מבחן הוודקוק ג'ונסון 5

 

 

בפברואר 2025, בעת שהיינו עסוקים במלחמה, יצא מבחן הוודקוק 5 במהדורה שרובה ממוחשבת. הבוחן עובד עם מחשב, הילד עובד עם טאבלט, ויש גם חוברת עבודה לילד, בעיקר עבור מבחנים שבודקים קריאה, כתיבה וחשבון (נזכור, שמבחני משכל אמריקנים כוללים בטריה של מבחנים קוגניטיבים ובטריה של מבחני הישג). הטאבלט והמחשב מתקשרים זה עם זה במהלך העברת הבחינה, כך שהבוחן יכול, למשל, להצביע על חלקים בגירוי שמוצג על מסך המחשב שלו, והילד יראה היכן הבוחן מצביע על מסך הטאבלט שלו.

חלק מההנחיות המסובכות מועבר לילד בוידאו. המיחשוב משחרר את הפסיכולוג מדאגה לדברים כמו נקודות התחלה ועצירה ומאפשר לו להיות פנוי יותר אל הילד הנבדק. מכיוון שהעברת המבחן דורשת תשומת לב לפרטים רבים, טעויות העברה הן די נפוצות. ההעברה הממוחשבת מונעת הרבה מהטעויות.  לדברי מחברי המבחן, הילדים נהנים מהאינטראקציה עם הטאבלט. כמובן שהמבחן הרבה פחות כבד, וקל יותר לעדכן אותו.

המבחן ניתן גם להעברה מרחוק, כאשר הבוחן והילד נמצאים במקומות שונים לחלוטין. אך הנורמות נעשו על העברה בה הבוחן והילד יושבים זה לצד זה.

התוכנה מאפשרת לפסיכולוג לבחור מראש אילו תתי מבחנים הילד יעבור. לאחר הבחירה, התוכנה מציגה לפסיכולוג את הזמן הכולל שיידרש כדי להעביר את כל המבחנים שנבחרו, ובמהלך הפגישה, התוכנה מציגה לילד את תתי המבחנים שנבחרו בזה אחר זה.  

מעבר למיחשוב, המבחן עבר מספר שינויים מעניינים מבחינה תיאורטית. לכן, למרות שאין לנו סיכוי להשתמש בו בעתיד הקרוב, כדאי להכיר אותו.

רמת המשכל הכללית נבדקת באמצעות שמונה מבחנים: אוצר מילים (ידע מגובש), מטריצות (יכולת פלואידית), עיבוד מרחבי (עיבוד חזותי), זכירת סיפור (יעילות למידה), שטף סמנטי (שטף שליפה), קשב מילולי (קיבולת זיכרון עבודה), התאמה חזותית (מהירות עיבוד) ואנלוגיות מילוליות (ידע מגובש ויכולת פלואידית).

שימו לב, שאף מבחן שבודק עיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית! הסיבות לשינוי זה אינן משכנעות לדעתי. סיבה אחת היא שתחום העיבוד השמיעתי לא נחקר מספיק כיכולת של המשכל. סיבה שניה היא שהנמכה בעיבוד שמיעתי מנמיכה את רמת המשכל הכללית. ניתן לטעון כך לגבי כל יכולת. למרות שעיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית, כמות המבחנים שבודקים עיבוד שמיעתי גדלה, וניתן לקבל מדד של יכולת העיבוד השמיעתי.

מלבד רמת המשכל הכללית, המבחן בודק שמונה יכולות CHC רחבות (ידע מגובש, יכולת פלואידית, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי יעלות למידה, שטף שליפה, קיבולת זיכרון עבודה ומהירות עיבוד) באמצעות שני מבחנים לכל יכולת. חלק מהמבחנים שאנו מכירים כבר אינם משמשים כמדדים עיקריים של היכולות הרחבות אך עדיין קיימים כמבחנים שניתן להוסיף.

הוספתי הסברים לשינויים ותיאורים של המבחנים החדשים, כאשר מצאתי כאלה:

ידע מגובש נבדק על ידי מבחן אוצר מילים ומבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד). מקגרו מציין ממצא שהיה כבר ידוע לנו, שמבחן ידע כללי נשען מאד חזק על אוצר מילים ולמעשה בודק אותו. לכן, כדי להימנע מכפילות, מבחן זה עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

היכולת הפלואידית נבדקת על ידי מבחן מטריצות ומבחן אנליזה סינתזה. גם מבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד) בודק את היכולת הפלואידית (וכן את הידע המגובש). מבחן יצירת כללים דורש הנחיות מילוליות מורכבות ולכן עלול להיפגע אצל ילדים עם קשיים בשפה או שאינם שולטים בשפה. המבחן דורש גם יכולת להפיק תועלת ממשוב. מבחן סדרות מספרים מושפע גם מידע חשבוני. לעומת זאת, מבחן מטריצות אינו טעון בשפה, אינו כולל משוב ומושפע (אולי) פחות מידע מוקדם. לכן מבחן יצירת כללים ומבחן סדרות מספרים הועברו לבטרית המבחנים הנוספים שבודקים את היכולת הפלואידית.

