Friedmann, N., Dotan, D., & Rahamim, E.
(2010). Is the visual analyzer
orthographic-specific? Reading words and numbers in letter position dyslexia. Cortex, 46(8), 982-1004.
במחקר זה השוו פרופ' נעמה פרידמן, ד"ר דרור
דותן ועינב רחמים מאוניברסיטת תל אביב בין קריאת מילים לקריאת מספרים אצל אנשים
שמתמודדים עם דיסלקסיה במיקום האותיות.
מהשוואה זו ניתן ללמוד על כך שיש הבדל בסוג העיבוד החזותי הנדרש לקריאה של
מילים ושל מספרים רב ספרתיים.
דיסלקסיה במיקום האותיות LPD-LETTER POSITION DYSLEXIA
נובעת ככל הנראה מלקות ב"נתח החזותי"
Visual Analysis System.
לנתח יש שלושה תפקידים, שכל אחד מהם עלול להיפגע בנפרד:
א. זיהוי אותיות. כשתפקוד
זה פגוע, האדם לא יכול לזהות אותיות בודדות בכלל או שהוא מבלבל בקריאה בין אותיות בעלות
מראה דומה.
ב. קישור
בין אותיות למלים: שיוך בין אותיות לבין
המלים אליהן הן שייכות. כשתפקוד זה פגוע, אותיות ממילה אחת
"ינדדו" למילה שניה. למשל רצף המלים: אלים כדים יכול להיקרא כ: אדים כלים.
ג. קידוד מיקום האותיות בתוך
המלה, או קידוד המיקום שלהן ביחס לאות הראשונה והאחרונה במלה. כשתפקוד זה פגוע, יתרחש שיכול אותיות
בקריאה והילד יקרא "תירס" במקום "תריס" או "חושבים"
במקום "חובשים". זה התפקוד
הפגוע בדיסלקסיה במיקום האותיות, שנחקרה במחקר זה.
המשתתפים היו 11 אנשים עם דיסלקסיה במיקום
האותיות. עשרה מהם היו ילדים בגילאי 9-15 ואחד היה בן 29. לכל המשתתפים למעט אחד, שלא ברור לי למה נכלל במחקר,
לא היתה פגיעה מוחית ולכן הדיסלקסיה שלהם היא התפתחותית. המשתתפים נבחרו למחקר מכיוון
שהיו להם טעויות של נדידת אותיות (תירס-תריס) ביותר מעשרה אחוז מהמילים שקראו, אך
לא היו להם טעויות קריאה אחרות. יש לציין שלשבעה מהילדים היו גם הפרעות קשב, וששה
מהם למדו בחינוך המיוחד. לכל אחד מהמשתתפים
עם דיסלקסיה במיקום האותיות החוקרים התאימו משתתף מקבוצת ביקורת.
לאחר הסינון הראשוני של המשתתפים, החוקרים בחנו
אותם בחמש מטלות שכללו מילים נדידיות - מילים כמו "תירס", שקריאתן
בשיכול אותיות יוצרת מילה אחרת. בארבע מבין חמש המטלות היו למשתתפים עם דיסלקסיה
במיקום האותיות בין 25%-33% שגיאות בממוצע לעומת בין 2-4% שגיאות בממוצע בקבוצת
הביקורת (הבדלים מובהקים). ארבע המטלות היו קריאת מילים בודדות, החלטה האם זוג
מילים (תירס-תריס או תירס-תירס למשל) הן זהות או שונות, הגדרת מילים (המשתתף קרא
את המילה "תריס" והגדיר אותה. אם אמר "זה משהו צהוב שאוכלים",
החוקרים הבינו שהיתה לו טעות של נדידת אותיות בקריאת המילה), והחלטה לקסיקלית (האם
"ערפון" היא מילה בעברית? אם המשתתף
אמר "כן", החוקרים הסיקו שהיתה לו טעות של נדידת אותיות בקריאת
המילה). במטלה החמישית, קריאה של מילים
נדידיות בתוך טקסט, היו למשתתפים עם דיסלקסיה במיקום האותיות כ – 12% שגיאות בממוצע
לעומת כ – 2% שגיאות בממוצע לקבוצת הביקורת, וגם הבדל זה היה מובהק.
כעת החוקרים רצו לבדוק את ההבדל בין קריאה של
מילים לקריאה של מספרים. הם נתנו למשתתפים
לקרוא מילים נדידיות (כמו תריס) בנות ארבע וחמש אותיות, ומספרים רב ספרתיים בני
ארבע וחמש ספרות. קבוצת האנשים עם דיסלקסיה
במיקום האותיות קראה את המילים עם ממוצע של 25% טעויות נדידה לעומת ממוצע של 2%
בקבוצת הביקורת (הבדל מובהק). לעומת
זאת, בקריאה של מספרים רב ספרתיים, כל המשתתפים עם דיסלקסיה במיקום האותיות למעט
אחד ביצעו היטב ללא הבדל מקבוצת הביקורת, שהיו לה 2% טעויות נדידה.
בשתי מטלות אחרות המשוות בין קריאה של אותיות ומספרים,
המשתתפים התבקשו לומר אם זוג מילים (חובשים-חובשים או זקנים-זקנים או טלפון-טפלון)
הן זהות או שונות, ואם זוג מספרים בני ארבע, חמש ושש ספרות (63784-63784 או
63874-63784) הם זהים או שונים. במטלת
המילים, לקבוצת האנשים עם דיסלקסיה במיקום האותיות היו 31% שגיאות כאשר זוג המילים
היה שונה (טלפון-טפלון), לעומת כ – 3% שגיאות בקבוצת הביקורת (הבדל מובהק). לעומת זאת, במטלת ההשוואה בין
מספרים כל המשתתפים בקבוצת האנשים עם דיסלקסיה במיקום האותיות למעט שניים ביצעו
היטב וללא הבדל מקבוצת הביקורת, שהיו לה 4% שגיאות.
מכאן ניתן
ללמוד שהלקות בנתח החזותי שיש למשתתפים עם דיסלקסיה במיקום האותיות היא לקות
ספציפית לקריאה של מילים ולא לקריאה של מספרים רב ספרתיים. כלומר, החלק של הנתח החזותי האחראי על זיהוי מיקום
האותיות במילה הוא ספציפי לאורתוגרפיה.
לדעתי זו עוד הוכחה לכך שמבחנים בהם אנו משתמשים כדי לבדוק עיבוד חזותי
אינם קשורים לקריאה. העיבוד החזותי הנדרש עבור קריאה הוא כנראה אורתוגרפי באופיו.
No comments:
Post a Comment