Christopher, M. E., Miyake, A., Keenan, J. M.,
Pennington, B., DeFries, J. C., Wadsworth, S. J., ... & Olson, R. K.
(2012). Predicting word reading
and comprehension with executive function and speed measures across
development: a latent variable analysis. Journal of Experimental
Psychology: General, 141(3), 470.
מחקר זה בדק האם שני היבטים של תפקודים ניהוליים (זיכרון עבודה ואינהיביציה) ושני היבטים של מהירות (מהירות עיבוד ושיום מהיר) מנבאים או קשורים לקריאה של מלים בודדות ולהבנת הנקרא.
זיכרון
עבודה עשוי להשפיע על קריאה של מלים בודדות בעיקר
בראשית הקריאה. בשלב זה נדרש לבצע חיבור בין האותיות וסימני הניקוד לצלילים שלהם
ואינטגרציה של האותיות והצלילים למילה. זיכרון
עבודה עשוי להשפיע על הבנת הנקרא: כדי להבין משפט יש צורך להחזיק במשמעויות של
המלים שקראנו ולבצע בהן מניפולציה. כדי
להבין פיסקה יש צורך להחזיק במשמעויות של המשפטים שקראנו ולבצע בהם מניפולציה. כדי להבין טקסט יש צורך להחזיק במשמעויות של
הפיסקאות שקראנו ולבצע בהן מניפולציה.
מהירות
עיבוד עשויה להשפיע על קריאה של מלים בודדות בראשית
הקריאה, בה החיבור בין האותיות וסימני הניקוד לצלילים צריך להיות מהיר, שוטף ואוטומטי.
מהירות עיבוד עשויה להשפיע על הבנת הנקרא מכיוון שככל שאדם קורא מלים מהר יותר
ומתאים אותן מהר יותר לייצוגים שלהן במאגר הידע, כך הוא יכול להבין את הנקרא מהר וטוב
יותר. ככל שעיבוד המשמעות של משפטים ורעיונות בטקסט הוא מהיר יותר, הבנת הנקרא
טובה יותר. קריאה יעילה יותר עוזרת ללמוד ולאחסן מלים חדשות רבות יותר, וזה מוביל
ליכולת קריאת מלים טובה יותר שעוזרת להבנת הנקרא וכן הלאה.
במחקר זה החוקרים הגדירו אינהיביציה כיכולת לדכא מידע ישן ולהתעלם
ממידע לא רלוונטי כדי לשמור על המיקוד במטרה ובגירויים הרלוונטים. יש חוקרים שסבורים שסוג זה של אינהיביציה חשוב
להבנת הנקרא מכיוון שמלים רבות הן רב-משמעיות כשהן כתובות בעברית לא מנוקדת. כדי להבין את הנקרא צריך לדכא את המשמעויות הלא
מתאימות ולשמר את המשמעות המתאימה למשפט.
גם ברמה גלובלית יותר, הבנת נקרא דורשת דיכוי של פרשנויות ביניים לא
מדויקות של הטקסט בכללותו במהלך הקריאה. לילדים עם קשיים בהבנת הנקרא יש חסכים
באינהיביציה.
שיום מהיר עשוי להשפיע על קריאה של מלים בודדות מכיוון שמבחני
שיום מהיר דורשים התאמה אוטומטית, שוטפת ומהירה בין צליל לסמל – בדיוק הפעולה הנדרשת
בקריאה.
במחקר השתתפו 483 ילדים בני
8-16 שחולקו לשתי קבוצות גיל. קבוצת הגיל
הצעירה (8-10) כללה 266 ילדים והקבוצה המבוגרת כללה 217 ילדים. לכרבע מהילדים
היתה לקות בקריאה ולחמישית היתה הפרעת קשב וריכוז.