העיבוד החזותי נבדק על ידי מבחן עיבוד מרחבי ומבחן סיבוב עצמים. מבחן זיהוי ציורים לא קיים יותר בוודקוק. מקגרו טוען שבמחקרים על מבחן הוודקוק3, בו אנו משתמשים, מבחן זיהוי ציורים התגלה כסמן חלש של העיבוד החזותי. נשים לב, שהיכולת הרחבה עיבוד חזותי נמדדת באופן צר, באמצעות שני מבחנים שבודקים את היכולת הצרה ויזואליזציה. מקגרו מסביר שהדבר נעשה מכיוון שויזואליזציה היא הלב של העיבוד החזותי, ומכיוון שהמחברים החליטו להעדיף מבחנים מורכבים על פני מבחנים פשוטים יותר שבודקים את היכולת הרחבה באופן רחב יותר.

העיבוד השמיעתי נבדק על ידי המבחנים מיזוג צלילים וסגמנטציה.

יעילות בלמידה נבדקת על ידי מבחן זכירת סיפור ועל ידי מבחן הבנת סיפור (הילד מאזין לסיפור ומשיב על שאלות עליו). כך, יעילות בלמידה בודקת יכולת ללמוד ולשלוף מידע בעל משמעות סמנטית, שזו למעשה יכולת צרה, אך משמעותית מאד ללמידה בבי"ס. מבחן למידה חזותית שמיעתית אינו מסווג יותר ליעילות בלמידה! מקגרו מסביר שבניתוח גורמים של מבחן וודקוק5 התברר שהוא לא בודק יעילות למידה, אלא יכולת פלואידית ועיבוד חזותי, עד כמה שזה נשמע מוזר. המבחן עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

שטף שליפה נבדק על ידי מבחן שטף סמנטי ועל ידי מבחן שטף פונמי.

קיבולת זיכרון העבודה נבדקת על ידי מבחן קשב ורבלי ומבחן זכירת ספרות לאחור.

מהירות עיבוד נבדקת על ידי מבחן התאמה חזותית של מספרים ומבחן התאמה חזותית של רצפי אותיות.

מבחנים נוספים שקיימים בבטרית המבחנים הקוגניטיבים:

ידע מגובש: ידיעות כלליות, אוצר מילים על פי תמונה, הבנה.  

יכולת פלואידית: יצירת כללים, סדרות מספרים, למידה חזותית שמיעתית ומבחן הבנת הנחיות.  

עיבוד חזותי: למידה חזותית שמיעתית (אולי בגלל היבטים של זיכרון אסוציאטיבי חזותי שיש במבחן, בו הילד לומד אסוציאציה, קישור, בין גירוי חזותי לגירוי שמיעתי), זיכרון עבודה חזותי (הילד רואה ריבועים מפוזרים באופן רנדומלי על פני המסך. בתוך חלק מהריבועים יש נקודות. הגירוי נעלם ומופיעה משימת הסחה קצרה. לאחר מכן מופיע מסך חדש עם אותם ריבועים כשכולם ריקים. הילד צריך לגעת בריבועים בהם היו קודם נקודות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שפרטיו למטה, והוא די קשה), שיום מהיר של כמויות.

עיבוד שמיעתי: חזרה על מילות תפל, היפוך צלילים (האזן לצלילים במילה ראש: r-o-sh. אם נגיד את המילה ראש מהסוף להתחלה, איזו מילה נקבל? והתשובה היא שור), שיום מהיר של פונמות, השמטת צלילים, החלפת צלילים (החלף את הצליל ל במילה "כלב" בצליל ש. מה המילה שמתקבלת? והתשובה היא "קשב". מקגרו מציין שהביצוע במבחן מגיע לשיאו בגיל 12, ולאחר מכן אין שיפור בביצוע עם העליה בגיל).

שטף שליפה: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של פונמות, שיום מהיר של ספרות. מקגרו מציין, שבניתוח גורמים מבחני שיום מהיר מודדים יותר מהירות עיבוד מאשר שטף שליפה. לכן הם כלולים גם במבחנים הנוספים המודדים מהירות עיבוד.

קיבולת זיכרון עבודה: זיכרון עבודה חזותי, חזרה על מילות תפל, זכירת חיות ומספרים, הבנת הנחיות.   

