האם ניתן לדבר על תכונות אישיות בגיל הגן ולמדוד אותן? והאם יש הבדל בינן לבין מאפייני טמפרמנט?

  

פוסט זה מציג שאלון שבנו GRIST AND McCORD כדי לבדוק את חמש התכונות הגדולות בגיל הרך.  כדי להבין את הפוסט טוב יותר כדאי לקרוא את הפוסט הקודם, "מודל חמש התכונות הגדולות".

מחקר חמש התכונות הגדולות החל עוד בשנות השלושים של המאה העשרים.  אך בשנות הששים והשבעים שדה מחקר זה התקשה מאד להתקדם בשל מתקפה אידאולוגית חריפה.  חוקרים מסויימים טענו שהוא מבוסס על אשליות הקיימות בראשם של חוקרי אישיות והנבדקים שלהם בלבד.   בהשראת הביהויוריזם הרדיקלי  התפרסמו מחקרים שהראו שלסביבה יש השפעה עצומה על ההתנהגות.  חוקרים שהתלהבו מהגישה הסביבתית התעלמו ממרבית העדויות המחקריות, ומכך שמשתנים סביבתיים יכולים להסביר רק חלק לא גדול מהשונות בהתנהגות     (DIGMAN, 1990 ).

כך התפתחה תפיסה על פיה האישיות נרכשת בהדרגה באמצעות התנסות (אינטראקציה של האדם עם הסביבה), והיא יותר תוצר של הסביבה מאשר של הטבע, יותר נלמדת מאשר מולדת.  גישה זו היתה מונעת מהרצון ומהתקווה לראות את האדם כתוצר של החברה ולא של הגנטיקה.  כתוצאה מרצון לא מציאותי זה, נגרם חוסר רצף וקטיעה בתפיסה של התפתחות האישיות מהילדות המוקדמת אל ההתבגרות והבגרות:  ילדים צעירים תוארו במונחים של "טמפרמנט" מולד.  האישיות של מתבגרים ומבוגרים נתפסה כמכלול של מאפיינים נרכשים כמו ערכים אמונות ועמדות הדורשים תפקוד קוגניטיבי בשל יותר משל ילד צעיר.  הטמפרמנט והאישיות לא נתפסו כקשורים זה לזה.  כאשר הילד גדל, מאפייני הטמפרמנט נעלמו כביכול, ומאפייני האישיות התפתחות כתוצאה של השפעות סביבתיות.

בשנים האחרונות, עם היחלשות תפיסות כאלה הרואות את האדם כלוח חלק, ההבחנה בין טמפרמנט לתכונות אישיות הולכת ומיטשטשת.  חוקרי טמפרמנט מתארים אותו כתהליך דינמי ומשתנה שמתחיל בילדות ונמשך עד לבגרות, וכולל סט של תכונות שרובן מולדות, הבאות לידי ביטוי בתנאי סביבה מסוימים.  הטמפרמנט מושפע מתורשה, בשלות והתנסות, והוא קשור להבדלים בינאישיים במוטיוציה ובקשב. יש מאפייני טמפרמנט שאינם קיימים בלידה אבל מופיעים מאוחר יותר בילדות.  בעוד שהטמפרמנט יציב במידה רבה, קיימת גם השתנות עם ההתפתחות ובתגובה להתנסות.  יחסים בינאישיים וחוויות חיים נמצאים באינטראקציה עם הטמפרמנט ומעצבים ביחד עם הטמפרמנט את תכונות האישיות.   תכונות טמפרמנטליות ספציפיות נוטות להתפתח לתכונות אישיות קשורות להן.  למשל רמה גבוהה של פעילות (טמפרמנט) עשויה להתפתח לתכונת אישיות של החצנה.  (GRIST AND McCORD, 2010). 

