ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Thursday, April 11, 2019

הרצאה מרתקת של פרופ' רועי כהן קדוש על אימון קוגניטיבי בתוספת גירוי מוחי והשפעתם המשותפת על למידה ועל היכולת הפלואידית


  

 העתיד כבר כאן!  פרופ' רועי כהן קדוש מאוניברסיטת אוקספורד, שהחל את דרכו במכללת אחוה, מדבר בהרצאה מעניינת זו על שילוב של אימון קוגניטיבי עם גירוי חשמלי למוח כדי לשפר למידה וחשיבה.    

הגירוי החשמלי -    TRANSCRANIAL ELECTRICAL STIMULATION גורם לאזור המגורה במוח להיות מעורר, עירני ופעיל יותר.  החוקרים משלבים את הגירוי עם משימה קוגניטיבית. 
למשל, הם מבקשים מנבדקים ללמוד לחשב פונקציה חשבונית מסוימת ומגרים אזורים במוח שקשורים לפעולה זו.  הגירוי המוחי משפר את תהליך הלמידה ביחס לקבוצת ביקורת שלא קיבלה גירוי מוחי.  גירוי מוחי משפר את הלמידה גם במשימות בהן נבדקים משננים עובדות חשבון, והשיפור מחזיק מעמד לאורך זמן.  הגירוי המוחי משפר את הלמידה של משימות קשות יותר מאשר של משימות קלות.  הגירוי המוחי עוזר יותר לאנשים מתקשים מאשר לאנשים שאינם מתקשים: כאשר אנשים מבצעים משימות חשבון מסוימות, פועלים מספר אזורים במוח בסינכרוניזציה.  הגירוי המוחי עוזר יותר ללמידת המשימה אצל אנשים שיש להם פחות סינכרוניזציה בין אזורים מוחיים אלה.
בסדרת ניסויים אחרת אימנו נבדקים בשלושה תפקודים ניהוליים עלפי המשגתה של Adele Diamond.  בהמשגתה של דיאמונד, התפקודים הניהוליים כוללים שלושה מרכיבים:  א.  אינהיביציה:  אינהיביציה התנהגותית – שליטה עצמית ועמידה בפיתוי, ואינהיביציה קוגניטיבית – שליטה בהסחה (פנימית וחיצונית) וחסימת תגובות אוטומטיות.  ב.  זיכרון עובד, המאפשר תכנון ומעקב אחר הביצוע.  ג.  גמישות מחשבתית, המאפשרת חשיבה על פתרונות חדשים ושינוי אסטרטגיה אם הדרך שנבחרה לא מובילה לתוצאות הרצויות.  

פרופ' כהן קדוש מציג את ההמשגה של אדל דיאמונד בדקה ה – 35 של ההרצאה (ובה ניתן גם לראות את הקשר בין התפקודים הניהוליים ליכולת הפלואידית, נושא עליו כתבתי בהרחבה כאן).  כהן קדוש ועמיתיו בנו משחק מחשב שנותן אימון קוגניטיבי לכל אחד מהמרכיבים של התפקודים הניהוליים לחוד.  לאחר מכן האימון משלב זוגות של מרכיבים ולבסוף את כל המרכיבים.  כל האימונים במחקר התבצעו תחת גירוי מוחי.  היכולת הפלואידית של הנבדקים נבדקה לפני האימון ולאחריו במדגם של 440 נבדקים.  ביחס לקבוצת ביקורת, האימון עזר לשפר את היכולת הפלואידית. 

במחקר שלישי שמוצג בהרצאה, אימנו החוקרים ששה ילדים עם דיסקלקוליה במשחק מחשב שמאמן את הילד לאמוד מיקום של מספר על ציר המספרים.  האימון התבצע תחת גירוי מוחי.  האימון שיפר את הביצוע של הילדים במשימה זו ביחס לקבוצת ביקורת.  



No comments:

Post a Comment