבחנה של AD/HD ב – DSM4 ולאבחנה של היפרקינזיה ב
– ICD10 Goodman and Scott ,1999) ).
כל
הגירסאות הרשמיות של השאלון, בשפות שונות (כולל עברית), הנורמות (הלא ישראליות) והנחיות
הציינון נמצאות באתר אחד:
אני לקחתי את הנוסח העברי הרשמי של השאלונים
מהאתר, הוספתי
מיספור לפריטים, והפרדתי בין שאלונים לבנים לשאלונים לבנות (כלומר,
את השאלונים לבנות ניסחתי בלשון נקבה). מעבר
לזה לא שיניתי את ניסוח הפריטים עליו עמלו דפנה לוינסון, איבון מנסבך קליינפלד,
טניה ריכטמן ויואל אליצור. לחצו כאן כדי
לראות את השאלונים.
קיימת גירסה נוספת של השאלון בעברית, שניתן
להוריד מהרשת. העדפתי להביא כאן את הגירסה
הרשמית. בכל מקרה, לשתי הגירסאות אין
נורמות ישראליות.
הנה שלושה מחקרים מרכזיים שבדקו את המבנה, המהימנות והתוקף של ה - SDQ:
ניתוח
גורמים:
ניתוח גורמים נערך בשנת 2003 על ידי Muris
וחבריו, על הגירסה ההולנדית של השאלון.
במחקר השתתפו 562 ילדים ומתבגרים שגילם הממוצע היה 12 והוריהם. הילדים וההורים באו מרקע סוציואקונומי מגוון.
ניתוח הגורמים של שאלוני ה – SDQ שמילאו ההורים אכן הראה
שהפריטים מתמיינים לחמישה גורמים, ושכל הפריטים מתמיינים לגורמים אליהם הם אמורים
להתמיין. רק פריט אחד, "מתחשב
ברגשות של אנשים אחרים", השייך לסולם ההתנהגות הפרו-חברתית, היה טעון (באופן
שלילי) גם עם סולם בעיות ההתנהגות.
תמונה דומה התקבלה גם לדיווח עצמי ב – SDQ. הפריטים התמיינו לחמשת הגורמים אליהם הם היו
אמורים להתמיין, למעט 4 פריטים: הפריט "לעיתים קרובות מאשימים אותי בשקר או מרמה" שהיה אמור
לשקף בעיות התנהגות היה טעון יותר על גורם הבעיות החברתיות, והפריט "אני מתרגז מאוד, לעיתים קרובות יש לי התקפי כעס" שאף הוא היה אמור לשקף בעיות התנהגות היה טעון באופן
משמעותי גם על גורם
הבעיות החברתיות. פריט נוסף שהיה אמור
לשקף בעיות התנהגות (הפריט ההפוך "בדרך כלל אני עושה מה שמבקשים ממני") היה טעון (שלילית) על גורם ההיפראקטיביות – חוסר קשב. הפריט "יש לי לפחות חבר טוב אחד" שהיה אמור להיות שייך (באופן הפוך) לבעיות חברתיות, היה טעון
על גורם בעיות ההתנהגות.
מהימנות:
Muris
וחבריו בדקו את המהימנות של הגירסה ההולנדית של השאלון באמצעות בדיקת מהימנות
פנימית ובאמצעות מבחן חוזר לאחר חדשיים.
מתוך המדגם שהכיל 562 ילדים ומתבגרים נבחרו
באקראי 142 ילדים ומתבגרים והוריהם והם התבקשו למלא שוב את ה – SDQ כעבור חודשיים. 91 הורים
וילדים מילאו אותו בפעם השניה.
מהימנות
בשאלוני דיווח הורים: מקדם המהימנות
הפנימית לסולם הקשיים הכללי היה 0.78, לסולם בעיות רגשיות 0.71, לסולם היפראקטיביות
– חוסר קשב 0.72 ולסולם התנהגויות פרו חברתיות 0.68. מקדם המהימנות לסולם בעיות חברתיות היה
0.54 ולסולם בעיות התנהגות היה 0.55 - מהימנות
נמוכה לשני הסולמות הללו.
