ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Sunday, November 5, 2017

מה מחמיצים מבחני המשכל, לדעתו של קית' סטנוביץ'?


Keith Stanovich - E.L. Thorndike Career Achievement Award Speech (2013 APA Convention)

קית' סטנוביץ'  Keith E. Stanovich   , פסיכולוג חינוכי, הוא (על פי הויקיפדיה)  פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו.  תחומי המחקר שלו הם חשיבה רציונלית ופסיכולוגיה של הקריאה.  המחקר שלו בתחום הקריאה השפיע על התפיסה העכשווית של מהי קריאה ומה היא עושה למוח.  מאמרו על אפקט מתיו בחינוך צוטט מעל אלף פעמים בספרות המקצועית.  הוא חיבר מעל 175 מאמרים ומספר ספרים


    
סטנוביץ' נשא הרצאה זו לרגל קבלת פרס על שם ת'ורנדייק מהאגודה הפסיכולוגית האמריקנית ב – 2013. 

הרצאה זו מתחילה באקורד צורם במיוחד, אך שווה לצפות בה מכיוון שבהמשך סטנוביץ' מעלה טיעונים מעניינים. 

סטנוביץ' טוען בהרצאה זו שמבחני המשכל אינם בודקים כל מיני היבטים של חשיבה רציונלית, וכך אנשים יכולים להיות בעלי רמת משכל גבוהה אך חשיבה רציונלית נמוכה.  אני חוששת שהוא מדגים מצב כזה בעצמו, כאשר הוא פותח את ההרצאה בניתוח פליטות פה של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן.  סטנוביץ' טוען שהן מצדדיו והן מתנגדיו של בוש מופתעים מאד לשמוע שרמת המשכל שלו מוערכת כגבוהה...  כך פותח סטנוביץ' את הרצאתו באופן בלתי מקצועי ובלתי אתי בעליל.  ייתכן שהוא חיבר פתיחה זו ברגעים לא אופייניים של חשיבה לא רציונלית, כי אין ספק שגם לסטנוביץ' יש רמת משכל גבוהה...

נפנה לקטעים מתוך ההרצאה עצמה.  הערותי על הדברים מופיעות בצבע ירוק:

סטנוביץ מודה בכך שמבחני משכל הקיימים מנבאים ביצוע במספר כמעט בלתי מוגבל של משימות קוגניטיביות.  מבחני המשכל הם גם המנבאים הטובים ביותר של תפקוד מקצועי.  מבחני משכל מנבאים את הרמה התעסוקתית שהאדם ישיג ואת רמת הביצוע שלו בתוך המקצוע שבחר, ועושים זאת טוב יותר מכל מדד אחר של יכולת, תכונה או נטיה, וגם טוב יותר ממספר שנות הנסיון בעבודה.  המתאמים בין רמת הביצוע בעבודה לבין רמת המשכל הכללית גבוהים מאשר רוב המתאמים המצויים במחקר הפסיכולוגי.  רמת המשכל מנבאת הצלחה במגוון רב של מקצועות  - פקידותיים, צבאיים, תעשייתיים, אקדמים.  המתאם בין רמת המשכל הכללית לבין כל משימה קוגניטיבית הוא כה חזק, שחוקרים בודקים לגבי כל משימה אם היא תורמת להבנת הילד מעל ומעבר לרמת המשכל הכללית שלו.

הביקורת המושמעת על מבחני המשכל מתייחסת בדרך כלל לכך שמבחני המשכל לא בודקים אינטליגנציה רגשית, אמפטיה, כישורים בינאישים ותחומים נוספים שהם לא קוגניטיבים.  סטנוביץ' מאתגר את מבחני המשכל מזוית אחרת:  הוא טוען שהם אינם בודקים חלק מהכישורים הקוגניטיבים.

לדעת סטנוביץ', מבחני משכל אינם בודקים נטיה לחשיבה רציונלית והגיון בריא.  אך זה לא בדיוק נכון לדעתי.  ילד שישיב לשאלות מסוימות באופן אסוציאטיבי לגמרי, או יתן תשובה לא רציונלית לגמרי, לא יקבל ניקוד על כך.  הילד צריך גם לדעת ולחוש – על פי ההגיון הבריא – באיזו רמת פירוט להשיב.  יש ילדים שמתקשים בכך ומשיבים תשובה כללית מדי או תשובה מפורטת מדי (שמושפעת לעתים קרובות גם מגורמים רגשיים). 

בעקבות כהנמן וטברסקי, סטנוביץ' אומר שכולנו נוטים לבצע טעויות בשיפוט ובקבלת החלטות, ושיש הבדלים בינאישיים בשיפוט ובקבלת החלטות בתנאי אי ודאות.  הבדלים אלה לא מוערכים במבחני המשכל. 
חשיבה רציונלית משמעותה אימוץ מטרות, נקיטה בפעולה המתאימה בהינתן המטרות, והחזקה באמונות/עמדות שעולות בקנה אחד עם הנתונים הקיימים.  מבחני המשכל אכן בודקים את היכולת להתמקד במטרה מיידית אל מול הסחה, אך הם לא מעריכים כלל אם יש לאדם נטיה ליצור עמדות רציונליות על סמך נתונים המוצגים בפניו. מבחני משכל אכן מודדים את היעילות שבה אדם יכול לעבד מידע שניתן לו, אבל הם לא מעריכים אם האדם יכול להעריך באופן ביקורתי את המידע הנאסף בסביבה הטבעית שלו. 

