ניתן להגדיר לקות
למידה, כאשר אף אחד מהגורמים הבאים אינו הסיבה העיקרית לקשיים של הילד
בקריאה/כתיבה/חשבון: פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או
חברתית, הפרעות נוירולוגיות אחרות, העדר מוטיבציה, עייפות, היות הילד מהגר/עולה
חדש, קבלת הוראה לא מתאימה או לא מספקת, הבדלים תרבותיים, קשיים כלכליים או מצוקה פסיכוסוציאלית.
כלומר, אם אנחנו
מתרשמים שהקשיים של הילד בקריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב, חשבון, חשיבה
חשבונית נובעים בעיקר מקשיים כלכליים או ממצוקה פסיכו סוציאלית אנחנו לא
יכולים להגדיר אותו כלקוי למידה.
עדיין נרצה מאד לתת לילד כזה שעות סיוע, אבל לא נרצה "להדביק" לו לקות למידה אם זו אינה
הסיבה העיקרית לקשייו.
איך קשיים כלכליים
עלולים להיות גורם עיקרי שפוגע בתפקודים אלה???
אחת הדרכים יכולה
להיות באמצעות ההשפעה של הידע המגובש על קריאה, כתיבה וחשבון. ילד שאוצר המלים והידע הכללי שלו מצומצמים
יתקשה להבין את הנקרא (כי לא יבין מלות מפתח בטקסט, ולא ישלוט בנושא עליו הטקסט מדבר). ילד כזה יתקשה גם להביע את עצמו בכתב באופן
עשיר ובשפה גבוהה. אוצר הידע המגובש משפיע
מאד גם על החשבון . ילד עם ידע מגובש
נמוך יתקשה להבין בעיות מילוליות ולשלוט בשפת החשבון ("פי",
"חלקי" וכו').
כאשר בדקו באמצעות תצפיות את השפעתן של אינטראקציות יומיומיות
בין הורים לילדים על התפתחות שפה ואוצר מלים, התגלה שעד גיל 3, ילדים ממשפחות ברמה סוציו אקונומית גבוהה
נחשפו ל –30 מליון מלים יותר מאשר ילדים ממשפחות
נתמכות סעד! פער זה הלך והעמיק עם הגיל!.
אני משערת, שבשל ההבדלים בחשיפה, עלולים להיות הבדלים בין
ילדים ממשפחות ברמה סוציו אקונומית גבוהה ונמוכה גם בהבנה ובשימוש במבנים תחביריים
ודקדוקיים המאפיינים שפה עברית גבוהה (זו רק השערה, יתכן שזה לא נכון).
לילד ממשפחה במצב
סוציו אקונומי נמוך יש סיכוי לבקר פחות במוזיאונים ולטייל פחות בארץ. קיים סיכוי שיש לו בבית פחות ספרים והוא מקבל
פחות חוגים אחר הצהריים. העדר התנסויות כאלה
עלול לפגוע בידע המגובש שלו.
כמובן שאלה אמירות מכלילות ושהן לא נכונות לגבי כל הילדים
ממצב סוציו אקונומי נמוך. ברור
שיש ילדים במצב סוציו אקונומי נמוך שיש בביתם ספרים ושמרבים לקרוא, ויש ילדים במצב
סוציו אקונומי נמוך שהוריהם משוחחים עמם בעברית עשירה ביותר. אנחנו צריכים לשקול את מצבו של הילד הספציפי
אותו אנו מאבחנים ולא לשפוט אותו לפי השתייכותו הקבוצתית. אבל באופן כללי, מגמה כזו עדיין קיימת.
האם מצב סוציו אקונומי נמוך עלול לפגוע ביכולות
קוגניטיביות נוספות, מעבר לידע המגובש?
הפריטים במבחן משכל שאובים מאוצר הידע והכישורים של מחברי
המבחן, שהם בדרך כלל אנשים ברמה סוציו אקונומית ממוצעת וגבוהה, המעורים היטב
בתרבות הדומיננטית של החברה בה הם חיים.
