הקשר בין חמש התכונות הגדולות לבעיות שונות של בנים מתבגרים

John, O. P., Caspi, A., Robins, R. W., Moffitt, T. E., & Stouthamer‐Loeber, M. (1994). The “little five”: Exploring the nomological network of the five‐factor model of personality in adolescent boys. Child development, 65(1), 160-178.‏

זהו מחקר חשוב מאד אותו ערכו בין השאר זוג חוקרים מובילים ועטורי פרסים בתחום האישיות (אבשלום כספי, חוקר ממוצא ישראלי, ובת זוגו טרי מופיט).

Moffitt and Caspi

מאז ומתמיד חוקרים ופסיכולוגים חיפשו מודל או מערכת סיווג שיגדירו את המימדים העיקריים של האישיות, ויהוו מודל אינטגרטיבי לאישיות.  חוקרים ופסיכולוגים ניצבים בפני כמות מבלבלת של מדדים וסקאלות של אישיות מהם הם צריכים לבחור.  לעתים מדדים בעלי אותו שם מודדים מושגים שונים, ומדדים בעלי שמות שונים מודדים מושגים שיש ביניהם חפיפה משמעותית.  כל עוד כל פסיכולוג וכל חוקר משתמש בכלים הדיאגנוסטים החביבים עליו, קשה ליצור אינטגרציה בין ממצאים אמפיריים שונים. 

אחד היתרונות של מודל חמש התכונות הגדולות הוא שהמימדים של חמש התכונות הגדולות אינם תלויים בכלי מדידה כזה או אחר.  כלומר, ניתן למדוד אותם בכלים שונים.  כך סיווגי האישיות לפי חמש התכונות הגדולות עשויים לסייע לצבור ממצאים מעבר לכלי מדידה ליצור מהם תיאוריה אינטגרטיבית. 

במחקר זה בדקו ג'ון, כספי, מופיט וחבריהם את חמש התכונות הגדולות אצל נערים וניסו למצוא קשרים בין פרופיל חמש התכונות הגדולות שלהם לבין מדדים התנהגותיים שונים. 

המחקר התחיל כאשר בני הנוער היו בני עשר ולמדו בכיתה ד'.  החוקרים איתרו בנים בסיכון לעבריינות ולהתנהגות פושעת, באמצעות ראיון ושאלון למורה.  בנים שקיבלו בראיון ובשאלון ציון סיכון גבוה (ב – 30% העליונים) השתתפו בקבוצת המחקר, ובנים שקיבלו ציון סיכון נמוך היו בקבוצת ביקורת. 

בגיל 12-13 הוזמנו הילדים לשלב השני של המחקר.  בשלב זה השתתפו 350 ילדים בכל קבוצה.  כחצי מהם היו שחורים וחצי מקבוצות אתניות אחרות.  כ -  40% חיו במשפחה חד הורית.  לכ – 40% מהבנים היה אבא ביולוגי שחי איתם בבית.  כ -  20% מהאמהות או האמהות החורגות לא סיימו תיכון וכ – 5% מהן סיימו תואר ראשון.  כ -   10% מהאבות לא סיימו תיכון וכ – 5% מהם סיימו תואר ראשון.    

הילדים מילאו שני שאלוני דיווח עצמי על מעורבותם בפעולות עברייניות ובשימוש בסמים.    כל ילד נבדק גם במבחן WISCR מקוצר (הועבר כל פריט שני בכל תת מבחן).  רמת המשכל שהתקבלה במדגם היתה עם ממוצע 100 וסטית תקן 15 (כפי שאמור להיות).

האמהות סיווגו את ילדיהן על שאלון CCQ.   California Child Q-Set (CCQ; Block & Block, 1980).  שאלון זה מכיל מאה תיאורים של התנהגויות אותם יש לסווג על סולם של תשע דרגות.  התיאורים כתובים בשפה לא מקצועית כדי שאנשים קרובים לילד יוכלו להבין אותם.

הנה מספר פריטים לדוגמה:

פריטים שבודקים מוחצנות:

הוא מראה את המחשבות והרגשות שלו בדרך שבה הוא נראה ומתנהג, אבל לא מדבר הרבה על מה שהוא חושב ועל איך שהוא מרגיש.   

