Intelligence
and the Cognitive Unconscious. Scott Barry Kaufman
מאמר/ פרק מעניין מאד שכתב סקוט בארי קאופמן על התאוריה הדואלית של
החשיבה, שהוא אחד
ממפתחיה. התאוריה הזו
מעניינת מאד בגלל המבט שלה על המשכל. היא
מעוררת מחשבה לגבי מה אנו כפסיכולוגים בודקים ומה אנו לא בודקים כאשר אנו מאבחנים
ילדים.
התאוריה מושתתת על הבחנה בין שני סוגי תהליכי עיבוד או מערכות. ריכזתי בטבלה למטה מאפיינים של
שתי המערכות.
המידע בטבלה נותן לנו תמונה ראשונית על מהותן של מערכות אלה:
תהליכים/מערכת מסוג 2 / ב / B
|
תהליכים/מערכת מסוג 1 / א / A
|
עיבוד מידע איטי
|
עיבוד מידע מהיר
|
יכולה להפוך ייצוגים של משימות לנטולי הקשר, להכליל מעבר להקשר
הספציפי.
|
מושפעת מהקשר
|
חשיבה מופשטת ומטא-חשיבה (יכולת לחשוב על החשיבה)
|
קונקרטית
|
מערכת חדשה מבחינה אבולוציונית.
נמצאת רק אצל בני אדם.
|
מושפעת מביולוגיה. מערכת
שנמצאת גם אצל חיות. מערכת קדומה מבחינה
אבולוציונית.
|
משתמשת במידע כדי לשנות התנהגות ולתכנן לעתיד.
|
מושפעת מנסיון העבר.
|
עוזרת בהטמעה של ידע וגירויים חדשים לתוך מבני ידע קיימים.
|
|
נכנסת לפעולה כאשר חשיבה בערוצים הקיימים לא
נותנת פתרון, וכאשר נדרשת חשיבה חדשה. יכולה
לעשות אינהיביציה למערכת מסוג 1. כוללת
תפקודים ניהוליים (שינוי התנהגות בהתאם למשוב, אינהיביציה קוגניטיבית וגמישות
מנטלית).
|
"ברירת המחדל" של החשיבה
- חשיבה במבנים ובערוצים קיימים.
|
מוגבלת על ידי זיכרון העבודה ומהירות העיבוד. דורשת מאמץ והשקעה של קשב.
|
אינה מוגבלת על ידי זיכרון העבודה ומהירות העיבוד, אינה דורשת מאמץ
או השקעה של קשב.
|
נמצאת במתאם עם רמת המשכל הפסיכומטרית הנמדדת. הבדלים בינאישיים במערכת 2 קשורים להבדלים
בינאישיים ברמת המשכל הכללית.
|
אינה נמצאת במתאם עם רמת המשכל הפסיכומטרית.
|
נפגעת יותר ממערכת 1 בזיקנה.
|
|
הגיונית. נכנסת לפעולה כאשר
האינטואיציות נוגדות את ההגיון.
|
אינטואיטיבית
|
נשלטת
|
ספונטנית
|
מודעת
|
לא מודעת (יכולה גם להיות מודעת, כמו למשל בעת חלימה בהקיץ)
|
מבוססת כללים
|
אסוציאטיבית
|
מערכת אחת מרכזית.
|
סט של מערכות אוטונומיות שחלקן מולדות וחלקן נרכשות באמצעות
תירגול. קשור למודולות ספציפיות לעיבוד
מידע, כמו תפיסה של מרחב תלת מימדי, הבנת תחביר, קידוד פונולוגי, ו – THEORY
OF MIND
|
אקספליציטית
|
אימפליציטית
|
המודל מניח ששתי המערכות עובדות ביחד בדרך כלל בהרמוניה ומתוך אינטראקציה
מתמדת, אם כי לעתים הן מתחרות זו בזו. שני
סוגי התהליכים תורמים ביחד להתנהגות אינטליגנטית.
מצבים שונים של קבלת החלטות ישענו על אסטרטגיות שונות על פני הרצף שבין
אינטואיציה טהורה וניתוח רציונלי קר.
התאוריה הדואלית אינה מציבה אף אחת משתי המערכות כחשובה יותר מהשניה. מה שחשוב זו היכולת לעבור בגמישות בין אופני
קוגניציה בהתאם לדרישות המשימה.
התהליכים הנשלטים נשענים גם על תהליכים אוטומטים, למשל תהליכים קשב
סלקטיבי. התהליכים הנשלטים יכולים לעשות
אינהיביציה לתהליכים האוטומטים, כאשר זה נדרש.
התהליכים האוטומטים מספקים תוכן לתהליכי העיבוד המודעים.
יש טענה, שהחלטות על עניינים פשוטים יחסית (למשל, על איזו שאלה לבחור
להשיב במבחן בהתבסס על הידע שיש לי) נעשות טוב יותר באמצעות חשיבה מסוג מערכת 2,
בעוד שהחלטות על דברים מורכבים (היכן לגור, עם מי להתחתן, באיזו קריירה לבחור, וגם
התמודדות במצבים חברתיים יומיומיים) נעשות טוב יותר באמצעות מערכת 1.
בהיבט אחר, מומחים רוכשים ידע שמאפשר להם לקבל החלטות מהירות ,
אינטואיטיביות ויעילות (מערכת 1), בעוד שמתחילים באותו תחום צריכים להישען יותר על
חשיבה מאומצת ומכוונת (מערכת 2).
יש הבדלים בין אנשים ביכולת ובנטיה לעסוק בתהליכי חשיבה מסוג 1 או
מסוג 2. מכיוון שהיכולות הקוגניטיביות
אינן סטטיות אלא משתנות במהלך החיים, ככל שאדם עוסק יותר בצורת חשיבה מסוימת, כך
הוא יפתח יותר כישורים בסוג חשיבה זה, ואז גם ירצה יותר לעסוק בזה.
יצירתיות ואינהיביציה לטנטית (סמויה) – חשוב בחיי היומיום להבחין
באופן אוטומטי בין גירויים רלוונטים
לבלתי רלוונטים למה שאנו עוסקים בו, ולא לאפשר
למידע לא רלוונטי להיכנס למודעות שלנו. זו
היכולת לבצע אינהיביציה סמויה. מסתבר, שדווקא כאשר אדם יכול לחסום פחות טוב
אסוציאציות וגירויים חיצוניים שמסיחים את דעתו בעת ביצוע המשימה, כלומר כאשר האינהיביציה
הלטנטית שלו מופחתת, יש לו סיכוי רב יותר לתפוס
וליצור קישורים שאחרים לא רואים. היכולת
הזו, בשילוב עם רמת משכל גבוהה, יכולה להוביל להישגים יצירתיים. למיטב הבנתי, מדובר כאן על יכולת מופחתת לבצע
באמצעות מערכת 2 אינהיביציה על מערכת 1.
התהליך היצירתי מתחיל בחשיבה מודעת על בעיה, לאחר מכן עבודה לא מודעת,
ולאחר מכן, אם יש תובנה, שלב נוסף של עבודה מודעת. כלומר, הוא מערב את שתי המערכות.
No comments:
Post a Comment