במחקר רב תרבותי (Kohnstamm, Halverson, Mervielde, and Havill (1998 ראיינו הורים של ילדים בגילאי 2 עד 13, משבע מדינות שונות.  במדגמים מסויימים הם פשוט ביקשו מההורים לספר להם על הילדים שלהם.  במדגמים אחרים הם הזכירו את המלה "אישיות" וביקשו מההורים לספר מה מאפיין את הילד שלהם.  הם קודדו את התשובות של ההורים לפי חמש התכונות הגדולות וגם לפי קטגוריות אחרות (למשל, עצמאות ובשלות ביחס לגיל), ובסך הכל לפי 14 קטגוריות.  מספר התיאורים נע בין  2184  תיאורים של ילדים אמריקנים ועד ל -  9744 תיאורים של ילדים יוונים.  הסתבר שהקטגוריות העיקריות שבלטו בתיאורים היו חמש התכונות הגדולות ומימד העצמאות.   כלומר, חמש התכונות הגדולות מופיעות בתיאורים של הורים את ילדיהם החל מגיל שנתיים, ובתרבויות רבות.  העדויות המצטברות לכך שחמש התכונות הגדולות הן נטיות בסיסיות שקיימות בגיל צעיר מאד, גורמות לטשטוש ההבחנה בינן לבין מאפיינים של טמפרמנט.   

חוקרים מבחינים בשלושה מימדים רחבים של טמפרמנט:  רמת פעילות, רגש שלילי ושליטה מאומצת. 

רמת פעילות, או החצנה (במונחים של חמש התכונות הגדולות), היא הרצון של ילדים לחום ולקירבה עם אחרים, התגובה הרגשית שלהם לגירויים ולחידושים, מהירות התגובה שלהם ורמת הפעילות המוטורית הגסה שלהם.  

 רגש שלילי הוא התדירות והעוצמה של תגובות של פחד, תדירות הופעת רגש שלילי הקשור לתסכול, מידת המצוקה הנובעת מגירויים חיצונים, מידת הנטיה לעצב ולמצב רוח רע, והיכולת להתאושש ממצבים רגשיים שליליים כאלה.  זה קרוב לתיאור של תכונת היציבות הרגשית במונחים של חמש התכונות הגדולות.

שליטה מאומצת היא היכולת למקד את הקשב, לשלוט בדחפים או לדכא אותם, וליהנות מגירויים בעוצמה נמוכה.  זה קרוב לתיאור של תכונת המצפוניות במונחים של חמש התכונות הגדולות.

GRIST AND McCORD בדקו את הקשר בין טמפרמנט לבין חמש התכונות הגדולות אצל ילדי גן.  במחקרם השתתפו 122 ילדי גן מרקע סוציואקונומי מגוון בצפון קרוליינה.  גילם הממוצע של הילדים היה 4.  חצי מהילדים היו בנים וחצי בנות.  90 מהילדים היו לבנים והשאר מקבוצות אתניות אחרות.  החוקרים חיברו שאלון שבודק את חמש התכונות הגדולות בגיל הרך.  הנה קישור לתרגום של השאלון לעברית.  בשאלון יש  90 פריטים, 18 לכל אחת מחמש התכונות הגדולות.  ממלא השאלון מדרג את הילד על כל פריט על סולם בן חמש דרגות.  לאחר מכן סוכמים את הפריטים השייכים לכל תכונה ומחשבים את הממוצע של הילד באותה תכונה (פריטים מסומנים במינוס מצויננים הפוך).

הגננות מילאו שאלון זה וכן שאלון הבודק היבטים של טמפרמנט ((Rothbart Childhood Behaviour Questionnaire—very short form (CBQ) 

מה היו התוצאות?

רמת פעילות (טמפרמנט) נמצאה במתאם חזק וחיובי (0.59) עם תכונת ההחצנה (חמש התכונות הגדולות), ובמתאם שלילי פחות חזק אבל עדיין משמעותי עם התכונות נעימות ומצפוניות (מודל חמש התכונות הגדולות). 

רגש שלילי (טמפרמנט) נמצא במתאם חיובי וגבוה (0.65) עם תכונת היציבות הרגשית (חמש התכונות הגדולות) ובמתאם שלילי (0.44-) עם תכונת הנעימות (חמש התכונות הגדולות).

שליטה מאומצת (טמפרמנט) נמצאה במתאם חזק וחיובי (0.54) עם תכונת המצפוניות (חמש התכונות הגדולות).   