מהירות עיבוד: מחיקת סמלים (זהו מבחן דמוי סטרופ, בו הילד רואה דף עמוס בעיגולים, משולשים וכוכבים בצבעים שונים. הוא צריך לגעת בכל הגירויים שאינם גירוי המטרה, למשל משולש כחול, כמה שיותר מהר. לעתים יש שלוש מטרות, למשל משולש כחול, כוכב ורוד ועיגול צהוב, ואז הילד צריך לגעת בכל הגירויים שאינם אחת משלוש המטרות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שקישוריהם מופיעים בסוף הפוסט הזה, והוא בהחלט דורש הרבה מאד אינהיביציה ובודק גם תפקודים ניהוליים ושליטה בקשב. המבחן מאפשר לראות שגיאות של השמטה, שמצביעות על קושי לשמור על הקשב, ושגיאות של הוספה, המעידות על קושי לעכב תגובה. שני סוגי השגיאות נלקחים בחשבון בציינון של המבחן. הציון מופחת יותר בשל שגיאות של הוספה מאשר של השמטה, כדי לשים דגש על אינהיביציה). מהירות עיבוד נבדקת גם על ידי מבחני השיום המהיר: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של ספרות, שיום מהיר של כמויות.  

בטרית מבחני ההישג בודקת את הקריאה, הכתיבה והחשבון. מכיוון שהגבולות בין היכולות הקוגניטיביות ובינן לבין תחומי ההישג מטושטשים, חלק ממבחני ההישג בודקים גם יכולות קוגניטיביות.

כישורי קריאה בסיסיים נבדקים על ידי מבחן קריאת מילים בודדות ומבחן קריאת מילות תפל.

שטף קריאה נבדק על ידי מבחן שטף בקריאת משפטים ומבחן שטף בקריאת מילים (הילד קורא ארבע מילים וצריך לגעת בשתי מילים שהולכות ביחד. למשל,  הילד רואה את המילים עט, אדום, שועל, עפרון וצריך לגעת בעט ובעפרון). 

הבנת הנקרא נבדקת על ידי מבחן הבנת טקסט ומבחן הבנת פיסקאות (הילד קורא סיפורים קצרים בקריאה דמומה ומשיב על שאלות הבנה שהבוחן מקריא לו).

איות נבדק באמצעות מבחן איות ומבחן איות צלילים

הבעה בכתב נבדקת על ידי מבחן דגימות שפה כתובה ומבחן שטף בכתיבת משפטים (הילד כותב משפטים שמוכתבים לו. הצינון מבוסס על הדיוק בתוכן, איות ופיסוק).

מיומנויות חישוב נבדקות על ידי מבחן חישוב ומבחן שטף חשבוני.

תפיסת כמות נבדקת על ידי מבחן השוואה בין כמויות ומבחן תפיסת כמות.

פתרון בעיות חשבוניות נבדק על ידי מבחן בעיות יישומיות ומבחן זיהוי בעיות חשבוניות (הילד מאזין לבעיות חשבוניות, וצריך לתאר מה חסר או שגוי בבעיה ומה צריך לתקן. למשל, הילד רואה תמונה של פיל וחתול והבוחן אומר: מרי ראתה תמונה של פיל ושל חתול, והתבקשה להצביע על החיה הגדולה יותר. היא הצביעה על החתול. מה לא בסדר?).

כחלק מבטרית מבחני ההישג, קיימים מבחנים שבודקים שפה דבורה, הבנת הנשמע, הבעה בעל פה ואוצר מילים.  

התרשמותי הכללית: המיחשוב של המבחן מקסים ומתבקש. אבל כמות המדדים והאפשרויות השונות היא עצומה ומבלבלת, עד כדי כך שגיליתי אפילו סתירות קטנות בין המצגות של מחברי המבחן. נדרש לדעתי לבצע פישוט גדול של המבחן, שיכלול הרבה פחות מבחנים והרבה פחות מדדים, אך שכל מדד שישאר יהיה חזק מאד מבחינה סטטיסטית.

מקורות:

 

פרזנטציות של  ד"ר KATY GENSEKE, מנהלת פיתוח ומוצרים קלינים בחברת ריברסייד, המוציאה לאור של הוודקוק, ד"ר ERICA LAFORTE פרופ' באוניברסיטת נורתווסטרן, וקאוין מקגרו, אחד מהמפתחים של ה – CHC ושל מבחן הוודקוק:

https://www.youtube.com/watch?v=w8nQq7qspnY

https://www.youtube.com/watch?v=MP2UocWrsIE

https://www.youtube.com/watch?v=uKckekQzqCA

https://www.youtube.com/watch?v=ohDhwi8t3Ic

LaForte, E.M., Dailey, D., & McGrew, K.S.(2025). WJ V Technical Abstract. Riverside Assessments, LLC.

https://info.riversideinsights.com/hubfs/Clinical%20-%20Sales%20and%20Services%20Collateral/WJ%20V/WJ%20V%20Technical%20Abstract.pdf?hsLang=en