ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Monday, November 3, 2014

משלוש נקודות מבט תאורטיות, ועוד WISC4 פילוח מבחן

 .


Flanagan, D. P., Ortiz, S. O., Alfonso, V. C. & Dynda, A. (2014). Cognitive Assessment: Progress in Psychometric Theories, the Structure of Cognitive Tests, and Approaches to Test Interpretation. In D. Saklofske, V. Schwean, & C. Reynolds (Eds.), Oxford handbook of psychological assessment of children and adolescents. New York: Oxford University Press. http://static.squarespace.com/static/53f6762ae4b02e1724aa7c77/t/542e1e62e4b0bfd43274ee36/1412308578489/Flanagan_et_al_in_Saklofske.pdf

פרק זה של פלאנגן ועמיתיה סוקר את ההתפתחות של תאוריות על משכל ובמיוחד של הגישה הפסיכומטרית. כמו כן הוא סוקר את ההשתנות של מבחני המשכל בהתאם להתפתחויות התאורטיות.  הוא מתייחס גם לנסיונות העכשוויים למצוא חיבורים בין גישות פסיכומטריות לתאוריות קוגניטיביות.

יש בפרק התייחסות לקישורים בין יכולות קוגניטיביות לבין כישורי קריאה, כתיבה וחשבון. 

דבר אחד שלמדתי מקריאה של חומרים בנושא זה הוא, שממצאים על הקשר בין יכולות קוגניטיביות לבין קריאה, כתיבה וחשבון תלויים מאד במבחנים הספציפים בהם השתמשו כדי לבדוק את הקריאה, הכתיבה והחשבון ואת היכולות הקוגניטיביות.  לכן המסקנות של מחקרים כאלה לעתים קרובות מוגבלות למבחנים הספציפיים בהם נעשה שימוש.  אם למשל בודקים את הבנת הנקרא באמצעות מבחנים שלא דורשים הסקת מסקנות מטקסט, אין להתפלא על כך שלא מוצאים קשר בין הבנת הנקרא לבין היכולת הפלואידית.

לקראת סוף הפרק מוצגת גישת CROSS BATTERY ANALYSIS (XBA) שפיתחה פלאנגן ועמיתיה.  חוקרים אלה סיווגו יותר מ – 700 תת מבחנים ממבחני משכל וממבחנים קוגניטיבים שונים לפי יכולות CHC, על פי ממצאי מחקרים והסכמה בין שופטים.   כאשר מבחן המשכל באמצעותו בודקים את הילד אינו מודד יכולות CHC מסוימות, גישת XBA מתווה דרך להשלים את הבדיקה של היכולות החסרות (באמצעות שימוש בתת מבחנים הממופים ליכולות אלה ממבחני משכל אחרים), בהתאם לכללים מסוימים. 

 דבר מעניין שמצאתי בפרק הוא הצעה לפילוח של מבחן WISC4 בשלוש דרכים:  לפי תאורית לוריה (PASS=PLANNING, ATTENTION,SIMULTANEOUS, SUCCESSIVE), לפי תחומים נוירו פסיכולוגים (סנסורי – מוטורי, מהירות ויעילות, קשב, חזותי- מרחבי ועיבוד פרטים, שמיעתי – מילולי, זיכרון ולמידה, תפקודים ניהוליים, שפה) ולפי יכולות CHC רחבות וצרות.  הסיווג לפי תחומים נוירו פסיכולוגים מבוסס על טקסטים נוירו פסיכולוגים שמחברי הפרק קראו.


·         הסבר על תאורית ה – PASS של לוריה והתבטאותה במבחן KABC ניתן לקרוא במצגת "הצצה קצרה לתאוריות על משכל" – הראשונה  מסדרת המצגות "משכל ויכולות קוגניטיביות" שנמצאת בטור הימני בבלוג זה.   במצגת זו תמצאו ניתוח של מבחן KABC ממבט קוגניטיבי וממבט פסיכומטרי, והצעות של החוקרים וודקוק, שניידר ומקגרו לשילוב בין תאוריות קוגניטיביות לתאורית CHC.  

No comments:

Post a Comment