הוא אנרגטי ומלא חיים.

יש לו קצב מהיר.  הוא מתנועע ומגיב לדברים במהירות.

הוא ילד פטפטן.  הוא מדבר הרבה.

פריטים שבודקים נעימות:

הוא מתחשב באחרים. 

יש לו חברים טובים וקרובים.

הוא ילד חם ומגיב בטוב לב לאחרים.

רוב המבוגרים אוהבים אותו.

פריטים שבודקים מצפוניות:

הוא מוצא דרכים לעשות דברים ולסיים אותם.

הוא נחוש במה שהוא עושה.  הוא לא מוותר בקלות.

הוא מסודר בלבושו ובהתנהגותו.

הוא מקשיב היטב ויכול להתרכז בדברים.

פריטים שבודקים יציבות רגשית:

הוא עצבני ומפוחד.

במצבי לחץ הוא קופא או ממשיך לעשות אותו דבר שוב ושוב.

הוא יכול להתאושש לאחר חוויה מלחיצה או רעה.

הוא נוטה להתפרק במצבי לחץ.  מצב קשה יכול לערער אותו.

פריטים שבודקים פתיחות להתנסויות:

הוא סקרן ואוהב לחקור את הסביבה שלו, ללמוד ולחוות דברים חדשים. 

הוא חולם בהקיץ.  לעתים קרובות הוא הולך לאיבוד במחשבות או בעולם של פנטזיה. 

הוא בדרך כלל שקוע במה שהוא עושה.

הוא רואה דברים באופן יצירתי.  הוא חושב, עובד או משחק באופן יצירתי מאד.

(כל הפריטים מופיעים במאמר ומעניין להתסכל בהם).

לאחר שהאמהות מילאו את שאלון ה – CCQ, החוקרים סיווגו את הפריטים ב- CCQ לפי חמש התכונות הגדולות.  כך הם קיבלו שאלון מקוצר, בן 55 פריטים, שבודק את חמש התכונות הגדולות (ועוד שתי תכונות עליהן אסביר בהמשך).  מדדי המהימנות של השאלון שנוצר היו 0.73 למוחצנות, 0.83 לנעימות, 0.78 למצפוניות, 0.71  ליציבות רגשית ו – 0.53 לפתיחות (כלומר, סקאלת הפתיחות לא מהימנה ולשאר הסקאלות יש מהימנות סבירה).   

המורים של המתבגרים מילאו את שאלון אכנבך לדיווח מורה ודירגו את ההישגים של הנערים בקריאה, כתיבה, איות ומתמטיקה.

 את הממצאים העיקריים שהתקבלו אציג בטבלה:

	פתיחות	מצפוניות	מוחצנות	נעימות	יציבות רגשית
עבריינות	קשר שלילי:  נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו נמוכים בכחצי סטית תקן בפתיחות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות אלה.	קשר שלילי: נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו נמוכים ביותר משלושת רבעי סטית תקן במצפוניות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות עברייניות בכלל או שביצעו מעט.	קשר חיובי: נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו גבוהים בכחצי סטית תקן במוחצנות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות אלה.	קשר שלילי: נערים שביצעו התנהגויות עברייניות חמורות היו נמוכים ביותר משלושת רבעי סטית תקן בנעימות מאשר נערים שלא ביצעו התנהגויות עברייניות בכלל
הישגים לימודיים	קשר חיובי: נערים גבוהים יותר בפתיחות להתנסויות  ביצעו טוב יותר בבית הספר מאשר נערים נמוכים יותר בפתיחות.	קשר חיובי:  קשר חיובי בין ממוצע ציונים בתיכון לבין דירוגי מורים של המצפוניות של התיכוניסטים כאשר היו ילדים Digman (1989) מתאמים חיוביים (0.2) בין מצפוניות לבין דיווחי מורים על ביצועים בלימודים.
רמת משכל כללית	קשר חיובי:  מתאם של 0.39 בין פתיחות לבין רמת המשכל הכללית ב – WISCR  אצל מתבגרים בנים.
"בעיות החצנה" (אכנבך): תוקפנות, גניבה, שקרים, חוסר קשב, אימפול – סיביות והיפר - אקטיביות		קשר שלילי: נערים עם בעיות החצנה (באכנבך) היו נמוכים בתכונת המצפוניות לעומת נערים ללא בעיות החצנה.	קשר חיובי: נערים עם בעיות החצנה (באכנבך) היו גבוהים בתכונת המוחצנות לעומת נערים ללא בעיות החצנה.	קשר שלילי: נערים עם בעיות החצנה (באכנבך) היו נמוכים בתכונת הנעימות לעומת נערים ללא בעיות החצנה.
"בעיות הפנמה" (אכנבך): חרדה, תלונות סומטיות ובדידות חברתית.		קשר שלילי: נערים עם בעיות הפנמה (במבחן אכנבך) הם בעלי מצפוניות נמוכה יותר מאשר נערים ללא בעיות הפנמה.			קשר שלילי: נערים עם בעיות הפנמה (במבחן אכנבך) הם בעלי יציבות רגשית נמוכה יותר מאשר נערים ללא בעיות הפנמה.