עדות אחת להשפעת המצב
הסוציו אקונומי על רמת המשכל הכללית,
ניתן למצוא במניואל של מבחן WISCR95,
בעמודים 28-29:
"מידת הטיפוח
שהוענקה לילד בסביבה שבה גדל והתפתח היא... גורם אפשרי נוסף המשפיע על ציוניו
הגולמיים במבחן....אין ספק שגם מבחינה זו קיימים הבדלים ניכרים בין ציוניהם של
ילדים בני אותו גיל ובעלי אותה כמות של ניסיון בית ספרי, הנבדלים בהזדמנויות
הלמידה וההעשרה החוץ בית ספריות, במידת העידוד והתמיכה שקיבלו וכד'. בקרב פסיכולוגים רווחת הסכמה באשר להשפעה
הייחודית של הטיפוח הסביבתי על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. מכאן, שבקרב ילדים בני אותו גיל ובעלי נסיון בית ספרי זהה, ממוצע הציונים
הגולמיים במבחן יהיה גבוה יותר ככל שרמת הטיפוח הסביבתי גבוהה יותר...משום כך
נגרמת הטיה גם באומדן הפוטנציאל האינטלקטואלי האמיתי של הנבחן: אומדן יתר של
הפוטנציאל האינטלקטואלי של ילדים שגדלו בסביבה מטפחת, ואומדן חסר של הפוטנציאל
האמיתי של ילדים שגדלו בסביבה מקפחת...כדי לתקן הטיה זו...יש להשתמש
בנורמות נפרדות לרמות שונות של טיפוח סביבתי...[אך קשה] לבודד את ההשפעה הייחודית
של רמת הטיפוח הסביבתי על הציונים הגולמיים במבחן.
בחרנו...להניח כי
ההבדלים ברמת הטיפוח הסביבתי גורמים לכמחצית ההבדלים בין הציונים הגולמיים במבחן
בקרב נבחנים בני אותו גיל ובעלי כמות זהה של נסיון בית ספרי...אנו ממליצים על "כלל
אצבע" לתיקון גס של ציוני ה – IQ המתקבלים מלוחות
ההמרה, במקרים שבהם הם מוטים במיוחד, כלומר, במקרים שבהם ברור שהנבחן גדל
בסביבה קיצונית מבחינת רמת הטיפוח שלה.
בהתאם לכך, לציוניהם של נבחנים אשר גדלו, לדעת הבוחן, בסביבה מקפחת
במיוחד, מומלץ להוסיף 7 נקודות לציון ה – IQ הכללי הנמדד, ואילו
מציוניהם של נבחנים אשר גדלו בסביבה מטפחת במיוחד, מומלץ לגרוע 7
נקודות" .
עדויות נוספות,
והשפעות אפשריות על יכולות קוגניטיביות ספציפיות
- אני מקווה להביא בפוסטים עתידיים.
מה המשמעות לגבי
הגדרת ילדים שגדלו "בסביבה מקפחת במיוחד" כלקויי למידה?
לא נרצה להגדיר ילד
שההשפעה העיקרית על ההנמכה בהישגים שלו נובעת מתנאי סביבה הקשורים במצבו הסוציו
אקונומי – כלקוי למידה. מאידך, נראה, לפי
הנאמר למעלה (ולפי מידע נוסף שאני מקווה להביא בפוסטים עתידיים) שסביבה מקפחת
במיוחד משפיעה על רמת המשכל בכללותה.
כתוצאה מכך ייתכן שלילד כזה תהיינה מספר יכולות קוגניטיביות שהונמכו בשל
השפעות המצב הסוציו אקונומי ולא בשל לקות.
האם נרצה להגדירו כ"לומד איטי" SLOW LEARNER? כמובן
שלא. ועדיין נרצה מאד להעניק לו שעות
סיוע.
תחת איזו הגדרה?
האם ילדים כאלה
"נופלים בין הכיסאות" במערכת החינוך שלנו?
מקורות:
1. Colker, Ruth. The learning disability mess. Journal of gender, social policy and the law,
2011, 20(81-106)
3. Flanagan,
D. P., Ortiz, S. O., Alfonso, V. C., & Dynda, A. M. (2006). Integration of
response to intervention and norm‐referenced
tests in learning disability identification: Learning from the Tower of Babel. Psychology in the Schools, 43(7), 807-825.
4. American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic
and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Arlington, VA:
American Psychiatric Publishing
5. Hart, B., & Risley, T. R. (2003). The
early catastrophe: The 30 million word gap by age 3. American
educator, 27(1), 4-9.
6. McGrew,
K. S., & Wendling, B. J. (2010). Cattell–Horn–Carroll cognitive‐achievement
relations: What we have learned from the past 20 years of research. Psychology in the Schools, 47(7), 651-675. http://www.iapsych.com/kmpubs/mcgrew2010.pdf
7. קאהן, ס.
מדריך למבחן האינטליגנציה WISCR95. משרד החינוך, התרבות והספורט – השירות הפסיכולוגי – ייעוצי. מכון הנרייטה סאלד למחקר במדעי ההתנהגות. 1998.
No comments:
Post a Comment