מהימנות
בשאלוני דיווח עצמי: מקדם המהימנות לסולם
הקשיים הכללי היה 0.8, לסולם בעיות רגשיות 0.7, לסולם היפראקטיביות – חוסר קשב
0.78 ולסולם התנהגויות פרו חברתיות
0.68. מקדם
המהימנות לסולם בעיות חברתיות 0.66 ולסולם בעיות התנהגות היה 0.45 - מהימנות נמוכה לשני הסולמות הללו.
מהימנות מבחן חוזר: למעט סולם ההתנהגות הפרו חברתית בדיווח עצמי, שמהימנותו במבחן חוזר היתה
0.59, מהימנות כל
הסולמות האחרים במבחן חוזר היתה 0.75 ומעלה.
Goodman & Scott
(1999) מדווחים במאמרם על מחקר על הגירסה השבדית של השאלון עם מדגם בגודל 900
ילדים, שמצא מקדם מהימנות
0.76 לציון הכללי, 0.75 לסולם חוסר קשב – היפראקטיביות, 0.7 לסולם התנהגות פרו
-חברתית. מקדם המהימנות לסולם בעיות רגשיות היה 0.61, לסולם בעיות
התנהגות היה 0.54, ולסולם בעיות חברתיות היה
0.51 - מהימנות נמוכה לשלושת
הסולמות הללו.
לסיכום,
אנו רואים מהימנות סבירה לסולם הקשיים הכללי ולסולם
חוסר קשב – היפראקטיביות. המהימנות של סולם הבעיות החברתיות ובעיות
ההתנהגות היא נמוכה – לפחות בגירסה ההולנדית ובגירסה השבדית.
קשה לי להבין כיצד אפשר לבדוק מהימנות בסולמות
שכל אחד מהם מורכב מחמישה פריטים בלבד.
סולם הקשיים הכללי נמדד באמצעות 20 פריטים, ונראה שהוא מהימן מספיק כדי להשתמש בו (בתקווה שנורמות אמריקניות/אנגליות יכולות לתת
אמדן טוב למצב הילד למרות השוני התרבותי).
תוקף:
Muris
וחבריו בדקו את התוקף של ה - SDQ
באמצעות בדיקת המתאמים של SDQ עם
שאלון אכנבך. ההורים של 562 הילדים
והמתבגרים מילאו הן את ה – SDQ והן את שאלון ה – CBCL מתוך האכנבך.
Goodman & Scott
(1999) בדקו את התוקף של ה – SDQ
בגירסה הבריטית. הם ביקשו מאמהות של 132
ילדים בגילאי 4-8 למלא את ה – SDQ ואת
ה- CBCL ובדקו את המתאמים בין שני
השאלונים. חלק מהמדגם (אמהות של 71 ילדים)
היה מאוכלוסיה בסיכון נמוך לבעיות פסיכיאטריות (גוייסו בקליניקה של רופא שיניים
לילדים בלונדון). החלק השני של המדגם (אמהות
של 61 ילדים) היה מאוכלוסיה בסיכון גבוה לבעיות פסיכיאטריות (גויסו מקליניקות
פסיכיאטריות לילדים, אליהן הופנו בשל בעיות החצנה. לילדים אלה לא היו בעיות שפה חמורות או פיגור
שכלי).
שאלון אכנבך מורכב (בגירסתו הארוכה, אותה
השוו במחקר הנוכחי לשאלון SDQ) מ –
118 פריטים המעריכים בעיות רגשיות והתנהגותיות של ילדים ומתבגרים. ממלא השאלון מדרג את הפריטים על סולם בן שלוש
דרגות המציינות עד כמה כל פריט מתאים לילד:
0=לא מתאים. 1= לעתים מתאים. 2= מתאים לעתים קרובות. הגירסה להורים, CBCL, והגירסה לדיווח עצמי, YSR, מעריכה שני תחומים רחבים
של פסיכופתולוגיה: החצנה (בעיות התנהגות)
והפנמה. ניתן לקבץ את הפריטים לשמונה
סולמות: הסתגרות/דיכאון, תלונות סומטיות, חרדה/דיכאון,
בעיות חברתיות, בעיות בחשיבה, בעיות קשב, הפרת כללים והתנהגות תוקפנית. ככל שהציון
גבוה יותר, מידת החומרה של הבעיה גדולה יותר.
ההשוואה של ה – SDQ לאכנבך מעניינת, מכיוון
שאם ה – SDQ מתפקד כמו האכנבך, עדיף
אולי להעביר את ה – SDQ
מכיוון שהוא קצר פי חמש בערך מהאכנבך (בגירסתו הארוכה).
