להערכת CIRCUMPLEX ומודל ה – FACES שאלון המשפחה - ואולי גם מערכת בית הספר

שאלון FACES ומודל ה – CIRCUMPLEX להערכת המשפחה (ומערכת בית הספר?)

Olson's Family Adaptation and Cohesion Evaluation Scales (FACES)

בפוסט קודם כתבתי על דרכים מגוונות להעריך את היכולות הרגשיות של הילד בדיאגנוסטיקה.  אחת מהן היא להסתכל על המערכת המשפחתית אליה הילד שייך.  אביא כאן כלי להערכת המערכת המשפחתית.  אך כל מלה שכתובה בפוסט הזה על המערכת המשפחתית יכולה להיות רלוונטית גם למערכת בית הספר.  כך שההמשגה המובאת כאן וגם שאלון FACES   יכולים לשמש גם להערכת בית הספר ולעבודה עם צוות בית הספר (כדי לעשות זאת אפשר לערוך שינויים קלים בשאלון, כמו לכתוב "צוות המורים" במקום "בני המשפחה").  כך שאני מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט תוך מחשבה במקביל על מערכות משפחתיות ועל מערכות חינוך.

מודל ה – CIRCUMPLEX פותח על ידי OLSON בשנת 1979.    במודל זה קיימים שלושה מימדים להערכת משפחות:  מימד הלכידות, מימד ההסתגלות ומימד התקשורת. 

לכידות COHESION

לכידות היא המידה בה קיימת תחושה של "ביחד" בנישואין ובמשפחה, הקשר הרגשי שיש לבני המשפחה זה עם זה ומידת האוטונומיה האישית שאדם חווה במערכת המשפחתית.  מימד הלכידות מתמקד בשאלה כיצד המערכת המשפחתית מאזנת בין נפרדות לבין "ביחד". 

במודל קיימות ארבע דרגות של לכידות, היוצרים ארבעה סוגי משפחות: משפחות מנותקות  DISENGAGED (מעט מאד לכידות), משפחות נפרדות  SEPARATED(לכידות מעטה עד בינונית), משפחות מחוברות   CONNECTED (לכידות בינונית עד גבוהה) ומשפחות ENMESHED (לכידות גבוהה מאד).  משפחות נפרדות ומשפחות מחוברות הן משפחות מאוזנות.  משפחות מנותקות ומשפחות ENMESHED הן משפחות לא מאוזנות, שעלולות להתקשות לתפקד יותר ממשפחות מאוזנות.

במשפחות נפרדות קיימת נפרדות רגשית של כל אחד מבני המשפחה, אבל היא לא קיצונית כמו במשפחות מנותקות.  בעוד שלבני המשפחה יש תחומי עניין נפרדים ופעילויות שהם עושים בנפרד, והם חשובים יותר מפעילויות שנערכות ביחד ומזמן שמבלים ביחד, יש גם זמן לפעילויות ביחד, לקבלת החלטות משותפת וקיימת תמיכה בין בני המשפחה.   

במשפחות מחוברות קיימת קירבה רגשית בין בני המשפחה ונאמנות לקשר.  הזמן ביחד חשוב יותר מהזמן לבד.  יש דגש על ה"ביחד".  יש חברים נפרדים, אבל גם חברים משותפים לבני הזוג.  יש תחומי עניין משותפים וגם כמה תחומי עניין נפרדים. 

במשפחות מנותקות קיים ניתוק רגשי קיצוני בין בני המשפחה.  בני המשפחה מעורבים מעט מאד זה בענייניו של זה וקיימת הרבה נפרדות ועצמאות.  כל אחד מבני המשפחה עסוק בשלו ויש לו תחומי עניין שונים משל השאר.  בני המשפחה לא מסוגלים לפנות זה לזה כדי לקבל תמיכה וכדי לפתור בעיות.  במשפחות מנותקות, יש מעט מאד תחושה של חיבור ותמיכה בין בני המשפחה.  לכל אחד מבני המשפחה קל להשיג אוטונומיה, אבל במחיר של נאמנות או מחויבות ליחידה המשפחתית.  במשפחות מנותקות, אפילו תנודות התנהגותיות קיצוניות בבן משפחה אחד יפיקו מעט מאד תגובה   בבני משפחה אחרים.  נדרשת רמה גבוהה של לחץ בבן משפחה אחד כדי להפעיל את האחרים.

