למידה באמצעות מפות מושגים

  

Cañas, A. J., & Novak, J. D. (2010). The theory underlying concept maps and how to construct and use them. Práxis Educativa, 5(1), 9-29.‏http://eprint.ihmc.us/5/2/TheoryUnderlyingConceptMaps.pdf

מדי פעם מופנים אלינו תלמידים עם תלונה שהם מתקשים לזכור את החומר הנלמד.

אחת הסיבות לכך יכולה להיות, שהחומר הנלמד אינו מאורגן אצלם במאגר הידע בצורה ברורה.  בדרך כלל הסיבה היא חוסר הבנה מעמיקה וטובה של החומר.  החוקרים קניאס ונובאק מציעים עבודה באמצעות מפת מושגים כדרך ללמוד ולארגן את הידע באופן שיוביל להבנה מעמיקה שלו.

ניסיתי ליישם את השיטה הזו ולבנות מפת מושגים לנושא "כשירות תרבותית בדיאגנוסטיקה" (מה פסיכולוג צריך לדעת כשהוא בודק ילדים מרקע תרבותי ולשוני שונה).  תהליך בניית המפה היה מעניין ואכן הרגשתי שאני לומדת באמצעותו.  התהליך לקח זמן רב (אולי שלוש שעות) כי דרש חשיבה על המושגים השונים ועל הקשרים ביניהם.  מפת המושגים שיצרתי מופיעה בסוף הפוסט הזה.

מפות מושגים הן כלים גראפיים לאירגון וייצוג ידע.  הן כוללות מושגים (בדרך כלל מלים, מלות מפתח), המופיעים בתוך עיגול או מלבן, וקשרים בין מושגים, המיוצגים על ידי קו שמחבר בין שני מושגים.  מלים או ביטויים על הקו המחבר מציינות את אופי הקשר בין שני המושגים.   

מפת מושגים מייצגת את מבנה הידע שיש לאדם.  לכן מפת מושגים בנושא מסויים עוזרת לנו לדעת כיצד נראה מבנה הידע הקיים של הילד באותו נושא, וכיצד הוא משתנה כתוצאה מתהליך למידה.  כאשר הילד בונה מפת מושגים, תהליך זה עצמו משנה את מבנה הידע.  

למפות מושגים יש בדרך כלל מבנה היררכי, כאשר המושגים הכוללים והכלליים ביותר מופיעים בראש המפה, והמושגים הספציפים יותר, הפחות כלליים מסודרים באופן היררכי מתחתם. 

כיצד יוצרים מפת מושגים?

       א.  כדאי ליצור את המפות הראשונות בתחומי ידע בהם יוצר המפה שולט. 

      ב.        כדאי ליצור שאלת מיקוד, שאלה שמבטאת באופן בהיר את הבעיה או הנושא שמפת המושגים צריכה לעזור לפתור.  הצעד הראשון ללמוד על משהו הוא לשאול את השאלות הנכונות.   בהמשך, כדאי לבדוק אם מפת המושגים משיבה על השאלה ולא רק ממפה את עולם התוכן של אותו תחום.

     ג.         השלב הבא הוא לזהות את מושגי המפתח השייכים לתחום.  בדרך כלל 15 עד 25 מושגים יספיקו.  לא כדאי לעבוד עם מעט מדי מושגים (4-5 בלבד).  יש להכין רשימה של המושגים, ואז לארגן אותם לפי סדר חשיבות מהכללי ביותר לספציפי ביותר.  ארגון זה עוזר להתחיל בתהליך של יצירת מפת המושגים.  רשימת המושגים נקראת "מגרש חניה".  המושגים חונים במגרש החניה עד שהם מוצאים את מקומם במפת המושגים.  ייתכן שחלק מהמושגים יישארו במגרש החניה, אם בונה המפה יחשוב שקשה לקשר אותם בצורה טובה עם מושגים אחרים במפה.

כאשר לתלמידים אין מסגרת המשגתית טובה של החומר, הם מתקשים לזהות את המושגים החשובים בו.  במצב כזה תלמידים תופסים את החומר הנלמד כמערבולת של עובדות, תאריכים ושמות.  מערבולת או בליל כזה בדרך כלל גם נתפס כמשעמם, והתלמידים נוטים להרגיש שהם יתקשו להתגבר ולהשתלט על כמות המידע. 