המתאמים בין SDQ לבין
CBCL (אכנבך) מוצגים בטבלה
למטה:
SDQ
דיווח הורים
|
CBCL
|
מתאם במחקר Muris
וחבריו
|
מתאם במחקר
Goodman & Scott
|
ציון קשיים כללי
|
ציון כללי
|
0.70
|
0.87
|
סולם בעיות רגשיות
|
סולם הפנמה
|
0.70
|
0.74
|
סולם בעיות התנהגות
|
סולם החצנה
|
0.60
|
0.84
|
סולם בעיות רגשיות
|
סולם חרדה/דיכאון
|
0.70
|
לא חושב
|
סולם בעיות התנהגות
|
סולם הפרת כללים
|
0.45
|
לא חושב
|
סולם בעיות התנהגות
|
סולם התנהגות תוקפנית
|
0.60
|
לא חושב
|
סולם היפראקטיביות – חוסר קשב
|
סולם בעיות קשב
|
0.64
|
0.71
|
סולם בעיות חברתיות
|
סולם הסתגרות/דיכאון
|
0.57
|
לא חושב
|
סולם בעיות חברתיות
|
סולם בעיות חברתיות
|
0.65
|
0.59
|
אנחנו
רואים בטבלה מתאם טוב בין ציון הקשיים הכללי ב-
SDQ לבין הציון הכללי ב- . CBCL סולם בעיות רגשיות ב – SDQ נמצא במתאם טוב הן עם סולם ההפנמה ב – CBCL והן עם סולם חרדה/דיכאון ב – CBCL. סולם
בעיות ההתנהגות ב – SDQ נמצא במתאם סביר עד טוב עם סולם ההחצנה ב – CBCL.
סולם היפראקטיביות – חוסר קשב ב – SDQ נמצא במתאם סביר ומעלה עם סולם בעיות הקשב ב – CBCL.
תוקף
ה – SDQ נבדק במחקר של Goodman
& Scott גם באמצעות היכולת שלו,
לעומת היכולת של ה – CBCL, להבחין בין ילדים בסיכון גבוה לבעיות
פסיכיאטריות לבין ילדים בסיכון נמוך לבעיות פסיכיאטריות. החוקרים השוו בין השאלונים
בחמישה מדדים: ציון כללי, סולם
החצנה/בעיות התנהגות, סולם בעיות קשב/היפראקטיביות – חוסר קשב, סולם הפנמה/בעיות
רגשיות וסולם בעיות חברתיות.
שני
השאלונים הצליחו להבחין היטב בין ילדים בסיכון נמוך לבין ילדים בסיכון גבוה –
בציון הכללי ובסולמות ההחצנה. בשאר הסולמות ההבחנה בין שתי קבוצות הילדים היתה קצת פחות טובה, אך
ההבדל בין יכולת ההבחנה של ה – SDQ ושל
האכנבך לא היה מובהק (כלומר, שניהם הבחינו באותה מידה).
לסיכום, לפנינו שאלון מוכן לשימוש, שנמצא
בשימוש רחב ברחבי העולם ומשמש ככלי לאיתור תחומי קושי מרכזיים אצל ילדים בתחום
הרגשי, חברתי והתנהגותי (וגם תחום חוזק).
לשאלון גירסה עברית אך אין לו נורמות ישראליות. במחקרים שנערכו בהולנד, באנגליה ובשבדיה, נמצא שהמדד המהימן והתקף ביותר שלו הוא
סולם הקשיים הכללי. ציון סולם הקשיים
הכללי נמצא במתאם טוב עם הציון הכללי בשאלון CBCL.
ציון סולם הקשיים הכללי מסוגל להבחין, במידה לא נמוכה מזו של ה – CBCL, בין ילדים בסיכון גבוה לבעיות פסיכיאטריות
לבין ילדים בסיכון נמוך לבעיות פסיכיאטריות.
Muris, P., Meesters, C., & van den Berg, F.
(2003). The strengths and difficulties questionnaire (SDQ). European
child & adolescent psychiatry, 12(1), 1-8.
Goodman, R., & Scott, S. (1999). Comparing the
Strengths and Difficulties Questionnaire and the Child Behavior Checklist: is
small beautiful?. Journal of abnormal child psychology, 27(1),
17-24.
No comments:
Post a Comment