לאור הממצאים חוקרים אלה טוענים לחפיפה בין מודל של טמפרמנט לבין מודל של חמש התכונות הגדולות, מה שמוביל אותם לטעון שאין טעם בהפרדה בין שני המודלים, ושמוטב לחתור להמשגה אחת שתתאר הבדלים בינאישיים החל מגיל הגן ועד לבגרות.     

המהימנות של מדדי חמש התכונות הגדולות בשאלון שבנו GRIST AND McCORD היתה סבירה עד טובה(0.7-0.88) לכל התכונות למעט תכונת הפתיחות שמהימנותה היתה נמוכה.  כדי לשפר את המהימנות של תכונת הפתיחות וגם של התכונות האחרות קיצרו החוקרים את השאלון לשאלון בן 35 פריטים.  אך לצערנו הרב הנורמות שהם פרסמו מתאימות לשאלון המקורי, בן 90 הפריטים, ולא לשאלון המקוצר.  מעניין לנסות להשתמש בשאלון (אני חושבת שניתן להשתמש בו בשל האופי האוניברסלי, הרב תרבותי, של חמש התכונות הגדולות) אך רצוי לא לציינן את הפריטים הבודקים את תכונת הפתיחות. 

כיום, טוענים Scheck וחבריו, אין מחלוקת בין החוקרים על כך שניתן למדוד את חמש התכונות הגדולות אצל ילדים.  המחלוקת היא בשאלה אם התכונות הללו הן יציבות מעבר לזמן.  קיימת אי הסכמה בין חוקרים לגבי יציבותן של תכונות האישיות לאורך החיים, ובמיוחד במהלך הילדות וגיל ההתבגרות.  נתונים אמפירים תומכים בשני הצדדים של הויכוח.  

Costa and McCrae (1994), חוקרים בולטים בתחום, מצאו שהאישיות מתייצבת בסביבות גיל שלושים וטוענים שהיא נשארת יציבה במהלך הבגרות.  גם חוקרים אחרים טוענים שלפני גיל שלושים שינויים התפתחותיים גורמים לשינויים באישיות ומאפייני האישיות אינם יציבים  (Scheck et al, 2010 ).  מחקרי אורך מצאו שנעימות ומצפוניות נוטות לעלות עם הגיל, ושמתבגרים ומבוגרים צעירים מגלים אי יציבות רגשית, פתיחות להתנסויות והחצנה גבוהים יותר מאשר מבוגרים.     אבל במחקרים אחרים נמצאה רציפות מפתיעה באישיות בין הילדות המוקדמת לגיל ההתבגרות.  קיימים ממצאים המצביעים על כך  שתכונות בגיל שלוש מנבאות תכונות אישיות, בגילאי 18 ו – 26 (Scheck et al, 2010 ).  

Scheck, A. M., Malesky Jr, L. A., Grist, C. L., & McCord, D. M. (2010). Personality in preschool aged children: Preliminary psychometrics of the M5-PS. AMERICAN JOURNAL OF PSYCHOLOGICAL RESEARCH.

Grist, C. L., Socha, A., & McCord, D. M. (2012). The M5–PS–35: A Five-Factor Personality Questionnaire for Preschool Children. Journal of personality assessment, 94(3), 287-295.‏

http://educ.jmu.edu/~sochaab/index_files/Articles/The_M5-PS-35.pdf

כאן מופיע השאלון ללא נורמות.

Grist, C. L., & McCord, D. M. (2010).  Individual Differences in Preschool Children: Temperament or Personality? Infant and Child Development, 19(3), 264-274.

https://pdfs.semanticscholar.org/8477/f410d90081a9b3cdbd60d9f6fff7dbb65bd5.pdf

כאן יש נורמות לשאלון, אך השאלון עצמו אינו מופיע.

‏Digman, J. M. (1990). Personality structure: Emergence of the five-factor model. Annual review of psychology, 41(1), 417-440.‏  http://orientation.uchicagolawandecon.org/readings/Digman%20on%20Five%20Factor%20Model.pdf