כאן תמצאו מצגת מעניינת מאת ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. ערכו את המחקר דר" אושרית כהן קדושאי, דר"
יוסי מחלוף ונורית ליפשטט.
המצגת מציגה את ההישגים בשתי שכבות גיל שנבחנו במבחני המיצ"ב: כיתות ה' וכיתות ח', בין השנים תשס"ח
לתשע"ו. הוספתי מידע על שנת
תשע"ז מתוך דו"ח שנמצא באתר ראמ"ה.
ממצאי המחקר מעניינים הן לגבי יוצאי אתיופיה והן לגבי האוכלוסיה הכללית. הנה כמה דברים מעניינים במיוחד:
מקרב התלמידים שאינם
יוצאי אתיופיה ולמדו בבתי ספר דוברי עברית בכיתות א' – יד' בשנת תשע"ז ,24%
למדו בחינוך החרדי, 18% למדו בחינוך הממלכתי דתי ו – 58% למדו בחינוך הממלכתי.
מקרב התלמידים שאינם
יוצאי אתיופיה ולמדו בבתי ספר דוברי עברית בכיתות א' – ו' בשנת תשע"ז ,26%
למדו בחינוך החרדי, 19% למדו בחינוך הממלכתי דתי ו – 56% למדו בחינוך הממלכתי (כאן
יש טעות קטנה בנתונים, מכיוון שהאחוזים מסתכמים ב – 101 ולא ב – 100...).
מקרב התלמידים שאינם
יוצאי אתיופיה ולמדו בבתי ספר דוברי עברית בכיתות ז' – יד' בשנת תשע"ז ,23%
למדו בחינוך החרדי, 16% למדו בחינוך הממלכתי דתי ו – 61% למדו בחינוך הממלכתי (כאן
יש טעות קטנה בנתונים, מכיוון שהאחוזים מסתכמים ב – 101 ולא ב – 100...).
לאורך השנים יוצאי אתיופיה נוטים יותר ויותר ללמוד בחינוך
הממלכתי. בעוד שבשנת תשס"ח למדו
בחינוך הממלכתי 41% מיוצאי אתיופיה, בשנת תשע"ז למדו בחינוך הממלכתי 52%
מיוצאי אתיופיה.
באופן כללי חל שיפור בהישגים של יוצאי אתיופיה לאורך השנים, אך הישגיהם
עדיין נמוכים הן מההישגים של האוכלוסיה הכללית והן מהישגיהם של ילדים שאינם יוצאי
אתיופיה ונמצאים במיצב סוציואקונומי נמוך.
ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הממצאים של מחקר מיכל שני ואסתר גבע שנסקר
בבלוג זה בעבר, כאן (חלק ראשון) וכאן (חלק שני).
ההישגים של ילדים בני דור שני (שהוריהם עלו מאתיופיה) טובים מאלה של
ילדים שעלו בעצמם מאתיופיה, אך עדיין נמוכים מהישגיהם של תלמידים שאינם יוצאי
אתיופיה, גם ממיצב סוציואקונומי נמוך.
בכיתות ה'
הופתעתי מהבדלים בהישגים בין המגזר הממלכתי לממלכתי דתי – באוכלוסיה הכללית
(לא יוצאי אתיופיה): לאורך השנים, הישגי המגזר הממלכתי
במתמטיקה, עברית ואנגלית גבוהים מהישגי המגזר הממלכתי – דתי, אם כי בעברית
ובמתמטיקה הפערים מצטמצמים.
היה מעניין מאד לראות הבדלי מגדר בהישגים, הן באוכלוסיה הכללית והן בקרב יוצאי אתיופיה.
בקרב האוכלוסיה
הכללית, במתמטיקה בנים בכיתה ה' מגיעים להישגים טובים יותר מבנות בכיתה ה' לאורך
כל השנים. לעומת זאת בעברית התמונה
הפוכה: בנות מגיעות להישגים טובים יותר
מבנים לאורך כל השנים. באנגלית אין הבדלים
בין בנים לבנות.
בקרב יוצאי אתיופיה,
הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים באנגלית ובעברית, בעוד שבמתמטיקה אין הבדל בין
המגדרים.
בכיתות ה' צומצמו לאורך השנים פערים בין יוצאי אתיופיה לבין תלמידים
שאינם יוצאי אתיופיה בעברית ובמתמטיקה (למרות שכאמור עדיין קיימים פערים גם
במקצועות אלה).
בכיתות ח'
פערי ההישגים בכיתה ח' בין יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים דוברי העברית
גדולים באופן משמעותי מהפערים הקיימים בכיתה ה'.
בכיתות ח' צומצמו לאורך השנים פערים בין יוצאי אתיופיה לשאינם יוצאי
אתיופיה בעברית, אנגלית ומדעים, אך התרחבו פערים במתמטיקה.
גם כאן חוזר הממצא המעניין בקרב האוכלוסיה הכללית, שרמת ההישגים בבתי
הספר הממלכתיים גבוהה יותר מזו שבבתי הספר הממלכתיים – דתיים במדעים, מתמטיקה,
עברית ואנגלית.
דבר מעניין נוסף הוא שבאוכלוסיה
הכללית, אין הבדל בכיתות ח' בין בנות לבנים במדעים, מתמטיקה ואנגלית. בעברית מנות מגיעות להישגים גבוהים יותר מבנים.
בקרב יוצאי אתיופיה, בנות בכיתה ח' מגיעות להישגים גבוהים
יותר מבנים הן במדעים, הן במתמטיקה, הן באנגלית והן בעברית.
No comments:
Post a Comment