ד"ר סמואל אורטיז בשיחה על הערכת ילדים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה

https://www.youtube.com/watch?v=A0X5ljIyI1M&index=2&list=UUw9nxVmNKe8Uh_I9zz1omhg

הפסיכולוגים החינוכיים רייצ'ל, רבקה ואריק מ – SCHOOL PSYCHED PODCAST  מארחים את ד"ר סמואל אורטיז לשיחה על הערכת ילדים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה.

כתבתי בבלוג בהרחבה על הגישה של אורטיז.  ניתן להגיע לפוסטים בנושא באמצעות חיפוש בבלוג עם המלה "אורטיז" (או לחיצה על התגית
.(SAMUEL ORTIZ

מתוך הפודקסט הזה, שאורכו כשעה וחצי, אני ממליצה לצפות החל מהדקה ה – 16:27 ועד לדקה ה – 40.  על מה אורטיז מדבר כאן?

16:27-21:50 אורטיז מציג הבדלים ברמת המשכל הכללית הנמדדת במבחן WISC4 בין דוברי אנגלית בשפת אם ללומדי אנגלית כשפה שניה.

לומדי אנגלית כשפה שניה נוטים לקבל ציונים ממוצעים בארגון תפיסתי ובמהירות עיבוד אך נוטים לקבל ציונים נמוכים באינדקס זיכרון עבודה ובאינדקס הבנה מילולית, בשל הטעינות הלשונית והתרבותית הגבוהות של שני האינדקסים האחרונים. 

בהיבט של תת מבחנים, מושגים חזותיים, מטריצות, איתור סימנים וקוביות הם בעלי דרישות שפה ותרבות נמוכים יותר ולכן הביצוע של לומדי אנגלית כשפה שניה טוב יותר במבחנים אלה מאשר במבחנים אוצר מלים, זכירת ספרות, צד שווה וידיעות.

22:05 ואילך:  אורטיז מציג השוואה בין ציונים של תת מבחנים מתוך מבחן WISC4 של  ארבע קבוצות:  היספאנים (שנבחנו פעמיים בהפרש של עשר שנים), לומדי צרפתית כשפה שניה בקנדה וילדים דו לשוניים.  אצל ההיספאנים ניתן לראות שציוני התקן של תת המבחנים במועד הבחינה השני טובים יותר מאשר במועד הבחינה הראשון, אך עדיין קיים דפוס של ציונים שהולכים יורדים ככל שהדרישות הלשוניות והתרבותיות של המבחן עולות.  דפוס זה קיים גם בקרב לומדי צרפתית כשפה שניה ובקרב ילדים דו לשוניים.

   

אורטיז מציג גראפים מאד משכנעים שמראים את הירידה בציון התקן של תת המבחנים ככל שדרישות השפה והתרבות בהם עולות. 

אורטיז חוזר ומדגיש שחשוב לא להתייחס לכל לומדי האנגלית (או במקרה שלנו, העברית) כשפה שניה כמקשה אחת.  חשוב מאד לקחת בחשבון את כמות החשיפה של הילד לאנגלית – הן ביחס לדוברי אנגלית כשפת אם והן ביחס ללומדים אחרים של אנגלית כשפה שניה.  ילד בן 10 שנחשף לאנגלית רק החל מכיתה א', במשך 4 שנים, אינו דומה לילד בן 10 דובר אנגלית כשפת אם שנחשף לאנגלית במשך עשר שנים, אך הוא גם אינו דומה לילד בן 10 שהגיע לארה"ב בגיל 9, לאחר שרכש קריאה בשפת האם שלו.  חשוב להשוות את הילד ללומדי אנגלית כשפה שניה בעלי מידת חשיפה לשפה האנגלית שהיא דומה למידת החשיפה שלו.

