ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Tuesday, October 13, 2015

משמעת עצמית מנבאת ביצועים אקדמיים של מתבגרים טוב יותר מציוני משכל




Duckworth, A. L., & Seligman, M. E. (2005). Self-discipline outdoes IQ in predicting academic performance of adolescents. Psychological science,16(12), 939-944.

המורה שלי לפסנתר, ממוצא רוסי, מרבה להתלונן על כך שאמהות "ישראליות" (היא מתכוונת לאמהות שאינן ממוצא רוסי...) שואלות את הילד בדרך כלל: "נהנית מהשיעור?".   לדעתה, שאלה זו אינה במקומה, מכיוון שלימוד פסנתר לא אמור להיות מהנה!  לדבריה:  "עכשיו עובדים קשה, וההנאה באה אחר כך".  תלמידים ש"שורדים" במשך שנים אצל מורה מצוינת זו, המשלבת דרישות וציפיות עם מידה רבה של תמיכה, מנגנים 
ברמה גבוהה, שהנאה רבה בצדה. 

כדי להתמיד בלימודי פסנתר, כמו בלימודים או בפעילות תובענית מכל סוג, נדרשת משמעת עצמית ויכולת לדחות סיפוקים מיידיים.  ידוע, שיכולת גבוהה יותר לדחות סיפוקים בגיל 4 מנבאת תפקוד אקדמי וחברתי גבוה יותר – בגיל 14 ומעבר לו.  במחקר מסוים נמצא, שמשמעת עצמית היא מדד האישיות היחיד מבין 32 מדדי אישיות, שניבא את ממוצע הציונים בתואר ראשון יותר מאשר ציוני המבחן הפסיכומטרי SAT.  משמעת עצמית גבוהה הבחינה בין תלמידים מצטיינים לתואר ראשון לבין תלמידים לא מצטיינים לתואר ראשון בעלי אותה יכולת אינטלקטואלית. 

במאמר זה מתוארים שני מחקרים של מרטין סליגמן ואנג'לה לי דקוורת', המוכרת לקוראי הבלוג משיחת הטד המצוינת הזו.  דקוורת' וסליגמן בדקו מה מנבא הישגים טוב יותר: משמעת עצמית או משכל.

במחקר הראשון בחרו להשתתף 71% מתלמידי כיתה ח' מבי"ס מסויים (אין במאמר מידע על רמת הציונים והערכת המשמעת העצמית של התלמידים שלא בחרו להשתתף במחקר).  בתחילת שנת הלימודים, התלמידים מילאו שאלוני דיווח עצמי שבדקו אימפולסיביות ויכולת לווסת מחשבות, רגשות, דחפים ופעולות.  כמו כן הם השיבו על שאלונים שבדקו יכולת היפותטית לדחית סיפוקים.  כל שאלה ביקשה מהתלמיד לבחור בין גמול מיידי קטן לבין גמול מעוכב גדול (הבחירה היתה תיאורטית בלבד). 

הורי התלמידים דירגו את מידת השליטה העצמית של הילד לעומת מידת האימפולסיביות שלו (על אותו רצף), את יכולתו לשלוט בדחפים ואת יכולתו להישמע לכללים. 

כאן עלי לציין, שאני חשה שלכל אורך המאמר קיימת הנגדה בין "משמעת עצמית" לבין "אימפולסיביות".  אני חושבת שההנגדה אינה נכונה.  ילד יכול להיות בעל רמת משמעת עצמית נמוכה (למשל, בדרך כלל יתחיל להתכונן לבחינות בערב שלפני הבחינה) ולא להיות ילד אימפולסיבי בכלל. 

כעבור שבעה חדשים, קרוב לסיום שנת הלימודים, נאסף מידע על ההישגים האקדמיים של התלמידים.  המידע כלל תעודות ציונים ומבחן הישגים עם נורמות, וכן נתונים על ביקור סדיר בבי"ס ועל קבלה לתכנית יוקרתית בתיכון.  בהזדמנות זו נבדקה רמת המשמעת העצמית שוב באותם שאלוני דיווח עצמי. 
 במחקר השני השתתפו תלמידי כיתה ח' במחזור שלאחר מכן.  83% מתלמידי מחזור זה בחרו להשתתף במחקר (גם כאן אין במאמר מידע על רמת הציונים והערכת המשמעת העצמית של התלמידים שלא בחרו להשתתף במחקר). 

