הכוונה מן הסתם היא לציון תקן Z
של (1-), כלומר לציון שנמצא בדיוק סטית תקן אחת מתחת לממוצע (כמו ציון 7 בתת מבחן
בודד).
והתשובה שלי היא מפתיעה:
לעולם לא ניתקל במצב כזה!
איך זה יכול להיות?
מכיוון שנשתדל בכל כוחנו לא לפרש תת מבחן בודד. לכן, לא נהיה במצב בו אנו ניצבים לנוכח ציון 7 /
(1-) בתת מבחן בודד ושואלים את עצמנו: זה תפקוד ממוצע או נמוך מהממוצע? אנחנו עובדים עם מקבצים, ולכן תמיד נראה את ציון ה – 7 / (1-)
בחברת ציונים אחרים שבודקים את אותה יכולת רחבה.
אם שאר הציונים גבוהים מ – 7 / (1-), אז התפקוד של הילד ביכולת הרחבה הוא
ממוצע. אם שאר הציונים נמוכים מ – 7 /
(1-), אז התפקוד של הילד ביכולת הרחבה הוא נמוך מהממוצע.
אם שאר הציונים הם בדיוק 7 / (1-), אז התפקוד של הילד ביכולת הרחבה
הוא נמוך מהממוצע. למה?
כאשר ילד מקבל 7 בכל תת מבחן במבחן WISCR95,
מנת המשכל הכללית שלו על פי הנורמות המשולבות היא 80 – ולא 85. (נזכור, שמנת
המשכל הכללית מתפלגת עם ממוצע 100 וסטית תקן 15, כך שהציון 85 נמצא בדיוק סטית תקן
אחת מתחת לממוצע).
ציון 7 אחד בתוך מקבץ של ציונים גבוהים מ – 7 שבודקים אותה יכולת
רחבה יכול להתקבל באופן מקרי (בגלל עייפות של הילד בעת העברת אותו תת מבחן) או בשל
מאפיינים ייחודיים של אותו תת מבחן.
התפקוד הכללי של הילד באותה יכולת עדיין יהיה ממוצע.
אבל כאשר מתקבלים שניים, שלושה, ארבעה ציוני 7, זה כבר לא מקרי, אלא
מעיד על קושי.
איך מתייחסים לציונים קרובים
ל-(1-) כמו (0.9-)? ממוצע? מתחת לממוצע?
מכיוון שנקודת החתך שקבענו היא 7 / (1-), כל ציון גבוה מ – 7 / (1-),
גם אם הוא גבוה ממנו במעט, הוא ציון תקין.
אך שוב: אין לו משמעות כשהוא ניצב לבדו. אנחנו יכולים לפרש אותו רק בתוך
מקבץ.
ומעבר לכל זה, ראוי שנזכור: אנחנו לא עובדים בצורה טכנית. מסקנתנו הסופית לגבי תפקוד של ילד ביכולת רחבה תתבסס תמיד על אינטגרציה בין
ציוני המבחנים שבודקים אותה יכולת, ההתרשמות הקלינית שלנו מהתפקוד של הילד באותה
יכולת (התרשמות המתבססת הן על תפקודו במבחנים שבודקים אותה יכולת והן על תפקודו בהיבטים
של אותה יכולת שבאים לידי ביטוי בכלל ההתערבות הדיאגנוסטית), והמידע שקיבלנו על
התפקוד של הילד באותה יכולת מתוך הראיון עם הצוות החינוכי, ההורים והילד. אנחנו לא מסיקים מסקנות על סמך ציוני המבחנים בלבד.
No comments:
Post a Comment