פרופ' תמי קציר – שיפור הבנת הנקרא מילה אחר מילה

פרופ' תמי קציר – שיפור הבנת הנקרא מילה אחר מילה

https://www.youtube.com/watch?v=TZSF4ic95JQ&list=PL2Tn4MQqND9pAjus5PSuS-OVbwqcMGWpw&index=9

הרצאה מעניינת שמדגישה את חשיבות אוצר המלים להבנת הנקרא. 

פרופ' קציר מציינת (בדקות 1:50-2:30) שמורים לא מקדישים די זמן להוראה ישירה של הבנת הנקרא.  הם מניחים שילדים שקוראים מבינים את הנקרא באופן ספונטני, ושזה לא דבר שצריך ללמד.  אבל אפשר ללמד טכניקות שיכולות לשפר מאד את הבנת הנקרא.   הבנת הנקרא מושפעת מאד ממאפיינים של הקורא (ידע עולם, אוצר מלים, היבטים של קוגניציה, מוטיוציה), מאפיינים של הטקסט (סיפורי, עיוני) היכרות של הקורא עם טקסטים בעלי מאפיינים דומים, ומטרת הקריאה (למטרת עניין, למטרת מבחן וכו').  

אוצר המלים בגיל 3 הוא המנבא החשוב ביותר של הבנת נקרא בתיכון! ילדים ממשפחות ממיצב סוציואקונומי נמוך שומעים בשיחה יומיומית בביתם כמות מלים נמוכה משמעותית מילדים ממשפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה (דקות 8:36-11:38 בסרטון).  פער זה הולך וגדל ומשפיע על הבנת הנקרא.  לכן חשוב מאד לעבוד על אוצר המלים בצורה מפורשת בבית הספר.

לדעת מלה זה לא "הכל או לא כלום".  קיימות מספר דרגות של היכרות עם מלה:  1.  אני לא זוכר שראיתי את המלה בעבר.  2.  ראיתי את המלה בעבר, אבל אני לא מכיר את משמעותה.  3.  אני מזהה את המשמעות בהקשר מסוים וחושב שהיא...4.  אני מכיר את המלה.  המשמעות שלה היא...5.  אני יכול להשתמש במלה הזו במשפט (בדקות 11:44-13:00 בסרטון).  אוסיף, שהיכרות עמוקה עם מלה כוללת את היכולת להבחין בדקויות של המשמעות שלה, ולהשוות בינה לבין מלים בעלות משמעות דומה (למשל, להשוות בין המלים "לשער" ו"לנחש").  היכרות עמוקה עם מלה דורשת יכולת הפשטה לא מבוטלת.  היכרות כזו מתאפשרת כאשר הילד נתקל באותה מלה בהקשרים שונים.  כל הקשר מאיר היבט אחר של המלה ומאפשר להגיע לדקויות של המשמעות שלה.  הילד צריך להיות מסוגל לשים לב לדקויות המשמעות ולהבדלים בין המלה למלים דומות.  ילדים מסוימים מתקשים לשים לב לכך בעצמם וצריכים הוראה מפורשת שתסייע להם לעמוד על ההבדלים.  אני סבורה שקשיים רבים של ילדים בהבנת נקרא נובעים מכך שהם מכירים מלים רבות בטקסט בצורה עמומה ולא מספיק עמוקה ומדויקת.  הילד ואולי גם הצוות החינוכי עשויים לחשוב שהוא מכיר מלים מסוימות בטקסט, אך ההיכרות שלו עם מלים אלה היא שטחית והבנת הנקרא נפגעת.  

ואכן, פרופ' קציר מצאה במחקר שקוראים נמוכים בהבנת הנקרא מצליחים להשיב על שאלות רבות ברירה על מלים חדשות שלמדו מתוך הטקסט, אך מתקשים להגדיר מלים אלה ולשלב אותן במשפט.  כלומר, קוראים מתקשים בהבנת הנקרא מתקשים גם ללמוד מלים חדשות מתוך טקסט.  הם מגיעים להבנה עמומה ולא מספיק עמוקה ומדויקת של המלה שתאפשר להם להגדיר אותה.  יתכן ששתי המיומנויות הללו (הבנת הנקרא ולמידת מלים חדשות מתוך טקסט) נשענות על היכולת הפלואידית והיא שעומדת בשורש הקושי. 

בדקה 10:36 של הסרטון ואילך מדברת פרופ' קציר על שלושה נדבכים של אוצר מלים.  הנדבך הראשון כולל מלים שלא דורשות הוראה מפורשת.  מלים בסיסיות כמו תינוק, שעון, שמח.   הנדבך השני כולל מלים שיש להן שכיחות גבוהה ומופיעות במגוון תחומים:  בר מזל, צירוף מקרים, ניתוח, הסקה, פירוש.  קציר אומרת שחשוב מאד לפתח את המלים הללו.  היא מספרת על תכנית בבתי ספר בה לוקחים בכל שבוע 5-7 מלים מנדבך זה ומלמדים אותן בכל המקצועות, בכל מקצוע המורה מלמד את המלים בהקשר שלו ובמשמעות שלו.  הילד נתקל באותה מלה בהקשרים שונים וכך רוכש הבנה עמוקה של המשמעות שלה.   הנדבך השלישי כולל מלים ספציפיות לתחומי תוכן כמו איזוטופ, מחרטה, מזקקה.  ילד שאינו שולט במלים אלה מתקשה להתמודד עם תחום התוכן.  חשוב מאד שמורים ילמדו את המלים הללו באופן מפורש ויחזרו ויבהירו את המשמעות שלהן מדי פעם.