במשפחות ENMESHED קיימת דרישה וציפיה לכמות קיצונית של קירבה רגשית ונאמנות.  בני המשפחה תלויים מאד זה בזה ומגיבים זה לזה בעוצמה.  אין נפרדות או אוטונומיה והמשפחה מתירה רק מעט מאד מרחב חופשי.  האנרגיה של האדם מתמקדת בעיקר בתוך המשפחה, ויש מעט חברים או תחומי עניין מחוץ למשפחה.  בני המשפחה חושבים ומדברים אחד בשביל השני ויש להם מעט מאד עמדות שונות זה מזה בנושאים שונים.  כאשר חל שינוי קטן בבן משפחה אחד, הדבר משפיע מאד ועשוי לחולל שינוי עצום בבני המשפחה האחרים. 

הסתגלות/גמישות             

  FLEXIBILITY/ADAPTABILITY

הסתגלות/גמישות היא היכולת של מערכת זוגית או משפחתית לשנות את מבנה יחסי הכוח שלה (מי מנהיג ומי מונהג), את מבנה התפקידים שלה ואת הכללים על פיהם היא מתנהגת בתגובה ללחץ מצבי או התפתחותי.   כאשר המשפחה מוצאת את עצמה במצב חדש אליו אין לה תגובה מוכנה, המבנה הפנימי שלה ינבא את המידה שבה היא יכולה ליצור תגובה חדשה מתאימה למצב.  מצבים חדשים יכולים להיות מעבר טבעי של שלב בחיי המשפחה (למשל, לידת תינוק חדש, ילד שעוזב את הבית) או שינוי משמעותי בחיים (מחלה, אבטלה וכו').  משפחות שמתקשות להסתגל מגיבות למצבים חדשים בהגדלת נוקשות הגבולות ודפוסי התקשורת שלהן, ונמנעות או מתנגדות לבדוק אלטרנטיבות.  במשפחות מתפקדות יש גמישות לשנות את דפוסי התקשורת, את התפקידים במשפחה ואת מבנה המשפחה בהתאם למצב החדש. 

 

במודל קיימות ארבע רמות של גמישות שיוצרות ארבעה סוגי משפחות:  משפחות נוקשות RIGID (עם מעט מאד גמישות), משפחות מובנות STRUCTURED   (עם כמות מעטה עד בינונית של גמישות), משפחות גמישות  FLEXIBLE (עם כמות בינונית עד גבוהה של גמישות) ומשפחות כאוטיות (עם כמות גבוהה מאד של גמישות.)  משפחות מובנות ומשפחות גמישות הן מאוזנות, ומתפקדות טוב יותר ממשפחות נוקשות וממשפחות כאוטיות, שהן לא מאוזנות. 

משפחות מובנות נוטות להיות בעלות מנהיגות דמוקרטית במידת מה ונוטות לאפשר משא ומתן מסוים עם הילדים לגבי כללי ההתנהגות בבית.  התפקידים במשפחה הם יציבים, עם שותפות מסויימת בתפקידים.  יש מעט שינויים בכללים והם נאכפים בקפידה. 

משפחות גמישות הן בעלות מנהיגות שוויונית וגישה דמוקרטית לקבלת החלטות.  הן נוטות לקיים משא ומתן פתוח בין הורים וילדים.  אנשים מתחלקים בתפקידים ויש שינוים כאשר הם נדרשים.  ניתן לשנות כללים והכללים מתאימים לגילאי הילדים. 

במערכת משפחתית נוקשה אדם אחד הוא האחראי ושולט במצב ביד רמה.  יש מעט מאד משא ומתן ורוב ההחלטות נכפות על ידי המנהיג.  התפקידים מוגדרים בצורה נוקשה והכללים לא משתנים.  המשמעת נוקשה.  המשפחה מתקשה להשתנות אפילו לנוכח מעברי שלב טבעיים (למשל, לידת תינוק או גיוס של ילד).

במערכת משפחתית כאוטית יש מנהיגות לא יציבה או מעט מאד מנהיגות.  החלטות מתקבלות בצורה אימפולסיבית ולא לאחר מחשבה.  התפקידים אינם ברורים ועוברים לעתים קרובות מאדם לאדם.  כללי המשמעת לא עקביים.  מצב כאוטי יכול להיווצר כאשר המשפחה עוברת שינויים רבים בתקופת זמן קצרה.

כדי שמשפחה תתפקד צריך להיות איזון בין שינוי ליציבות.  מערכת משפחתית מסתגלת היא כזו ששומרת על איזון מתאים בין תהליכים מקדמי יציבות לבין תהליכים מקדמי שינוי. 

השילוב בין מימד הלכידות לבין מימד ההסתגלות יוצר את מודל ה – CIRCUMPLEX  המוצג בתרשים למטה ׁ(לחצו להגדלה). 

התרשים מציג את הלכידות על ציר ה – X ואת ההסתגלות על ציר ה -Y.

משפחות במעגל הפנימי מאוזנות הן במימד הלכידות והן במימד ההסתגלות.