כאשר תלמידים מתקשים לזהות את מושגי המפתח בחומר הנלמד, אפשר לתת להם רשימת מושגים, ואז המשימה העיקרית שלהם היא למקם את המושגים במפה ולמצוא את הקשרים ביניהם.  זו המשימה המורכבת ביותר ביצירת מפת מושגים.  תהליך יצירת המפה עוזר לתלמידים לארגן את הידע ולרכוש תחושת שליטה בחומר.  לאחר יצירת מפת מושגים, הידע לא יתפס עוד כמערבולת. 

     ד.        לאחר עריכת רשימה של מושגי מפתח מאורגנים לפי דרגת חשיבות, מתחילים לארגן את המושגים המרכזיים על המפה, ולחפש קישורים וקישורים צולבים ביניהם.  קישורים צולבים מקשרים בין מושגים הנמצאים בחלקים שונים או בתחומים שונים של ידע על המפה.  הקישורים הצולבים עוזרים להראות כיצד תחומי הידע קשורים זה לזה.  קישורים צולבים עוזרים (גם למומחים בתחום) ליצור ידע חדש, כי הם דורשים לעתים קרובות קפיצות יצירתיות בהמשגה.   לפי NOVAK, יצירת ידע חדש אינה אלא רמה גבוהה יחסית של למידה משמעותית אותה יכולים להשיג אנשים שיש להם מבנה ידע מאורגן היטב בתחום מסויים, וגם מחוייבות רגשית עמוקה להתמיד בחיפוש אחר משמעויות חדשות. 

כאשר תלמידים אינם מבינים היטב את הקשרים בין המושגים או את משמעות המושגים עצמם, הם יתקשו להוסיף מלות קישור לקווים המחברים בין המושגים במפה.  תהליך הקישור וחיפוש אחר מלות הקישור יעזרו להבהיר את המושגים ואת הקשרים ביניהם.

     ה.        מכיוון שבעצם כל המושגים קשורים זה לזה, חשוב להיות סלקטיבים בזיהוי קשרים צולבים וקשרים רגילים בין מושגים ולהיות מדוייקים ככל האפשר בזיהוי מלים מקשרות שמחברות בין מושגים.  התלמידים חייבים לבחור לזהות את הקשרים הצולבים החזקים ביותר והשימושיים ביותר.  זה תהליך של הערכה וסינתזה של ידע – תהליך פלואידי.     

     ו.         כדאי להימנע ממשפטים בתוך המלבנים.  כלומר, לא להשתמש במשפטים כבמושגים.  כאשר מופיע משפט במקום מושג, זה בדרך כלל סימן לכך שניתן לבנות מאותו משפט תת חלק שלם במפה.

     ז.         מפות הנראות כמו שרשרת מושגים (כאשר בין כל שני מושגים מקשר קו אחד בלבד) מצביעות על הבנה לא מספקת של החומר הנלמד.

     ח.        מפת מושגים לעולם אינה גמורה.  לאחר בניית מפה ראשונית, תמיד נשנה אותה.  אפשר יהיה להוסיף מושגים.  מפות טובות בדרך כלל מתקבלות לאחר שלוש עריכות ויותר. 

אחד השימושים למפות מושגים הוא להבין את הידע הנסתר של מומחים.  מומחים יודעים דברים רבים שהם לעתים קרובות לא יכולים להסביר היטב לאחרים, בדרך כלל משום שלא המשיגו אותם לעצמם.  הידע הנסתר הזה נרכש במהלך שנים של נסיון.  הכנת מפת מושגים מאפשרת למומחה לחשוב מחדש על הידע שלו, להמשיג אותו, לבנות אותו מחדש וכך להפוך ידע נסתר לידע גלוי.

הנה מפת המושגים שיצרתי בתשובה לשאלה:  מה חשוב לדעת בנושא כשירות תרבותית בדיאגנוסטיקה?  (לחצו על המפה כדי להגדיל אותה).