 

ילד שהגיע לארה"ב לאחר מספר שנות לימוד בשפת האם שלו מגיע עם שפת CALP מפותחת בשפת האם (CALP הינה COGNITIVE ACADEMIC LANGUAGE PROFICIENCY, רמת השפה הנדרשת להבנה של ספרי לימוד, המנוסחים בשפה ספרותית).  ילד עם CALP  מפותח בשפת האם יעבור לאנגלית בקצב מהיר יותר מאשר ילד שהגיע לארה"ב (או לישראל) ללא CALP מפותח בשפת האם. 

26:26-29:37  אורטיז מציג את ממוצע ציון המשכל במבחן הוודקוק WJ3 (מבחן המשכל שעומד לצאת בקרוב בגירסה ישראלית, בעברית ובערבית) לפי רמת השפה האנגלית של לומדי אנגלית כשפה שניה.  ילדים בתחילת תהליך רכישת השפה האנגלית מקבלים רמת משכל של 71 במבחן הוודקוק (כמובן, שרמת משכל זו אינה משקפת כלל את יכולתם הקוגניטיבית האמיתית).  

אורטיז מצביע על המבחנים מתוך מבחן הוודקוק שהביצוע בהם נפגע באופן הרב ביותר אצל לומדי אנגלית כשפה שניה (מן הסתם המצב אצל לומדי עברית כשפה שניה יהיה דומה).  המבחנים שהביצוע בהם נפגע באופן החמור ביותר הם מבחני ידע מגובש, ולאחריהם, בסדר יורד של מידת הפגיעה, מבחן יצירת מושגים (מבחן שבודק את היכולת הפלואידית, הכולל גירויים לא מילוליים, אך מכיל הנחיות מילוליות רבות ומורכבות ביותר), מבחן למידה חזותית – שמיעתית (מבחן הבודק אחסון ושליפה לטווח ארוך.  במבחן זה הילד לומד מלים שמתאימות לסמלים מסוימים ואז "קורא" משפט המורכב מסמלים אלה.  מבחן זה מושפע מאד משפה, מכיוון שהיכרות עם מבנה משפט באנגלית יוצרת ציפיות לסוג הסמל שיש לשלוף את שמו.  למשל, במשפט "הילד ה ____ סגר את הדלת"  נצפה שבמקום הריק יופיע תואר, ולכן נשלוף את אחד התארים שלמדנו במבחן.  ילד שאינו שולט בתחביר בעברית יתקשה לעשות זאת).  המבחן הבא בדרגת הפגיעה היה מבחן מיזוג צלילים (מבחן הבודק עיבוד שמיעתי, בו הילד צריך למזג צלילים כדי ליצור מלה).  לאחריו מבחן זכירת ספרות לאחור הבודק זיכרון עובד, ולבסוף, המבחנים שנפגעו באופן המועט ביותר מהבדלים בשפה ובתרבות היו מבחן התאמה חזותית (הבודק מהירות עיבוד) ומבחן עיבוד מרחבי (מבחן הבודק עיבוד חזותי, בו הילד צריך לומר אילו חלקי צורה יוצרים את הצורה השלמה). 

בקרוב מידע זה על מבחן הוודקוק יהיה שימושי מאד עבורנו. 

33:01 אורטיז מתחיל להסביר על הכלי שיצר, C – LIM, שממפה את מידת הדרישות הלשוניות והתרבותיות של כל תת מבחן בכל מבחן משכל (פירוט על שיטה זו תוכלו לקרוא במצגת הקצרה הזו).  אורטיז מסביר כיצד לנתח ציונים של ילד שלומד אנגלית כשפה שניה, מתי דפוס הציונים מעיד על שוני תרבותי ולשוני בלבד ומתי דפוס זה מעיד על לקות אפשרית, מעבר לשוני התרבותי והלשוני.

לבסוף (ב – 1:12:00) מדגיש אורטיז שאין לנו דרך לזהות ילד שלומד אנגלית כשפה שניה כלקוי למידה אלא אם כן יש לנו נתונים ומידע על תפקודו בשתי השפות.  אבל אנחנו כן יכולים לקבוע שלילד אין לקות למידה באמצעות בחינה בשפה אחת בלבד – באנגלית (ואצלנו – בעברית).