בתחילת השנה מילאו התלמידים, הוריהם ומוריהם אותם שאלונים כמו במחקר הראשון.   בנוסף לכך, כל תלמיד קיבל מעטפה ובה שטר של דולר אחד.  התלמיד יכול היה לבחור לקחת את הדולר באותו רגע, או להחזיר אותו ולקבל שני דולר בשבוע שלאחר מכן.  כמו כן התלמידים עברו מבחן משכל קבוצתי – OTIS LENNON SCHOOL ABILITY TEST.  מבחן זה בדק כישורי חשיבה מילוליים, כמותיים וצורניים (זו שאלה האם מבחן לא מוכר זה, בהעברה קבוצתית, שקול לאחד ממבחני המשכל המוכרים שאיכותם ידועה, והמועברים בהעברה פרטנית).  לבסוף, ביקשו מהתלמידים להשיב על שאלות לגבי הרגלי הלמידה וסגנון החיים שלהם (למשל, "באיזו שעה אתה בדרך כלל מתחיל להכין שיעורים?"). 

גם במחקר זה נאסף מידע על ההישגים האקדמיים של התלמידים כעבור שבעה חדשים, קרוב לסיום שנת הלימודים, באותו אופן כמו במחקר הראשון. 

בשני המחקרים, תלמידים בעלי רמה גבוהה של משמעת עצמית הצליחו יותר מתלמידים בעלי רמה נמוכה יותר של משמעת עצמית בכל מדד של ביצוע אקדמי, כולל ציונים בתעודה, ציונים במבחני הישג, קבלה לתכנית יוקרתית בתיכון, וביקור סדיר.  תלמידים אלה גם הכינו שיעורים במשך זמן רב יותר, צפו פחות בטלויזיה, והתחילו להכין שיעורים בשעה מוקדמת יותר מחבריהם בעלי הרמה הנמוכה יותר של משמעת עצמית.  רמת המשמעת העצמית, כפי שנמדדה בתחילת השנה, ניבאה יותר שונות בכל אחד מהמדדים הללו מאשר ניבא ציון המשכל.   רמת המשמעת העצמית ניבאה אילו תלמידים ישפרו את ציוניהם במהלך שנת הלימודים, בעוד שציון המשכל לא ניבא זאת. 

כל המתאמים בין מדדי המשמעת העצמית לבין מדדי הביצועים האקדמיים היו מובהקים, וגודלם היה בינוני עד גבוה.  בניגוד לכך, רק חצי מהמתאמים בין רמת המשכל ומדדי הביצועים האקדמיים היו מובהקים בכיוון שנובא, וגודלם היה בינוני לכל היותר. 

במחקר השני, המתאם בין רמת המשמעת העצמית לבין רמת הציונים בתעודה היה 0.67.  לעומת זאת המתאם בין ציון המשכל לבין רמת הציונים בתעודה היה 0.32. 

 וזו פיסקת הסיום של המאמר:   

"לעתים קרובות תולים את הסיבות לתת הישגיות של הנוער האמריקני במורים לא מתאימים, חומרי לימוד משעממים וכיתות גדולות מדי.  אנו מצביעים על סיבה נוספת לכך:  משמעת עצמית נמוכה.  ייתכן שהדגש של החברה האמריקנית על סיפוק מיידי גורם לכך שתלמידים צעירים לא מסוגלים לדחות סיפוקים במידה שתאפשר להם להשיג קומפטנטיות אקדמית.  אנו מאמינים שילדים אמריקנים רבים מתקשים להקריב עונג לטווח קצר עבור רווח לטווח ארוך.  תכניות שבונות משמעת עצמית עשויות להיות דרך המלך לבניית הישגים אקדמים". 

   

No comments:

Post a Comment