יכולת היעילות בלמידה היא היכולת ללמוד,
לאחסן ולגבש מידע חדש לתקופות זמן של דקות, שעות, ימים ושנים .במבחנים השייכים ליכולת זו האדם לומד דבר חדש ושולף את מה שלמד
לאחר השהיה .מבחני
זכירת סיפורים,מבחן הריי השמיעתי REY AVLT ומבחן הריי החזותי RCFT הם דוגמאות למבחנים השייכים ליכולת זו. במבחן
הוודקוק יש שלושה מבחנים שבודקים יכולת זו :מבחן
למידה חזותית שמיעתית, מבחן זכירת שמות, ומבחן זכירת שמות מושהית.
קיימים
מספר הבדלים חשובים בין מבחן למידה חזותית שמיעתית ומבחני זכירת שמות. כתבתי עליהם בהרחבה בפוסט זה:
http://beyondiq.blogspot.com/2020/08/blog-post_19.html
אולם
יש להם גם היבט משותף: שלושתם בודקים את היכולת
ללמוד קשר בין סמל לגירוי שמיעתי (שהוא שם הסמל).
היבט משותף זה הוא יכולת צרה הנקראת יכולת למידה אסוציאטיבית או יכולת זכירה
אסוציאטיבית: היכולת לזכור צמדים של פריטי מידע שלא הופיעו בעבר כצמד או היכולת
לזכור צמדים חדשים של פריטי מידע.
כלומר
יכולת היעילות בלמידה, שהיא
יכולת רחבה, נבדקת בוודקוק באמצעות שלושה מבחנים שבודקים יכולת צרה אחת. משמעות הדבר היא ש"יעילות בלמידה" במבחן
הוודקוק היא בעצם יכולת צרה והיא זהה ליכולת הצרה "למידה/זכירה
אסוציאטיבית".
איך
קרה דבר כזה?
מבחן
הוודקוק הישראלי הותאם לעברית ולערבית על פי מבחן וודקוק-ג'ונסון-3 האמריקני, שיצא
בשנת 2001. המבחן האמריקני הותאם למודל ה –
CHC שהיה קיים
בתקופה בה המבחן יצא. מודל זה הכיל עשר
יכולות קוגניטיביות. שבע מהן נמדדו במבחן הוודקוק הקוגניטיבי ועוד שתיים (קריאה
וכתיבה וחשבון) נמדדו במבחן הוודקוק-הישגים (שלא הותאם לעברית ולערבית). במודל ה – CHC שהיה קיים
בשנת 2001 הלמידה והזיכרון לטווח ארוך הומשגו כיכולת הרחבה "אחסון ושליפה
לטווח ארוך". יכולת זו נמדדה במבחן
הוודקוק באמצעות מבחנים שבדקו מספר יכולות צרות:
מבחני למידה חזותית שמיעתית וזכירת שמות בדקו למידה/זכירה אסוציאטיבית, מבחן
השטף הסמנטי בדק את היכולת הצרה "שטף רעיוני" ומבחן שיום תמונות מהיר
בדק את היכולת הצרה "קלות שיום".
כך, היכולת הרחבה "אחסון ושליפה לטווח ארוך" נבדקה באמצעות שלוש
יכולות צרות שונות – בדיקה מגוונת ומקיפה.
בשנת
2018 הוציאו קאוין מקגרו וג'ואל שניידר עדכון למודל ה – CHC. במסגרת עדכון זה פוצלה היכולת הרחבה
"אחסון ושליפה לטווח ארוך" לשתי יכולות רחבות: "יעילות בלמידה" ו"שטף
בשליפה". ריבוי המבחנים שבודקים
"אחסון ושליפה לטווח ארוך" במבחן הוודקוק איפשר לנו לפצל יכולת זו
במהדורה הישראלית של המבחן. היכולת "שטף בשליפה" נמדדת באופן
מגוון, באמצעות מבחן שטף סמנטי ומבחן שיום תמונות מהיר שבודקים שתי יכולות צרות
שונות. מבחני היכולת "יעילות בלמידה" בודקים כאמור
יכולת צרה אחת – מכיוון שהמבחן המקורי לא נבנה כדי לבדוק את היכולת "יעילות
בלמידה" שלא היתה קיימת כיכולת רחבה במודל ה- CHC הישן.
מהן
ההשלכות של מצב זה?
No comments:
Post a Comment