תאורית PASS

כיצד ניתן לנוע, בהבנה של מקרה, מהסתכלות מנקודת מבט של תאורית ה – PASS (עליה בנוי מבחן הקאופמן) להסתכלות מנקודת המבט של תאורית  - CHC ולהיפך? חלק ראשון

האם ניתן לנתח מקרה דיאגנוסטי משתי נקודות מבט תאורטיות שונות (לפחות)?  בהחלט כן!

כדי לעשות זאת אנו צריכים להכיר נקודות מבט תאורטיות שונות על משכל. 

בפוסט זה אכתוב מעט על תאורית ה –  PASS שהיא פיתוח של תאורית לוריה, שעליה מושתת מבחן הקאופמן.  בהמשך (בפוסט הבא) נראה כיצד אפשר "לתרגם" מושגים מתאורית ה – PASS לשפת CHC ולהיפך, ונעמוד על הבעייתיות שבתרגום זה.  אני מקווה להציג באחד הפוסטים הבאים דוגמה למקרה שמנותח הן מנקודת המבט של CHC והן מנקודת המבט של PASS, ולראות אילו כיווני התערבות נפתחים לנו מהסתכלות מכל אחת מנקודות המבט התאורטיות הללו. 

מעט על תאורית ה – PASS

PASS הוא ראשי תיבות של PLANNING, ATTENTION, SIMULTANEOUS, SUCCESSIVE.  תאוריה זו פותחה על ידי החוקר DAS ועמיתיו כהרחבה לתאוריות של הנוירופסיכולוג הסובייטי המהולל אלכסנדר לוריה.   תאורית ה – PASS היא תאוריה קוגניטיבית, כלומר היא שמה דגש על מערכות ועל תהליכים, בשונה מתאוריות פסיכומטריות (כמו ה – CHC) ששמות דגש על מבנה.  לוריה פיתח את התאוריה באופן איכותני על בסיס מחקרים בפגועי מוח רבים (בינהם 800 חיילים עם פגיעת קליע במוח ממלחמת העולם השניה).  DAS ועמיתיו הוסיפו לתאוריה מימד כמותי סטטיסטי.  זאת בשונה מתאורית CHC שפותחה מראש כמודל סטטיסטי.

תאורית ה - PASS טוענת שקיימות במוח שלוש מערכות עיבוד מידע: מערכת העוררות והקשב, מערכת עיבוד מידע (באופן סדרתי ובאופן סימולטני), ומערכת התכנון.  בכל פעם שאנו מבצעים משימה קוגניטיבית, אנו משתמשים בשלוש מערכות אלה.

מערכת העוררות והקשב:  מערכת זו מאפשרת לנו להפנות קשב סלקטיבי למה שחשוב לנו, ולהיות עמידים בפני הסחות.   

מערכת עיבוד המידע: מערכת זו אחראית על קבלה, עיבוד ושימור מידע מהעולם החיצון, באמצעות תהליכי עיבוד סימולטנים וסדרתיים.

תהליכי עיבוד סימולטנים - אינטגרציה של גירוים לשלם והבנת היחסים בינהם  (צייר משולש מעל ריבוע שנמצא משמאל לעיגול שמתחת לצלב).  סיווג של דברים שאנו תופסים לתוך קבוצות. עיבוד הוליסטי.  עיבוד סימולטני קשור לאירגון מידע בדפוס הוליסטי שניתן לסקור אותו/לחשוב עליו בבת אחת, בשלמותו. 

תהליכי עיבוד סדרתיים – עבודה עם גירוים שמסודרים ברצף לינארי, כמו שרשרת.  האלמנטים מופיעים בזה אחר זה בזמן, מעובדים בזה אחר זה ולא ניתן לסקור את הרצף כולו בכל נקודת זמן.  מרכיבי הגירוי אינם בהכרח קשורים זה לזה בדרך שיטתית, אך עשויים לרכוש משמעות כתוצאה מהבנת הרצף כולו.  (זכירת מספר טלפון).  זהו תהליך עיבוד אנליטי.  נשים מבצעות טוב יותר מגברים במשימות סדרתיות. 