סטנוביץ' מונה מגוון של הטיות קוגניטיביות שאין מתאם בינן לבין רמת המשכל הכללית.  למשל, הטית ההשמטה (OMISSION BIAS) שהיא, על פי הויקיפדיה, הנטיה לשפוט פעולה שפוגעת באחרים כגרועה יותר, או כפחות מוסרית מאשר אי פעולה (חוסר נקיטה בפעולה כלשהיא) שמזיקה באותה מידה.   הטיה נוספת שאין מתאם בינה לבין רמת המשכל הכללית היא הטית האישור (CONFIRMATION BIAS),  שהיא, על פי הויקיפדיה, הנטיה לחפש, לפרש, להעדיף ולזכור מידע באופן שתומך ומאשש את האמונות הקודמות שיש לאדם.  אני חשה שבהטית האישור יש גורם רגשי מתווך, כלומר שזו איננה הטיה שנגרמת בשל כשלים בקוגניציה בלבד.

סטנוביץ' מרחיב את הדיבור על שתי הטיות:

בטחון יתר בידע:  אנשים חושבים שהם יודעים יותר מכפי שהם יודעים באמת.  הם חושבים שהם יכולים לעבד מידע חדש טוב יותר ומהר יותר מאחרים.  למשל, 75% מהנהגים שנדגמו בקנדה הודו שהם מדברים בטלפון, אוכלים, מתגלחים או מתאפרים במהלך הנהיגה.  אבל 75% מאותם אנשים אמרו שהם מזדעזעים כשהם רואים נהגים אחרים אוכלים או מדברים בטלפון.   

פחות משני אחוזים מתוך שמונה מאות אלף סטודנטים דירגו את עצמם כנמוכים מהממוצע ביכולת מנהיגות ביחס לחבריהם.  יותר מששים אחוזים מהסטודנטים דירגו את עצמם בעשרה האחוזים העליונים ביכולת שלהם להסתדר עם אחרים.  ההטיה הקוגניטיבית הזו מעידה על בריאות נפשית.  לו היינו נותנים לאנשים אלה ציון נמוך בחשיבה רציונלית היינו "מפספסים" משהו, כי דווקא מי שרואה את עצמו באופן רציונלי, רציונלי מדי, עלול להיות במצב נפשי טוב פחות מחבריו.

המתאם בין הטית בטחון היתר לבין רמת המשכל במדגמים של סטודנטים הוא קטן:  0.1-0.2.  סטנוביץ' אומר, שאנשים רבים בעלי רמת משכל גבוהה יהיו בעלי דפוס חשיבה לא רציונלי זה.  וטוב שכך.

חשיבה אסוציאטיבית אימפולסיבית:

ג'ק מסתכל על אן.  אן מסתכלת על ג'ורג'.  ג'ק נשוי אבל ג'ורג' לא.  האם אדם נשוי מסתכל על אדם לא נשוי?  1.  כן,    2.  לא.    3.  אי אפשר לדעת. 

רוב האנשים עונים 3  אבל התשובה הנכונה היא 1.

אם אן נשואה אז היא מסתכלת על ג'ורג'.  אם אן לא נשואה אז ג'ק מסתכל על אן. 

אנשים נוטים לעבר התשובה הקלה, התשובה הראשונה שעולה בדעתם.  אנשים, לדעת סטנוביץ', נוטים להיות "קמצנים קוגניטיבים" COGNITIVE MISERS.  תהליך העיבוד הקוגניטיבי שלהם הוא שטחי, והם נוטים לחפש אחר פתרון מהיר וקל. 

הקמצן הקוגניטיבי מושפע מאד מהקשר:

   1.כמה כאבי ראש היו לך בששת החדשים האחרונים?  2,5,15 וכו'  ______
    2.  כמה כאבי ראש היו לך בששת החדשים האחרונים?  1,2,3  וכו'_______

אנשים שמשיבים על השאלה הראשונה כותבים מספר גבוה יותר של כאבי ראש מאנשים שמשיבים על השאלה השניה.  זאת מכיוון שבשאלה הראשונה מוצג הקשר בו כמות כאבי הראש גבוהה יותר.   

דן אריאלי נותן דוגמה לכך שאנשים מעדיפים לקבל כרטיס מתנה ב – 10 דולר חינם, על פני כרטיס מתנה ב – 20 דולר תמורת 7 דולר.   

המתאם בין מרבית המדדים של חשיבה אסוציאטיבית אימפולסיבית לבין רמת המשכל אצל סטודנטים הוא נמוך: 0.2-0.35. 

סטנוביץ' טוען שחשיבה רציונלית היא מושג מקיף יותר מאשר מושג האינטליגנציה (אותו הוא מזהה עם יכולת פלואידית וידע מגובש בלבד).  בכך שמבחני המשכל אינם בודקים חשיבה רציונלית, הם מחמיצים תהליכים רבים.  סטנוביץ' וחבריו בונים בימים אלה מבחן שיבדוק RQ  - RATIONALITY QUOTIENT, ויורכב ממשימות כאלה, הבודקות הטיות קוגניטיביות.

מה שסטנוביץ' לא מתייחס אליו, ונראה לי חשוב, זה המתאם בין חשיבה רציונלית לבין הצלחה בלימודים, בעבודה ובתחומי חיים אחרים.  האם יש מתאם כזה?  האם מי שגבוה בחשיבה רציונלית יהיה חזק בלימודים? מוצלח יותר בעבודה?  יקבל החלטות בחיים באופן שיוביל לתוצאות טובות יותר?

האם מתאם כזה יהיה הרבה יותר גבוה מהמתאם של רמת המשכל הכללית עם הצלחה בלימודים ובעבודה?


חשיבה רציונלית נראית לי כהיבט של היכולת הפלואידית, ולא כהמשגה שיכולה להחליף את כל ההיבטים של המשכל.

No comments:

Post a Comment