מהטבלה עולה, שנוער בעל נטיה לעבריינות ובעיות החצנה (כפי שמוגדרות במבחן אכנבך: תוקפנות, גניבה ושקרים, חוסר קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות) מתאפיין בדפוס של נעימות נמוכה, מצפוניות נמוכה ומוחצנות גבוהה.

נוער בעל נטיה לבעיות הפנמה (כפי שמוגדרות במבחן אכנבך: חרדה, תלונות סומטיות ובדידות חברתית) מתאפיין ביציבות רגשית נמוכה ובמצפוניות נמוכה. 

 תכונת המצפוניות ותכונת הפתיחות תורמות להצלחה בלימודים.  נערים גבוהים בתכונת הפתיחות הם סקרנים לגבי רעיונות ומתעניינים להכיר דברים חדשים.  תכונת הפתיחות תורמת גם לרמת המשכל הכללית.  ייתכן שנערים גבוהים בפתיחות צוברים ידע מגובש והתנסויות שונות שתורמות להצלחה גבוהה יותר במבחן WISCR. 

בניתוח גורמים שביצעו החוקרים על שאלון CCQ הם מצאו, שמודל של שבעה גורמים מסביר את הממצאים טוב יותר ממודל של חמישה גורמים.   נמצאו גורמים של פתיחות, מצפוניות, ונעימות.  גורם היציבות הרגשית יוצג אצל הבנים המתבגרים באמצעות שני גורמים:  חרדה ועצבנות IRRITABILITY)).  גורם החרדה אופיין בחרדה, דאגה, אשמה ודימוי עצמי נמוך.  גורם העצבנות כלל התנהגויות לא תואמות גיל כמו התקפות זעם, יללות, זעף, רגישות גבוהה מדי להצקות, ועצבנות.  שני גורמים אלה (חרדה ועצבנות) עשויים לשקף הבחנה בין שני היבטים של רגש שלילי המכונים במודלים של טמפרמנט "מצוקה ופחד" ו"מצוקה ועצבנות".  גורם המוחצנות יוצג אצל הבנים המתבגרים על ידי שני גורמים:  חברותיות ופעילות חיובית (אנרגיה גבוהה, רמה גבוהה  של פעילות ונוכחות חברתית).  חוקרי טמפרמנט טוענים שחברותיות ורמת פעילות הן תכונות טמפרמנט נפרדות שמופיעות בגיל צעיר.  

ככל הנראה חרדה ועצבנות הולכים ומתמזגים במהלך גיל ההתבגרות והופכים לגורם היציבות הרגשית, וחברותיות ופעילות חיובית הולכים ומתמזגים במהלך גיל ההתבגרות והופכים לגורם  המוחצנות.  בגיל ההתבגרות המוקדם, פעילות פיסית וספורט משחקים תפקיד מרכזי בקשרים החברתיים.  ייתכן שגורם המוחצנות עשוי להתבטא בגיל הזה בחלקו באמצעות פעילות ספורטיבית חברתית.