תוצאות הסקר "מה
דעתך על מבחן הקאופמן"
מכיוון שנראה לי שסקר הקאופמן מיצה את עצמו (לפחות לתקופת
הקיץ), הנה סיכום שלו:
בתקופת הסקר, החל מ – 2.7.14 היו 190 כניסות של ישראלים לבלוג
(אין לי כרגע דרך לדעת כמה אנשים שונים נכנסו. 190 הכניסות מכילות גם כניסות שונות של אותו
אדם). מתוכם השתתפו בסקר 24 איש. ניתן היה להצביע לכל אפשרות יותר מפעם
אחת. לכן יש 35 הצבעות.
א. המשפט "אני
משתמש בקאופמן ומפיק ממנו תועלת רבה" קיבל 13 הצבעות (54% מהמשתתפים, 37%
מההצבעות).
ב. המשפט "איני
מרגיש בנוח עם הפרשנות שלו – סדרתי/סימולטני, פלואידי/קריסטאלי קיבל 8 הצבעות (33%
מהמשתתפים, 22% מההצבעות).
ג. המשפט "הילד
ממעט להתבטא בו וכך קשה לי להבין איך הוא חושב" קיבל 5 הצבעות (20%
מהמשתתפים, 14% מההצבעות).
ד. המשפט "איני
שולט בהעברת המבחן ובציינונו" קיבל 7 הצבעות (29% מהמשתתפים, 20% מההצבעות).
ה. המשפט "המבחן
אינו זמין בתחנתי" קיבל הצבעה אחת.
4% מהמשתתפים, 3% מההצבעות.
כמו כן קיבלתי שני מסרים באימייל בנושא הקאופמן.
מה אנחנו יכולים ללמוד
מתוצאות אלה?
כמובן, כל אחד יכול לפרש אחרת, והפרשנויות מוטות גם על פי ניסוח
השאלה. האנשים שהשתתפו בסקר הם מראש אנשים
בעלי עניין מיוחד בדיאגנוסטיקה, אחרת לא היו מגיעים לכאן מלכתכילה. כך
שמדובר במדגם קטן ובלתי מייצג.
ובכל זאת, הנה כמה מחשבות שלי:
אחוז ניכר מהמשיבים נהנים ממבחן הקאופמן.
לגבי קשיים עליהם שיערתי בשימוש ובפרשנות של המבחן, אחוז דומה,
וניכר, של אנשים הצביעו לשלושת המשפטים ב', ג' ו
- ד'.
נדמה לי שניתן להסיק מכך, שהעמקת השליטה בתאוריה של לוריה
וקאטל, העומדת בבסיס הקאופמן, היתה יכולה לסייע לפסיכולוגים להרגיש יותר בנוח עם השימוש
בו. לפסיכולוגים חסר, כנראה, גם מידע
שמקשר בין ההמשגות סדרתי/סימולטני, פלואידי/קריסטלי לבין קשיים בתפקודי למידה (קריאה,
כתיבה, חשבון) שמאפשר לגזור המלצות מעשיות מהממצאים.
דבר נוסף שאני מסיקה הוא שפסיכולוגים אוהבים מצב בו המשימות
במבחן אינטליגנציה מאפשרות לילד להתבטא ולהביע את תוצרי החשיבה שלו באופן מורכב. מצב זה נותן לפסיכולוג הרגשה שהוא "מרגיש
את הילד" בזמן המבחן.
מכיוון שההעברה ובעיקר הציינון של מבחן הקאופמן אינם מסובכים
(ציוני 1/0 עם מחוון מינימלי), העובדה שאחוז ניכר מהפסיכולוגים כתבו שאינם שולטים
בהעברת המבחן ובציינונו מצביעה על הצורך ליזום השתלמויות בשפ"חים לחיזוק
מיומנויות אלה. כמובן שהרגשה שהתאוריה
מובנת וגם מאפשרת המלצות מעשיות תתרום למוטיוציה ללמוד את העברת המבחן וצינונו.
באופן שאולי מפתיע, חוסר זמינות של המבחן לא התגלתה כבעיה
משמעותית בסקר זה.
תודה רבה לכל המשתתפים
בסקר.
This comment has been removed by the author.
ReplyDeleteאומנם לא הספקתי לקחת חלק בסקר אבל היה לי חשוב להביע עמדה על מגמה עקרונית שאני מזהה במבחנים התקופה האחרונה. אני מכירה את מבחן
ReplyDeleteKABC
כבר שנים רבות, עוד מגרסתו באנגלית לפני שעבר תיקוף בארץ. על אף התיאוריה המרשימה והחידושים שהמבחן מציע, תמיד היה לי חסר האלמנט המילולי.
ידוע לי שפסיכולוגים רבים מתמודדים עם החסר הזה - כל אחד בדרכים שונות כגון תוספות של תתי מבחן אחרים למשל מה
WISC.
בקיצור, אנחנו כולנו "מסתדרים" איך שהוא.
מה שמטריד אותי הוא שאני רואה מגמה דומה גרסה באנגלית של מבחן וודקוק - גונסון. אני מתרשמת מעוד כלי מרשים מאוד ומגוון שאינו לוקח בחשבון שאינטליגנציה היא פלואידית מאוד נמדדת בהתארגנות של מידע במישור המילולי. שימוש בכלים כגון אוצר מילים, הבנה וצד שווה אפילו מוסיפים רבות להבנת הפסיכולוג את הנבדק מבחינת הרשת האסוציאטיבית שלו, העושר הלשוני וכמובן יכולות ניהוליות. גם אם כלים אלה קשיים לתיקוף ולמדידה סטטיסטית, יש להם ערך מוסף. הם תורמים ליכולתי לעלות השערות אודות קשיים ונקודות החוזק של הילד ולבחון אותם באמצעות כלים אחרים. כך חינוכו אותי בתחומים השונים בהם התמחתי וחבל בעיניי לאבד את האומנות הזו.
היה לי חשוב להשמיע עמדה.
מישל ליסס - טופז
פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית