ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Tuesday, August 18, 2015

BICS and CALP


מה הם BICS    ו – CALP  , וכיצד הם רלוונטים לרכישת העברית על ידי ילדים עולים או בני עובדים זרים?

אשתמש כאן במונח "שפה שניה" כמתייחס לשפה הדבורה במדינה אליה הילד מגיע לאחר ההגירה/העליה (בישראל, כמובן מדובר בעברית).

BICS ו- CALP הן מושגים שטבע החוקר CUMMINS


BICS = BASIC INTERPERSONAL COMMUNICATION SKILLS

הכוונה היא לשפה השניה המדוברת/דבורה.   ילד עולה/מהגר יכול לרכוש שפה שניה דבורה תוך כשנה עד שלוש שנים.  כלומר, תוך שנה עד שלוש שנים הילד יכול להשתמש בשפה השניה באופן חברתי, באופן שמאפשר לו לתקשר צרכים ורצונות בסיסיים ולהשתתף בשיחה בסיסית.  שפה ברמת BICS היא שפה בתוך הקשר שתומך בהבנה.  כלומר הילד משתמש בה תוך כדי משחק או שיחה.  ההקשר מאפשר לילד להיעזר באינטונציה, הבעות הפנים של המשוחחים, המחוות שלהם, ההקשר הפיסי בו השיחה מתרחשת וכו' כדי להבין.  הילד יכול גם לשאול ולבקש הבהרה למה שלא הובן. 


CALP = COGNITIVE ACADEMIC LANGUAGE PROFICIENCY

זו יכולת לשונית קוגניטיבית אקדמית, כלומר רמת השפה השניה הנדרשת ללימודים פורמלים (בבי"ס יסודי, חטיבה, תיכון וכו').  זו היכולת של הילד לתקשר מחשבות ורעיונות באופן בהיר ויעיל ולשוחח ברמה גבוהה.  זו היכולת להאזין, לדבר, לקרוא ולכתוב על תכנים אקדמים ברמת הכיתה בה הילד לומד.  שפה ברמת CALP יכולה להיות נטולת הקשר חברתי – למשל כשקוראים טקסט.  הילד הקורא לא יכול להיעזר באינטונציות, מחוות ובהבעות פנים.  הוא לא יכול לשאול להבהרה.  הוא צריך להתמודד עם שפה במשלב גבוה הרבה יותר מאשר שפת BICS (כלומר, אוצר מלים גבוה יותר, מבנים דקדוקיים ותחביריים גבוהים יותר).  הוא צריך היכרות מעמיקה הרבה יותר עם ההקשר התרבותי כדי להבין טקסטים מסויימים.  הוא צריך להיות מסוגל לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות יותר בשפה, כמו השוואה, אנליזה וסינתזה והסקת מסקנות.  שפת CALP היא הכרחית להצלחה בלימודים בבית הספר. 

 מסתבר ששפה ברמת CALP  נרכשת תוך חמש עד שבע שנים ממועד העליה/הגירה.  משך הזמן לרכישת ה – CALP תלוי במספר גורמים, ביניהם גיל ההגירה/עליה ורמת ה – CALP שיש לילד בשפת האם שלו.  ככל שרמת ה – CALP  בשפת האם גבוהה יותר, יידרש לילד זמן קצר יותר כדי לרכוש CALP בשפה השניה.  זאת מפני שלשתי השפות, שפת האם והשפה השניה, קיים בסיס קוגניטיבי משותף.  אצל ילד שמעולם לא למד בבית הספר בארץ המוצא, ו/או שלא פיתח  CALP בשפת האם שלו (נניח, משום שעלה בגיל צעיר), תהליך רכישת ה – CALP  יהיה ממושך יותר.  במחקר בארה"ב נמצא כי ילדים שהיו בני 8-12 בעת הגירתם הגיעו בלימודיהם לרמה הממוצעת של ילידי ארה"ב לאחר 4-5 שנים. ילדים שהיו בני 5-7 בעת הגירתם הגיעו לכך רק לאחר 6-7 שנים.   ייתכן שהסיבה לכך שהילדים הצעירים יותר נזקקו לזמן רב יותר כדי לסגור את הפער הלשוני נעוצה בכך שהם הגיעו לארה"ב עם  CALP   מפותח פחות בשפת האם.

מחנכים (ואולי גם פסיכולוגים) רבים אינם מודעים לפער הגדול הזה בין הזמן שנדרש לילד כדי לשוחח באופן שוטף בעברית (לרכוש BICS) לבין הזמן שנדרש לו כדי לרכוש את העברית ברמה שמאפשרת לו להבין את התכנים האקדמים הנלמדים בכיתה (לרכוש CALP). 

לכן מורים, ולעתים גם פסיכולוגים, עלולים להניח בטעות, שילדים שמדברים עברית שוטפת התגברו על כל הקשיים ברכישת העברית.  ואז קשיים בלמידה אצל אותם ילדים עלולים להיות מאובחנים בטעות כלקות למידה בשפה, בעוד שיתכן שהילד נמצא עדיין בתהליך רכישת ה – CALP. 

 מומחים ממליצים שהלימודים בבית הספר צריכים להתקיים בשפה בה ה – CALP  של הילד הכי מפותחת תוך מעבר הדרגתי לשפה השניה שיסתיים במלואו  כאשר ה –CALP  בשפה השניה התפתח אף הוא.   כאשר הילד לומד בתחילה בשפת האם והמעבר ללימוד בעברית הוא הדרגתי, הילד חווה רציפות ברמת התכנים האקדמים שהוא למד בארץ מוצאו ובמדינה שאליה הגיע.  כלומר הוא יכול להתקדם בעבודה עם תכנים מורכבים בהתאם ליכולותיו הקוגניטיביות, ולא נקלע למצב בו השליטה הלקויה שלו בשפה השניה (עברית) גורמת לקטיעה ברמת המורכבות של התכנים שהוא לומד.  בשיטה כזו, המעבר התרבותי וההלם התרבותי של הילד פחות חד.  הילד מקבל את המסר ששפת האם שלו והתרבות שלו הם בעלי ערך.   אני מקווה להרחיב בנושא זה בעתיד, מכיוון שסוגית שפת הלימוד היא רחבה מאד.   

עוד דבר חשוב שנגזר ממושג ה – CALP הוא, שחשוב מאד שההורים ימשיכו לפתח ולטפח את שפת האם.  ככל ששפת האם תהיה ברמה אקדמית גבוהה יותר, כך יקל על הילד לרכוש  CALP בעברית.  כלומר, כדאי שהורים יקראו לילדם ספרי ילדים בשפת האם, ויעודדו אותם לקרוא בעצמם ספרים בשפת האם.  גם שיחה בשפת האם בבית עשויה לסייע לרכישת העברית. 

המידע הזה נלקח ממקורות שונים, ביניהם:

BICS and CALP Jim Cummins

The Needs of English Language Learners and the Process of Learning a New Language Prepared by Illinois Resource Center


מדיניות לשונית:  היחס לשפת המוצא של העולים.  מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ – 2001, הוכן על ידי אביטל אפל. 


No comments:

Post a Comment