שינויים בהגדרת לקות למידה החל משנות ה- 60 של המאה העשרים – האם הם מעידים על התפתחות הידע בתחום זה ?

מאמר זה של רות קולקר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת אוהיו: 

Colker, Ruth.  The learning disability mess.  Journal of Gender, Social Policy and the Law (2011) vol.20, 81-106.  http://www.wcl.american.edu/journal/genderlaw/documents/02_20.1.Colker.pdf

  

סוקר את התפתחות ההגדרה של לקות למידה החל משנות ה – 60 של המאה העשרים.  המאמר מעניין מאד למי שמתעניין לעומק בהגדרות.  הגדרת לקות למידה חשובה מאד לדעתי שכן היא משפיעה על האבחנה המבדלת (מהו לב הבעיה של הילד – לקות למידה?  בעיה רגשית? חוסר למידה? בעית הוראה?), משפיעה על המלצות לטיפול  (סוג ואופי הלקות יקבע את אופן ההתערבות), ומשפיעה על מדיניות (למי לתת תקציבי סיוע כלקוי למידה, מי מקבל התאמות לבחינות בגרות, מי מוסמך לאבחן לקויות למידה).

מתוך ההגדרות השונות ניתן לבודד שישה מרכיבים (החלוקה למרכיבים אלה היא חלוקה שלי ולא של רות קולקר).  הדבר המעניין הוא, שמרבית המרכיבים הללו היו ועודם נתונים במחלוקת!  מרכיבים שונים של ההגדרה נוספו או הורדו חליפות במשך השנים -  בהתאם להתקדמות המחקר, בהתאם לאילוצים תקציביים שהשפיעו על החקיקה, ובהתאם לדיסציפלינה או לקבוצת החוקרים שידה היתה על העליונה במחלוקת המדוברת באותו זמן. 

     אלה הם מרכיבי ההגדרה והמחלוקות הקשורות בהם:

• הסימפטום הנצפה: הנמכה בהישג (בקריאה/כתיבה/חשבון/דיבור/הקשבה): 
• האם נדרשת הנמכה בהישג ביחס לנורמה לגיל ולדרגת הכיתה?  או הנמכה של הילד ביחס לעצמו (באופן שילד יכול להיות מוגדר כלקוי למידה למרות שהוא בעל תפקוד תקין בתחומי ההישג ביחס לנורמה לגיל ולדרגת הכיתה)?  שנוי במחלוקת!
• ההגדרות השונות נותנות קריטריונים שונים לקביעה מהי הנמכה בהישג.
• הגורם הוא ביולוגי מוחי/נוירולוגי 
• האם יש צורך להוכיח, שההנמכה בהישג נובעת מהפרעות פנימיות-אינדיבידואליות במערכת העצבים המרכזית/הפרעות בתהליכים פסיכולוגים/הנמכה מובהקת ביכולות קוגניטיביות מסוימות?  שנוי במחלוקת!
• גיל הופעת הבעיה
•  האם לקויות למידה יכולות להופיע בכל זמן במשך החיים?
•   או שיש לדרוש עבור ההגדרה, שהן תופענה בשנות החינוך הפורמלי?
•  ספציפיות  
• האם לקות למידה היא תופעה ספציפית ומוגבלת, הפוגמת בחלק קטן מתחומי התפקוד של הילד ולא במרביתם?
• או שהיא תופעה רחבת היקף?  שנוי במחלוקת!
• מנת המשכל הכללית
• מעל לרמת פיגור שכלי, האם נדרש פער בין הנמכה בהישגים בקריאה/כתיבה/חשבון לבין ציון IQ תואם גיל, כדי לקבוע לקות למידה? שנוי במחלוקת!  אם כי הכף נוטה בשנים האחרונות לא לדרוש קריטריון זה.
• אם כן, מהו גודל הפער הנדרש?
• כשנדרש פער, בדרך כלל מופיע בהגדרה גם קריטריון הספציפיות, כי הפער רומז על כך שמרבית תפקודיו של הילד תקינים, כלומר שהתופעה ספציפית ואינה רחבת היקף. 
• גורמי הדרה  EXCLUSION:
• מהם גורמי ההדרה?  בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה סביב גורמי ההדרה הבאים:  פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית, הבדלים תרבותיים, הגירה או הוראה לא מתאימה או לא מספקת.   
• כיצד נוכיח שהסימפטומים אינם נובעים מגורמי הדרה?

מצב זה, בו כל כך הרבה מרכיבים מהותיים של התופעה נתונים במחלוקת, מעיד אולי על אופיה המורכב של התופעה, המאגדת היבטים תרבותיים חברתיים עם ידע קוגניטיבי ודידקטי. 

 לו היו לנו דרכים קלות ופשוטות לקשור בין הנמכות ספציפיות בהישג לבין סמנים נוירולוגים קוגניטיבים ספציפיים, ניתן היה אולי להגיע בקלות רבה יותר להגדרה מוסכמת.  הגדרה כזו יכולה כשלעצמה לתרום להתקדמות המחקר העוסק בקשר בין סמנים נוירולוגים קוגניטיבים לבין הנמכות בתחומי ההישג.