זיכרון העבודה נבדק באמצעות זכירת ספרות מהוכסלר, זכירת
מלים מתוך משפטים (להשלים משפטים ואחר כך לומר את כל המלים שהושלמו) ומשימה דומה
עם מספרים. אינהיביציה נמדדה באמצעות
מבחן בו הילדים צפו במספרים והתבקשו ללחוץ על כפתור כאשר המספר 1 הופיע לאחר המספר
9. במטלה אחרת, הם התבקשו ללחוץ על X או O בהתאם לאות
שהופיעה על המסך. לעתים הושמע צליל וכאשר
הוא הושמע, הם התבקשו להימנע מללחוץ על הכפתור.
מהירות
העיבוד נבדקה על
ידי מבחן בו היה צריך למצוא סדרות של אותיות זהות לסדרה מוצגת מבין מסיחים. במשימה דומה הילדים התבקשו למצוא ציורים זהים
לציור מוצג מבין מסיחים. שיום מהיר נמדד על ידי שיום מהיר של צבעים ואובייקטים. הבנת הנקרא נבדקה על ידי מבחן הבנה של שפה דבורה ממבחן
הוודקוק, בו הילד מתבקש להאזין לקטע קצר ולהשלים מלה חסרה בו. נבדקו גם הבנת הנשמע, קריאת מלים בודדות (עם
ובלי מרכיב של מהירות) ואיות.
נמצא שזיכרון עבודה מנבא קריאה של מלים בודדות והבנת
הנקרא (כלומר, ככל שזיכרון העבודה עלה, עלו הציונים בקריאה של מלים בודדות ובהבנת
הנקרא). מהירות העיבוד מנבאת קריאת מלים
בודדות וגם הבנת הנקרא (באופן גבולי). אינהיביציה ומהירות שיום לא ניבאו הבנת
הנקרא או קריאת מלים בודדות - כלומר, הם
לא השפיעו על קריאת מלים או הבנת הנקרא מעבר לגורמים הקוגניטיבים האחרים. דפוס זה של תוצאות התקיים בשתי קבוצות הגיל.
למה אינהיביציה ומהירות שיום לא היו קשורים לקריאת מלים
בודדות ולהבנת הנקרא?
אינהיביציה לא היתה קשורה לקריאה כאשר היא נותחה ביחד
עם שלושת הגורמים האחרים (זיכרון עבודה, מהירות עיבוד ושיום מהיר). כאשר החוקרים בדקו אם אינהיביציה כגורם
קוגניטיבי יחיד קשורה לקריאה, הם מצאו שהיא אכן קשורה הן לקריאת מלים בודדות והן
להבנת הנקרא. מכאן ניתן להסיק ששלושת הגורמים האחרים "בולעים" וממסכים
את ההשפעה של אינהיביציה על הקריאה.
במחקר זה השתמשו במבחן RAN עם צבעים
ואובייקטים. לא נמצא קשר בין מבחן זה לבין
קריאה. החוקרים בדקו האם RAN ספרות
ואותיות קשור לקריאה. הם מצאו שכאשר מוסיפים
מבחני RAN אותיות
וספרות למבחן הצבעים והאובייקטים, השיום המהיר מנבא קריאה של מלים בודדות אבל לא מנבא
את הבנת הנקרא.
החוקרים שאלו את עצמם עד כמה הקשר בין קריאת מלים להבנת
הנקרא מונע מרמת המשכל הכללית? הם מצאו, שרמת המשכל הכללית מנבאת הן קריאת מלים והן הבנת
נקרא בנפרד מארבעת הגורמים הקוגניטיבים האחרים. רמת המשכל הכללית היתה קשורה להבנת
הנקרא יותר מאשר לקריאה של מלים בודדות.
בגלל שהשתתפו במחקר זה ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז,
החוקרים ביצעו ניתוח נוסף של נתוני הילדים ללא הפרעת קשב וריכוז. ניתוח זה כלל 215 ילדים בקבוצת הגיל הצעירה ו –
174 ילדים בקבוצת הגיל הגדולה יותר. דפוס
הממצאים לא השתנה.
No comments:
Post a Comment