ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Monday, May 16, 2016

ניתוח מקרה דיאגנוסטי על פי שתי גישות שונות למשכל – האם אפשרי? ומה זה מאפשר? חלק שני



 זהו חלק שני של פוסט שהתפרסם בתאריך 14.5.16

עד כאן דיברנו על התאוריה הראשונה על פיה בנוי מבחן הקאופמן, תאורית לוריה – PASS.  כעת נעבור לתאוריה השניה על פיה בנוי מבחן זה, תאורית ההשקעה של קאטל. 

Cattell (1905-1998) פיתח את התאוריה שלו בשנת 1941 (15,16).  קאטל סבר,  שהמשכל בנוי מיכולת פלואידית (שהוגדרה כיכולת לתפוס קשרים ויחסים בין מושגים) ויכולת קריסטלית (שהוגדר כידע מגובש והרגלים שמצטברים בעקבות הפעלה של יכולת פלואידית).  התינוק נולד עם יכולת פלואידית בלבד, בה הוא משתמש במפגשים ובהתנסויות הראשונים שלו עם העולם.   הזכרונות המפורשים והמשתמעים הנוצרים אצל התינוק כתוצאה ממפגשים ומהתנסויות אלה יוצרים בהדרגה את מאגר הידע המגובש שלו.  מכאן ואילך, התינוק מתמודד עם כל התנסות חדשה תוך שילוב של היכולת הפלואידית והידע המגובש שכבר רכש (13).  ככל שהוא רוכש יותר ידע מגובש, ידע זה מסייע לו להתמודד טוב יותר עם מצבים בהם הוא נתקל, ומפחית את מידת ה"פלואידיות" של מצבים אלה.   

התהליך הוא מעגלי: השקעה של יכולת פלואידית יוצרת ידע מגובש חדש, והידע המגובש הקיים מקל על התמודדות עם מצבים חדשים, פלואידים.  נוצר כאן מעין אפקט MATTHEW ("THE RICH GET RICHER").  ילד מבית מטופח, שבאמתחתו בסיס רחב ועשיר של ידע מגובש, מגיע בעמדת יתרון להתמודדות עם משימות בעלות מרכיב חדש, פלואידי.  מאידך, עבור ילד מסביבה "מוחלשת", משימות רבות של ידע מגובש הופכות למשימות פלואידיות מכיוון שחסרה לו תשתית הידע להתמודדות עמן.

תאורית ההשקעה גורסת, שהכשרונות (היכולות הקוגניטיביות החזקות) שיש לאדם, המאמץ שהוא משקיע, המוטיוציה ותחומי העניין שלו קובעים היכן היכולת הפלואידית תושקע, ולכן קובעים את המיומנויות המגובשות הספציפיות שאותו אדם יפתח (למשל, אם אדם יפתח את הידע המגובש שלו בתחום המדע או בתחום הספרות או המוסיקה). 

כיצד משתלבות תאורית לוריה ותאורית קאטל במבחן הקאופמן?

כפי שניתן לראות בטבלה 1, מבחן הקאופמן כולל מבחנים הבודקים את היכולת הפלואידית ואת הידע המגובש.  רמת המשכל הכללית, MENTAL PROCESSING INDEX, או מכלול העיבוד המנטלי, נמדדת על ידי המבחנים הפלואידים בלבד.    מבחני הידע המגובש אינם נכללים במבחנים מהם מופקת רמת המשכל הכללית. 

היכולת הפלואידית כוללת מבחנים הבודקים תהליכים סימולטנים ומבחנים הבודקים תהליכים סדרתיים.  בטבלה 1, המבחנים הבודקים תהליכים סימולטנים כתובים בפונט זה, והמבחנים הבודקים תהליכים סדרתיים כתובים בפונט זה.

טבלה 1:  מבנה מבחן  KABC (14)
יכולת פלואידית

ידע מגובש
שם המבחן
תיאורו
שם המבחן
תיאורו
תקבולות צורניות
בחירה בתמונה המתאימה ביותר או בצורה הגיאומטרית המתאימה ביותר להשלמת אנלוגיה חזותית.
תקבולות מילוליות
מציאת מילה המשלימה באופן מדויק אנלוגיה לשונית.
זיהוי פנים
זיהוי של פרצוף אחד או שניים בתוך תצלום קבוצתי לאחר שנחשפו למשך זמן קצר.
הפכים
מציאת מלה הפוכה במשמעותה למילה שאמר הבוחן.
השלמת גשטלט
זיכוי עצם או אירוע המוצגים בציור חלקי של כתמי דיו.
אוצר מלים
זיהוי וקריאה בשמו של עצם מצולם.
משולשים
הרכבה של כמה משולשים זהים, באופן שייצרו דגם גיאומטרי התואם דגם מצויר.
דמויות ומקומות
זיהוי וקריאה בשמם של אנשים מפורסמים, של דמויות ספרותיות או של אתרים בארץ ובעולם.
חלון הקסם
זיהוי וקריאה בשמו של עצם, שתמונתו נעה בהדרגה מאחורי אשנב צר, ובכל רגע נחשף רק חלק קטן מהתמונה.
חידות
הסקת שם של עצם מוחשי או של מושג מופשט, על סמך כמה תכונות המאפיינות אותו.
זיכרון מרחבי
זכירת המיקום המרחבי של תמונות על הדף, לאחר שהוצגו לילד למשך זמן קצר.
קריאה/ פענוח
זיהוי אותיות וקריאת מלים.
סדרות תצלומים
סידור תצלומים של אירוע לפי הסדר הכרונולוגי של ההתרחשות.
קריאה הבנה
הפגנת הבנת הנקרא באמצעות ביצוע הוראות, הניתנות במשפטים כתובים.
תנועות יד
ביצוע סדרת תנועות של כף יד בסדר שביצע אותן הבוחן.
חשבון
הפגנת בקיאות במספרים ובמושגים חשבוניים, במיומנויות ספירה וביצוע של פעולות חשבון ובכשרים מתמטים אחרים הנלמדים בבית הספר.
זכירת מספרים
חזרה על סדרת ספרות בסדר שקרא אותן הבוחן.


סדר מלים
הצבעה על סדרת צלליות של עצמים מוכרים בסדר שקרא אותן הבוחן (בחלק מהמקרים עם מטלת הסחה בין הגירוי לבין התגובה)



מבחנים הכתובים בפונט זה בודקים עיבוד סימולנטי.
מבחנים הכתובים בפונט זה בודקים עיבוד סדרתי.

כדי להמשיך לחלק השלישי, לחץ כאן.




מקורות:

13.  Kvist, A. V., & Gustafsson, J. E. (2008). The relation between fluid intelligence and the general factor as a function of cultural background: A test of Cattell's investment theory. Intelligence, 36(5), 422-436.  http://www.econstor.eu/bitstream/10419/78682/1/548027714.pdf

14.  פייזר, מרים., שימבורסקי, גינה., וולף, נילי וחזני, אירית. (1995). מבחן קאופמן לילדים, המדריך העיוני.  משרד החינוך, ירושלים תשנ"ו 1996.

15.  Schneider, W. J., & McGrew, K. S. (2012). The Cattell-Horn-Carroll model of intelligence. Contemporary intellectual assessment: Theories, tests, and, (3rd), 99-144.

16.   Woodcock, R. W. (2002). New looks in the assessment of cognitive ability.Peabody Journal of Education, 77(2), 6-22.  http://www.iapsych.com/wj3ewok/LinkedDocuments/Woodcock2002.pdf


No comments:

Post a Comment