תהליכי העיבוד אינם קשורים באופנות.  עיבוד סימולטני יכול להיעשות עם גירויים חזותיים או מילוליים.  למשל, הבנת הנקרא דורשת תהליכים סימולטניים.  המידע הוא שפתי והוא זורם באופן סדרתי, אך אנו מארגנים אותו באופן הוליסטי כדי לראות את התמונה הכוללת, כדי להבין את הסיפור השלם.  כך גם עיבוד סדרתי – הוא יכול להיעשות עם גירויים חזותיים או מילוליים.  מבחן "תנועות יד" של הקאופמן הוא דוגמה לתהליך עיבוד סדרתי שנערך עם גירויים חזותיים.

גישתו של לוריה מעודדת הסתכלות איכותנית על תהליך העבודה.  מוכרים לנו מצבים בהם, במשימות כמו "הרכבת עצמים", הילד מנסה להתאים בין החלקים בדרך של ניסוי וטעיה, מבלי לראות את השלם - מבלי לדעת מהו האובייקט אותו הוא מנסה להרכיב.  לעתים רק כאשר הפאזל מושלם או כמעט מושלם, הילד מבין פתאום, רואה פתאום, מה הוא מרכיב.  גם במבחן ה – RCFT,  למשל, ניתן לראות סגנון עבודה כזה, כאשר הילד מעתיק קו קו מבלי להבחין באלמנטים המרכזיים בדגם.  סגנון עבודה כזה קשור להנמכה בתהליכי עיבוד סימולטנים.  ההתמקדות בחלקים והעתקת המקטעים היא בעצם שימוש שהילד עושה בתהליכים סדרתיים כפיצוי על תהליכים סימולטנים פגועים.  אנחנו יודעים לגבי ה-RCFT שהדגם הכללי, הגשטלט נפגע אצל אנשים עם פגיעת מוח בהמיספרה הימנית  (הנמכה בעיבוד הסימולטני), ולעומת זאת פרטים מושמטים אצל אנשים עם פגיעת מוח בהמיספרה השמאלית (הנמכה בעיבוד הסדרתי). 

לעתים אנחנו רואים ילדים שמסיקים הסקה מוטעית על משמעותו של גירוי חזותי מתוך חלק ממנו (ולא בשל אימפולסיביות).   זה יכול לנבוע מקושי בתהליך סימולטני.  קושי זה עלול להופיע אצל אותם ילדים גם מול גירויים לא חזותיים.  למשל, הם יסיקו מסקנות על משמעות טקסט מתוך פריט מידע מסוים מבלי לקחת בחשבון את שאר פריטי המידע שיוצרים את התמונה הכללית.

מערכת התכנון

מערכת זו אחראית על סינתזה של המידע מהעולם החיצון, ועל קבלת החלטות פתרון בעיות, ביצוע פעילות חדשה, חיבור נרטיב חדש וכו'.   מערכת זו כוללת תכנון, ויסות ובקרה, פתרון בעיות ושליטה בדחפים.  מערכת זו שולטת במערכת העוררות והקשב ומווסתת את  הקצאת משאבי הקשב המוגבלים.    

שלוש המערכות הללו נשענות על בסיס הידע והכישורים, מושפעות ממנו ומשפיעות עליו.  בסיס הידע והכישורים אינו מערכת עיבוד פסיכולוגית אך הוא התוצר של מערכות העיבוד הללו. 

תהליכים סדרתיים וסימולטנים בתפקוד יומיומי ואקדמי

סדרתי	סימולטני
פענוח מלות תפל	הבנת הנקרא
כישורים פונולוגים וכישורי איות	דקדוק, הבנת קשרים ויחסים בין מלים.
למידת הגיה של מלים חדשות	הבנת מצבים חברתיים, שפת גוף
מציאת מלים במילון	הבנת הנשמע
מעקב אחר רצף הוראות	קריאה אוטומטית של מלים שלמות.
תפיסת קצב, מוסיקה	בעיות בגאומטריה.
רצף תנועות בריקוד או בספורט
הפעלת פרוצדורה מתמטית (למשל כפל במאונך)
למידת רצף מלות המספר