הקשר בין מבחני ראן לביצועים בחשבון ובקריאה

  

Koponen, T., Georgiou, G., Salmi, P., Leskinen, M., & Aro, M. (2017). A Meta-Analysis of the Relation Between RAN and Mathematics. Journal of Educational Psychology, 109(7), 977-992.https://doi.org/10.1037/edu0000182

במחקר זה Koponen וחבריו סקרו נתונים מתוך 38 מחקרים שכללו 7135 נבדקים ובדקו את הקשר בין מבחני RAN לבין תפקודים בחשבון.

במבחן RAN (RAPID NAMING TEST ,מבחן שיום מהיר), מציגים לילד עמוד מלא בשורות של גירויים, מבקשים ממנו לומר את שמות הגירויים כמה שיותר מהר, ובודקים את הזמן הנדרש לילד לומר את שמות כל הגירויים בעמוד. הגירויים יכולים להיות חמש אותיות שחוזרות על עצמן בסדר אקראי, או חמש ספרות שחוזרות על עצמן בסדר אקראי, או חמישה ציורים של אובייקטים מוכרים (למשל, חתול או מזלג) שחוזרים על עצמם בסדר אקראי. לעתים מופיע מספר גדול יותר של ציורים של אובייקטים מוכרים ואז הם חוזרים על עצמם פחות.

מכיוון שהמבחן אינו בודק ידע כללי, הגירויים במבחן ראן הם מוכרים וקלים לזיהוי. המבחן בודק את היכולת לגשת במהירות ובשטף למאגר הידע ולשלוף משם את שמות הגירויים (כלומר, את הרצפים הפונולוגים הנדרשים כדי לומר את שמות הגירויים). לכן המבחן בודק את היכולת הרחבה שטף שליפה.

ההבדל בין ראן אותיות וראן ספרות לבין ראן אובייקטים הוא שאותיות וספרות הן גירויים מתורגלים היטב, ששליפתם אמורה להיות מאד אוטומטית. ילדים ומבוגרים תירגלו הרבה יותר פעמים את השליפה של המילה "שלוש" למראה הספרה 3 מאשר את השליפה של המילה "חתול" למראה ציור של חתול. לכן מבחני ראן אותיות וספרות בודקים שליפה שוטפת של גירויים מתורגלים היטב לעומת מבחן ראן אובייקטים שבודק שליפה שוטפת של גירויים פחות מתורגלים.

קריאה היא תפקוד מתורגל היטב. בחיי היומיום אנחנו מתרגלים פעמים רבות את שליפת המשמעות של מילים כתובות נפוצות (ואת שליפת הקוד הפונולוגי שלהן, כאשר אנו קוראים אותן בקול רם). לכן יש קשר הרבה יותר חזק בין ראן אותיות וספרות לבין קריאה טכנית (לא הבנת הנקרא) מאשר בין ראן אובייקטים לבין קריאה טכנית. המתאמים בין כל סוגי הראן לבין הקריאה הטכנית נעים בטווח שבין 0.38-0.51.

כמו מילים, גם תרגילי חיבור וכפל חד ספרתיים הם מתורגלים מאד ומאוחסנים כייצוגים פונולוגיים בזיכרון לטווח ארוך (למשל: "שתיים כפול שלוש זה שש"). לכן אמור להיות קשר בין היכולת לשלוף תרגילים כאלה במהירות ובשטף לבין הביצוע במבחני ראן.

החוקרות Noël & Rouselle שמתמחות בתחום הקוגניציה החשבונית טוענות שהקושי המרכזי של ילדים עם לקות בחשבון הוא ביכולת לקשור בין ספרה לערך הכמותי שלה. אם כך, מבחן ראן ספרות אמור להיות קשור יותר לחשבון ממבחני ראן אותיות או ראן אובייקטים.

החוקר Butterworth, גם הוא מומחה בתחום הקוגניציה החשבונית, מציע לעומת זאת שהקושי המרכזי של ילדים עם לקות בחשבון הוא בעיבוד של כמויות מכל סוג – ספרות (למשל, 3) או מקבצים של אובייקטים או נקודות (למשל, OOO). לפי גישה זו, ילדים עם לקות בחשבון יתקשו הן בראן ספרות והן בראן כמויות (במבחן ראן כמויות הילד צריך לומר כמה שיותר מהר וברצף את הכמויות של עיגולים שמוצגים לפניו, למשל, O,  OOOO,  OO, OOO, ובדרך כלל העיגולים מסודרים כמו בקובית משחק). בגלל שהקושי ממוקד בעיבוד של כמויות, ילדים אלה לא אמורים להתקשות במבחן ראן אותיות או במבחן ראן אובייקטים.

קיימת גם אפשרות שלישית. יתכן שלילדים עם קושי בחשבון יש קושי כללי בלמידה ובשליפה של אסוציאציות או קשרים בין גירוי חזותי לגירוי שמיעתי. ילד כזה יתקשה לומר ש – 3 זה "שלוש" ובאותה מידה יתקשה לומר ש – מ זה "מם". ילדים כאלה יגלו תפקוד נמוך בכל סוגי מבחני הראן.

במחקר המטא- אנליזה הנוכחי,  Koponen וחבריו מצאו מתאם מובהק של 0.37 בין מבחני ראן השונים לבין תפקודי חשבון. היו מתאמים חזקים יותר בין מבחני ראן לבין פתירת תרגילי חשבון מאשר בין ראן לבין מבחנים שבדקו לא רק חישובים אלא גם נושאים כמו הבנת המבנה העשרוני, שברים או גאומטריה. זה הגיוני, מכיוון שמבחנים שבודקים כישורים חשבוניים שונים ומגוונים לא בודקים רק את היכולת לשלוף גירויים בשטף.

נמצאו מתאמים חזקים יותר בין מבחני ראן למהירות בפתרון של תרגילי חשבון חד ספרתיים מאשר בין מבחני ראן למהירות בפתרון של תרגילי חשבון דו ספרתיים (כמו 32 x 51). אמנם במהלך פתרון של תרגיל דו ספרתי צריך לשלוף פתרונות של תרגילים דו ספרתיים, אבל לא נדרשת רק שליפה אלא גם הפעלה של פרוצדורה.

בנוסף, החוקרים מצאו שכל סוגי מבחני ראן (ספרות, אותיות ואובייקטים) היו קשורים לתפקודי חשבון פחות או יותר באותה מידה. יתכן שזה רומז על כך שלילדים עם קושי בחשבון יש קושי כללי בלמידה ושליפה של אסוציאציות חזותיות-שמיעתיות. המשמעות היא שניתן לבדוק ילד גן במבחן ראן אובייקטים, והנמכה בביצוע במבחן זה עשויה לנבא קשיים עתידיים בשליפה מהירה של עובדות חשבון. חשוב מאד לבדוק את זה, מכיוון ששליפה מהירה של עובדות חשבון עוזרת לא רק בתרגילי חשבון פשוטים אלא גם בתרגילים עם מספר שלבים (כמו תרגילים דו ספרתיים) ובפתרון של בעיות חשבוניות. כאשר ילד שולף במהירות את הפתרון לתרגיל חשבון, הוא לא צריך לחשב אותו, ואז הוא יכול לשחרר משאבים של זיכרון עבודה ולהשקיע אותם בהיבטים אחרים של תרגיל רב שלבי או של בעיה מילולית.