Gettinger, M., & Seibert, J. K. (2002). Contributions of study
skills to academic competence. School Psychology Review, 31(3), 350.
מאמר זה נותן מבט כללי וראשוני על כישורי למידה והתרומה שלהם להצלחה
אקדמית.
ילדים מסויימים עשויים להתקשות בבית הספר, לא בשל העדר יכולת, אלא בשל
העדר כישורי למידה יעילים. לא תמיד ילדים
מפתחים כישורי למידה כאלה באופן ספונטני, ומורים בדרך כלל לא מלמדים אותם.
כדי להבין כיצד אנשים לומדים, חוקרים ביקשו מאנשים "לחשוב בקול
רם" בעודם מבצעים משימות לימודיות.
בשיטה כזו מצאו שורה של כישורי/אסטרטגיות למידה:
אסטרטגיות להתמודדות עם חומר פשוט:
·
שינון. אסטרטגיה זו שימושית עבור חומר פשוט יחסית,
שמשתמשים בו לעתים קרובות. למשל, למידת מלים
למבחן איות, או למידת לוח הכפל. אסטרטגיות
מבוססות חזרה ושינון מערבות עיבוד מינימלי של התוכן, ולכן הן לא יעילות מעבר לחומר
פשוט בכיתות הנמוכות.
אסטרטגיות
להתמודדות עם חומר מורכב:
·
קבלת תמונה
כללית של החומר לפני שמתחילים ללמוד אותו,
·
איתור המידע
החשוב בטקסט והקדשת תשומת לב רבה יותר למידע זה (כדי לעשות זאת, לעתים קרובות יש לחזור
לפריטי מידע שכבר קראנו ולקרוא אותם שוב).
·
קישור
נקודות חשובות בחומר זו לזו,
·
שימוש
בידע קודם,
·
מעקב אחר
מידת הבנת הטקסט ונקיטת פעולה כדי לתקן חוסר דיוקים בהבנה.
·
סיכום את
הטקסט תוך כדי קריאתו.
·
לשאול את
עצמך שאלות לפני קריאת הטקסט, עליהן היית רוצה לקבל תשובות מהטקסט.
·
שימוש
בתומכי זיכרון – למשל יצירת דימויים מנטלים של מושגים מסויימים, או יצירת ראשי
תיבות למושגים שצריך לזכור (למשל "גשר מאחד" לזכירת עקרונות התערבות
במצבי חירום).
·
יצירת
מפה סמנטית המייצגת את הקשרים בין הרעיונות בטקסט באופן חזותי. מפה טיפוסית כוללת היררכיה בין המושגים.
·
הצבת מטרה,
ניהול זמן ועריכת בקרה על תהליך העבודה, יצירת סדר עדיפויות בתהליך העבודה (יש לי
שעה להשיב על שלוש שאלות במבחן הזה. אז
אני צריך להקדיש לכל שאלה לא יותר מעשרים דקות.
עדיף שאתחיל בשאלות הקלות יותר, וכך אולי ישאר לי יותר זמן לשאלה הקשה. או: יש
לי שלושה ימים להתכונן למבחן. אני צריך לחשוב מה מתוך החומר אני לומד בכל יום,
ולהקצות מספיק זמן ללמידה בתוך סדר היום שלי בשלושת הימים הללו).
·
חסימת
הסחות דעת בעת הלמידה (מהטלפון הנייד או ממוסיקה, למשל).
תלמידים בעלי הישגים אקדמים נמוכים מפגינים לעתים קרובות כישורי למידה
לא יעילים, מסיבות שונות:
·
חלקם
ישתמשו במגוון מוגבל של אסטרטגיות למידה, או יטו להישען על אסטרטגיות פאסיביות כמו
שינון.
·
חלקם
יתקשו לעקוב אחר מידת ההבנה שלהם את תוכן הטקסט ולאתר בעיות הבנה. לכן הם גם ימעטו לתקן בעיות הבנה. זה עלול לנבוע מחוסר בהרגל לבדוק את עצמם, או
מקושי קוגניטיבי להסיק מסקנות מטקסט ולבצע אינטגרציה של פרטים בטקסט לשלם (קושי
ביכולת הפלואידית).
·
חלקם לא
יהיו מודעים לכך שהם צריכים להשקיע מאמץ מעבר לקריאת התוכן כדי להבין את הטקסט
לעומק וכדי לזכור אותו.
·
חלקם
יתקשו להתארגן עם החומרים והמשימות, לתכנן את לוח הזמנים ולסיים את משימותיהם
בזמן. למשל, הם ילמדו את כל החומר בלילה
שלפני הבחינה (במקום להתחיל ללמוד מספר ימים לפני הבחינה ולחלק את החומר לחלקים),
או יקצו מעט מדי זמן ללמידה. בעיה אחרת
עלולה להיות שכאשר הם יושבים ללמוד, הם לא חוסמים הסחות דעת.
·
חלקם יטו
לקחת תפקיד פאסיבי בלמידה ולהישען על אחרים, כמו מורים או הורים, כדי לווסת את
הלמידה שלהם. זה עלול לנבוע מחוסר אמון של
הילד ביכלתו להתמודד לבד.
·
חלקם יסבלו
ממוטיוציה ו/או מיכולת התמדה נמוכה.
הוראת כישורי למידה משפרת את
הביצוע האקדמי ואת התגובה הרגשית אצל תלמידים עם בעיות למידה. כיצד עושים זאת?
·
הדגמת האסטרטגיה
על ידי המורה. המורה מחלק את האסטרטגיה
לצעדים, מלמד כל צעד ומדגים אותו, כאשר הוא "חושב בקול רם". במחקרים התברר שמורים נרתעים מ"לשים בצד"
את חומר הלימוד ולהקדיש זמן להוראה מפורשת של אסטרטגיות למידה. לעומת זאת מורים נרתמים להדגמה של אסטרטגיות
למידה תוך כדי הוראה של חומר הלימוד.
·
העברה של
האחריות ליישום האסטרטגיה לתלמיד בצורה מדורגת.
התלמיד מתבקש לבצע בעצמו את האסטרטגיה ולתרגל אותה. המורה ממשיך לעזור לו ככל הנדרש באמצעות רמזים
ושאלות מובילות, אך לאט לאט מוריד את רמת התמיכה הנדרשת. התלמיד נדרש למצוא הזדמנויות בחיים האמיתיים
בהן הוא יכול להשתמש באסטרטגיה.
·
הדגמת
האסטרטגיה על ידי תלמיד אחר. במחקרים נמצא
שכמות ואיכות ההסברים במהלך הדגמה של אסטרטגיות למידה גבוהות יותר כאשר תלמיד
מדגים מאשר כאשר מורה מדגים.
No comments:
Post a Comment