נרדפות

מה ההבדל בין ברביקיו למנגל? מנגל אפשר לעשות על אי תנועה.

לפני מספר ימים ניסיתי לצאת ממגרש חניה ולא הצלחתי למצוא את מכונת התשלום.  למרבה המזל עבר שם אחד העובדים.  לשאלתי, הוא השיב:  "את רואה את הדבר הזה שם עם החור?  את צריכה לשים את הכרטיס שלך בחור הזה".  הסתכלתי בכיוון אליו הוא הצביע אך לא ראיתי שום דבר לבן עם חור.   במבט נוסף, ולאחר שהתקרבתי קצת ראיתי שאכן יש שם מכונת תשלום עם חריץ עבור הכרטיס. 

 מה שבילבל אותי היה שחיפשתי דבר עגול – חור.  

בגלל שאני עובדת עכשיו על המצגת השביעית בסדרת המצגות שלי (על ידע מגובש), האירוע הזה גרם לי

 לחשוב על נרדפות.

מה באמת ההבדל בין חריץ לבין חור?  חור לא צריך להיות בהכרח עגול.  האם חריץ הוא סוג של חור? 

 אולי חריץ חייב להיות מאורך.  אבל גם חור יכול להיות מאורך (במידה מסוימת).  האם חור חייב "לעבור 

עד לצד השני", אבל חריץ לא? מה לגבי ההבדל בין חריץ לבין   

 סדק?

בין חריץ לבין חרך?

 Philip Edmonds and Graeme Hirst מתייחסים לסוגיות אלה 
במאמרם

Near synonymy and lexical choice.  Computational Linguistics 2002 vol.28 no. 2  pp. 105-144

http://ftp.cs.toronto.edu/pub/gh/Edmonds+Hirst-2002.pdf

הנה כמה נקודות מהמאמר:

בכל שפה, כל המלים המביעות רעיונות "שכנים" עוזרות להגדיר זו את משמעותה של זו.

מלים נרדפות הן מלים זהות ב"תכונותיהן הסמנטיות המרכזיות", ושונות, אם בכלל, רק ב"תכונות

 שוליות".  אבל איך נוכל לדעת כמה דמיון בתכונות העיקריות וכמה שוני בתכונות השוליות מספיק כדי להפוך מלים לנרדפות או לא?

מצד אחד, ובאמירה קיצונית, כל שתי מלים הן נרדפות (מכיוון שכל מלה מציינת "דבר").  מצד שני, אף

 זוג מלים לעולם לא יכול להיות נרדף, משום שתמיד ניתן להתבונן יותר ויותר מקרוב וליצור אבחנות דקות 

יותר ויותר בין מה שנראה כמלים נרדפות.

המחברים מציעים פתרון לבעיה זו באמצעות מושג ה -

granularity of representation of word meaning.

"גרגריות" הייצוג של משמעות מלים.

"גרגריות" היא רמת הפירוט בה משתמשים כדי לתאר או לייצג את משמעויות המלה.  "גרגריות" הכרחית למושג 

הנרדפות הקוגניטיבית, מכיוון שמידת ה"גרגריות" בה אנו מייצגים את המשמעויות של המלים קובעת אילו זוגות של מלים הן נרדפות קוגניטיביות.

למשמעות של כל מלה יש היבטים מהותיים.  אבל ניתן להבין דקויות של משמעות במלואן  רק באמצעות עמידה על ההבדלים והיחסים בין אותה מלה לבין המלים הנרדפות לה.

לפי מלון אבן שושן המרוכז, "חור" הוא נקב, גומה, מערה, חלל בסלע או באדמה קשה למגורים או למחבוא.  "חריץ" הוא סריטה, חתך, סדק, בקע, פתח צר מאורך שאפשר להשחיל דרכו דבר מה.  "סדק" הוא בקיע, חריץ.  "חרך" הוא חריץ או חור בקיר, אשב, צוהר.

לארבע המלים יש מרכיב מהותי משותף – חלל/פתח.  ברמה זו של "גרגריות גסה" אלה מלים קשורות (אולי נרדפות רחוקות?) אבל ההבדלים הדקים ביניהן הם שמגדירים אותם באופן מדויק. 

למה זה חשוב?

מלים ומשגים הן אבני החשיבה שלנו.  מלים נרדפות עוזרות לנו לעשות הבחנות דקות בין משמעויות מלים.  דקויות אלה מסייעות לנו לחשוב טוב יותר.  הן גם מאפשרות לנו למסור את המסרים שלנו באופן בהיר ומדויק יותר.  אם לרשותנו מאגר גדול של מלים נרדפות, אנחנו יכולים להתגבר על קשיים בשליפה באמצעות שימוש במלה אחרת מתוך המאגר.

ומחשבה נוספת:  ייתכן שיש הבדלים בין אישיים (או התפתחותיים) ברמת ה"גרגריות" של ייצוגי משמעויות של מלים.  זה יוכל להסביר מדוע אנשים מסוימים רואים זוג מלים כנרדפות בעוד אחרים לא.  ייתכן שהראשונים מייצגים מלים אלה ברמה גסה יותר של "גרגריות" מהאחרונים.