ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Saturday, May 12, 2018

תאורית CHC דור 2.5


תאורית CHC דור 2.5

מצגת אילמת מאת מקגרו ושניידר.  כדאי לצפות!

מצגת בת חמש דקות המכילה גראפיקה מרהיבה, מציגה חידושים בתאורית CHC, שיוצגו בהרחבה בפרק שכותבים שניידר ומקגרו למהדורה החדשה של הספר CONTEMPORARY INTELLECTUAL ASSESSMENT.

מהם עיקרי החידושים?

        א.  היכולת הרחבה זיכרון לטווח קצר נקראת עתה "זיכרון עבודה" והדגש בה מושם על זיכרון העבודה (ופחות על טווח הזיכרון), וכן על שליטה בקשב וחסימת הסחות. 

         ב.  היכולת הרחבה אחסון ושליפה לטווח ארוך פוצלה לשתי יכולות הביניים שלה:  יעילות למידה  ושטף בשליפה.  כל אחת מיכולות הביניים היא עתה יכולת רחבה בזכות עצמה.

יעילות למידה היא היכולת ללמוד, לאחסן ולגבש מידע חדש לתקופות זמן של דקות, שעות, ימים ושנים.  לכאן שייכים מבחני שליפה חפשית (למשל, מבחני הריי), מבחני זכירת סיפורים ומבחני זכירה אסוציאטיבית (הילד לומד לקשור בין שני גירויים, למשל בין גירוי שמיעתי לחזותי, ולאחר מכן מקבל את אחד הגירויים וצריך לשלוף מזכרונו את הגירוי השני הקשור אליו.  במבחן הוודקוק יהיה לנו מבחן שבודק זכירה אסוציאטיבית).   

שטף בשליפה הוא הקצב והשטף שבו אנשים יכולים לגשת לידע שאוחסן בזיכרון לטווח ארוך.  מבחני שיום מהיר ומבחני שטף מילולי ופונמי בודקים יכולת זו.

במצגת תראו גם כמה הצעות של שניידר ומקגרו לקיבוץ היכולות הקוגניטיביות במספר אופנים, למשל לפי מודל של עיבוד מידע (תאוריה קוגניטיבית, הסתכלות על תהליך העיבוד שעובר הגירוי), או לפי תחומי תפקוד.

הנה קישור נוסף למצגת:



No comments:

Post a Comment