הבדלים תרבותיים שמשפיעים לטובה על ביצוע במבחני משכל

אנקדוטה קטנה מתוך המאמר:

Nisbett, R. E., Aronson, J., Blair, C., Dickens, W., Flynn, J., Halpern, D. F., & Turkheimer, E. (2012). Intelligence: new findings and theoretical developments. American psychologist, 67(2), 130.‏

(אגב, זהו מאמר מצוין, דחוס מאד במידע, שמסכם את גוף הידע המחקרי בנושא המשכל עד לשנת 2012.  בשל חשיבותו, המאמר הזה יופיע באופן קבוע בטור הימני של הבלוג תחת הכותרת (THEORIES OF INTELLIGENCE.

אמריקנים ממוצא סיני ויפני מצליחים באופן יחסי במבחני משכל:  במחקר שנעשה על נתוני מבחן SAT משנת 1966, ציוני ה – SAT של אמריקנים ממוצא סיני ויפני היו גבוהים בשליש סטית תקן מאשר אלה של אמריקנים לבנים.  מבחן SAT הוא אחד המבחנים הפסיכומטרים הנפוצים בארה"ב ויש לו מתאם גבוה מאד עם מבחני משכל.  במבחני IQ הציונים של אמריקנים ממוצא סיני ויפני אינם שונים משמעותית מציוני המשכל של אמריקנים לבנים.  אחד ההסברים לפער בין הביצועים של האמריקנים האסיאתים בשני המבחנים הוא שציון ה – SAT משקף הבדלי מוטיוציה יותר מציון המשכל.  הבדלי מוטיוציה יכולים לגרום לכך שילד ילמד יותר מתמטיקה בתיכון וברמה גבוהה יותר, וזה יעזור להצלחה ב - SAT.  אמריקנים סינים שנבחנו ב - SAT בשנת 1966 הגיעו בסופו של דבר לתעסוקה  מקצועית, ניהולית וטכנית גבוהה ב – 62% יותר מאשר אמריקנים לבנים.  התמונה המתקבלת היא שאמריקנים אסיאתים מפיקים הרבה יותר מרמת המשכל שיש להם מאשר אמריקנים לבנים. 

חוקרים מסבירים את ההבדלים בהישגים בין אמריקנים אסיאתים ואמריקנים לבנים בהבדלים תרבותיים.  בתרבות הקונפוציוניסטית, אינטליגנציה היא בעיקר תוצר של עבודה קשה.  החוקרים טוענים שמשפחות מרקע קונפוציאני משפיעות על חיי הילדים שלהן הרבה יותר מאשר משפחות מתרבות אירופאית.  המשפחה יכולה לדרוש מהילדים להצטיין בלימודיהם ולהתכונן לקריירות בסטטוס גבוה, ומצפה מהילדים לנסות לעמוד בציפיות.   

וזה מזכיר לי משהו שקראתי בספר "ציביליזציה, המערב וכל השאר" של ההיסטוריון הפופולארי ניאל פרגוסון:   "מבחני המשכל" הראשונים בעולם נוצרו בימי הביניים  - בסין!

מבחני המשכל נועדו לסייע לחלק את המשאבים (של החברה בכללותה או של חברות כלכליות פרטיות) בצורה הטובה ביותר. המצאת האינטליגנציה איפשרה לאנשים להתקבל למשרות או ללימודים לא על סמך הייחוס המשפחתי או על סמך כסף.  מבחני המשכל אפשרו להחליף החלטות סובייקטיביות של צופים מוטים במדדים אובייקטיבים של בוחנים פחות מוטים.  במקום שקריטריונים לבחירה או לקבלה יהיו הסטטוס המשפחתי ופרוטקציה, המבחנים מאפשרים להעריך את היכולת ה"אובייקטיבית" של האדם.

ניאל פרגוסון כותב כך:  "בשעה שהשליטה בממלכות האירופיות בימי הביניים התחלקה בין יורשי אדמות לאנשי כמורה, שמונו (ולעתים קרובות הודחו באכזריות) לפי גחמות המלך, סין נשלטה בכל הרמות בידי בירוקרטיה קונפוציאנית, שפקידיה גויסו על סמך בחינת קבלה שהיתה אולי התובענית ביותר בהיסטוריה.  מי ששאף לקריירה בשירות הקיסר, היה צריך לעבור שלושה שלבים של בחינות מפרכות, שנערכו במרכזי בחינה שנבנו במיוחד למטרה זאת, דוגמת המרכז שעדיין ניתן לראות בננקינג כיום – מתחם עצום, מוקף חומה, ובו אלפי תאים קטנים שגודלם כתאי שירותים ברכבת... נושאי הבחינה היו קונפוציוניזם, שירה, ספרות וידע כללי על הממשל". 

 וכך מתאר את הבחינות נוסע אירופי בן התקופה:

"תאי הלבנים הזעירים הללו היו בעומק 1.1 מטר בערך, רוחבם מטר וגובהם 1.7 מטר.  בכל אחד היו שני לוחות אבן, אחד ששימש שולחן והשני כיסא.  הבחינה ארכה יומיים, ובמהלכם השקיפו על המועמדים חיילים ממגדל השמירה...התנועה היחידה המותרת היתה מעבר המשרתים שתפקידם לחדש את מלאי המים והמזון ולפנות את הפסולת.  מועמד שנתקף עייפות היה יכול לפרוש את מצעו ולישון בדוחק...אחדים מהמועמדים איבדו כליל את שפיותם בשל הלחץ".

בחינות אלה עברו גילגולים רבים, אך הן מקובלות עד היום בסין.

בחינות לשירות הציבורי הסיני בעיר ננצ'אנג,2011

(לחצו על התמונה להגדלה)

בשנת 2011 נבחנו בבחינות הללו מיליון אנשים שהתחרו על 18000 משרות.

המסקנה שלי מטיעונים אלה ומהחומרים שהובאו כאן בפוסטים קודמים היא, שהבדלים תרבותיים יכולים להשפיע בכל מיני כיוונים, ומה שחשוב הוא האם הילד בא מתרבות שהערכים החשובים בה יכולים להוביל להצלחה במבחן משכל (כמו, ערך גבוה ללמידה או ערך גבוה לביצועים מהירים ומדויקים)  או שהוא בא מתרבות שהערכים החשובים בה עלולים לפגוע בהצלחה במבחן משכל (למשל, ערך גבוה לחשיבה איטית ומעמיקה ולביצועים יסודיים עם הקפדה על פרטי פרטים), וכן אם הוא מכיר את מוסד בית הספר.