משפחות במעגל השני מאוזנות רק באחד משני המימדים.  הן עדיין מסוגלות לענות על צרכים של יחידים, זוגות ומשפחה אבל במידה פחות גבוהה. 

משפחות שנמצאות בפינות המודל מיצגות מצבים קיצוניים של חוסר איזון בשני המימדים. 

המודל הוא דינמי.  כלומר אנשים ומערכות משפחתיות יכולות להשתנות ולנוע ממקום למקום בתוך התרשים.  הן משתנות כדי להתאים עצמן למצבי לחץ ולשינויים התפתחותיים.  משפחות מאוזנות ומשפחות במעגל השני יכולות להשתנות יותר בקלות מאשר משפחות קיצוניות, שיתנגדו לשינוי לאורך זמן. 

תקשורת

מימד התקשורת לא נמדד בשאלון FACES אך הוא חלק ממודל ה – CIRCUMPLEX.     תקשורת במשפחה כוללת כישורי האזנה (להיות קשוב לאחר ולהאזין באופן אמפטי),  דיבור (לשתף במחשבות וברגשות, לדבר על עצמך ולא על אחרים או במקום אחרים) העברת מסרים בהירים, וכבוד הדדי.   תקשורת טובה בין בני המשפחה עוזרת למשפחה לנוע במימד הלכידות ובמימד ההסתגלות. במערכות משפחתיות מאוזנות קיימת תקשורת טובה יותר מאשר במשפחות לא מאוזנות.   

שאלון FACES-3

הגירסה המובאת כאן היא גירסתו השלישית של השאלון שעבר שינויים בהתאם למחקר.  בשאלון 20 היגדים.  ממלא השאלון מציין עד כמה כל אמירה מתארת את המשפחה שלו (בסולם של 1-5).  עשרה היגדים יוצרים מדד ללכידות והעשרה האחרים יוצרים מדד להסתגלות.  השאלון עצמו, הנחיות ציינון ונורמות נמצאים כאן. 

במדגם לא קליני, מקדם המהימנות ללכידות הוא  0.77,  להסתגלות הוא 0.62 ולציון הכללי הוא 0.68   (Olson, Portner, & Lavee, 1985)..  במקום ENMESHED ו – CHAOTIC ציונים גבוהים בסולם מפורשים באופן מתון יותר כ – "מאד מחוברים"  VERY CONNECTED וכ  - "מאד גמישים" (בהתאמה).   הסיבה לכך היא שה – FACES-3 לא מודד היטב את הקצוות הקיצוניים של משפחות ENMESHED ושל משפחות כאוטיות (DIAKON/FDR).

כדאי לתת לכמה שיותר בני משפחה למלא את השאלון.  כך מתקבלת תמונה רב מימדית על הדרך בה כל אחד מבני המשפחה תופס את המשפחה.  מעניין לראות עד כמה בני המשפחה מסכימים ביניהם.  כאשר בני משפחה שונים ממפים את המשפחה בשני המימדים באופן דומה, זה מחזק את ההשערה שזה אכן מבנה המשפחה.  ניתן לתת לבני המשפחה למלא את השאלון פעמיים – עבור המשפחה הנוכחית ועבור המשפחה האידיאלית שהם היו רוצים שתהיה להם.  ההבדל בין השניים בודק את מידת שביעות הרצון מהמשפחה.  אם יש שביעות רצון רבה המשפחה תתפקד יותר טוב, גם אם המשפחה נמצאת בטווח הקיצוני באחד המימדים.  אם בני המשפחה חושבים שאופן התנהלותם טוב להם, הם נחשבים במודל ה- CIRCUMPLEX ל"קיצונים בריאים".  ניתן לבקש מההורים למלא את השאלון פעם שלישית, באופן שישקף את משפחת המוצא שלהם.  זה יכול להיות פתח לשיחה על דמיון ושוני בין משפחת המוצא שלהם למשפחתם הנוכחית.

השאלון יכול להראות תנו איזה מימד פחות מאוזן במשפחה ועל איזה מימד כדאי לעבוד עם המשפחה. 

Smith, S. G. (1996). Clinical utility of the family adaptation and cohesion evaluation scales III (FACES III) (Doctoral dissertation, Texas Tech University).‏

Olson, D. H. (2000). Circumplex model of marital and family sytems. Journal of family therapy, 22(2), 144-167.‏  http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.554.7050&rep=rep1&type=pdf

Olson, D. H., Portner, J., & Lavee, Y. (1985). Family adaptability and cohesion evaluation scale (FACES III). St. Paul: Family Social Science Department, University of Minnesota.‏

FACES III  Fact Sheet for Affiliate Users  April 15, 2003  DIAKON/FDR.  Diakon Lutheran Social Ministries in partnership with Family Design Resources, administrator for the Pennsylvania Department of Human Services Statewide Adoption and Permanency Network