Helland, W. A., Helland, T., & Heimann, M.
(2014). Language profiles and
mental health problems in children with specific language impairment and
children with ADHD. Journal of
attention disorders, 18(3),
226-235.
הפרעת שפה
ספציפית Specific language impairment (SLI) (בפוסט זה אכנה אותה
"לקות בשפה") מתאפיינת בהתפתחות תקינה לצד מגבלות משמעותיות בשפה
אקספרסיבית (הבעה) או רצפטיבית (הבנה). כשמאבחנים
לקות זו מזהים שני סוגים של פערים: פער
בין כישורי שפה מצופים לכישורי שפה שיש לילד בפועל, ופער בין יכולות מילוליות לבין
יכולות לא מילוליות. לקות זו פוגעת בכ –
7% מהילדים באוכלוסיה. ילדים לקויי שפה
מתקשים במבנה השפה (דקדוק, פונולוגיה) ובתוכן השפה (אוצר מלים). ילדים לקויי שפה מתקשים לעתים קרובות גם בקריאה
ובכתיבה. לילדים עם לקות בשפה יש לעתים גם
פגיעה בפרגמטיקה – בשימוש בשפה ובהבנת שפה באופן מתאים להקשר.
לכ –
3-5% מהילדים באוכלוסיה יש הפרעת קשב וריכוז ADHD. ADHD
משפעה על היכולת של הילד לשלוט בקשב ובהתנהגות באופן אופטימלי והיא מופיעה לעתים
קרובות עם אימפולסיביות והיפראקטיביות. ADHD
גורמת לעתים קרובות להתנהגות שמשפיעה לרעה על אינטראקציה חברתית ועל היכולת
ללמוד.
חלק
ניכר מהילדים עם ADHD מתמודדים עם לקות בשפה, וגם להיפך: חלק ניכר מהילדים לקויי השפה מתמודדים עם ADHD. היפראקטיביות וקשיים בקשב יכולים להיראות כמו קשיים
בפרגמטיקה של השפה, במיוחד בסימפטומים כמו "מדבר ללא הפסק", "מפריע
לאחרים", "מתקשה לעקוב אחר הוראות" או "לא מקשיב כשמדברים אליו".
במחקר זה
השתתפו שלוש קבוצות של ילדים בני 6-12: 19
ילדים לקויי שפה, 21 ילדים עם ADHD ו -19 ילדים שהתפתחותם תקינה. הילדים לקויי השפה אובחנו על ידי קלינאי
תקשורת. הילדים עם ADHD אותרו ע"י כך שהוריהם דיווחו שיש להם
אבחנה של ADHD. רובם המכריע של הילדים בשלוש הקבוצות היו בנים.
הוריהם
של הילדים לקויי השפה ושל הילדים עם הפרעת קשב וריכוז מילאו שני שאלונים:
Children’s Communication Checklist (CCC). מטרת שאלון זה היא להבחין בין ילדים
עם לקויות בתקשורת לבין ילדים שהתפתחותם תקינה ולזהות לקויות בפרגמטיקה. השאלון כולל 70 פריטים הבודקים תחומים
אלה: דיבור (למשל, שואלים האם הילד לעתים לא הוגה מלים
בשלמותן), תחביר
(למשל, האם הילד מתקשה להטות פעלים), סמנטיקה (למשל, האם הילד מבלבל בין מלים בעלות משמעות דומה), קוהרנטיות (למשל, האם הילד
מסוגל לספר על אירוע עבר באופן בהיר), יזימה לא מתאימה (למשל, האם הילד שואל שאלות למרות שהוא כבר יודע
את התשובה להן), שפה סטראוטיפית
(למשל, האם הילד משתמש בביטויים בהקשרים לא מתאימים), שימוש בהקשר (למשל, האם הילד
נהנה מהומור ומבין אירוניה), תקשורת
לא מילולית (למשל, האם הילד מביט באדם שעמו הוא מדבר), יחסים חברתיים (למשל, האם
הילד פוגע בילדים אחרים ללא כוונה) ותחומי עניין (למשל, האם הילד מגלה עניין בדברים או בפעילויות
שמרבית האנשים מוצאים כבלתי רגילות, למשל מכונות כביסה או אורות ברמזורים).
Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ) שאלון כוחות וקשיים עליו כתבתי בעבר. השאלון מונה 25 פריטים
הבודקים סימפטומים רגשיים, בעיות התנהגות, היפראקטיביות וחוסר קשב, בעיות חברתיות
והתנהגות פרו-חברתית.
אחוז
הילדים בכל קטגוריה המתמודדים עם הסימפטומים הנמדדים בשאלון כוחות וקשיים מוצג
בטבלה זו:
הסימפטום
|
לקויי שפה
|
ADHD
|
היפראקטיביות/חוסר קשב
|
42%
|
85%
|
קשיים רגשיים
|
31%
|
81%
|
קשיים חברתיים
|
57%
|
76%
|
בעיות התנהגות
|
21%
|
38%
|
מהטבלה
אנו לומדים, שקבוצת ה – ADHD מתמודדת עם קשיים רגשיים וחברתיים משמעותיים יותר
מקבוצת לקויי השפה.
בכל
סולמות ה – CCC,
הילדים שהתפתחותם תקינה קיבלו ציונים גבוהים (ותקינים) יותר מהילדים בשתי הקבוצות
האחרות, אך ההבדלים לא תמיד היו מובהקים.
כ –
80% מהילדים בשתי הקבוצות – לקויי שפה וילדים עם ADHD – זוהו כמתמודדים עם בעיות
תקשורת משמעותיות. לא ניתן היה להבחין בין
שתי הקבוצות במדדים של תקשורת. שתי
הקבוצות הציגו רמה דומה של קשיים בפרגמטיקה, ונבדלו מילדים שהתפתחותם תקינה בסולמות
של יזימה לא מתאימה, שפה סטראוטיפית, שימוש בהקשר ותקשורת לא מילולית. בסולם תחומי העניין, הילדים עם ADHD היו פגועים יותר מאשר הילדים
לקויי השפה. בסולם זה לא היו הבדלים בין
הילדים לקויי השפה לילדים שהתפתחותם תקינה.
בסולמות
של דיבור ותחביר, קבוצת לקויי השפה היתה פגועה יותר מאשר קבוצת ה – ADHD. בסולמות
אלה לא היו הבדלים מובהקים בין קבוצת ADHD לקבוצת הילדים שהתפתחותם תקינה.
בשאר הסולמות
הילדים בקבוצת ה – ADHD התקשו באותה מידה כמו הילדים בקבוצת SLI.
הממצאים
מדגישים את החשיבות שבביצוע הערכת שפה לילדים עם ADHD ובביצוע הערכת קשב וריכוז לילדים עם לקות
בשפה. חשוב לשים לב גם לקשיים רגשיים בשתי
הקבוצות הללו.
יש
לסייג את ממצאי המחקר הזה מכיוון שקבוצות הילדים היו קטנות, ומכיוון שהילדים
בקבוצת ה – ADHD סווגו על פי דיווחי ההורים שיש להם אבחנה כזו, ולא באמצעות בדיקה ישירה של
ילדים אלה. כמו כן, המחקר התבסס על שאלונים
ולא בדק את הילדים במבחנים שבודקים שפה והפרעת קשב.
No comments:
Post a Comment