"טיפ"
שלישי מסדרה של
"עצות" שגובשו בצוות הפיתוח בדיאגנוסטיקה של שפ"ח ירושלים, שמשקפות
את ה"אני מאמין" שלנו בנושא דיאגנוסטיקה. חברי צוות הפיתוח: רות אומן
שקד, ריטה באומגרטן, חנה ברימר, אורי דאר, אתי דניאל סימון, דליה זית, עינת כהן רחמן, מישל ליסס טופז, בטי נצר, סמדר
ספיר יוגב, ענאן סרור, נאדין קפלן ועדינה
שכנוביץ.
מבלי לפגוע בסטנדרטיזציה, גלו גמישות בבחירת המבחנים
ובסדר העברתם תוך התאמתם למאפייני הילד.
אם אתם מעבירים מבחן
משכל, חישבו איזה מהמבחנים העומדים לרשותנו (קאופמן/וכסלר) יתאים יותר למאפייני
הילד. זיכרו שמבחן הוכסלר דורש הבעה
מילולית רחבה יותר. כמו כן, ניתן לשאול
את הילד באיזה סוג משימה הוא רוצה להתחיל:
במשימה בה נשאל אותו שאלות, במשימה בה הוא יצייר או יעתיק, במשימה בה הוא
יקרא, וכו'. בחירת הילד תמיד מעניינת,
וניתן גם לשאול אותו לסיבתה. תמיד נעים
להתחיל במשימה שלא תתסכל את הילד יותר מדי.
מתבגר אמר לי פעם, שהוא מעדיף להתחיל בשאלות מילוליות, בגלל שבמשוב שהוא קיבל לאחר האבחון הקודם נאמר לו שהעיבוד החזותי שלו חלש. זה מידע רב ערך על התפיסה העצמית של נער זה, המשקל של המשוב, דרכי ההתמודדות של הנער ועוד.
מתבגר אמר לי פעם, שהוא מעדיף להתחיל בשאלות מילוליות, בגלל שבמשוב שהוא קיבל לאחר האבחון הקודם נאמר לו שהעיבוד החזותי שלו חלש. זה מידע רב ערך על התפיסה העצמית של נער זה, המשקל של המשוב, דרכי ההתמודדות של הנער ועוד.
מבלי לפגוע בסטנדרטיזציה – ערכו אבחון דינמי
זיכרו שמטרתכם אינה רק
"למדוד את ביצועיו" של הילד, אלא גם להבין כיצד הוא חושב, כיצד הוא רואה
את העולם ומה מניע אותו. לאחר שסיימתם
העברה סטנדרטית, חיזרו אל המבחן ונסו להגיע אל התיאוריה הפנימית של הילד שלאורה
הוא פעל, ואל תמונת העולם שלו, באמצעות תהליך דינמי שתעשו ביחד איתו. דוגמאות: הילד השיב לא נכון על שאלה על טקסט
שקרא, או פתר תרגיל/בעיה חשבונית באופן לא נכון, או ביצע בצורה טובה את משימת ה – RCFT. שאלו
אותו: איך הגעת לתשובה הזו/ איך ניגשת
לביצוע המשימה הזו? ספר לי איך חשבת, מה
הבנת? כך תוכלו לגלות את הנחות היסוד מהן
יצא הילד בבואו להשיב על שאלה על טקסט, או לפתור בעיה חשבונית. כך תגלו את הדרך בה הילד מתמודד ומנתח גירויים
חזותיים מורכבים. צאו מנקודת הנחה שהילד
תמיד מבין משהו, תמיד יש לו תיאוריה פנימית שלאורה הוא עובד. חשיפת התיאוריה הזו תעזור לכם לדעת היכן טמון
הקושי ולמה הילד זקוק כדי להתגבר עליו.
עיבדו עם הילד באופן יצירתי, כשאתם מנסים לגלות בדרכים שונות מה הוא צריך
כדי להגיע לתשובה/לפתרון הנכון/לניתוח טוב יותר של הגירוי. האם הוא צריך לבדוק את עצמו? פישוט של ההנחיות? הסבר על מלים בטקסט? עזרה בבניית השערות ובהסקת מסקנות? וכו'.
כדי שתוכלו לחזור ולחשוב על מה שהתרחש ביניכם לבין הילד, ערכו פרוטוקול
מפורט של תהליך זה.
דיאגנוסטיקה אינה רק
העברת מבחנים. במהלך ההערכה, שוחחו עם
הילד שיחה חפשית במטרה להכירו. שיחה כזו
היא חלק הכרחי מתהליך ההערכה.
No comments:
Post a Comment