ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Monday, May 12, 2014



מאבק בין פרופסיונאלי (למי מותר לאבחן מה), אבחון אינטגרטיבי, מודל תגובה להתערבות, מקום הפסיכולוג החינוכי בבתי הספר – נושאים שמעסיקים אותנו כיום?

לא בהכרח!  אלה הנושאים שהעסיקו את  Alfred Binet ( 1857-1911)

כל אלה במאמר מעניין:

Nicolas, S., Andrieu, B., Croizet, J.C., Sanitioso, R. B. and Burman, J.T. Sick? Or slow? On the origins of intelligence as a psychological object. Intelligence, Volume 41, Issue 5, September–October 2013, Pages 699–71. http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289613001232

קצת על המאמר (ועם תוספות שלי):

לאלפרד בינה היתה קריירה ארוכה.  העיסוק שלו במשכל הגיע רק בסופה.  בינה ערך, בין השאר, ערך ניסויים על משחקי שחמט בעיניים קשורות.  הוא מצא שרק מעטים משחקני השחמט הגדולים יכולים לשחק כך, ושמעטים עוד יותר יכולים לשחק כך במספר משחקים במקביל.  חלק מהשחקנים דמיינו לעצמם סט שחמט ספציפי, בעוד שאחרים דימיינו סכמה מופשטת של המשחק.

בינה עבד עם CHARCOT בביה"ח סלפטרייר וגם באוניברסיטת סורבון.  הוא חקר את שתי בנותיו, ועבד בראייה התפתחותית כמה שנים לפני פיאז'ה.

¨      בשנת 1899 חוקק בצרפת חוק חינוך חובה לילדים בגילאים 6-14. כתוצאה מכך החלו המחנכים להתלונן על נוכחותם של ילדים "איטיים" בכיתות. 
¨       בינה הצטרף לועדה שהתבקשה למצוא דרך למדוד את ההבדלים הפיסיים והמנטלים בין ילדים "נורמלים" ו"אבנורמלים". בועדה נכחו גם פסיכיאטרים. 

¨      מאבק על הזכות לאבחן:

¨      הפסיכיאטרים רצו להיות בעלי הסמכות לקבוע מיהו ילד "אבנורמלי", ולאחר מכן להעביר אותו לכיתות לחינוך מיוחד בתוך בתי חולים פסיכיאטרים (כיתות שכללו גם סוג של אישפוז או מעין "פנימיה").

¨      בינה חשב שהילדים הללו אינם "חולים" או "אבנורמלים" אלא "איטיים/מעוכבים באינטליגנציה", והוא שיתף פעולה עם מחנכים כדי לפתוח כיתות מיוחדות בתוך בתי הספר הרגילים לילדים הללו, או לפתוח בתי ספר מיוחדים עבורם, שאינם פסיכיאטרים.

¨      בשנת 1905,1908 עשו בינה ותלמידו – SIMON נסיונות ראשונים לייצר מבחן משכל לילדים בגילאי 3-13.
¨      מספר פריטים לדוגמה:
¨      לעקוב בעיניים אחר גפרור בוער,
¨      לחזור על שמונה משפטים בני 15 מלים כל אחד.
¨      שאלות:  כשאדם פגע בך והוא מתנצל – מה תעשה?  כשמישהו שואל לדעתך על מישהו שאתה מכיר מעט, מה עליך לעשות?
¨      הגדרת מושגים מופשטים (מה ההבדל בין שעמום ועייפות?)
¨      שאלות ידע כללי ותכנים הנלמדים בלמידה פורמלית.

¨      הצורך באבחון לפני קבלת החלטה: הועדה קיבלה החלטה שילדים שלא ניתן לחנכם או למשמעם לא ייזרקו מבתי הספר אלא יעברו קודם כל בדיקה.  אם יזהו שהם "אבנורמלים אך ניתנים לטיפול", הם יושמו בכיתה מיוחדת הצמודה לבית הספר או במוסד מיוחד שנוצר למטרה זו.

¨      אבחון אינטגרטיבי: בעקבות בניית המבחן הציעו בינה וסימון, שיש לבדוק את הילדים החשודים ב"אבנורמליות" משלוש נקודות מבט: רפואית, פדגוגית (ידע נרכש/מגובש) ופסיכולוגית (אינטליגנציה).

¨      מודל תגובה להתערבות: בשנת 1908 הוחלט, שיאבחנו ילדים רק במקרים בהם שיטות פדגוגיות נכשלו, ורק אם יש לילד איחור של שלוש שנים.  כלומר, רק לאחר שהמורים הצביעו על הצורך בבדיקה.

¨      יצירת תפקיד הפסיכולוג החינוכי: המהלך שעשה בינה הפך את הפסיכולוגים לנחוצים בבתי הספר, ובו זמנית הגביל את התפקיד של הפסיכיאטרים בבתי הספר ואת כוחם להוציא ילדים לחינוך מיוחד.

No comments:

Post a Comment